בואו נדבר רגע על הפוסט של הרב אבינר. ועל רצח נשים. ואיך הם קשורים זה לזה.
הפוסט של הרב אבינר, בו הוא מדמה את עצמו לילדה בת 12 שהחליטה לשמור צניעות בקלה כבחמורה, כשהוא מתאר, ברזולוציה שניתן לייחס לה ניחוח פדופילי ופורנוגרפי, את כל איזורי הגוף והלבוש אותם היא מכסה. ארוטיקה של שוביניסטים, מיזוגנים, סקסיסטים ובעלי נשמה אפלה. או מה שנקרא בז'אנר – קינקים.
אבינר מתאר, ברזולוציה שניתן לייחס לה ניחוח פדופילי ופורנוגרפי, את כל איזורי הגוף והלבוש אותם היא מכסה. ארוטיקה של שוביניסטים, מיזוגנים, סקסיסטים ובעלי נשמה אפלה
הרב אבינר הגדיל לעשות והגיב באתר כיפה לסערה שעורר הפוסט שלו: "אז מה אם חטפתי ביקורת? אי אפשר על פי ביקורת לשנות את התורה". ככה, הוא גם יצא שקרן, כי גם אם תחרשו את התורה לאורכה ולרוחבה ובתלת ממד, לא תמצאו בה את הלכות הצניעות המפורטות של כבוד הרב, שהן כולן נגזרות של מה שמסתובב לו בין האזניים.
הרב אבינר עקבי, יש לומר. מבין עשרות הספרים שהוציא בענייני הלכה, יש לפחות 7-8 העוסקים בצניעות, דיני משפחה, הלכות נידה וכיו"ב. את הספרים, שנתקלתי בהם פה ושם באינטראקציות עם נשים דתיות, הציגה לי לפני שנים פמיניסטית דתיה, מונחים אחר כבוד ליד פחי הזבל, בתוך ארגז שהשליכה מהבית.
הסצנה הזו נחרטה לי בזיכרון כסמל לערכו הנשחק של הרב אבינר בתוך הציונות הדתית, שכבר התקדמה ברובה מזמן מטיפוסים כאלו – גם אם הם מתעקשים לשוב ולהנכיח את עצמם באופן גרוטסקי ומקומם.
מעת לעת הוא זוכה בכמה דקות של תהילה, באמירות פרובוקטיביות ריקות מתוכן בנושא גיוס נשים, שירת נשים, להט"ב, אינטימיות בין בני זוג, ושוב נשים וגופן. ההתבטאויות שלו מקרינות היסטריה, כי כנראה ברור לו שאולי הוא מחזיק במושכות אבל לא מחובר אליהן סוס. הסוס, ברח מזמן מהאורווה. נשים דתיות עושות מה שבא להן.
הרב אבינר עקבי. מבין עשרות הספרים שהוציא בענייני הלכה, יש לפחות 7-8 העוסקים בצניעות, הלכות נידה וכיו"ב. את הספרים הציגה לי לפני שנים פמיניסטית דתיה, מונחים אחר כבוד ליד פחי הזבל, בתוך ארגז שהשליכה מהבית
בשנת 2002 פרסם קלמן ליבסקינד עדויות של שתי נשים על הטרדות לכאורה בעת שבאו לבקש עצת רב. הנושא נדון בפני בית הדין הרבני הגדול, שהכריע כי מדובר ב"דמיונות של המתלוננות" וכולה אי הבנה וקצרים בתקשורת, שנבעו מהיעדר ליווי מקצועי פסיכולוגי לרב בעת מתן עצתו (על פי חוות דעת של פסיכיאטר, כנראה ממקורבי הרב).
כיאה למדינת הלכה מחתרתית השואפת לכבוש מתישהו בעתיד את כולנו – לבית משפט אזרחי, זה לא הגיע. מספר שנים מאוחר יותר יצא לי לדבר עם אישה שטענה כי "הוגלתה" עם משפחתה מאותו יישוב על ידי הקהילה, לאחר שהתלוננה נגד רב, שבית הדין הרבני הגדול מצא אותו זכאי מחוסר אשמה. את האריתמטיקה תעשו לבד.
בזאת לא תמה סאת השערוריות שעורר הרב, שכולן מתנקזות לנושא שהוא מטיף לכולנו להסתיר תחת שמלה רחבה וכפתורים קרובים: מין.
למשל, בשנת 2005 פסקה ועדה של רבנים (אליהו, גולדברג, ליאור ויוסף) שעל הרב אבינר להפסיק לפסוק בענייני נידה, לאחר שהתבררה בפניהם סוגיית הטעיית זוגות לכאורה. אז פסקו. הוא המשיך כרגיל.
בזאת לא תמה סאת השערוריות, שכולן מתנקזות לנושא שהרב מטיף לכולנו להסתיר תחת שמלה רחבה וכפתורים קרובים: מין. למשל, בשנת 2005 פסקה ועדת רבנים שעל הרב אבינר להפסיק לפסוק בענייני נידה
שאלתי פעם מכר מבית אל, עירו של הרב, האם רעייתו הולכת אל הרב אבינר לקבל עצת רב. הוא ענה: בחיים לא. ככל שבית אל קטנה יחסית, יש בה מאבק מחנות קשה בין שני סמנים קיצוניים ומחרחרי ריב ומדון של האבסורד המתנחלי: הרב מלמד והרב אבינר. ה"חיילים" במחנות הללו, לא ידרכו לעולם זה על מפתנו של זה. לי זה מזכיר את הסנדק יותר מאשר ייצוג של כלשהו של יהדות.
אחת הפעמים היחידות בהן שרתה הסכמה בין שני הרבנים, הייתה בעניין גבעת האולפנה (גזל אדמות ברמייה לטובת בנייה יהודית – כשבית המשפט הכריע על פינוין והעברת הבתים שנבנו).
בחייו הפרטיים, מסתבר שחלק ניכר מילדי הרב לא קונים את הבולשיט הפסאודו-הלכתי שהוא מטיף לו. לפני כשנה פרסמה יאנה פבזנר כתבה מאלפת במאקו, על ילדי הרב, תחת הכותרת: "החיים הפרועים של ילדי הרב השמרן": "רובם יצאו בשאלה, אחד מחלל על צמרות עצים בתל אביב ולאחרונה חשף את עצמו במופע פורים פרובוקטיבי, אחת הביאה לעולם את בתה באוהל באפריקה וקראה לה "לאט לאט", אחר הוא אושיית פייסבוק בעל עמדות ליברליות".
הרב, נאמר בכתבה, מחבק את כולם. האידיאולוגיה המטורללת שתקועה (מטאפורית) עמוק במפשעתה של אשת חיל, לא עוברת את מפתן ביתו. היא רק משמשת כלי שליטה באחרות ואחרים. אין כאן "נאה דורש נאה מקיים".
האידיאולוגיה המטורללת שתקועה (מטאפורית) עמוק במפשעתה של אשת חיל, לא עוברת את מפתן ביתו. היא רק משמשת כלי שליטה באחרות ואחרים. אין כאן "נאה דורש נאה מקיים"
תפס את תשומת לבי במיוחד הבן, שחשף את עצמו: "בין התמונות הרבות שהועלו לפייסבוק מהאירוע בולטת תמונה של בחור שעומד על הבמה כשאיבר מין מבצבץ החוצה ממכנסיו. לפניו וגם אחריו היו גברים שעלו לבמה וממש עינגו את עצמם בפומבי, אבל הוא יספר אחר כך שיש גבול לתעוזה שלו". טוב, גבולות ותעוזה מבוקרת זה עניין חזק שנשאר לו אולי מבית אבא. הפסאודו-הלכה שהרב אבינר נוהג ללרלר לגביה חדשות לבקרים, מתאפיינת באידיאולוגיה דו קוטבית (מה שמותר לי אסוך לך), הליכה קרוב לקצה בלי להתקרב אליו ובחציית גבולות מבוקרת.
ואיך זה קשור לרצח נשים, שתופס כותרות מאז הרצח המזעזע והאכזרי של מיכל סלה ז"ל? כי זו מהות ההחפצה. הרב מרשה לעצמו, כמו לצערי עוד רבנים מהסוגה (הירודה בעיני) הזו, למשטר נשים וילדות, ולהטיף לגרסה קיצונית של מילוי תפקידן המסורתי (המתרכז באיזורי הרבייה ושימושי הבית שלהן), ולבעלות גברית עליהן.
הוא מייצר בכך מדרג נוצרי-קתולי למהדרין של "המדונה והזונה". מי שאינה מתיישרת בשורת הצניעות והנידה שהוא מכתיב, הופכת להיות ה"אחרת". זוהי פרקטיקה של דה-הומניזציה לנשים, שמאפשרת, בסופו של גלגול תרבותי וחברתי, את רציחתן.
חנה בית הלחמי היא יועצת שיווק ממוקד ואסטרטגיה תקשורתית, מאמנת ארגונית-מגדרית, מרצה ומאמנת. בזירה הציבורית: אקטיביסטית ברשת בנושאי זכויות נשים ואדם, פובליציסטית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני שותף מלא לתיעוב שאת רוחשת לשמרנות החשוכה של "הרב", אבל איך הגעת אל הקשר לרצח נשים לא הסברת. לא ראיתי שאף איד מהמקרים האחרונים של רצח הנשים בא מחברי קהילה כמו זו של אבינר, ולא שמעתי על אף אחד מהרוצחים שמחזיק באידאולוגיה דומה, או בשום אידיאולוגיה של שנאת נשים לצורך העיניין. הניסיון לחבר בין מקרי הרצח ולשייך אותם ל"תרבות שנאת נשים" הוא מאולץ מלכתחילה, הניסיון לשייך אותו לאידאולוגיית "צניעות" הזויה ומזיקה ככל שתהיה קלוש אפילו יותר.