החזירות לא תמיד משתלמת – ואת השיעור הזה לומדים עכשיו הבנקים. תשלום חד־פעמי מיוחד שיוטל עליהם בשנתיים הקרובות – בהיקף של 2.5 מיליארד שקל לכל היותר – אושר לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. הם הביאו את זה על עצמם, לאחר שניצלו את שינויי הריבית להגדלת הרווחים שלקחו מהציבור.
ייתכן שגם ההתנגדות העיקשת של מנהלי הבנקים למהפכה המשפטית הגדילה את המוטיבציה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לקדם את המהלך נגדם. בהינתן שכך, גם בעלים של חברות אחרות הנהנות מרווחיות חריגה יצטרכו לקחת את זה בחשבון בפעם הבאה שיביעו את דעתם על ההפקרות של הכספים הקואליציוניים בשעת מלחמה – או על קידום חקיקה להחלשת מערכת המשפט.
הפעם הקודמת שבה הבנקים היו על המוקד של הפוליטיקאים הייתה במשכורות המופרכות שמנהליהם גרפו בשני העשורים החולפים, בהיקפים של 10 מיליון שקל לשנה ויותר, בענף ללא תחרות ממשית ועם רשת ביטחון מוחלטת מהמדינה.
זה נגמר בהגבלת שכר הבכירים בחברות הפיננסים – והשמיים עדיין לא נפלו. לכל היותר מנהלי הבנקים קיצרו את הכהונות, עברו למגזרים אחרים ואפשרו לזוטרים מהם לעלות מהר יותר בשרשרת הניהול. הנטישה של הבכירים בענף לא גרמה לערעור היציבות – והם ממשיכים להציג תשואות פנטסטיות על ההון, שכאמור נבעו גם מהחזירות כלפי משקי הבית.
בבנק ישראל חוששים שהבנקים עלולים לגבות ממשקי הבית את התשלום המיוחד שהוטל עליהם כעת. האם אכן כך יקרה? "אני לא חושבת שזה יגולגל על הלקוחות. גם ככה הם עשו עלינו סיבוב ויש גבול לכמה אתה יכול לגלגל על הציבור שיותר מודע וערני להתנהלות הזו", אומרת ד"ר גלי אינגבר, ראש המחלקה למימון במכללה למנהל.
הזדמנות למסות מונופולים אחרים?
"אפשר לעשות דברים כאלה באפס תחרות – ונכון שהענף הזה ריכוזי, אבל יש היום את בנק וואן זירו שלקוחותיו הם צעירים שהטכנולוגיה לא מרתיעה אותם. אם הבנקים ינסו לגלגל את העלויות של התשלום המיוחד עלינו, אז גם מי שנרתעים מהבנק הטכנולוגי החדש יעברו אליו או לבנק יהב", הוסיפה.
הבנקים הם כמובן לא הענף היחיד שמציג רווחיות יתרה במשק. התשלום המיוחד שייגבה מהם מעלה את השאלה האם אפשר לנהוג באותו האופן כלפי חברות המהוות קרטלים, או שהרווחיות שלהם גבוהה בתחומים אחרים? למשל, בקרב בעלי שדות הגז, היצרניות הפרטיות של החשמל, יבואני הרכב וכמובן חברות המזון, שחלקן פרטיות ומסרבות להראות למשרד הכלכלה את הרווחיות שלהן.
במרכז אדוה מציינים כי כדאי לוודא שהמס על הבנקים ייושם במקביל להגברת הפיקוח שתמנע מהם להגדיל את העמלות ורגולציה שתתרגם את שינויי הריבית של בנק ישראל לפיקדונות ולהלוואות למשקי הבית
כך נהגו בשנים האחרונות חלק ממדינות אירופה, שהטילו מס רווחי יתר על בנקים וחברות אנרגיה. במרכז אדוה חושבים שנוצרה הזדמנות "ליצירת מנגנון קבוע של מיסוי רווחי יתר על מוסדות פיננסים וסקטורים נוספים ולהצטרף בכך לדיון ולמהלכים שכבר מתקיימים בעולם בנושא זה".
הם ציינו עוד, שכדאי לוודא שהמס על הבנקים ייושם במקביל להגברת הפיקוח שתמנע מהם להגדיל את העמלות ורגולציה שתתרגם את שינויי הריבית של בנק ישראל לפיקדונות ולהלוואות למשקי הבית.
אם הכנסת יכולה לקנוס את הבנקים באופן חד־פעמי, למה לא לעשות אותו דבר בתחומים אחרים? ד"ר אינגבר: "כי את הבנקים תפסו. ברגע שהריבית עלתה והם לא העלו ריבית על פיקדונות אבל גבו יותר על הלוואות, כשאף אחד לא הרים טלפון ללקוחות להגיד להם שהכסף שוכב בעובר ושב ואפשר לשים אותו בפיקדון. הם התגרו ולכן התלבשו עליהם.
"יש עוד תחומים עם רווחיות חריגה אבל השאלה האם רוצים להיות דמוקרטיה עם כלכלה חופשית או סין, שבה אם עליבאבא לא באה טוב בעין לשלטון הוא מטיל קנסות או סנקציות וסוגר עניין. לשם אנחנו רוצים להגיע? אני מניחה שלא".
בהנחה שלא מטילים קנס כזה על חברות המזון, מה אפשר לעשות? או שלדעתך ההתייקרויות אצלם מוצדקות?
"אני גם צרכנית ואומנם חלק מההתייקרויות מוצדקות בגין חומרי גלם כאלה ואחרים, אבל זו הפכה להשתוללות נטולת רסן – ואני לא רוצה לחשוב מה קורה לשכבות המוחלשות.
"צריך להכניס תחרות, לא לאפשר ליבואן אחד לייבא הכל, להקל במכסים ולהוריד תקנים מקומיים שמוסיפים עלויות כי בארץ לא מסתפקים בתקן האירופי וכן תעודות כשרות. לפעמים לא שווה ליצרנים להביא לפה קווי ייצור אחרים ונפרדים ואם כן אז מייקרים את המוצר. זה הפך להיות לא הגיוני, אז יש מה לעשות, זו לא גזירת גורל".
![הדיוטי פרי בנתב"ג (צילום: משה שי/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/09/F130730MS020.jpg "הדיוטי פרי בנתב"ג (צילום: משה שי/פלאש90)")
התוספת לחרדים מעכבת את התקציב
התשלום החד־פעמי על הבנקים הוא החלק הפרוגרסיבי היחיד בתוכנית של שר האוצר לאיזון התקציבי. שאר הצעדים מכניסים את היד עמוק יותר לשכבות הפחות מבוססות, שיישלמו בהעלאת המע"מ ל־18%, בהורדת דמי ההבראה, העלאת מיסוי הסיגריות והטבק ומס הבריאות.
לעומת זאת, נכון לתחילת השבוע, לא אושרו צעדים נוספים שנדרשים לצמצום הגירעון כמו פטור ממס על סיגריות בדיוטי פרי, העלאת מס פחמן, אגרות רכב ומיסוי על משקיעי נדל"ן.
גם ללא צמצום הגירעון, התקציב יתקשה לעבור את משוכת המליאה בלי שגפני יקבל הסכמה לכ־600 מיליון שקל של תוספת שכר ("אופק חדש") למורים ברשתות החינוך הפרטיות של אגודת ישראל וש"ס
גם ללא צמצום הגירעון, התקציב החדש לשנת 2024 יתקשה לעבור את משוכת המליאה בלי שיו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, יקבל הסכמה לכ־600 מיליון שקל של תוספת שכר ("אופק חדש") למורים ברשתות החינוך הפרטיות של אגודת ישראל וש"ס. סוכנויות הדירוג פיץ' ו־S&P עוקבות בדאגה אחר אישור התקציב בהמשך לדירוג שכבר הורד על ידי מודי'ס.
"הסיבה היחידה שדירוג האשראי שלנו ירד, ושגם פיץ' ו־S&P עלולים להוריד אותו בדוח הבא זה סירוב הממשלה לבטל 70% מהכספים הקואליציוניים ולסגור עשרה משרדים מיותרים. אם היינו עושים את זה, בסבירות מאוד גבוהה, הסוכנויות היו מסתפקות בהורדת התחזית ולא בהורדת הדירוג", אומר חבר ועדת הכספים ח"כ ולדימיר בליאק מיש עתיד.
הוא מעריך שהתקציב לא יאושר השבוע וכמותו שאר הצעדים לאיזון התקציבי: "הכול תקוע כי לא מצליחים לאשר 590 מיליון שקל לחינוך העצמאי של גפני. רוצים לאשר את התקציב ביום רביעי, אני לא בטוח שזה יקרה". הוא חושב שמיסוי הבנקים הוא צעד פופוליסטי שלא כדאי לקבע – ותוקף את שר הכלכלה ניר ברקת על סיכול צעדים שיכלו להגביר את השקיפות והתחרות בתחום המזון.
"ברקת התנגד לחוק פרסום הדוחות"
"המס על הבנקים הופך את המדינה לשותפה ברווחים שלהם – זה לא נכון ולא בריא", אומר בליאק. "הכי קל לקחת כסף מהבנקים כשמה שצריך לעשות באמת זה להגביר תחרות, זה חלק משמעותי ביוקר המחיה ואת זה אנחנו לא עושים.
"הסכמתי לתשלום שייגבה מהם כהוראת שעה לשנה ושנתיים. בנוסח הסופי נקבע שזה לא מס אלא מענק חד־פעמי וזה היה קריטי כדי שלא ייווצר תקדים של מיסוי הבנקים בלי שאר הגופים הפיננסים.
"ברקת דורש מחברות המזון הפרטיות את נתוני הרווחים שלהם. אבל כבר הצעתי לו הצעת חוק פרסום דוחות כספיים של מונופולים בתחום המזון – והוא התנגד"
"השבוע פגשתי את מנהלי דיפלומט, חברה ציבורית שהרווח התפעולי שלה הוא 2% בלבד. ברקת דורש מחברות המזון הפרטיות את נתוני הרווחים שלהם, אבל כבר הצעתי לו הצעת חוק פרסום דוחות כספיים של מונופולים בתחום המזון – והוא התנגד.
"הוא צריך להחזיר את סימון המחירים שביטל בתחילת המלחמה, לא הייתה סיבה לבטל ואין סיבה לא להחזיר. מה שטוב לאירופה טוב לישראל – וצריך להרחיב את רפורמת הייבוא שהתחלנו בה בממשלה הקודמת. מדברים על זה כבר שנה ועדיין לא קידמו כלום".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם