תכנון מבנים ארעיים ואסון מירון

כוחות ההצלה מפנים הרוג אחרי אסון ההילולה במירון, 30 באפריל 2021 (צילום: דוד כהן, פלאש 90)
דוד כהן, פלאש 90
כוחות ההצלה מפנים הרוג אחרי אסון ההילולה במירון, 30 באפריל 2021

בין חברי ועדת החקירה של אסון מירון שהגישה בימים אלה את מסקנותיה היו אלוף במילואים, רב ושופטת. כיוון החקירה שעסקה בו הוועדה היה בהתאם לכישורי צוות החוקרים, ורחוק מבדיקה מקצועית של תנאי המבנה שהובילו, בין יתר הגורמים, לאסון. לא נבדקו, למשל, יציבות הבמה או נגישות המעברים במצבי אירועים המוניים כדוגמת האירוע שבו נגרם האסון במירון.

אפתח בציטוט מדבריו של השופט בביהמ"ש העליון, צבי א' טל זכרונו לברכה, בע"א 2004/92 עיריית קריית אונו נגד מנחם שחם:

"אחריותו של מי שנתן את המכשול בדרך היא דווקא כלפי מי שלא התבונן".

כלל זה משמעותו, כי יש לתכנן מבנים באופן שגם מי שלא נזהר, עבריין, או זקן או פעוט – לא יינזק.

שופט ביהמ"ש העליון, צבי טל ז"ל כתב: "אחריותו של מי שנתן את המכשול בדרך היא דווקא כלפי מי שלא התבונן". כלל זה משמעותו, כי יש לתכנן מבנים באופן שגם מי שלא נזהר, עבריין, או זקן או פעוט – לא יינזק

לגבי הקמת במות ותכנון מעברים, אלה חייבים להיות מתאימים גם אל מול מצבי לחץ וצפיפות, וגם אל מול ציבור שלא מציית לתמרורים.

והתכנון – חייב להתבצע ע"י מקצוענים בתחום, הווה אומר – על ידי מהנדסים בעלי רישיון לתכנון מבנים.

לדוגמה (מאלפת), ראה הוראות התקן הישראלי 24 חלק 1 משנת 1987 טבלה מספר 1, בה יש הגבלת שטח מעליות כפונקציה של מספר הנוסעים. לאמור, לגבי מעלית המיועדת להכיל עד 5 נוסעים, שטחה לא יהיה גדול מ-1.17 מ"ר.

מתקין התקן דאג לכך שהנסיעה במעליות לא תהיה ברווחה מבחינת מקום, כדי שלא יוכלו להיכנס לתא המעלית אנשים רבים מדי, ולא הסתמך על שילוט המורה על הגבלת מספר הנוסעים.

לדוגמה, בתכנון מעבר או גשר, לא מסתמכים על שלטי אזהרה, אלא יוצרים מצב תכנוני שהגשר לא יקרוס גם בתנאים קיצוניים של הפרת ההוראות.

גם על כל מי שלא נזהר, מי שלא מציית, נכה או זקן או פעוט – גם על אלה צריך להגן.

דוגמה נוספת: בניית גשר שלא מיועד לכלי רכב אלא רק להולכי רגל צריכה לכלול מכשול, המונע ולא מאפשר כניסת כלי רכב, כגון – מעבר צר או מדרגות. זו מחשבה שלא יושמה בעניין גשר המכביה, שהיה מיועד רק למעבר רגלי אך אפשר מעבר רכב ממונע, ושלטי האזהרה לא מנעו זאת.

כך צריך לנהוג בכל סוג של תכנון מבנים – ארעיים ומבני קבע, גשרים, מרפסות, וכיוצא בזה.

לדוגמה, בתכנון מעבר או גשר לא מסתמכים על שלטי אזהרה, אלא יוצרים מצב תכנוני שהגשר לא יקרוס גם בתנאי הפרת הוראות קיצוניים. גם על כל מי שלא נזהר, לא מציית, נכה, זקן או פעוט – צריך להגן

האסון במירון נגרם עקב התמוטטות מבנה ארעי. ועולות השאלות: האם ישנם חישובים סטטיים למבנה והאם הם נכונים מבחינה הנדסית? האם המבנה הוקם על פי תכנית קונסטרוקציה של מהנדס מבנים? האם נשקלו בהכנת התכנית שיקולי בטיחות כפי שבית המשפט העליון התווה?

ואם לא – מי אחראי למחדל?

מהנדס מבנים בוגר הטכניון, בעל תואר שני במדיניות ציבורית, לימודי תעודה בתכנון עירוני ותואר שלישי בהנדסה אזרחית. בעל משרד תכנון וייעוץ בחיפה, מחברם של ספרים מקצועיים ואחרים. מחבר הספר: "תכנון כחוק – דירות ומבני ציבור" בהוצאת "בורסי". אתר -www.benezra.co.il

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 429 מילים
סגירה