ישראל נמצאת במצב רע לפי כל קנה מידה: המדינה שרויה בצל האסון הכבד בתולדותיה ושקועה באחת המלחמות הקשות שידעה. מעמד המדינה בעולם מתדרדר. הממשלה מנהלת את המדינה באופן גרוע ביותר. התוצר לנפש רשם ירידה חדה ברבעון הרביעי של 2023 – וירידה קלה בשנה כולה. ההייטק במשבר. הגירעון מאמיר. דירוג האשראי ירד.

אבל התנהלות המשקיעים לא משקפת את המצב – ושער השקל מול הדולר והאירו נמצא בחודשים האחרונים בעלייה חדה למדי.

ב־29 באוקטובר אשתקד הדולר נסחר מול השקל בשיא של 13 שנה – 4.08 שקל. מאז, הדולר נחלש מול השקל ב־10.3%; אתמול (שלישי) נסחר המטבע האמריקאי ב־3.66 שקל – 5.1% פחות מאשר ב־5 באוקטובר, יומיים לפני המלחמה.

האירו נסחר אתמול ב־3.98 שקל. ב־29 לאוקטובר הוא רשם שיא של עשור – 4.3 שקל. מאז, האירו נחלש מול השקל ב־7.4%. כיום האירו נסחר בכ־2.2% פחות מאשר לפני המלחמה.

בחודשים נובמבר–פברואר השקל נמצא בעלייה אטית וספירלית ביחס לדולר, האירו ומרבית המטבעות החשובים. בשבועיים האחרונים נחלשו מעט, אך עדיין לא ברור אם מדובר בשינוי במגמה.

בעבר המשקיעים הגיבו באדישות לאירועים ביטחוניים ופוליטיים. מערכות הבחירות בעשורים האחרונים ומבצעי "עופרת יצוקה" ו"צוק איתן" בעזה בקושי השפיעו על המסחר, שהושפע בעיקר מאירועים פיננסיים כמו התנודות בבורסות העולם ושער הריבית. השקל נחשב לאחד המטבעות היציבים בעולם.

השקל נחלש במשבר הפוליטי של 2019; זינק כשהתברר כי מגפת הקורונה הזניקה את ההייטק; נחלש ב־2022 כש"אפקט הקורונה" הצטנן; צנח מאז הקמת הממשלה הנוכחית; התרסק עם פרוץ המלחמה

בשנים האחרונות, הסוערות, המצב שונה. השקל נוסע ברכבת הרים המושפעת ישירות מאירועים פוליטיים, חברתיים וצבאיים.

השקל נחלש במשבר הפוליטי של 2019 ובחודשים הראשונים של מגפת הקורונה; הוא נסק לשיאים היסטוריים בסוף 2020 וב־2021, כשהתברר שהמגפה הזניקה את ההייטק ואתו את כלכלת ישראל; נחלש ב־2022 כש"אפקט הקורונה" הצטנן; צנח מאז הקמת הממשלה הנוכחית בדצמבר 2022; התרסק עם פרוץ המלחמה.

הסקירות שמפרסמים הבנקים ובתי ההשקעות והראיונות עם הכלכלנים הראשיים שלהם (בפיקוח הדוק של דובריהם) מספקים הסברים מעורפלים ולא ברורים להתחזקות השקל. הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, פרסם בסוף ינואר דוח הכולל הסברים שונים, אך גם הצהיר בפשטות כי מדובר ב"ייסוף לא מוסבר בשער השקל".

כלכלנים בחדרי מסחר של בנקים גדולים ומנהלי חברות השקעה, ששוחחו איתנו עצמאית ושלא לייחוס, הגדירו את התחזקות השקל כ"מפתיעה" ו"לא הגיונית" ואמרו כי אין לה הסבר מובהק אחד ושהם לא מבינים אותה לגמרי. עם זאת, הם הציעו לה כמה הסברים מעניינים.

הטריגר הישיר להתחזקות השקל היו העליות בבורסות במערב. בנקים, בתי השקעות וחברות ביטוח ישראליים רשמו מהעליות הללו רווחי עתק בדולרים ובאירו, והמירו אותם לשקלים

עליות בשוקי ההון המערביים

הטריגר הישיר להתחזקות השקל, שהוזכר גם בסקירות המקצועיות המלוטשות, היו העליות בבורסות לניירות ערך במערב. מניות של חברות שנסחרות בוול סטריט מהוות חלק גדול מסל ההשקעות של הגופים המוסדיים הישראליים (בנקים, בתי השקעות וחברות ביטוח), ואלה רשמו עליות נאות.

מדד S&P עלה מסוף אוקטובר בכ־24%; הנאסד"ק זינק בכ־29%. הגופים המוסדיים רשמו מהעליות הללו רווחי עתק בדולרים ובאירו, והמירו אותם לשקלים. כשסוחרים קונים שקלים רבים במטבע זר, שער השקל עולה.

אילוסטרציה: עליות בוול סטריט (צילום: Richard Drew, AP)

אבל ההסבר הפשוט הזה מעלה את השאלה מדוע המוסדיים המירו את הכסף לשקלים? הם משלמים בשקלים שכר לעובדיהם ודיבידנדים לחוסכים, אבל יכלו לשלם אותם גם בלי לגעת ברווחיהם הדולריים החדשים. ההחלטה להמיר אותם לשקלים מהווה הבעת אמון כלשהי של הגופים המוסדיים בשקל.

יתרה מזו: המוסדיים הגדילו את היקף ההשקעות בחו"ל בשנה שעברה, מחשש מנזקי ההפיכה המשטרית. גורמים פוליטיים התומכים בממשלה הגיבו להחלטה בביקורת חריפה, ומאז פרוץ המלחמה ביקורת כזאת נשמעת גם בחוגים ליברליים. ייתכן שהמוסדיים היו מעדיפים לשמור על המט"ח שהרוויחו לאחרונה, אבל באווירה הנוכחית הם בוחרים להפגין פטריוטיות ולהמיר אותו לשקלים.

המוסדיים הגדילו את היקף ההשקעות בחו"ל מחשש מנזקי ההפיכה המשטרית. תומכי הממשלה הגיבו בחריפות. ייתכן כי באווירה הנוכחית, המוסדיים בוחרים להפגין פטריוטיות ולהמיר את רווחיהם הדולריים לשקלים

לדברי גורם בחדר המסחר באחד הבנקים: "תמיד כשהמוסדיים מרוויחים בחו"ל הם קונים שקלים. נוהל אוטומטי כזה".

הם יכלו גם לשנות אותו אם הם היו חוששים ממפולת בישראל.
"נכון, אבל אלה תהליכים שלוקחים זמן. צריך אישור של הוועדה הזאת והוועדה ההיא, והמוסדיים לא ימהרו לפעול בכיוון כזה בזמן מלחמה".

כוח של צה"ל בפעילות ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

הלוחמה בעזה

השקל החל להתחזק ב־29 באוקטובר, ביום בו החלה הפעולה הקרקעית של צה"ל בעזה בהיקף מלא, ויום לפני שחרורה ההרואי של החיילת החטופה אורי מגידיש. המהלך עורר אופטימיות ואף אופוריה בחברה הישראלית ושיקם מעט את תחושת הביטחון שהתרסקה בטבח. ניתן להעריך כי התחושות הללו לא פסחו על הסוחרים בשוק המקומי, שהם בני אדם, ורובם ישראלים או קשורים לישראל.

ללוחמה הארוכה בעזה יש מחיר כלכלי כבד שהמשקיעים מודעים לו: גיוס מילואים ענק; האשמות בפשעי מלחמה ודיפלומטיה כושלת הפוגעת ביחסי החוץ; יעדים שלא הושגו. אבל המשקיעים – ישראלים וזרים – רואים גם שחמאס הוכה קשות, שירי הרקטות למרכז הארץ פסק ושתחושת הביטחון חזרה בחלקה. העסקים חזרו לפעילות מלאה וחברות זרות חידשו את הטיסות והפעילות בארץ.

המשקיעים רואים שחמאס הוכה קשות, שירי הרקטות למרכז פסק, שהעסקים חזרו לפעילות מלאה ושהחברות הזרות חידשו פעילות בארץ. "המצב היום יותר בשליטה מאשר באוקטובר"

"המצב היום יותר בשליטה מאשר באוקטובר", אומר גורם באחד מחדרי המסחר, "זה לא שהשקל חזק עכשיו, אבל הוא התחזק בהתאם למצב".

ציפיות להפסקת אש ולנפילת הממשלה

תנודות כלכליות, כולל שערי מטבעות, מושפעות מציפיות לא פחות מאשר מהמצב במציאות. "ה'רפורמה' הפילה את השוק ואת השקל יותר מהמלחמה כי היא יצרה חוסר ודאות", אומר אחד הסוחרים שאיתם שוחחנו. "הפחד שהמצב יתדרדר הבריח משקיעים".

לוחמה קרקעית ברצועת עזה, 2 בנובמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

אחד החששות היה שמדיניות הממשלה תביא לאסון ביטחוני. ייתכן שהשפעת אסון 7 באוקטובר כבר הייתה מגולמת בהיחלשות השקל עוד לפני האסון?
"אולי. אני לא יודע אם המשקיעים חששו דווקא מאסון ביטחוני. בוודאי שאף אחד מהם לא צפה את האסון הספציפי הזה בזמן ובצורה שהתרחש. אבל כן, הייתה תחושה כללית של פחד.

"מה שבטוח זה שבאוקטובר הפחד התגבר, לא נחלש, הפך לפאניקה. אף אחד לא ידע לאן זה עוד עלול להגיע, אז הייתה מפולת. תוך שלושה שבועות השקל ירד ב־6%–7%!  אבל אחרי שראו שזה לא מידרדר למלחמה אזורית כוללת, או מלחמה מלאה בצפון או מלחמת אזרחים בין יהודים לערבים, רמת החרדה ירדה".

"ה'רפורמה' הפילה את השקל כי היא יצרה חוסר ודאות. באוקטובר הפחד התגבר, הפך לפאניקה. אז הייתה מפולת. תוך שלושה שבועות השקל ירד ב־6%–7%!"

התרחישים הללו עדיין אפשריים.
"נכון. אם מתחיל בלגן גדול בצפון השקל צונח, זה ברור".

ובכל זאת, רוב המשקיעים לא חוששים שזה יקרה?
"כנראה שלא. יותר מזה: יש צפי בשוק לעסקת חטופים ולסיום המלחמה. אפשר להגיד שהשוק מהמר כי המלחמה תיגמר בקרוב. אחרי מלחמות הכלכלה מזנקת, ככה שהשוק שלנו כרגע ב'הזדמנות קנייה'".

שלט הקורא לשחרור בני הערובה המוחזקים בעזה בהפגנה בירושלים, 2 במרץ 2024 (צילום: GIL COHEN-MAGEN / AFP)

בממשלה אומרים שהפסקת אש תביא להתחזקות מחודשת של חמאס, שתפגע בביטחון. לשיטתם, המשקיעים אמורים לחשוש מהפסקת אש, לא לקוות לה.
"הם אומרים כל מיני דברים, אבל זה לא שהמשקיעים מקשיבים להם. ברגע שתיחתם עסקת חטופים השקל יעלה, בדיוק כמו בעסקה הקודמת. הפסקת אש – השקל מזנק. יציאה מעזה וסוף המלחמה – מזנק עוד יותר.

"ואם ממשלת נתניהו נופלת – הוא טס. טס!"

"ברגע שתיחתם עסקת חטופים השקל יעלה. הפסקת אש – השקל מזנק. יציאה מעזה וסוף המלחמה – מזנק עוד יותר. אם ממשלת נתניהו נופלת – הוא טס"

אם אלה התקוות של רוב המשקיעים, ובמשך ארבעה חודשים הן לא מתממשות, קשה להבין איך השקל המשיך לעלות.
"נכון, קשה להבין. וזה שהמשקיעים אופטימיים ומפתחים ציפיות ממש לא אומר שהציפיות יתממשו. אנשים מתייחסים למשקיעים כאילו הם נביאים שיודעים מה יהיה. הם לא. גם ברמה העולמית. אני לא יודע מתי החגיגה בבורסות בעולם תיגמר וניכנס לשוק 'דובי' (ירידות שערים, ת"ג), ואף משקיע לא יודע".

ספקולנטים שמשחקים בשערי מטבעות

ברשתות החברתיות מסתובבים הסברים מעניינים להתחזקות השקל. חלקם שגויים. חלק מ"כלכלני הרשת" טוענים כי השקל עולה כי "בנק ישראל קונה שקלים".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדיון על תקציב המדינה, 7 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הבנק מפרסם מדי חודש דיווח על יתרות המט"ח של ישראל, שאפשר ללמוד ממנו אם קנה שקלים. בנובמבר ודצמבר אכן נרכשו שקלים, וייתכן שהרכישות היו חלק ממה שהביא להתחזקות המטבע. אבל היקף הרכישות היה קטן, ובחודשיים האחרונים לא נרכשו שקלים כלל.

הסבר נוסף הנפוץ ברשתות ואינו מוזכר בסקירות הרשמיות, הוא שמאחורי התחזקות השקל עומדים משקיעים מתוחכמים שרוכשים שקלים כדי למכור אותם אחר כך, ולכן העלייה תסתיים במפולת. לפי חלק מההסברים, המשקיעים הללו שייכים לארגוני טרור ומדינות אויב ופועלים בזדון נגד ישראל. לפי הסברים אחרים, אלה משקיעים פיננסיים שרוצים לנצל את המצב לקטיפת רווח מהיר.

"אני יודע בוודאות שיש משקיעים ספקולטיביים שפועלים כיום בשוק הישראלי וקונים שקלים. אבל אני מעריך שהם לא אלה שמכוונים את השוק כולו, אלא טרמפיסטים שרוכבים על התנודתיות שלו"

ההסבר הזה אינו בהכרח שגוי. ב־1997 התחולל משבר כלכלי בדרום מזרח אסיה. בשנים שקדמו למשבר, כלכלות תאילנד ומלזיה צמחו במהירות, ושערי המטבעות שלהן, הבאט והרינגיט, עלו בתלילות. עם פרוץ המשבר, שערי הבאט והרינגיט צנחו. בדיעבד, התברר שמשקיעים מתוחכמים רכשו את המטבעות הללו בהיקפי ענק, יצרו בועה של "כסף חם" ומכרו אותם ברווחי עתק.

"אני יודע בוודאות שיש משקיעים ספקולטיביים שפועלים כיום בשוק הישראלי וקונים שקלים", אומר אחד ממנהלי ההשקעות שאיתם שוחחנו. "אבל אני מעריך שהם לא אלה שמכוונים את השוק כולו, אלא טרמפיסטים שרוכבים על התנודתיות שלו.

אילוסטרציה: מבט על הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום: אדם שולדמן/פלאש90)

"הספקולנטים האלה יעשו מה שיעשו המשקיעים האותנטיים: אם השקל ימשיך לעלות, הם ישמרו אותו בסל ההשקעות שלהם, ימכרו אחר כך במשך הזמן – וירוויחו בעתיד. אם השקל ייפול בקרוב, הם ימכרו מהר ויעשו מכה מהנפילה".

מה שיחריף את הנפילה עצמה.
"כן. אבל לא יגרום לה, ולא ישפיע בצורה דרמטית. השוק הישראלי די גדול, ונראה לי שמסתובב בו יותר מדי כסף מכדי שכמה ספקולנטים יכוונו את השקל".

פערי הריביות

כל אנשי ההשקעות שאיתם שוחחנו הסכימו כי מדיניות הריבית של בנק ישראל היא בין הסיבות להתחזקות השקל, אבל הסכימו גם כי השפעתה על התחזקות המטבע אינה מכרעת.

ריבית בנק ישראל עומדת על 4.5% – זהה לריבית החובה בגוש האירו, אך נמוכה מהריבית בארה"ב, 5.5%; הריבית בבריטניה – 5.25%, בשווייץ – 1.75% וביפן – 0. בהחלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל, ב־26 בפברואר, התלבטו כלכלני הבנק אם להוריד את ריבית החובה בישראל, כדי להמריץ את הפעילות העסקית, או להותיר אותה על כנה, כדי למנוע עלייה באינפלציה, ובחרו באופציה האחרונה.

נגיד בנק ישראל הפרופסור אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ההודעה שהריבית לא תשתנה עוררה אמון בשווקים והביאה לעלייה מיידית של השקל ב־0.5%. אבל הפעילים בחדרי העסקאות מייחסים לריבית השפעה מוגבלת על השוק. לדברי אחד מהם: "אם הנגיד היה משתולל, מוריד את הריבית או מעלה אותה בשני אחוזים בבת אחת, הייתה לזה השפעה דרמטית על המטבע.

"אבל נגיד מקצועי כמו אמיר ירון פועל לפי המצב כדי לייצב אותו ולא יותר. הוא יוצר ביטחון שמחזק את השקל, אבל זה רק בלם לאירועים יותר גדולים. יש כלכלנים שמייחסים לריבית משקל גדול מדי. מי שאומר, 'השקל עושה כך וכך בגלל הריבית', מחפש הסבר מתחת לפנס".

"הבלגנים הפוליטיים גורמים לשוק לתמחר את השקל נמוך ממה שהיה מתומחר בלעדיהם. יש לנו כלכלה עם יסודות חזקים. בלי ה'רפורמה' והמלחמה היינו באזור השלושה שקלים לדולר"

עלייה בעירבון מוגבל

כך או כך, הסוחרים מסכימים כי התחזקות השקל מוגבלת, שברירית ועשויה להיעלם במהירות. לדברי אחד מהם: "הבלגנים הפוליטיים גורמים לשוק לתמחר את השקל הרבה יותר נמוך ממה שהיה מתומחר בלעדיהם. יש לנו כלכלה עם יסודות חזקים. בלי ה'רפורמה' והמלחמה היינו באזור השלושה שקלים לדולר".

הדולר התחזק בשבוע וחצי האחרונים בכ־2.5% והאירו עלה ב־3.6%. אם השקל נחלש בשל ההפיכה המשטרית והמלחמה, ואחר כך התחזק מתוך תקווה של המשקיעים שהמלחמה תסתיים והממשלה תיפול, האם היחלשותו הנוכחית מצביעה על התפכחות מהתקוות הללו? מנהלי ההשקעות חוששים שכן.

מפגינים חוסמים את כביש איילון במחאה נגד ממשלת נתניהו, 9 במרץ 2024 (צילום: יניב נדב/פלאש90)

לדבריהם, המבוי הסתום במשא ומתן לעסקה לשחרור חטופים והפסקת אש, שנועדה להתחיל לפני תחילת חודש רמדאן, הוביל ישירות להיחלשות השקל. אבל מדובר בהיחלשות קלה, לזמן קצר, בשוק תנודתי מאוד. כל שינוי במצב הפוליטי עשוי לשנות את התמונה הפיננסית מהקצה אל הקצה.