עכשיו, כשהמציאות דוחקת בנו לבחון מחדש את הקונספציות שמתקפות אותנו, אולי הגיע הזמן לשאול למה או האם להמשיך ולהחזיק את הסתירה של מדינה דמוקרטית ויהודית.
האם התוספת היהודית מקרבת אותנו להיות חברה מוסרית יותר, אכפתית יותר, ישרה, הגונה ושוויונית יותר – או שמא להפך, אנחנו מתרחקים מהקנון של חברות מוסריות ושוויוניות, והפכנו לאתנוקרטיה מתנשאת. מדינה שמקצה זכויות יתר לקבוצה עליונה ואיכותית, מעין גזע יהודי שכזה. הדיון החשוב והסבוך מתבקש למרות או בגלל שאין לאף אחת או אחד מאיתנו צל של מושג מיהי לעזאזל יהודיה, ולמה יהדות היא לאום?
האם התוספת היהודית מקרבת אותנו להיות חברה מוסרית יותר, אכפתית יותר, ישרה, הגונה ושוויונית יותר? או שמא להפך, אנו מתרחקים מהקנון של חברות מוסריות ושוויוניות, והפכנו לאתנוקרטיה מתנשאת
חשיבותו של הדיון כרוכה בעובדה שבחיים אין ואקום, ובינתיים, בהיעדר הגדרה וזהות מוסכמות, יש מי שהתיישבו במושב שליד ההגה, ומסיעים את כולנו אל תהום אכזרית.
כוחות שהשתלטו על המונופול היהודי ומאלצים אותנו להיות חברה דווקאית, קנאית, בריונית, שונאת אדם. חברה שמפנטזת על מגדלי סמוטריץ' בסביוני עזה, ומושקעת במיזמי כיבוש וגירוש בשם העליונות היהודית. במקום על חיי אדם, אנחנו במלחמת קודש על אדמה.
במקום חשיבה ביקורתית וקבלת האחרת והשונה, אצלנו מטפחים דוגמטיות מחשבתית וגזענות. והרי דמוקרטיה היא בראש ובראשונה ביתם השווה של כל הא.נשים, ללא הבדל דת, גזע או מין.
לצידם של הקנאים השתלטה על הזהות המדינתית המשותפת גם עסקונה יהודית שעניינה שליטה על החיים האזרחיים שלנו, הישראליות והישראלים – הדרה של זהויות, דילול חופש התנועה, ופגיעה אנושה בזכויות היסוד של האדם. כל אדם. אפילו לחלק מהקהילות היהודיות אין זכויות שוות ערך בישראל הדמוקרטית.
הסתירה והמתח בין שני מאפייני הלאום שכפינו על עצמנו היא עובדה תיאורטית ומעשית. קשה עד בלתי אפשרי להתווכח על כך. המחירים נראים לכל עין, מדי יום. חלק מאתנו הסכימו לשאת את המורכבות הלאומית המעוותת מתוך מחשבה שרק מדינה יהודית תשמור עליהם מפני שואות ואסונות. אבל 7 באוקטובר פוגג גם את הקונספציה שבדלנות היא ביטחון, ושצבא חזק עדיף על הסכמי שלום חמים, פושרים או קרים.
כוחות שהשתלטו על המונופול היהודי ומאלצים אותנו להיות חברה דווקאית, קנאית, בריונית, שונאת אדם. חברה שמפנטזת על מגדלי סמוטריץ' בסביוני עזה, ומושקעת במיזמי כיבוש וגירוש בשם העליונות היהודית
מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהאויב המר שלה הם האזרחים שחיים בה, הישראליות והישראלים. הלאום הישראלי נלחם בא.נשיו. בשאר המדינות לאום מתאר את הקשר, את החוזה, בין האנשים שחיים במדינה, למערכות ולתשתיות הפורמליות שמנהלות אותה עבורם. לאום לא מתיימר לדון במוצא האתני של הקהילות שחיות בגבולותיו, או להכריע בשאלה לאיזו אלה עדיף להקריב קרבנות, אם בכלל.
ככל שיהדות היא תרבות, ספירה רוחנית של ערכים אוהבי אדם, ומרחב שבונה דיור משותף של זאב עם כבש, אהלן וסהלן. המטריה הדמוקרטית רחבה דיה כדי לאפשר את חופש הדת וחופש המצפון, וחובה עליה לדאוג לכל אזרחיה, גם לאלו הזקוקות למקווה, ולבתי כנסיות.
7 באוקטובר הוא היום בו קרס הקונספט של המדינה הלאומנית-בדלנית, ולכן הוא גם זמן כינונה של המדינה הלאומית הישראלית החדשה. מתוך אחריות ודאגה לביטחון המדינה חובה עלינו להיזהר מלהיות מדינת אפרטהייד, חברה המפרידה ומפלה בין אזרח לאזרח, בין אישה לאישה. הקונספט הזה קרס אל התהום האכזרית.
הילה טוב היא עיתונאית עצמאית, מובילת אקטיב מדיה פוליטי. בין תפקידיה בעיתונות: מנכ"לית ועורכת ראשית של הטלוויזיה החברתית, עורכת ראשית בתכניות רדיו, ועיתונאית ובימאית שטח. חיברה 3 ספרים, ביימה 2 סרטים. במשך שנים הייתה יועצת אסטרטגית במגזר הציבורי, הפרטי ובחברה האזרחית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
היהדות היא דת (מערכת שילטונית אלטרנטיבית) שהיה לה ייעוד אחד בלבד והוא לשמור ולשאת את ספר התורה בחזרה למקום שהוא נכתב בו (ישראל).
היהדות כדת סיימה את דרכה ההיסטורית.
היהודים הם אלו שהצטרפו לאומה העברית.
אנחנו בני האומה העברית ולא בני הדת היהודית שאליה יכול להצטרף כל אחד שרוצה. השפה שלנו עברית והמדינה שלנו ישראל.
היהודים (דתיים) הם ברובם האספסוף שנאסף אל הספר (תורה) לאורך השנים בין הייתר בגלות. ומכיוון שלא יכלו לצרף אותם לשום שבט אחר (יעודי) הם כולם נקראים יהודים.
תזכרו, אנחנו לא יהודים, אנחנו עבריים. היהדות היא בעלת היסטוריה של כ 2500 שנה בלבד. האומה העברית היא עוד מזמן אברהם אבינו. ומכיוון שכך, היא זו שמחזיקה את הפתרון לכל האזור.
מי שהולך אחרי היהדות והיהודים עובד עבודה "זרה" וסופו כמו שהיה כבר בעבר, חורבן.
היהודים הם תוצר גלותי ואינם יכולים להקים מדינה (עובדה, הם החריבו כבר את השתיים שהיו להם).
https://www.seferhayashar.com/