שוק ההייטק עבר ב־2023 את המשבר הקשה בתולדותיו: דשדוש כלכלי עולמי; ניסיון הפיכה משטרי, שהבריח חלק גדול מהמשקיעים; והמלחמה בעזה, שבה גויסו למילואים, או חדלו לתפקד מסיבות אחרות, יותר מחמישית מעובדי הענף.

התוצאה הייתה צניחה של 58% בהשקעות בענף בישראל ב־2023 (לעומת ירידה של כ־30% בהיקף ההשקעות אשתקד בארה"ב). כ־42% מהמשקיעים בהייטק הישראלי הפסיקו להשקיע בו, והיקף ההשקעות ירד לרמה הנמוכה מאז 2017.

כרגע, משקיעים ומנהלים בענף מעריכים כי שיא המשבר מאחורינו. חלק מהעובדים שגויסו למילואים מתחילים לחזור לעבודה; בענף מדווחים כי רוב החברות הצליחו לספק את מוצריהן ולשמר את לקוחותיהם למרות המלחמה; ההפיכה המשטרית לפחות ירדה מהכותרות; ונראה כי משקיעים שעדיין ממשיכים להשקיע בהייטק הישראלי כבר לא יפסיקו.

רוב חברות ההייטק ה"בוגרות", אלה שמוכרות מוצרים ומרוויחות כסף ומהוות את עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית כולה, שרדו, אפוא, את המשבר בשן ועין.

עובד הייטק צעיר. אילוסטרציה (צילום: iStock)

הבעיה היא שרוב החברות הבוגרות החלו את דרכן כחברות הזנק, וכיום יש פחות ופחות כאלה. לפי נתוני איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, ב־2019 קמו בישראל כ־1,000 חברות הזנק חדשות; ב־2021 קמו 728 סטארטאפים; ב־2022 קמו כ־600 וב־2023 רק 530, רובן הגדול לפני המלחמה.

מאות מהסטארטאפים הקיימים נמצאים כיום בסכנת סגירה בגלל היעדר מימון. עם פרוץ המלחמה, פתחה רשות החדשנות הממשלתית את "מסלול חרבות ברזל" לסיוע מהיר לסטארטאפים במצוקה, בתקציב של כ־400 מיליון שקל. כ־600 חברות הגישו בקשות למענקים, אך רק כ־120 עמדו בקריטריונים וקיבלו אותם.

כ־56% מחברות הסטארטאפ חוששות שלא יצליחו לגייס כסף בגיוס ההון הבא; 28% דיווחו כי הן במצב קריטי וכי הכסף הנותר בקופתן יספיק לשלושה חודשים בלבד

בסוף דצמבר ערכה הרשות סקר בקרב כ־2,800 חברות סטארטאפ על מצבן. כ־56% מהן דיווחו כי הן חוששות שלא יצליחו לגייס כסף בגיוס ההון הבא, ו־28% דיווחו כי הן במצב קריטי וכי הכסף שנותר בקופתן יספיק לשלושה חודשים בלבד.

"החברות הבוגרות עשו פלאים והצליחו לעמוד ביעדים ולשמר לקוחות", אומרת מנכ"לית האיגוד מאיה שוורץ. "אפשר להגיד שהייתה כאן התגייסות רבתי לשתי מלחמות: בשדה הקרב ובתעשייה. חברות עשו מאמץ עילאי שהמוצר יגיע בזמן, גם כשתנאי המשלוח התקשו וגם כשחצי מעובדיהן נעדרו בשל מילואים, שמירה על ילדים או שנעקרו מבתיהם.

מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההייטק הישראלי. (צילום: קיו עילית ביוטי)

"בינואר התחילו לשחרר חלק מהמילואימניקים, ואחרי חופשה קצרה בבית הם מתחילים עכשיו לחזור לעבודה. בהנחה שלא תהיה הסלמה בזירות נוספות, נראה שרוב החברות הבוגרות שרדו את המשבר.

"הבעיה היא שהרבה מחברות הסטארטאפ פשוט נסגרות. המיזם של רשות החברות לסייע להן הוא נהדר, אבל הוא לא מספיק, כ־300 מהן בסכנת סגירה אקוטית. גרוע מזה: לא נוצרות חברות חדשות. הסטארטאפים החדשים הם המחולל של ההייטק בעוד ארבע או חמש שנים, ואם הן לא קמות עכשיו – הוא יתכווץ, ופשוט יהיה בעתיד פחות הייטק.

"הבעיה היא שהרבה מחברות הסטארטאפ פשוט נסגרות. המיזם של רשות החברות לסייע להן לא מספיק. כ־300 מהן בסכנת סגירה אקוטית. גרוע מזה: לא נוצרות חברות חדשות"

"לא מדובר בבעיה עולמית. להפך. במדינות אירופה – אנגליה, צרפת, גרמניה – שנמצאו בעבר בפיגור אחרי ארה"ב, ישראל ואסיה ביזמות הייטק, יש מרכזים טכנולוגיים צומחים בתמיכה ממשלתית. קמות שם המון חברת, בעיקר בתחום ה־AI (בינה מלאכותית). בקצב הזה, אנחנו פשוט נפספס את מהפכת ה־AI".

ראש הממשלה הצהיר לפני המלחמה שבכוונתו להקים מערך לאומי לפיתוח הבינה המלאכותית ולהפוך את ישראל למרכז AI, זאת הצהרה ריקה?
"בינתיים זה לא קיים".

הירידה במספר הסטארטאפים החדשים התחילה לפני ההפיכה המשטרית והמלחמה בעזה, ב־2021, דווקא בשיא השגשוג של ההייטק. ממה היא נובעת?
"אני חושבת שבזמן הקורונה, למרות הביקושים האדירים לטכנולוגיה, היה קשה לעשות יזמות. מה גם שההייטקיסטים השכירים, שמתוכם באים היזמים, קיבלו תוספות שכר גדולות, אז התמריץ להקים חברה משלך ולהתעשר היה חלש.

בינה מלאכותית, אילוסטרציה (צילום: iStock)

"ואז באו הבעיות הפוליטיות שהבריחו משקיעים, והמלחמה, שבה חצי מהיזמים ועובדי הסטארטאפים במילואים, אז בכלל לא קמות חברות".

אז ייתכן שאחרי שרוב המילואימניקים ישתחררו, נראה גל של סטארטאפים חדשים?
"הלוואי. זה בהחלט אפשרי, אבל בינתיים זה רק חלום".

התנועה להצלת חברות ההזנק

לא כל ההייטקיסטים מסכימים עם השבחים המסויגים ששוורץ מחלקת לממשלה, ויש מי שרואים בסיוע הממשלתי לחברות הסטארטאפ לעג לרש. בענף שורר זעם על הממשלה בשל ההפיכה המשטרית, וגם ביקורת על האיגוד שלא יצא נגדה.

בימים אלה קמה "Save" – תנועה חדשה, קטנה ולוחמנית של הייטקיסטים שמנסים לקדם לובינג מול הממשלה והכנסת להצלת חברות הזנק. הפעילים שהקימו אותה הרגישו שההפגנות אינן מספיקות

בימים אלה קמה כמה תנועה חדשה, קטנה ולוחמנית של הייטקיסטים שמנסים לקדם לובינג (שדלנות) מול הממשלה והכנסת להצלת חברות הזנק. התנועה "Save" נולדה במחאת ההייטק נגד ההפיכה. הפעילים שהקימו אותה הרגישו שהפגנות אינן מספיקות. התנועה קמה באוגוסט, לפני המלחמה, והפעילים הספיקו להקים לתנועה אתר ולגבש רשימת נושאים שעליהם התכוונו להיאבק.

מוביל התנועה הוא היזם חנוך פז, מייסד חברת ההזנק "Chef.i". את החברה, שמפתחת אפליקציה לתכנון והזמנת ארוחות בעזרת בינה מלאכותית, פז הקים ביוני אשתקד, יחד עם שני חברים שעבדו איתו בסטארטאפ ותיק יותר, Raft Technoogy. הם ביצעו ניסוי משתתפים וקבעו מספר פגישות עם משקיעים פוטנציאליים, שלא יצאו לפועל בגלל המלחמה.

עובדי הייטק מפגינים נגד החלשת מערכת המשפט בידי הממשלה. 24 בינואר 2023 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

פז התפטר לפני המלחמה מתפקידו כסמנכ"ל תפעול בראפט כדי לקדם את המיזם העסקי שייסד והמיזם הפוליטי שהוביל. שני חבריו המשיכו לעבוד בראפט ותכננו להתפטר ולהתחיל לעבוד ב־Chef.i אחרי שיצליחו לגייס לחברה מימון התחלתי. עם פרוץ המלחמה, שלושתם גויסו למילואים.

פז, לוחם הנדסה קרבית, שירת כחודש בגבול הצפון, ולאחר מכן חודשיים וחצי בעזה, והשתחרר רק בשבוע שעבר. שני חבריו השתחררו אחרי חודשיים וחזרו לעבוד בראפט. כמובן ש־"Chef.i" לא המשיכה להתפתח. לדברי פז: "מדי פעם דיברנו, אבל רק כדי לוודא ששלושתנו בריאים ושלמים". בינתיים, חבריו של פז המשיכו בפעילות ב־Save , ועדכנו את הפעילות שלה בהתאם למצב החדש.

פז התפטר לפני המלחמה מתפקידו כסמנכ"ל כדי לקדם את המיזם העסקי שייסד והמיזם הפוליטי שהוביל. עם פרוץ המלחמה, הוא ושני חבריו גויסו למילואים. פז השתחרר רק בשבוע שעבר. כמובן שהחברה לא המשיכה להתפתח

הדרישה המיידית של Save כרגע היא להגדיל את הסיוע הממשלתי להצלחת חברות ההזנק. לדברי פז: "מסלול 'חרבות ברזל' לא עונה על הצרכים ולא יציל מאות סטארטאפים שעלולים להיסגר. עובדה: רק 20% מהחברות שביקשו מענקים במסגרת המסלול קיבלו. יש חברות שמעסיקות 15 עובדים, שמתוכם 10 יצאו למילואים. הן לא יינצלו בלי עזרה.

"הממשלה הגמישה קצת את הקריטריונים לסיוע, אבל הם עדיין נוקשים ביותר. למשל, דורשים מהחברות 'להוכיח שהן רלוונטיות לשוק'. איך אפשר להוכיח 'רלוונטיות' אם אתה בעזה ולא יכול לפגוש משקיעים ולקוחות פוטנציאליים?"

פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה. 5 בפברואר 2024 (צילום: דובר צה"ל )

הוצאות המלחמה עצומות, נוסף על הוצאות הענק של כספים קואליציוניים, וההכנסות ממיסים יורדות. אולי עדיף להשקיע את המשאבים המעטים בחברות שיכולות להרוויח, לספק מקומות עבודה ולשלם מיסים כאן ועכשיו?
"ההייטק מספק יותר מחצי הכסף שנכנס לישראל, ישירות ובעקיפין, ומשלם 40% מהמסים. וכל זה מתחיל בסטארטאפים החדשים.

"בלעדיהם המשק יתכווץ במאות מיליארדי שקלים בשנה. ממילא החברות שישרדו ויצליחו הן אלה שיש להן זכות קיום עסקית, אבל הן חייבות דחיפה ראשונית".

"רוב כספי המוסדיים מושקעים בחברות גדולות. כרבע מושקע בחו"ל. במדינות מפותחות יש הטבות מס על השקעות ביזמות מקומית. בישראל אין"

יש להייטק גוף לובינג, האיגוד, למה להקים ארגון נוסף?
"איגוד ההייטק בסדר גמור, אבל הוא ארגון מעסיקים שמייצג בעיקר את האינטרסים של הנהלות החברות הגדולות, ופחות את האינטרסים של הענף כולו, של העובדים, ובעיקר של חברות ויזמי הסטארטאפ".

נוסף על המאבק על הסיוע הישיר, דורשים פז וחבריו שבתי ההשקעות וחברות הביטוח המקומיות יגדילו את השקעותיהם בשוק ההייטק המקומי.

חנוך פז, יזם סטארטאפ ומוביל תנועת Save למאבק למען עתיד ההייטק (צילום: ראובן קפוצ'ינסקי)

"רוב הכסף של המשקיעים המוסדיים מושקע בחברות הגדולות שבמדד ת"א 25", אומר פז, "כרבע ממנו מושקע בחו"ל. במדינות מפותחות יש הטבות מס לקרנות פנסיה ובתי השקעות שמשקיעות ביזמות מקומית. כך, למשל, פועל "חוק האנג'לים" בבריטניה. בישראל אין מדיניות כזאת והיא נחוצה כאן במיוחד".

בארגון מתכוונים גם להמשיך במאבק נגד ההפיכה המשטרית שהממשלה עדיין ממשיכה לקדם. הארגון מפיץ עצומה הדורשת משר הכלכלה ניר ברקת להתחייב בפומבי לגנוז את ההפיכה לגמרי. העצומה נכתבה עוד לפני המלחמה, אך עודכנה אחרי שפרצה.

"הציבור עסוק במלחמה, אבל הממשלה ממשיכה בהפיכה שמסכנת את ההייטק. 42% מהמשקיעים הפסיקו להשקיע ב־2023, רובם עוד לפני המלחמה, בגלל ההפיכה"

פז: "התקשורת והציבור עסוקים במלחמה, אבל הממשלה ממשיכה את ההפיכה. חוק שב"כ, למשל, שמקודם באצטלה של צורך ביטחוני, הוא חתיכת איום על הדמוקרטיה. המהלכים האלה מסכנים את ההייטק. 42% ממשקיעי ההייטק הפסיקו להשקיע בישראל ב־2023, רובם עוד לפני המלחמה, בגלל ההפיכה".

לא רק הציבור הישראלי שכח מההפיכה, אלא כל העולם, מהנשיא ביידן ועד המפגינים הפרו־ישראלים בחו"ל והקהילות היהודיות. אתה חושב שהיא תפריע למשקיעים שממשיכים להשקיע כאן גם כיום "תחת אש"?
"כרגע לא. אבל מייד אחרי שהמלחמה תסתיים, או תדעך, הם יחזרו לחשוש מהאיום הזה על ההשקעות שלהם".

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בפגישה של הוועדה לפירוק הריכוזיות והגברת התחרות בשוקי המזון, 3 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ספק אם הגישה הלוחמנית של פז וחבריו תסחף אחריה את רוב עובדי ויזמי ההייטק. נראה כי הגישה הרווחת כיום בענף היא שיש לשמור על מורל גבוה וגישה חיובית ולהימנע מעימותים פוליטיים. זאת, גם בקרב הייטקיסטים שאינם תומכים של הממשלה בעצמם, שהם הרוב.

לדברי טלי שם טוב, מייסדת, שותפה ומנכ"לית בחברות התוכנה ושירותי הענן "Code Value", "Well Done ו־"Cloudex": "ברור שהענף במשבר. חלק גדול מהעובדים במילואים ויש ירידה גדולה בהשקעות. אבל אני מאמינה גדולה במדינה ובהייטק הישראלי. כבר היו משברים בעבר, ב־2002 וב־2008. יצאנו מהם מחוזקים, וכך יקרה גם הפעם".

"יש מוטיבציה עצומה. עובדים קורעים את התחת להשלים משימות של אלה שבמילואים. ההנהלות תומכות בעובדים ובמשפחותיהם. אפילו מי שפונו מבתיהם ממשיכים לעבוד"

לדברי שם טוב: "יש בענף מוטיבציה עצומה. משקיעים ישראלים שמים יותר כסף בחברות הייטק מקומיות. העובדים שלא יצאו למילואים קורעים את התחת כדי להשלים את המשימות של אלה שגויסו ולעמוד ביעדים. העובדים שמשתחררים ממילואים חוזרים מהר לעבודה. ההנהלות תומכות בעובדים ובמשפחות שלהם. יש סולידריות ועזרה הדדית כמו ברוב החברה הישראלית".

טלי שם טוב, מייסדת, שותפה ומנכ"לית בחמש חברות הייטק (צילום: שי אוקנין)

"נכון, בשבועות הראשונים של המלחמה הזעזוע היה אדיר. עובדים התקשו לתפקד, גם אני. אבל אנחנו ממשיכים. אנחנו מאפשרים לעבוד מהבית, מציעים לעובדים טיפולים פסיכולוגיים ומעודדים אותם לדבר ולאוורר. אפילו עובדים מהדרום והצפון שפונו מבתיהם ממשיכים לעבוד. ואולי זה אפילו מחזק אותם.

"אני קוראת כתבות פסימיות ודיכאוניות כאלה על קריסה, סוף הענף, סוף המדינה וסוף העולם, ולא מתחברת. עדיף שאנחנו, ואולי גם אתם בעיתונות, נשדר לעולם ולעצמנו חוסן ואופטימיות. הענף לא 'פאסה', הוא חי ובועט".

רבים מהמשקיעים הזרים שנותרו בהייטק הישראלי שותפים גם הם לתחושות האופטימיות הללו. מנכ"ל אינטל העולמית פט גלסינר אמר על תפקוד החברות הישראליות במלחמה: "הישראלים הם האנשים הקשוחים בעולם", ונראה כי אמירתו מבטאת תחושה רווחת של בעלי המאה מחו"ל.

אליזבת דלל, מנהלת קשרי משקיעים בקרן ההשקעות Amplefields Investments (צילום: Amplefields Investments)

לדברי אליזבת דלל, מנהלת קשרי משקיעים בקרן ההשקעות בהייטק Amplefields Investments: "הרבה מהמשקיעים מסתכלים על המצב בישראל ורואים בו הזדמנות.

"ב־2023 הם ראו כאן חוסר יציבות פנימית ובחודשים האחרונים הם רואים מלחמה והם לא ידעו איך נשרוד את האתגרים הללו. אבל מאז הם ראו שאנחנו יודעים לטפל במצבים קשים היטב, בלי פאניקה, ולעמוד ביעדים בתנאים שנראו בלתי אפשריים. אני חושבת שרובם הגיעו למסקנה שאנחנו במשבר זמני, וכעת מחכים לרגע שבו יחשבו שהגענו לתחתית ומתחילים לעלות, כדי לחזור להשקיע".

"הרבה מהמשקיעים מסתכלים על מצב בישראל ורואים הזדמנות. הם ראו שאנחנו יודעים לטפל במצבים קשים היטב, ולעמוד ביעדים שנראו בלתי אפשריים"

המלחמה מעכבת את גל הפיטורים

אבל להישרדות המרשימה של רוב החברות הבוגרות יהיה מחיר כבד – פיטורים של עובדים רבים.

הגאות של 2021 בהייטק יצרה ביקוש ענק לעובדים. השכר זינק, וחברות גייסו אפילו עובדים ללא ניסיון. ב־2022, כש"בועת הקורונה" התנפצה, פוטרו עובדי הייטק רבים בארץ ובעולם והשכר ירד. הפיטורים המשיכו ב־2023. לפי סקר של חברת נתוני השכר צבירן, ב־88% מחברות ההייטק היו פיטורים אשתקד, שבהם פוטרו כ־5% מעובדי ההייטק. אבל הפיטורים נעצרו עם פרוץ המלחמה.

אילוסטרציה: משרדי חברת הייטק ישראלית ב־2008 (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

ההיעדרויות ההמוניות יצרו מצוקת כוח אדם בחברות, שהעדיפו להמשיך לשלם שכר לעובדים שנותרו במשרדים מאשר לפטרם, מה גם שהמדינה משלמת את שכרם של אלה שגויסו למילואים.

לדברי דלל: "בחודשים הקרובים יהיו הרבה פיטורים. החברות עושות כל מאמץ אפשרי לשמור על הכיסא של המילואימניקים. אסור לפטר אותם, ורוב המעסיקים גם לא רוצים.

"בחודשים הקרובים יהיו הרבה פיטורים. החברות עושות כל מאמץ אפשרי לשמור על הכיסא של המילואימניקים. אסור לפטר אותם, ורוב המעסיקים גם לא רוצים"

"יש התגייסות גדולה של העובדים הנותרים, וניהול נבון שלהם, ניוד גמיש וחכם של עובדים בין משימות ותכנון זמן מוקפד, שבזכותם רוב החברות הצליחו לספק ללקוחות את המוצרים שהתחייבו, גם אם לא תמיד בלו"ז שהתחייבו עליו. תרמה לזה גם אמפתיה של הרבה מהלקוחות למצב בארץ, ואמונה בחברות הישראליות, שבזכותה הם קיבלו עיכובים באורך רוח".

"כעת, כשעובדים מתחילים לחזור ממילואים, החברות ממוקדות בקליטתם מחדש, וגם זה לא הזמן לפטר. לצערי כן קרה שפיטרו עובדים אחרי מילואים, אבל לשמחתי זה כנראה בשוליים (גם פיטורים של עובדים שחזרו לאחרונה ממילואים אסורים, ת"ג). אבל יהיו פיטורים, אם לא של המילואימניקים עצמם, של אחרים".

לוחמי צה"ל בחאן יונס, רצועת עזה, בפברואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

לדברי פז: "בפועל, יש עכשיו אבטלה סמויה של עובדים הנמצאים במילואים ארוכים. זה יסתיים כשהם ישתחררו, ואז יפטרו המונים. וזה כבר מתחיל".

"לחזור מהגיהינום לתפקוד נורמלי"

בענף מעריכים שקרוב למחצית מהעובדים שהתגייסו למילואים, שהיוו בין 10% לשליש מכוח האדם בחברות, השתחררו מתחילת 2024. קליטתם מחדש בעבודה יוצרת קשיים מסוג חדש, שבענף לא ששים לדבר עליהם בפומבי.

"קליטת המילואימניקים בחזרה לעבודה קשה. זה כמעט כמו לקלוט עובד חדש. הרבה מהם מתקשים לתקשר עם סביבתם. לוקח זמן עד שהם חוזרים להיות ממש פרודוקטיבים"

לדברי מנהל בהייטק, שדיבר שלא לייחוס: "קליטת המילואימניקים בחזרה לעבודה קשה. זה כמעט כמו לקלוט עובד חדש. טכנית, דברים קרו והפסדת ידע. רגשית, שנייה לפני כן היית בגיהינום, ראית, עשית ועברת דברים קשים מאוד, ועכשיו אתה בסביבה משרדית נורמלית.

"הרבה מהם פוסט־טראומטיים, מתקשים לתפקד ולתקשר עם סביבתם, יושבים ובוהים במסך. לשמחתי לא נתקלתי או שמעתי על אלימות או אגרסיביות, אבל לפעמים יש ניתוק, כאילו הבן אדם הגיע מכוכב אחר. לוקח זמן עד שהם חוזרים להיות ממש פרודוקטיבים.

חיילי צה"ל במנהרת חמאס בחאן יונס בדרום רצועת עזה, פברואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

"גם לעובדים ולעובדות שלא היו במילואים זה קשה. מנסים להיות אמפתיים, לפעמים אפילו יותר מדי, לא יודעים איך לדבר אל המילואימניקים, מה אפשר להגיד ולשאול ומה לא.

"בסוף, יכול להיות שרוב חברות ההייטק והגופים העסקיים כן ישרדו את התקופה הנוראית הזאת. פחות ברור איך האנשים ישרדו אותה ומה היא תעשה להם".