הפורום הכלכלי העולמי, "פורום דאבוס", קבע לאחרונה בדו"ח הסיכונים השנתי שלו שהאיום הגדול ביותר הנשקף לאנושות ב-2024 הוא הפצת מידע שקרי או מניפולטיבי.

בצד השני של האוקיינוס, עיריית ניו יורק הגישה באמצע פברואר תביעת נזיקין נגד חמש ענקיות מדיה חברתית – טיקטוק, פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב וסנאפצ'ט, בטענה כי הן פוגעות קשות בבריאותם הנפשית של בני נוער בעיר, עושות במכוון מניפולציות שגורמות לצעירים להתמכר אליהן ומשיתות על מערכות הבריאות והחינוך העירוניות נזק מצטבר בגובה 100 מיליון דולר בשנה.

עיריית ניו יורק הגישה באמצע פברואר תביעת נזיקין נגד חמש ענקיות מדיה חברתית – טיקטוק, פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב וסנאפצ'ט, בטענה כי הן פוגעות קשות בבריאותם הנפשית של בני נוער בעיר

אפשר לקוות שההכרה העולמית הגוברת בנזק תניע סוף סוף רגולציה אפקטיבית חוצת יבשות, שעד כה מדינות ופוליטיקאים נרתעו למדי מלהטיל. מה שפשוט יותר ליישום, וחיוני בדיוק באותה מידה אם לא מעבר, הוא התחלה מיידית בתהליך חינוכי פורמלי מקיף, בוודאי בישראל, של שיעורי "אזרחות  דיגיטלית", שיחתרו בעיקשות לפתח אצל בני נוער תודעת ביקורת בסיסית כלפי הררי המידע והאינפורמציה שהם צורכים ברשתות.

יש כנראה יחס הפוך לגמרי בין הזמן שבנות ובני עשרה מבלים מול המסכים לבין הבורות של רובם המוחלט ביחס למנגנון המתוחכם והמסוכן שמדביק אותם לשם: תעדוף של תוכן רדיקלי, מגרה ומקטב שמעצים את תחושת הדרמה, ללא כלים להבין ולשפוט את ההקשר והתמונה הכוללת (כלים שמסופקים למשל ע"י כלי תקשורת ממוסדים). זה מבטיח רמת מעורבות גבוהה ומתעצמת תמידית מצד המשתמשים, מה שמאפשר לפלטפורמות להתאים להם אישית עוד ועוד פרסומות – ולהרוויח כסף, הרבה מאוד כסף.

חרף המגמה הברורה בעולם, נדמה שבישראל האיום שמציבות הרשתות לעצם ולמהות השיח הדמוקרטי עדיין אינו מוכר ומדובר מספיק. המודעות חייבת לעלות באופן ניכר, בראש ובראשונה במערכת החינוך. כפי שאובחן היטב בניו יורק, פגיעת הרשתות בבני נוער משמעותית וחמורה במיוחד, בהיותם נתונים מעצם גילם בתהליכי התפתחות מחשבתית קריטיים. זאת בטרם חלקם, אולי אפילו חלקם הגדול, הפנים לעומק את חשיבות הדמוקרטיה.

נדרש תהליך חינוכי פורמלי מקיף, בוודאי בישראל, של שיעורי "אזרחות דיגיטלית", שיחתרו בעיקשות לפתח אצל בני נוער תודעת ביקורת בסיסית כלפי הררי המידע והאינפורמציה שהם צורכים ברשתות

שיעורי האזרחות הדיגיטלית צריכים להתמקד קודם כל בקלות הוויראלית שבה ניתן להדהד ולהעיף לכל עבר מידע שקרי, באופן שבו האלגוריתמים של הרשתות חושפים את הגולשים בעיקר לתכנים קיצוניים התואמים את השקפת עולמם הבסיסית, ובהבנה כיצד התכנים האלה מעצבים הלאה את דעותיהם ואת הבחירות הפוליטיות שלהם, ומשפיעים על חוסנה ויציבותה של הדמוקרטיה שלנו (כמו גם דמוקרטיות אחרות).

איש הפרסום שרוליק איינהורן, שעבד עם ראש הממשלה נתניהו ומנהיגים נוספים בעולם, היטיב לזקק בגילוי לב, בראיון לתכנית התחקירים "דו"ח רולניק" בכאן 11, את מהות מנגנון ההפעלה של הרשתות: "יש יותר אג'נדות מעובדות".

חומר הלימוד צריך לכלול ממצאי מחקרים עדכניים ודוגמאות אקטואליות וכואבות, שימחישו היטב כיצד הרשתות שינו דפוסי הצבעה ועודדו אלימות. דוגמאות יש בשפע, למרבה האימה.

אוסף לא ממצה ומגוון של מקרים בולטים:

• קמפיין ההשפעה הרוסי-סיני בבחירות 2016 בארה"ב, שהפגין העדפה ברורה לדונלד טראמפ והפיץ מידע שקרי בשיטתיות אודות הילרי קלינטון שהפסידה לבסוף, בניגוד לרוב התחזיות וההערכות.
• תדלוק תומכי טראמפ כעבור ארבע שנים במידע שקרי על זיוף תוצאות בחירות 2020, מה שהביא להסתערותם על הקפיטול.
• טבח בני הרוהינגה במיאנמר ב-2017, שאחד הגורמים המרכזיים לו, אם לא ה-גורם, היה שיח שנאה ופייק ניוז שוצף בפייסבוק.
• מבצעי תודעה איראניים להעמקת הפילוג והשסע הפוליטיים בישראל – למשל באמצעות קבוצת הטלגרם "משפט בוגדים", שהסיתה נגד אלוף פיקוד מרכז ונגד שוטרים שהשתתפו בפיזור הפגנות נגד הרפורמה המשפטית.
• וכמובן הקמפיין האנטי-ישראלי הנרחב והנתעב שפרץ ב-7.10, יד ביד עם מתקפת חמאס.

חומר הלימוד צריך לכלול ממצאי מחקרים עדכניים ודוגמאות אקטואליות וכואבות, שימחישו היטב כיצד הרשתות שינו דפוסי הצבעה ועודדו אלימות. דוגמאות יש בשפע, למרבה האימה

הוספת שיעורי אזרחות לאוריינות דיגיטלית תתרום לא רק לתלמידים. גם רבים מהמחנכים ומההורים הם צרכני רשתות חברתיות, ורובם לא באמת מודעים לעומק העיוות של המנגנון האלגוריתמי ולהשפעה ההרסנית של הרשתות על יציבות חברות ודמוקרטיות, כאן ובעולם. שיעורי אזרחות דיגיטלית יקדמו גם את הפיכתם של הורים ומורים לאזרחים מודעים ומעורבים יותר.

חברה דמוקרטית נזקקת לבסיס מוסכם של ידע, שממנו ניתן לצאת לוויכוחים ולעימותים פוליטיים ערים ונוקבים. הרשתות ערערו במודע את הבסיס הזה ללא הכר, "אין אמת עובדתית".

העובדה שהפייק ניוז העפיל, באיחור רב, לראש טבלת הסיכונים של הפורום הכלכלי העולמי, ממחישה עד כמה הפך חינוך לאזרחות דיגיטלית לצורך הישרדותי של כל דמוקרטיה חפצת חיים.

תומר סמרקנדי הוא מנכ"ל "דרך כפר יוזמות חינוך", הפועלת לשינוי פני החברה באמצעות חינוך מעצים לאוכלוסיות מוחלשות. העמותה מלווה ומנחה עשרות קהילות חינוך ומכינות קד"צ בפריפריה (צילום: ליאת מנדל)