JavaScript is required for our website accessibility to work properly. חשיפה: תפיסת הביטחון החדשה של צה"ל בהגנה על העוטף | זמן ישראל
חיילי צה"ל על גבול רצועת עזה, 4 במרץ 2024 (צילום: Jamal Awad/Flash90)
Jamal Awad/Flash90
חיילי צה"ל על גבול רצועת עזה, 4 במרץ 2024
איום הפשיטה הפך לתרחיש הייחוס שממנו נגזרות התוכניות העתידיות

תפיסת הביטחון החדשה של צה"ל בהגנה על העוטף

חשיפה צה"ל משלים בימים אלה תוכניות אבטחה חדשות לגבול עם רצועת עזה, כשהנחת העבודה היא כי לא ניתן להתבסס יותר על התראה מקדימה ● התוכניות כוללות אזור חיץ ברוחב ק"מ בצד העזתי, אמצעי תצפית מכמה מרכזי שליטה במקביל, הגדלת הכמות והקטלניות של האמצעים האוויריים, הקמת כוח מילואים מיוחד ללוחמה בטרור, ועוד ● אמיר בר-שלום סייר באזור החיץ וחושף פרטים על התוכניות החדשות

עריכה

פחות משני קילומטרים מפרידים בין חרבת אחזעה לקיבוץ ניר עוז – אולי שני היישובים הקרובים ביותר זה לזה: הראשון ברצועת עזה, האחר בחבל אשכול.

כוחות הנוח'בה של חמאס שפשטו בשבעה באוקטובר על הקיבוץ הגיעו מחרבת אחזעה. הם עשו את הדרך בדקות, עם מפות ומצויידים באופנועים. שעות אחר כך הם השאירו אחריהם קיבוץ חרב, 38 הרוגים ו-77 חטופים.

הסיפור של ניר עוז הוא למעשה היסוד שעליו צה"ל בונה בימים אלה את מדיניות האבטחה החדשה של יישובי חבל אשכול, וכל זה קורה תוך כדי המשך הלחימה בעומק הרצועה.

הסיפור של ניר עוז הוא למעשה היסוד שעליו צה"ל בונה בימים אלה את מדיניות האבטחה החדשה של יישובי חבל אשכול, וכל זה קורה תוך כדי המשך הלחימה בעומק הרצועה

בסיור אתמול לאורך גדר המערכת, מול חרבת אחזעה ואחר כך בעיירה עבסאן הקטנה, ניתן היה לשמוע היטב את הדי הקרבות בתוך חאן יונס, מרחק של כ-3 ק"מ מזרחה מהמקום בו עמדנו.

את ניר עוז קשה לפספס מהצד העזתי של הגדר; גם כשמתרחקים עמוק יותר מערבה לתוך השטח, מפעל הצבעים של הקיבוץ, "נירלט", נראה כמעט מכל מקום.

אמיר בר-שלום בחרבת אחזעה ברצועת עזה, 18 במרץ 2024 (צילום: אמיר בר-שלום)
אמיר בר-שלום בחרבת אחזעה ברצועת עזה, 18 במרץ 2024 (צילום: אמיר בר-שלום)

הליכה בשדות החקלאים שבין חרבת אחזעה ועבסאן מטעה מאוד. זה נראה שטח חקלאי תמים, אבל אז מבחינים בסימון של צה"ל סביב פתח של מנהרה. בטווח של פחות מק"מ היו כמה כאלה.

פיר היציאה של המנהרה שאליה הגעתי היה מרוחק עשרות מטרים מגדר המערכת. היא התגלתה רק אחרי שחיל האוויר תקף את התוואי המרכזי שלה בשטח הבנוי, והעשן שהיתמר בעקבות הפיצוץ מהקרקע סימן את הפתחים הנסתרים.

ההגדרה המקצועית בצה"ל לסוג המנהרה הזו היא "מנהרת התקרבות", כזו שיוצאת מקו הבתים הראשון של חרבת אחזעה ומובילה עד הגדר. כמוהה יש מאות לאורך הגבול בין ישראל לרצועה.

ההגדרה המקצועית בצה"ל לסוג המנהרה הזו היא "מנהרת התקרבות", כזו שיוצאת מקו הבתים הראשון של חרבת אחזעה ומובילה עד הגדר. כמוהה יש מאות לאורך הגבול

עד למלחמה, צה"ל ראה את הבנייה של המנהרות הללו אבל נמנע מלפעול בשל "הסכמת הרגיעה הלא רשמית" שהייתה עם יחיא סנוואר. על פי התוכנית של חמאס, על ידי מנהרות ההתקרבות הללו ניתן יהיה להפתיע את צה"ל ולהסתער בתוך שניות לעבר הגדר.

חיילי צה"ל במנהרת חמאס בחאן יונס בדרום רצועת עזה, פברואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)
חיילי צה"ל במנהרת חמאס בחאן יונס בדרום רצועת עזה, פברואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

מעניין שדווקא ב-7 באוקטובר, מחבלי חמאס לא עשו כמעט שימוש במנהרות הללו – ההמון פשוט פרץ את הגדרות במספר מוקדים ורץ לעבר היישובים ללא הפרעה. בתחקור של שבוי חמאס התברר שהתכנון היה להשתמש במערך מנהרות ההתקרבות רק בגל השני, אחרי שהכוחות הישראליים יגיעו ליישובים וילחמו שם.

מנהרות ההתקרבות היו אמורות לשמש את התגבורת, אלא שהתוכנית הזו לא הייתה נחוצה, כנראה בגלל הצלחת הגל הראשון. השימוש במנהרות הללו נעשה רק בהמשך, כאשר צה"ל החל במהלך הקרקעי ברצועה – אז כוחות הנוח'בה ניסו לזנב בכוחות שכבר היו בעומק הרצועה.

בצה"ל הופתעו מכמות המנהרות שנחשפה, במיוחד בחלקה הדרומי של הרצועה. המודיעין ידע להצביע על כך שחמאס משקיע הרבה זמן ומשאבים במערך הזה, אבל לא העריך נכון את היקפו.

בצה"ל הופתעו מכמות המנהרות שנחשפה, במיוחד בחלקה הדרומי של הרצועה. המודיעין ידע להצביע על כך שחמאס משקיע משאבים במערך הזה, אבל לא העריך נכון את היקפו

מתברר שמדובר בשיטה סדורה שעל פיה חמאס חפר את המנהרות. מנהרות ההתקרבות היו מחוברות ביניהן במנהרות קישור בעומק השטח הבנוי, מה שאפשר לחמאס להניע באופן נסתר כוחות גדולים צמוד לגדר, מבלי להתגלות על ידי צה"ל.

כוח צה"ל פועל ליצירת אזור חיץ בגבול עזה, מרץ 2024 (צילום: Jamal Awad/Flash90)
כוח צה"ל פועל ליצירת אזור חיץ בגבול עזה, מרץ 2024 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

עוד מתברר שמערך המנהרות הזה התבסס על המנהרות ההתקפיות שנחשפו במהלך מבצע "צוק איתן" ב-2014. למרות שישראל השמידה חלק גדול מהן לפני תשע שנים, חמאס הצליח לא רק לשקם אותן, אלא גם להרחיב אותן באופן ניכר.

בצה"ל אומרים שבתפיסת ההפעלה החדשה של הכוחות לאחר המלחמה, כל זיהוי של חפירת מנהרה יותקף מייד, קרקעית או אווירית. "מכסחת הדשא תעבוד בשנים הבאות בעזה באופן שיטתי כדי לגדוע כל איום כזה באיבו", אומר גורם צבאי.

בתפיסת ההפעלה החדשה של הכוחות לאחר המלחמה, כל זיהוי של חפירת מנהרה יותקף מייד, קרקעית או אווירית. "מכסחת הדשא תעבוד בשנים הבאות בעזה באופן שיטתי כדי לגדוע כל איום כזה באיבו"

מערך המנהרות הזה, הצמוד לגדר הגבול, מושמד בימים אלה בעבודה סיזיפית של כוחות הנדסה, כחלק מיצירת רצועת החיץ החדשה לאורך קו הגבול. בישראל מקפידים לכנות אותה רצועת חיץ, ומקפידים לא לעשות שימוש במונח רצועת ביטחון, שמא זה יתחבר בזיכרון הקולקטיבי לבט"ש הלבנוני המדמם, ויתפרש בעולם כהפקעת שטח.

ההחלטה על הקמת רצועת החיץ התקבלה כבר בימים הראשונים של הלחימה. הנחת העבודה של צה"ל היא שאי אפשר להתבסס יותר על התראה מקדימה. זו קביעה קשה מאוד, במיוחד לנוכח המשקל והמשאבים שנותנים בצה"ל לאגף המודיעין. חייבים מענה מבצעי מיידי חזק לכל איום: זו מסקנה ראשונית הכרחית שקיבלו המפקדים בשטח.

חיילים ישראלים באזור הגבול עם עזה, 12 במרץ 2024 (צילום: Menahem KAHANA / AFP)
חיילים ישראלים באזור הגבול עם עזה, 12 במרץ 2024 (צילום: Menahem KAHANA / AFP)

תוכנית רצועת החיץ הוצגה כבר בשבועות הראשונים של הלחימה לדרג המדיני וקיבלה כמעט מייד את אישור הקבינט. מאז, במקביל לכל הפעולות ההתקפיות בעומק השטח, צה"ל פועל לכל אורך הרצועה בהכשרת השטח הצמוד לגדר הגבול – קילומטר בתוך הצד העזתי.

זה כולל, מלבד השמדת עשרות קילומטרים של מנהרות, גם חישוף השטח מצמחייה וגידולים חקלאיים – ובחלק מהמקרים גם הריסה של שורות בתים סמוכות גדר בצד הפלסטיני. בחרבת אחזעה ניתן לראות את ההרס הזה היטב: הבתים המזרחיים של העיירה היו לפני המלחמה במרחק של כמה מאות מטרים מגדר הגבול. כיום הם אינם.

בצה"ל עדיין לא סיימו את עבודת המטה על איך ייראה אזור החיץ, מה הוא יכלול מבחינת אמצעים, עד כמה חמורות יהיו הוראות הפתיחה באש והאם ישראל תסמן את קו אזור החיץ באופן ברור.

בצה"ל עדיין לא סיימו את עבודת המטה על איך ייראה אזור החיץ, מה הוא יכלול מבחינת אמצעים, עד כמה חמורות יהיו הוראות הפתיחה באש והאם ישראל תסמן את קו אזור החיץ באופן ברור

בינתיים, מי שמלווה את העבודות הללו במקביל לאגף המבצעים, הם אנשי הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית. סביר להניח שהם יידרשו בבוא היום להגן על ההחלטה הישראלית להפקיע את השטח מרצועת עזה.

הריסות בתים בחרבת אחזעה ברצועת עזה, 18 במרץ 2024 (צילום: אמיר בר-שלום)
הריסות בתים בחרבת אחזעה ברצועת עזה, 18 במרץ 2024 (צילום: אמיר בר-שלום)

בנוסף לרצועת החיץ, בצה"ל מתכננים שינוי יסודי של תפיסת ההגנה בשטח הישראלי. לאורך הגדר וצמוד ליישובים עומדת להיבנות שורת מוצבים שיבטיחו נוכחות מאסיבית של כוחות ובעיקר מענה מיידי.

איום הפשיטה שהיה בשנים האחרונות בצה"ל בתחתית מדרג האיומים בעוטף, הפך עכשיו לתרחיש הייחוס ההגיוני שממנו נגזרות התוכניות העתידיות בכל המישורים: הכנת הקרקע, בניין הכוח ותפיסת ההפעלה.

איום הפשיטה שהיה בשנים האחרונות בצה"ל בתחתית מדרג האיומים בעוטף, הפך עכשיו לתרחיש הייחוס ההגיוני שממנו נגזרות התוכניות העתידיות בכל המישורים: הכנת הקרקע, בניין הכוח ותפיסת ההפעלה

בבוקר השבעה באוקטובר היו לאורך הקו בעוטף כארבעה גדודים; בתוכנית העתידית, הכוח הזה אמור להיות לכל הפחות כפול ואולי אפילו יותר. מעבר לכך, בצה"ל מתכננים מחדש את כל מערך התצפיות שהושבת בבוקר הטבח. נוסף להגדלה משמעותית של מספר המערכות, הוחלט על בניית יכולת יתירות – כלומר, הפעלה של אמצעי תצפית מכמה מרכזי שליטה במקביל.

גם יכולות הירי של הכוחות אמורות לעבור שינוי יסודי. השבתת מערכות "רואה יורה" על ידי רחפני הנפץ של חמאס הביאה למסקנה כי בנוסף לשיפור ההגנה על המערכות הללו, חייבים להגדיל כמותית את קטלניות הכוחות מהאוויר בקו הגדר. התוכנית היא להצטייד במספר גדול של רחפנים יורים, שיאפשרו לכוחות הקרקעיים מענה אווירי מיידי, עד להגעת חיל האוויר עם מל"טים ומסוקי תקיפה.

מסוק של צה"ל בקרבת הגבול שבין ישראל לרצועת עזה, 11 במרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
מסוק של צה"ל בקרבת הגבול שבין ישראל לרצועת עזה, 11 במרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בנוסף, תואץ הוצאתה של מפקדת החטיבה הצפונית בעזה ממפקדת האוגדה ברעים למבנה חדש בגזרת החטיבה בחלק הצפוני של העוטף. המהלך הזה תוכנן בעבר אבל לא יצא אל הפועל בשל מגבלות תקציב.

תוכנית נוספת שכבר נמצאת בשלבים מתקדמים של בנייה היא הקמת כוח מילואים מיוחד ללוחמה בטרור שמבוסס על תושבי העוטף בוגרי יחידות מיוחדות, זאת בנוסף לתגבור כיתות הכוננות. הכוח הזה יוקם על בסיס הניסיון המוצלח עם היחידה ללוחמה בטרור של אילת, לוט"ר אילת בשמה הידוע יותר.

תוכנית נוספת שכבר נמצאת בשלבים מתקדמים של בנייה היא הקמת כוח מילואים מיוחד ללוחמה בטרור שמבוסס על תושבי העוטף בוגרי יחידות מיוחדות, זאת בנוסף לתגבור כיתות הכוננות

לוט"ר אילת נתנה לא פעם מענה ראשוני לאירועי טרור שהיו באזור עד להגעת הכוחות הסדירים. כך, למשל, באוגוסט 2011 בפיגוע באוטובוס אגד בכביש 12. לוחמי היחידה עוברים אחת לשבוע אימון בסיסי, וכל חודש אימונים מתקדמים. בנוסף, היחידה מחזיקה באופן קבוע צוותי כוננות שחייבים להישאר באזור למרות היותם אנשי מילואים.

ואחרי השינוי הכמותי ויצירת תמהיל חדש של כוחות ויכולות, נשאלת שאלת הפעלת הכוח. התכנון הוא להתבסס על דפוס הפעולה של צה"ל ביהודה ושומרון.

חיילי צה"ל צועדים לאורך הגבול עם עזה, מרץ 2024 (צילום: Menahem KAHANA / AFP)
חיילי צה"ל צועדים לאורך הגבול עם עזה, מרץ 2024 (צילום: Menahem KAHANA / AFP)

בכלל, המציאות כיום בעזה מזכירה מאוד את שלהי מבצע חומת מגן. גם אז התחבטה ישראל איך ולאן היא ממשיכה מכאן. ההבדל במקרה של עזה הוא עוצמת הכוח הצבאי שצריך לנטרל, יחד עם תשתית קרקעית שלא הייתה ב-2002 בגדה המערבית.

כבר עכשיו ברור שחלק ניכר מהפעילות המבצעית יהיה בצד המערבי של הגדר, כלומר בשטח של רצועת עזה. בהקשר הזה מדברים בצה"ל על הרתעה – כלומר, תגובה מיידית לכל הפרה שתהיה ברגע שרצועת החיץ תיוצב, כדי לא ליצור מצב של מדרון חלקלק.

כבר עכשיו ברור שחלק ניכר מהפעילות המבצעית יהיה בצד המערבי של הגדר, כלומר בשטח של רצועת עזה. בהקשר הזה מדברים בצה"ל על הרתעה – כלומר, תגובה מיידית לכל הפרה שתהיה ברגע שרצועת החיץ תיוצב

ניסיון העבר בעניין הזה כואב: בלוני התבערה ששרפו במשך שנים שדות וחורש בעוטף ובמיוחד ההפגנות לאורך הגדר שהתעצמו מאוד בתקופה שלפני הטבח.

היום מבינים בצה"ל כי זה היה תרגיל הסחה של חמאס. הארגון העביר לישראל מסר שמדובר במצוקה של הציבור העזתי. ישראל ענתה בהקלות כלכליות, ובכך חמאס שידר שפניו לרגיעה.

פלסטינים מפגינים ליד גבול רצועת עזה. 21 באוגוסט 2023 (צילום: Atia Mohammed/Flash90)
פלסטינים מפגינים ליד גבול רצועת עזה. 21 באוגוסט 2023 (צילום: Atia Mohammed/Flash90)

בצה"ל הזכרון הזה הוא פצע מדמם, ולכן כבר עכשיו מיושמת בשטח מדיניות של אפס סובלנות. במהלך הביקור אתמול בחרבת אחזעה, ירו הכוחות ירי הרחקה מספר פעמים לעבר אזרחים שניסו להגיע לבתים הנטושים.

"העקרון יהיה פשוט", אומר גורם ישראלי, "קצב המבצעים, השמדת היכולות ושחיקת האמצעים יהיה גבוה יותר מקצב השיקום. רק כך אפשר להבטיח שמה שהיה לא יהיה".

"העקרון יהיה פשוט", אומר גורם ישראלי, "קצב המבצעים, השמדת היכולות ושחיקת האמצעים יהיה גבוה יותר מקצב השיקום. רק כך אפשר להבטיח שמה שהיה לא יהיה"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
במשך שנים המדינה הסתמכה על "הרתעה" בתור תירוץ להזנחה פושעת. היה צריך להתכונן לתרחיש של ניסיון פלישה במקום לחשוב שאפשר יהיה לקבל על זה התרעה מראש. היה נורא קל ליירט את הרחפנים ואת המצנחי... המשך קריאה

במשך שנים המדינה הסתמכה על "הרתעה" בתור תירוץ להזנחה פושעת. היה צריך להתכונן לתרחיש של ניסיון פלישה במקום לחשוב שאפשר יהיה לקבל על זה התרעה מראש. היה נורא קל ליירט את הרחפנים ואת המצנחים הממונעים שחצו את הגדר בתחילת המתקפה ב7 באוקטובר, יש מערכות ירי שיכולות ליירט גם רחפנים ואפילו רובה פשוט יכול ליירט רחפנים עם כוונת פגיון כך שזה נורא מוזר שלא שדרגו את מערכת הרואה יורה המיושנת והוסיפו לה יכולת ליירט מטרות כמו רחפנים. על מערכות ירי אפשר גם לשים שריון הרבה יותר עבה ממה שאפשר לשים על טנק ובכך למגן אותה מכל המטענים החלולים שיש לארגוני הטרור.

צריך להחליף את הממשלה ואת ראשי מערכת הביטחון, יותר מידי זמן נתנו לאנשים חסרי כישורים להישאר בתפקידים שלהם למרות שהם לא עושים כלום חוץ מלהזניח את המדינה ולבלבל את השכל על איך הם יוצרים "הרתעה".

לכתבה המלאה עוד 1,464 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 26 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

לפיד: כדי לנצח בבחירות המרכז צריך להתייצב מאחורי בנט

במסיבת עיתונאים משותפת, אמר בנט כי ביומה הראשון של הממשלה הבאה יקימו ועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7.10 ● סמל עידן פוקס, בן 19 מפתח תקווה, נפל בדרום לבנון ● בג"ץ: לשלול מיידית הטבות כלכליות למשתמטים חרדים ● דיווח: ישראל שלחה סוללת כיפת ברזל לאמירויות בזמן המלחמה ● גורם אמריקאי: טראמפ היה ככל הנראה יעד הירי בארוחת כתבי הבית הלבן

לכל העדכונים עוד 47 עדכונים

איך לשמור על מערכת היחסים הביטחונית עם ארה"ב

כמי שעוסק כל חיי המקצועיים ביחסי ישראל ארה"ב, אני מאוד מודע ומעריך עד כמה היחסים הללו קריטיים למדינת ישראל, מבחינה ביטחונית, אבל גם מבחינות רבות נוספות.

כדיפלומט לשעבר אני מבין שלא פחות חשוב לביטחוננו הוא שיתוף הפעולה המדיני, וכדי להמחיש זאת יש לציין, שלא היינו משיגים את הסכמי השלום עם מצרים וירדן ועם מדינות הסכמי אברהם, ללא הסיוע של הדיפלומטיה האמריקאית שניתן על ידי ממשלים שונים בהובלת שתי המפלגות.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,080 מילים

אפילו ביידן לא צלל ככה

מי שנבחר כהבטחה הכלכלית הגדולה של ארה"ב, מוצא את עצמו בימים האחרונים בשפל היסטורי וחסר תקדים בכל הנוגע לשביעות רצון הציבור מניהולו הכלכלי ● מדובר בכרוניקה ידועה מראש, כאשר הבטחותיו של דונלד טראמפ מתנפצות בתחנות הדלק ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 825 מילים

הענישה בפרשת חניון הברזל - הפער בין צדק ראוי לצדק האפשרי

בשבוע שעבר גזר בית משפט השלום את דינו של המהנדס חנוך צחר, אשר הורשע בגרימת מותם ברשלנות של שישה פועלים ובפציעתם של עשרים ושלושה נוספים, עקב כשל יוצא דופן בחומרתו בתכנון תקרת חניון הברזל, אשר הוביל לקריסתה בשלבים מתקדמים של הבנייה.

עשר שנים לאחר האסון, נגזר דינו של המהנדס, שהגיע בינתיים לגיל 91: שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 25,000 שקלים ופיצוי של 200,000 שקלים לכל אחת ממשפחות ההרוגים.

עו"ד קלאודיה דוד הייתה בעברה פרקליטה ומנהלת בפרקליטות מחוז ת״א (פלילי) ומומחית תוכן לתחום הרשלנות הפלילית בפרקליטות המדינה (בין היתר יו"ר פורום הרשלנות הארצי בפרקליטות המדינה). כיום בעלת משרד בוטיק המתמחה באירועי רשלנות פלילית ובטיחות בעבודה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 535 מילים

למקרה שפיספסת

הקו החם של נתן אשל

מסמך הוא נוזף בטראמפ על איראן, מאשים את הרצי הלוי ורונן בר במחדל השבעה באוקטובר, לועג לצבא הצרפתי, יורד על עיתונאים ויריבים פוליטיים – ואפילו מבקר בחריפות את חוק הפטור ● הודעות הווטסאפ של נתן אשל מספקות הצצה נטולת פילטרים למוחו של איש הסוד הקרוב ביותר לנתניהו

לכתבה המלאה עוד 3,160 מילים

הפרדוקס הישראלי

סקר מרץ 2026 של הציבור היהודי-ישראלי שנערך על ידינו במסגרת קבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה, מראה שבנוגע לעתיד השטחים והסכסוך הישראלי פלסטיני, הציבור ממשיך במגמת תמיכה בפתרונות המשאירים את השטחים בשליטת ישראל (פתרונות לא-היפרדותיים) והתרחקות מפתרונות של פשרה טריטוריאלית (פתרונות היפרדותיים).

הסקר מראה כי 34% מהציבור היהודי תומכים בסיפוח חד־צדדי, 21% מעדיפים את שימור הסטטוס קוו, 26% תומכים בהיפרדות מרחבית תוך המשך שליטה ביטחונית, ורק 19% תומכים בהסכם קבע על בסיס שתי מדינות.

סיון הירש-הפלר היא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומנהל שותף בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

פרופ’ גלעד הירשברגר הוא פסיכולוג חברתי ופוליטי, חבר סגל בבית ספר ברוך איבצ’ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, ומנהל שותף בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 771 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נשים מהוות רוב בשירות המדינה אך מודרות מצמרת קבלת ההחלטות ● למרות פסיקת בג"ץ, הממשלה ממשיכה למנות גברים בלבד לתפקידי מפתח ● גם במשרד החוץ, שנחשב בעבר "אי מגדרי", קודמו לאחרונה שורה של בכירים ללא אף אישה אחת ● משרד החוץ: "מובילים את המגזר הממשלתי בכל הקשור למינויי נשים"

לכתבה המלאה עוד 889 מילים

קרב ההתשה באיראן מגיע לנקודת רתיחה

טהרן מנהלת מלחמת התשה מדינית מול וושינגטון ומושכת זמן תחת מצור ימי ● המחנה השמרני ממשיך להכתיב קו קשוח, חרף עליות המחירים והמחסור הגובר בעקבות המצור הימי של ארה"ב ● במקביל, שעון הבחירות והדלק בארה"ב לוחצים על טראמפ, בעוד הציבור האיראני עדיין חושש לצאת לרחובות ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 646 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

מההר עד לים

10 ק"מ של צעידה מרתקת: אחרי שנים של עיכובים, באביב שעבר נפתחה הטיילת החדשה של חיפה. היה שווה לחכות ● נחיל הדבורים שהתיישב על מכונית יצר פסטיבל של תבהלה, אבל שום דבר חדש לא קרה השנה ● חיישנים נגד חיפושיות: האם טכנולוגיה ישראלית תצליח לעצור את ההרס שזורעת החדקונית האדומה במטעי הדקלים? ● וגם: יום הזיכרון בנחל שורק. קצר פה כל כך האביב

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,394 מילים

הפסנתרן הישראלי יואב לבנון רק בן 22 אבל מאחוריו כמעט שני עשורים של הופעות בפני קהל באולמות הגדולים בעולם ● הילד שבגיל שלוש למד לקרוא תווים לפני מילים, חוזר כעת להופיע בארץ כאומן בשל כשבכיסו חוזה הקלטות וביקורות נלהבות מאירופה ומארה"ב ● בריאיון לזמן ישראל הוא אומר: "אם אני צריך לנגן 11 שעות ביום, אני לא מרגיש גמור. להפך, אני בטראנס"

לכתבה המלאה עוד 1,800 מילים ו-1 תגובות

לטראמפ נמאס מהמזרח התיכון, והוא רוצה להתקדם

טראמפ עדיין מאיים להפוך את איראן לגיהינום, אך מעשיו מעידים שהוא רוצה לסיים את המלחמה, שלא מניבה לו תוצאות חיוביות ● האמירויות מסייעות כלכלית לבחריין ומזהירות את ארה"ב: עשויות לפנות לסין בעקבות המשבר המתרחב ● אחמד א-שרע מסייר במפרץ ומקדם תוכניות שאפתניות – עוקפות ישראל ● והשבוע ב-1982 – נסיגת צה"ל מחצי האי סיני ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

לכתבה המלאה עוד 1,280 מילים

סבא שלי היה נאצי

ריאיון לאחר שגילה כי סבו שלו היה חבר במפלגה הנאצית וקצין בוורמאכט, יוהאנס שפור מציע כיום סדנאות מחקר ייחודיות לגרמנים המבקשים להתעמת עם עברה האפל של משפחתם ● בריאיון לזמן ישראל הוא אומר: "אנשים מעדיפים לדעת את האמת הקשה מאשר למלא את החלל בדמיון שלהם"

לכתבה המלאה עוד 1,940 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֱנוֹשִׁיּוּת 299

מתוך התהום רייצ׳ל גולדברג פולין מציעה לנו מפת דרכים איך להיות אדם טוב בעולם

לכתבה המלאה עוד 908 מילים

הממשלה טענה במשך חודשים ש"זו לא העת" לחקור, וכעת, כשבאופק מסתמנות בחירות, הרכב של שבעה שופטי בג"ץ בראשות המשנה לנשיא סולברג שוקל להניח לנושא עד לאחר הבחירות כדי לא לספוג אש פוליטית ● הרעיון להמתין למשפט הציבור בקלפי מרוקן מתוכן את הביקורת השיפוטית ומשדר מסר הרסני שלפיו ניתן לחמוק מחקירת המחדל הגדול בתולדות המדינה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 981 מילים ו-1 תגובות

"יצירה היא הבסיס ליהדות"

יעקב אגם, אבי האומנות הקינטית, יחגוג בחודש הבא 98 ● השבוע קיבל את פרס ישראל לאומנות פלסטית בטקס אישי שנערך עבורו במוזאון הנושא את שמו בראשון לציון ● כשהוא מוקף במשפחתו ובמעריציו, אגם סיפר על ההשראה ששאב מדיונות החול בילדותו ומסביר מדוע שום דבר באומנות שלו לא נשאר במקום

לכתבה המלאה עוד 1,123 מילים

סרן במיל' ותומך להט"ב מול מועמדים שמרניים

בכירי עיריית ת"א נמנעים מתמיכה פומבית בבחירות לרב הראשי, אך לפי דיווחים שוקלים לגבות מועמד של ש"ס או מועמד מהימין שמתח ביקורת על קהילת הלהט"ב ● מנגד מתמודד הרב אריה לוין, הנתפס כאופציה ליברלית ומקדם פלורליזם דתי, אך אינו נהנה מתמיכה מובהקת בסיעות החילוניות ● אחד מתומכיו: "יש לנו חלופה ליברלית טובה, למה לא לתמוך בה?"

לכתבה המלאה עוד 629 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.