העתיד אינו ידוע והנבואה ניתנה לשוטים. אך בעיתות משבר, כשהעם והממשלה עומדים מול החלטות גורליות, מועיל להרים את העיניים ולחשוב קצת קדימה: לאן עשויות או עלולות להוביל החלטות שנקבל עכשיו? העתיד קשור בעבותות להווה. אחד החתומים מטה, אצילי, הוא בן משפחת חטופים, ולכן ההחלטות נוגעות לו אישית. אבל זה העתיד של כולנו, אז בואו נחשוב עליו.

בשבעה באוקטובר 2024, ישראל תציין את יום השנה למלחמה – בכנסת, בבתי קברות, בבתי-ספר, ברחובות, בעצרות רבות. היכן נעמוד?

להלן ארבעה תרחישים עתידיים סבירים ליום השנה לשבעה באוקטובר. תרחישים אלו המבוססים על שני משתנים מרכזיים: האם בתום שנה החטופים הישראלים בעזה משוחררים או לא? והאם, נכון לאוקטובר 2024, בנימין נתניהו עדיין יכהן כראש ממשלה או לא?

להלן ארבעה תרחישים עתידיים סבירים ליום השנה ל-7 באוקטובר, המבוססים על שני משתנים מרכזיים: האם בתום שנה החטופים בעזה משוחררים או לא? האם, נכון לאוקטובר 2024, נתניהו עדיין יכהן כרה"מ או לא?

1. תרחיש 1: אין הסכם חטופים / נתניהו נשאר
2. תרחיש 2: החטופים משוחררים / נתניהו נשאר
3. תרחיש 3: אין הסכם חטופים / נתניהו עוזב
4. תרחיש 4: החטופים משוחררים / נתניהו עוזב

תרחיש 1: מדשדשים בביצה

במרץ 2024 שני חטופים מבארי הצליחו לברוח משוביהם. לעומת זאת, חמאס הצליח לחטוף שלושה חיילי צה"ל מעמדה בדיר אל בלח. במאי התגלו במנהרה ברפיח עשרות גופות של חטופים. בצה"ל לוחשים שרק 40 חטופים עדיין בחיים.

תופעת הסרבנות בצה"ל התחילה בפסח, בכוחות המילואים, והתרחבה במשך הקיץ. ההפגנות בקפלן חזרו לשיאן ב-2023 ואף עברו אותו. אבו-מאזן נפטר בשיבה טובה ביולי, מה שמיד הביא לתסיסה וכאוס ביו"ש, כולל התנגשויות בין מתנחלים לפלסטינים וקרבות רחוב.

מחבלים ירו על מכוניתו של השר איתמר בן-גביר ליד חברון. אחד ממאבטחיו נהרג, וצה"ל הגיב במבצע שבו עשרות פלסטינים בחברון נהרגו. בן-גביר נוסק בסקרים.

המו"מ בין ישראל לחמאס בתיווך ארה"ב, מצרים, וקטאר הפסיק, התחיל, ושוב הפסיק פעמים רבות. הפערים בין הצדדים נשארו גדולים מדי. בלחץ ארה"ב ישראל הכריזה ברמדאן שהלחימה יורדת הילוך והפכה למלחמת גרילה. 510 חיילי צה"ל נהרגו מתחילת הפעולה הקרקעית ועד היום – יום השנה.

המו"מ בין ישראל לחמאס בתיווך ארה"ב, מצרים וקטאר הפסיק והתחיל פעמים רבות. הפערים בין הצדדים נשארו גדולים מדי. בלחץ ארה"ב ישראל הכריזה ברמדאן שהלחימה יורדת הילוך והפכה למלחמת גרילה

בלחץ ארה"ב והעולם נכנס יותר סיוע לרצועה, וחלק מן הפלסטינים חזרו לבתיהם בצפון הרצועה. למרות הירידה בעוצמת הלחימה, מספר ההרוגים העזתים ביום השנה חצה את ה-60,000.

תרחיש 2: תמונת ניצחון?

עסקת חילופין מאד מורכבת הכוללת חטופים תמורת אסירים והפסקת אש ארוכת טווח (בשלבים) הונחה בתחילת מרץ על שולחן הממשלה. בן-גביר ובצלאל סמוטריץ' התנגדו ואיימו בפירוק הקואליציה.

בני גנץ הציע לראש הממשלה אלטרנטיבה: הצטרפות לקואליציה והבטחה לא לפרוש לשנתיים לפחות, תמורת חתימה על הסכם החטופים וביטול הרפורמה המשפטית. נתניהו הסכים ויאיר לפיד נכנס לקואליציה גם כן, בכפוף לאותם תנאים.

נתניהו חתם על הסכמים גם עם חמאס וגם עם גנץ. במשך חודשי מרץ אפריל, כל יום שוחרר חטוף אחד והדרמה של איחוד המשפחות הפכה לחגיגה לאומית. ארבעה חיילים חטופים הם האחרונים להשתחרר. החטוף אבישי בן-דוד (שם בדוי) הכריז עם שחרורו: "תודה למדינת ישראל שנלחמתם למעננו. נחטפנו והוחזקנו ע"י ברברים, אך אין ברירה אלא לשאת ולתת עם הברברים הללו".

חמאס שחרר 76 חטופים חיים ו-60 גופות, שטען שנהרגו בהפגזות צה"ל. מעל אלף אסירים פלסטינים שוחררו גם כן, בינהם מרוואן ברגותי שהתקבל בתרועות ע"י 250,000 פלסטינים ברמאללה.

ברגותי נבחר ליו"ר אש"ף ואבו-מאזן אולץ לוותר על תפקיד נשיא הראשות הפלסטינית, אותו קיבל ברגותי על תקן זמני עד לעריכת הבחירות ב-2025.

הפסקת האש נמשכה, ובתמיכת ארה"ב והסכמת ישראל הרשות קיבלה על עצמה את השליטה בעזה, אך הכילה את הזרוע המדינית של חמאס בתוכה. צה"ל נסוג מן הרצועה והכריז ניצחון: "החטופים הוחזרו וחמאס לא שולט בעזה".

הפסקת האש נמשכה, ובתמיכת ארה"ב והסכמת ישראל הרשות קיבלה את השליטה בעזה, תוך הכלת הזרוע המדינית של חמאס בתוכה. צה"ל נסוג מן הרצועה והכריז ניצחון: "החטופים הוחזרו וחמאס לא שולט בעזה"

ארה"ב  מקדמת וועידת שלום אזורית בסעודיה, אך בשלב זה נתניהו וברגותי עדיין מערימים מכשולים. יום השנה לשבעה באוקטובר מצויין בעירוב של חגיגה ואבל בכל השטח מן הנהר לים.

תרחיש 3: חומה ומגדל

המו"מ על שחרור החטופים התמוטט, כאשר שני הצדדים הקשיחו את עמדותיהם. מספר האבדות של הפלסטינים בעזה טיפס בצורה דרמטית כאשר ילדים וזקנים התחילו למות מרעב ומחלות. מצב זה גרם ללחץ בינלאומי חזק על ישראל שהורידה את עוצמת הלחימה.

אבל במאי הלחימה התחדשה בעקבות פיגוע וגזרת הצפון התחממה גם כן. המחנה הממלכתי ברשות גנץ החליט שהגיעו מים עד נפש ופרשה מן הממשלה. כמה מחברי הליכוד וש"ס הודיעו שבמצב זה אינם יכולים יותר להישאר בקואליציה, והממשלה נפלה בהצבעת אי-אמון.

הבחירות נקבעו לרביעי ביולי, 2024. המחנה הממלכתי הכריז, כחלק מקמפיין הבחירות, שישחרר את החטופים בעסקה של "כולם בעד כולם". גנץ ניצח והרכיב קואליציה על בסיס דומה לממשלת בנט-לפיד. הממשלה הושבעה בערב ראש-השנה.

המתנחלים בינתיים עברו לפעולה: בליל השנה לשביעי באוקטובר, שבע קבוצות מתנחלים הקימו מחנות באזורי עזה הכבושים בדגם "חומה ומגדל". במקביל, מתנחלים מסוסיא (ביו"ש) פלשו לכפר א-סאמו הסמוך, חטפו שתי משפחות (12 גברים, נשים וילדים) למקום מסתור והודיעו שלא ישחררו אותם עד שחמאס לא ישחרר את החטופים הישראלים.

המו"מ על שחרור החטופים התמוטט, כששני הצדדים הקשיחו עמדות. מספר האבדות של הפלסטינים בעזה טיפס דרמטית כשילדים וזקנים התחילו למות מרעב ומחלות. זה גרם ללחץ בינל' חזק על ישראל

תרחיש 4:  הפתעה בראשות הממשלה

המו"מ על עסקה לשחרור החטופים נתקע בתחילת מרץ, בעיקר עקב סירוב ראש ממשלת ישראל לבצע את החלק הראשון במתווה המוצע ללא הסכמה מראש על השלב השני – ושם הפערים בין ישראל לחמאס עוד גדולים.

ברפיח, טעות בטיווח גרמה להפצצה ישראלית על בית ספר איבן סינן שבו חוסים פליטים. הבניין התמוטט ומאות נהרגו, כולל יותר ממאה ילדים. מצרים מיד הכריזה על הגבלת הקשרים הדיפלומטים עם ישראל.

בעקבות "טבח איבן סינן" (כפי שתויג בחו"ל) התגבר הלחץ במפלגה הדמוקרטית והנשיא ג'ו ביידן העלה מדרגה בדרישתו לחתום על עסקה ולהגיע להפסקת אש בעזה: ארה"ב הגבילה את הספקת פגזי הארטילריה לישראל והסיגה את הצי השביעי מחופי המדינה. היא נמנעה בהצבעה במועצת הביטחון על הפסקת אש, והמועצה קיבלה הצעה של סין וצרפת לדרוש מישראל וחמאס להפסיק את האש ולחזור לקווי השליטה שלפני המלחמה.

בלית ברירה, נתניהו הסכים לעסקה לה סירב בתחילת מרץ: שחרור כל החטופים תמורת אלפי אסירים פלסטינים, הפסקת אש ארוכת טווח ונסיגה כוללת של צה"ל מהרצועה.

חמאס חזר לשלוט בעזה, והשליט סדר תוך דיכוי בכוח של הפגנות. בן-גביר וסמוטריץ פרשו מן הממשלה ובהצבעת אי-אמון בסוף אפריל הממשלה נפלה ובחירות נקבעו לאוגוסט.

בעקבות "טבח איבן סינן" (כפי שתויג בחו"ל) התגבר הלחץ במפלגה הדמוקרטית וביידן העלה מדרגה בדרישתו לעסקה ולהפסקת אש בעזה: ארה"ב הגבילה את פגזי הארטילריה לישראל והסיגה מכאן את הצי השביעי

מבין החטופים המשוחררים רק 44 עדיין בחיים והשאר גופות. רבים מן החטופים במצב בריאותי ונפשי ירוד, מתקשים להתאושש. חגיגות השחרור נמהלו באבל כבד על ההרוגים הרבים בין החטופים, ומצב הרוח הלאומי היה בשפל מדרגה.

ביוני, במהלך אספת בחירות, נתניהו התמוטט והתאשפז עם התקף לב, ומשרד ראש הממשלה הודיע על התפטרותו. ממלא מקום ראש הממשלה, יריב לוין, תפס את מקומו של נתניהו, וביולי גם נבחר לראשות הליכוד.

בסוף אוגוסט תוצאות הבחירות הראו על תיקו בין הגושים הפוליטיים, ועד כתיבת שורות אלו לא הצליחה אף סיעה בכנסת להרכיב קואליציה. לֹוין ממשיך לשלוט כראש ממשלה בפועל.

סיכום

האסטרטג הפרוסי הידוע ואבי תורת הלחימה המודרנית קרל פון קלאוזביץ טען כי המלחמה אינה אלא המשך המדיניות באמצעים אחרים. גורמים רבים משפיעים על איך יראה העתיד, וחלקם אינו בידי ישראל. אך עוד לפני תחילת התמרון הקרקעי בעזה ארה"ב ומדינות אחדות במזרח התיכון האיצו בישראל לחשיבה על "היום שאחרי". ממשלת נתניהו סירבה, והעדיפה להתמקד בלחימה.

סירוב לחשוב על "היום שאחרי" הוא סירוב לקבוע יעדים מדיניים למלחמה והפיכת המלחמה למטרה בפני עצמה. התרחישים שהוצגו כאן ממחישים שהעתידים בהם ישראל מסרבת להציב מטרות מדיניות ולא נערכת ל"יום שאחרי" אינם מובילים לתוצאות חיוביות.

סירוב לחשוב על "היום שאחרי" הוא סירוב לקבוע יעדים מדיניים למלחמה והפיכתה למטרה בפני עצמה. התרחישים ממחישים שהעתידים בהם ישראל לא נערכת ל"יום שאחרי" אינם מובילים לתוצאות חיוביות

ועוד משהו:  אם אתם מרגישים שהיינו צריכים להוסיף עוד תרחיש אחד, אתם בוודאי מתכוונים לתרחיש הזה: "צה"ל מצא את כל בני הערובה בחיים במנהרה ברפיח וחמאס תלה את דגל הכניעה הלבן". אנו מקווים, כמובן, שהתרחיש שלכם אכן יתגשם, אך חקר עתידים אינו עוסק בפנטזיות.

בועז אצילי הוא פרופסור למדע המדינה ויחסים בינלאומיים באמריקן יוניברסיטי בוושינגטון, מתמחה בלימודי ביטחון וסכסוכי גבולות. בין הספרים שפרסם: Triadic Coercion: Israel’s Targeting of States that Host Non-State Actors (עם ונדי פרלמן) ו-Good Fences, Bad Neighbors: Border Fixity and International Conflict.

ערן כרמל הוא פרופ' ישראלי למנהל עסקים וחוקר עתידים באמריקן יוניברסיטי בוושינגטון בארה״ב.