פחות משני קילומטרים מפרידים בין חרבת אחזעה לקיבוץ ניר עוז – אולי שני היישובים הקרובים ביותר זה לזה: הראשון ברצועת עזה, האחר בחבל אשכול.

כוחות הנוח'בה של חמאס שפשטו בשבעה באוקטובר על הקיבוץ הגיעו מחרבת אחזעה. הם עשו את הדרך בדקות, עם מפות ומצויידים באופנועים. שעות אחר כך הם השאירו אחריהם קיבוץ חרב, 38 הרוגים ו-77 חטופים.

הסיפור של ניר עוז הוא למעשה היסוד שעליו צה"ל בונה בימים אלה את מדיניות האבטחה החדשה של יישובי חבל אשכול, וכל זה קורה תוך כדי המשך הלחימה בעומק הרצועה.

הסיפור של ניר עוז הוא למעשה היסוד שעליו צה"ל בונה בימים אלה את מדיניות האבטחה החדשה של יישובי חבל אשכול, וכל זה קורה תוך כדי המשך הלחימה בעומק הרצועה

בסיור אתמול לאורך גדר המערכת, מול חרבת אחזעה ואחר כך בעיירה עבסאן הקטנה, ניתן היה לשמוע היטב את הדי הקרבות בתוך חאן יונס, מרחק של כ-3 ק"מ מזרחה מהמקום בו עמדנו.

את ניר עוז קשה לפספס מהצד העזתי של הגדר; גם כשמתרחקים עמוק יותר מערבה לתוך השטח, מפעל הצבעים של הקיבוץ, "נירלט", נראה כמעט מכל מקום.

אמיר בר-שלום בחרבת אחזעה ברצועת עזה, 18 במרץ 2024 (צילום: אמיר בר-שלום)

הליכה בשדות החקלאים שבין חרבת אחזעה ועבסאן מטעה מאוד. זה נראה שטח חקלאי תמים, אבל אז מבחינים בסימון של צה"ל סביב פתח של מנהרה. בטווח של פחות מק"מ היו כמה כאלה.

פיר היציאה של המנהרה שאליה הגעתי היה מרוחק עשרות מטרים מגדר המערכת. היא התגלתה רק אחרי שחיל האוויר תקף את התוואי המרכזי שלה בשטח הבנוי, והעשן שהיתמר בעקבות הפיצוץ מהקרקע סימן את הפתחים הנסתרים.

ההגדרה המקצועית בצה"ל לסוג המנהרה הזו היא "מנהרת התקרבות", כזו שיוצאת מקו הבתים הראשון של חרבת אחזעה ומובילה עד הגדר. כמוהה יש מאות לאורך הגבול בין ישראל לרצועה.

ההגדרה המקצועית בצה"ל לסוג המנהרה הזו היא "מנהרת התקרבות", כזו שיוצאת מקו הבתים הראשון של חרבת אחזעה ומובילה עד הגדר. כמוהה יש מאות לאורך הגבול

עד למלחמה, צה"ל ראה את הבנייה של המנהרות הללו אבל נמנע מלפעול בשל "הסכמת הרגיעה הלא רשמית" שהייתה עם יחיא סנוואר. על פי התוכנית של חמאס, על ידי מנהרות ההתקרבות הללו ניתן יהיה להפתיע את צה"ל ולהסתער בתוך שניות לעבר הגדר.

חיילי צה"ל במנהרת חמאס בחאן יונס בדרום רצועת עזה, פברואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

מעניין שדווקא ב-7 באוקטובר, מחבלי חמאס לא עשו כמעט שימוש במנהרות הללו – ההמון פשוט פרץ את הגדרות במספר מוקדים ורץ לעבר היישובים ללא הפרעה. בתחקור של שבוי חמאס התברר שהתכנון היה להשתמש במערך מנהרות ההתקרבות רק בגל השני, אחרי שהכוחות הישראליים יגיעו ליישובים וילחמו שם.

מנהרות ההתקרבות היו אמורות לשמש את התגבורת, אלא שהתוכנית הזו לא הייתה נחוצה, כנראה בגלל הצלחת הגל הראשון. השימוש במנהרות הללו נעשה רק בהמשך, כאשר צה"ל החל במהלך הקרקעי ברצועה – אז כוחות הנוח'בה ניסו לזנב בכוחות שכבר היו בעומק הרצועה.

בצה"ל הופתעו מכמות המנהרות שנחשפה, במיוחד בחלקה הדרומי של הרצועה. המודיעין ידע להצביע על כך שחמאס משקיע הרבה זמן ומשאבים במערך הזה, אבל לא העריך נכון את היקפו.

בצה"ל הופתעו מכמות המנהרות שנחשפה, במיוחד בחלקה הדרומי של הרצועה. המודיעין ידע להצביע על כך שחמאס משקיע משאבים במערך הזה, אבל לא העריך נכון את היקפו

מתברר שמדובר בשיטה סדורה שעל פיה חמאס חפר את המנהרות. מנהרות ההתקרבות היו מחוברות ביניהן במנהרות קישור בעומק השטח הבנוי, מה שאפשר לחמאס להניע באופן נסתר כוחות גדולים צמוד לגדר, מבלי להתגלות על ידי צה"ל.

כוח צה"ל פועל ליצירת אזור חיץ בגבול עזה, מרץ 2024 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

עוד מתברר שמערך המנהרות הזה התבסס על המנהרות ההתקפיות שנחשפו במהלך מבצע "צוק איתן" ב-2014. למרות שישראל השמידה חלק גדול מהן לפני תשע שנים, חמאס הצליח לא רק לשקם אותן, אלא גם להרחיב אותן באופן ניכר.

בצה"ל אומרים שבתפיסת ההפעלה החדשה של הכוחות לאחר המלחמה, כל זיהוי של חפירת מנהרה יותקף מייד, קרקעית או אווירית. "מכסחת הדשא תעבוד בשנים הבאות בעזה באופן שיטתי כדי לגדוע כל איום כזה באיבו", אומר גורם צבאי.

בתפיסת ההפעלה החדשה של הכוחות לאחר המלחמה, כל זיהוי של חפירת מנהרה יותקף מייד, קרקעית או אווירית. "מכסחת הדשא תעבוד בשנים הבאות בעזה באופן שיטתי כדי לגדוע כל איום כזה באיבו"

מערך המנהרות הזה, הצמוד לגדר הגבול, מושמד בימים אלה בעבודה סיזיפית של כוחות הנדסה, כחלק מיצירת רצועת החיץ החדשה לאורך קו הגבול. בישראל מקפידים לכנות אותה רצועת חיץ, ומקפידים לא לעשות שימוש במונח רצועת ביטחון, שמא זה יתחבר בזיכרון הקולקטיבי לבט"ש הלבנוני המדמם, ויתפרש בעולם כהפקעת שטח.

ההחלטה על הקמת רצועת החיץ התקבלה כבר בימים הראשונים של הלחימה. הנחת העבודה של צה"ל היא שאי אפשר להתבסס יותר על התראה מקדימה. זו קביעה קשה מאוד, במיוחד לנוכח המשקל והמשאבים שנותנים בצה"ל לאגף המודיעין. חייבים מענה מבצעי מיידי חזק לכל איום: זו מסקנה ראשונית הכרחית שקיבלו המפקדים בשטח.

חיילים ישראלים באזור הגבול עם עזה, 12 במרץ 2024 (צילום: Menahem KAHANA / AFP)

תוכנית רצועת החיץ הוצגה כבר בשבועות הראשונים של הלחימה לדרג המדיני וקיבלה כמעט מייד את אישור הקבינט. מאז, במקביל לכל הפעולות ההתקפיות בעומק השטח, צה"ל פועל לכל אורך הרצועה בהכשרת השטח הצמוד לגדר הגבול – קילומטר בתוך הצד העזתי.

זה כולל, מלבד השמדת עשרות קילומטרים של מנהרות, גם חישוף השטח מצמחייה וגידולים חקלאיים – ובחלק מהמקרים גם הריסה של שורות בתים סמוכות גדר בצד הפלסטיני. בחרבת אחזעה ניתן לראות את ההרס הזה היטב: הבתים המזרחיים של העיירה היו לפני המלחמה במרחק של כמה מאות מטרים מגדר הגבול. כיום הם אינם.

בצה"ל עדיין לא סיימו את עבודת המטה על איך ייראה אזור החיץ, מה הוא יכלול מבחינת אמצעים, עד כמה חמורות יהיו הוראות הפתיחה באש והאם ישראל תסמן את קו אזור החיץ באופן ברור.

בצה"ל עדיין לא סיימו את עבודת המטה על איך ייראה אזור החיץ, מה הוא יכלול מבחינת אמצעים, עד כמה חמורות יהיו הוראות הפתיחה באש והאם ישראל תסמן את קו אזור החיץ באופן ברור

בינתיים, מי שמלווה את העבודות הללו במקביל לאגף המבצעים, הם אנשי הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית. סביר להניח שהם יידרשו בבוא היום להגן על ההחלטה הישראלית להפקיע את השטח מרצועת עזה.

הריסות בתים בחרבת אחזעה ברצועת עזה, 18 במרץ 2024 (צילום: אמיר בר-שלום)

בנוסף לרצועת החיץ, בצה"ל מתכננים שינוי יסודי של תפיסת ההגנה בשטח הישראלי. לאורך הגדר וצמוד ליישובים עומדת להיבנות שורת מוצבים שיבטיחו נוכחות מאסיבית של כוחות ובעיקר מענה מיידי.

איום הפשיטה שהיה בשנים האחרונות בצה"ל בתחתית מדרג האיומים בעוטף, הפך עכשיו לתרחיש הייחוס ההגיוני שממנו נגזרות התוכניות העתידיות בכל המישורים: הכנת הקרקע, בניין הכוח ותפיסת ההפעלה.

איום הפשיטה שהיה בשנים האחרונות בצה"ל בתחתית מדרג האיומים בעוטף, הפך עכשיו לתרחיש הייחוס ההגיוני שממנו נגזרות התוכניות העתידיות בכל המישורים: הכנת הקרקע, בניין הכוח ותפיסת ההפעלה

בבוקר השבעה באוקטובר היו לאורך הקו בעוטף כארבעה גדודים; בתוכנית העתידית, הכוח הזה אמור להיות לכל הפחות כפול ואולי אפילו יותר. מעבר לכך, בצה"ל מתכננים מחדש את כל מערך התצפיות שהושבת בבוקר הטבח. נוסף להגדלה משמעותית של מספר המערכות, הוחלט על בניית יכולת יתירות – כלומר, הפעלה של אמצעי תצפית מכמה מרכזי שליטה במקביל.

גם יכולות הירי של הכוחות אמורות לעבור שינוי יסודי. השבתת מערכות "רואה יורה" על ידי רחפני הנפץ של חמאס הביאה למסקנה כי בנוסף לשיפור ההגנה על המערכות הללו, חייבים להגדיל כמותית את קטלניות הכוחות מהאוויר בקו הגדר. התוכנית היא להצטייד במספר גדול של רחפנים יורים, שיאפשרו לכוחות הקרקעיים מענה אווירי מיידי, עד להגעת חיל האוויר עם מל"טים ומסוקי תקיפה.

מסוק של צה"ל בקרבת הגבול שבין ישראל לרצועת עזה, 11 במרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בנוסף, תואץ הוצאתה של מפקדת החטיבה הצפונית בעזה ממפקדת האוגדה ברעים למבנה חדש בגזרת החטיבה בחלק הצפוני של העוטף. המהלך הזה תוכנן בעבר אבל לא יצא אל הפועל בשל מגבלות תקציב.

תוכנית נוספת שכבר נמצאת בשלבים מתקדמים של בנייה היא הקמת כוח מילואים מיוחד ללוחמה בטרור שמבוסס על תושבי העוטף בוגרי יחידות מיוחדות, זאת בנוסף לתגבור כיתות הכוננות. הכוח הזה יוקם על בסיס הניסיון המוצלח עם היחידה ללוחמה בטרור של אילת, לוט"ר אילת בשמה הידוע יותר.

תוכנית נוספת שכבר נמצאת בשלבים מתקדמים של בנייה היא הקמת כוח מילואים מיוחד ללוחמה בטרור שמבוסס על תושבי העוטף בוגרי יחידות מיוחדות, זאת בנוסף לתגבור כיתות הכוננות

לוט"ר אילת נתנה לא פעם מענה ראשוני לאירועי טרור שהיו באזור עד להגעת הכוחות הסדירים. כך, למשל, באוגוסט 2011 בפיגוע באוטובוס אגד בכביש 12. לוחמי היחידה עוברים אחת לשבוע אימון בסיסי, וכל חודש אימונים מתקדמים. בנוסף, היחידה מחזיקה באופן קבוע צוותי כוננות שחייבים להישאר באזור למרות היותם אנשי מילואים.

ואחרי השינוי הכמותי ויצירת תמהיל חדש של כוחות ויכולות, נשאלת שאלת הפעלת הכוח. התכנון הוא להתבסס על דפוס הפעולה של צה"ל ביהודה ושומרון.

חיילי צה"ל צועדים לאורך הגבול עם עזה, מרץ 2024 (צילום: Menahem KAHANA / AFP)

בכלל, המציאות כיום בעזה מזכירה מאוד את שלהי מבצע חומת מגן. גם אז התחבטה ישראל איך ולאן היא ממשיכה מכאן. ההבדל במקרה של עזה הוא עוצמת הכוח הצבאי שצריך לנטרל, יחד עם תשתית קרקעית שלא הייתה ב-2002 בגדה המערבית.

כבר עכשיו ברור שחלק ניכר מהפעילות המבצעית יהיה בצד המערבי של הגדר, כלומר בשטח של רצועת עזה. בהקשר הזה מדברים בצה"ל על הרתעה – כלומר, תגובה מיידית לכל הפרה שתהיה ברגע שרצועת החיץ תיוצב, כדי לא ליצור מצב של מדרון חלקלק.

כבר עכשיו ברור שחלק ניכר מהפעילות המבצעית יהיה בצד המערבי של הגדר, כלומר בשטח של רצועת עזה. בהקשר הזה מדברים בצה"ל על הרתעה – כלומר, תגובה מיידית לכל הפרה שתהיה ברגע שרצועת החיץ תיוצב

ניסיון העבר בעניין הזה כואב: בלוני התבערה ששרפו במשך שנים שדות וחורש בעוטף ובמיוחד ההפגנות לאורך הגדר שהתעצמו מאוד בתקופה שלפני הטבח.

היום מבינים בצה"ל כי זה היה תרגיל הסחה של חמאס. הארגון העביר לישראל מסר שמדובר במצוקה של הציבור העזתי. ישראל ענתה בהקלות כלכליות, ובכך חמאס שידר שפניו לרגיעה.

פלסטינים מפגינים ליד גבול רצועת עזה. 21 באוגוסט 2023 (צילום: Atia Mohammed/Flash90)

בצה"ל הזכרון הזה הוא פצע מדמם, ולכן כבר עכשיו מיושמת בשטח מדיניות של אפס סובלנות. במהלך הביקור אתמול בחרבת אחזעה, ירו הכוחות ירי הרחקה מספר פעמים לעבר אזרחים שניסו להגיע לבתים הנטושים.

"העקרון יהיה פשוט", אומר גורם ישראלי, "קצב המבצעים, השמדת היכולות ושחיקת האמצעים יהיה גבוה יותר מקצב השיקום. רק כך אפשר להבטיח שמה שהיה לא יהיה".

"העקרון יהיה פשוט", אומר גורם ישראלי, "קצב המבצעים, השמדת היכולות ושחיקת האמצעים יהיה גבוה יותר מקצב השיקום. רק כך אפשר להבטיח שמה שהיה לא יהיה"