בחלק א' של הפוסט הוצגו ממצאים לגבי מאפייני ההסתה בספרי הלימוד הישראלים והפלסטינים. נמצא, כי בספרים הפלסטינים היקף ההסתה גדול יותר מזה שבספרים הישראלים, אך גם בספרים הישראלים אובחנה הסתה בהיקף לא שולי. כעת ננתח את משמעות הממצאים שאובחנו בחלק א'.

*  *  *

חשיבות ותקיפות המחקר

המחקר הנדון התייחס לספרי 2011 והתפרסם ב-2013; כאשר ממצאיו מספקים תמונת מבט רחבה, מייצגת ומדויקת לגבי המצב דאז בנוגע לספרים הישראלים והפלסטינים – ומכאן חשיבותו הרבה.

המחקר הנדון התייחס לספרי 2011 והתפרסם ב-2013; כאשר ממצאיו מספקים תמונת מבט רחבה, מייצגת ומדויקת לגבי המצב דאז בנוגע לספרים הישראלים והפלסטינים – ומכאן חשיבותו הרבה

מה גם, כאמור, שזהו המחקר היחידי הקיים כיום המאפשר להתייחס באופן ראוי להיקף ההסתה בספרים הישראלים, ובלוויית האפשרות להשוואתם באופן שיטתי לספרים הפלסטינים.

תקופת המחקר כיום

עולה השאלה: עד כמה ממצאי המחקר תקפים גם לתקופה האחרונה? ואין הכוונה לתקפות דווקא לשנת 2024, אלא למספר השנים הקודמות לכך. זאת כי מחקרים גדולים וארוכים של ספרי לימוד (המחקר הנדון כאן ארך 3 שנים) לא נערכים כל שנה וממצאיהם לא נמדדים לפי תקפות מיידית לשנת פרסומם. נתייחס להלן לשאלה זו רק ביחס לספרים הישראליים, היות שהמחקר הציג ממצאים חדשים ומפתיעים דווקא לגביהם.

ההערכה היא, כי ממצאי המחקר לגבי הספרים הישראלים ב-2011 – לא רק תקפים גם לגבי התקופה האחרונה, סביר אפילו כי היקף ההסתה שבספרי התקופה האחרונה גדל בהשוואה ל-2011. כל זאת, על סמך שלושת הנימוקים המצטברים הבאים:

1

ספרי לימוד נכללים במשך שנים רבות ברשימת הספרים המאושרים על ידי משרד החינוך הישראלי (חמש או עשר שנים הן תקופה סבירה או לעיתים אפילו קצרה). לפיכך, סביר להניח כי רוב הספרים הישראלים שנכללו במחקר כי היו ברשימה ב-2011, נכללו גם ברשימה הנדונה שפורסמה בשנים האחרונות.

ההערכה היא, כי ממצאי המחקר לגבי הספרים הישראלים ב-2011 – לא רק תקפים גם לגבי התקופה האחרונה, סביר אפילו כי היקף ההסתה שבספרי התקופה האחרונה גדל בהשוואה ל-2011

2

בעשור האחרון לא חל שינוי משמעותי במצב הסכסוך (ולפי מחקרים, מצב זה משפיע על תוכן ספרי לימוד). בכך יש לתמוך בהערכה, שגם אם בעשור האחרון הוחלפו ספרים ברשימת הספרים המאושרים, מאפייניהם ככלל לא היו שונים מהספרים שנכללו במחקר.

שני הנימוקים שלעיל תומכים בהערכה כי לאחרונה לא חל שינוי בהיקף ההסתה בספרים הישראלים בהשוואה למצב ההסתה בהם ב-2011. לעומת זאת, הנימוק שלהלן תומך בהערכה כי לאחרונה כן חל בהם שינוי, לכיוון של הגברת ההסתה.

3

הימין שולט בישראל מזה כ-15 שנים. בנוסף, בשנים האחרונות החל הימין לפעול ביתר שאת במשרד החינוך כדי לקדם את האג'נדה שלו. הדבר בא לידי ביטוי בהשפעה גדלה והולכת במשרד של פורום קהלת וגורמים ימניים אחרים, כמו גם בהחלפת בכירים במשרד לאנשים מהימין.

כדוגמאות להחלפת בכירים במשרד ניתן להתייחס לתפקידים הבכירים של משנה למנכ"ל המשרד (מפורום קהלת), יו"ר המזכירות הפדגוגית, ראש אגף רוח וחברה במזכירות זו, חברי ועדות המקצועות הרלבנטיים ומפמ"רים שונים (האחראים על הוראות כל אחד מהמקצועות).

השפעת השינויים הללו הייתה בהכללת שינויים בתוכנית הלימודים, בהתערבות רבה בתכנים המועברים בהשתלמויות המורים, בניסיונות להשפיע על תוכן השאלות בבחינות הבגרות, וגם בהשפעה על תכניהם של ספרי הלימוד בהתאם לתפיסת הימין.

לפיכך, אם מאז 2013 חלק מהספרים הישראלים שנכללו במחקר הוצאו מרשימת הספרים המאושרים והוחלפו באחרים, או שפשוט הוספו לרשימה ספרים חדשים – סביר להניח שהספרים שמ-2013 נכנסו לרשימה זו, היו בעלי אוריינטציה ימנית יותר, ולכן נוטים יותר להסתה בהקשר לסכסוך.

הימין שולט בישראל מזה כ-15 שנים. בנוסף, בשנים האחרונות הוא פועל ביתר שאת במשרד החינוך לקידום האג'נדה שלו. השפעת פורום קהלת וגורמים ימניים אחרים גדלה, כמו גם החלפת בכירי המשרד באנשי ימין

לסיכום:

בשקלול שלושת הנימוקים שלעיל סביר להניח, כי לא רק שממצאי המחקר לגבי הספרים הישראלים מ-2011 לפחות תקפים גם לגבי התקופה האחרונה; סביר יותר להניח כי היקף ההסתה בספרי התקופה האחרונה גדל בהשוואה להיקף ההסתה שאובחן בספרי 2011. בכל מקרה, לבטח אין כל סיבה להניח כי היקף ההסתה כיום נמוך מהיקף ההסתה שאובחן בספרי 2011.

סכסוך גורם להסתה

ההסתה הלא שולית שאובחנה בספרים הישראליים יכולה להצביע על כך, שההסתה המשמעותית יותר שאובחנה בספרים הפלסטיניים – אין מקורה בהכרח ב"אופי הטבעי השלילי של הפלסטינים", או "בנטייה האינהרנטית של מוסלמים נגד יהודים", וכו' (כפי שהימין טוען השכם והערב).

ההסתה הלא שולית שאובחנה בספרים הישראלים מאפשרת להסביר את מקור ההסתה בספרים הפלסטינים, בין היתר, בהשפעה הקשה והפוגעת באופן בלתי נמנע של סכסוך על כל הצדדים המעורבים בו, לרבות ישראל. עובדה, גם בספרים הישראלים אובחנה הסתה לא שולית.

הבדלים במצב הצדדים, לרעת הפלסטינים

השוואה בין ספרי שני הצדדים לא יכולה להיות בעלת משמעות אמיתית אם לא לוקחים בחשבון את המאפיינים השונים של שניהם. כידוע, השוואה כמות-שהיא "בין עגבניות למלפפונים" אינה תקינה. ולענייננו, מאפיינים אלו של הפלסטינים כוללים את מצבם הקשה יותר, ביחס לישראל – כגון בהקשר לנחיתות צבאית וכלכלית, היעדר מדינה, ועקב פגיעה גדולה יותר בהם במהלך הסכסוך.

ההסתה שאובחנה בספרים הישראליים יכולה להצביע על כך, שההסתה המשמעותית יותר שאובחנה בספרים הפלסטיניים – אין מקורה בהכרח ב"אופי הטבעי השלילי של הפלסטינים" כטענת הימין

ומה המשמעות של האמור לעיל לענייננו? הנחיתות במצבם של הפלסטינים והקשיים הרבים יותר שהם חווים במהלך הסכסוך מסבירים ולו בחלקו את ההסתה הרבה יותר שאובחנה בספריהם.

אין הכוונה שעקב זאת יש לקבל את ההסתה היתרה בספריהם (ממש לא, יש לשפר את המצב בספריהם). יחד עם זאת, יש בכך כדי לעמוד נגד פרשנויות שליליות במיוחד של הימין לנוכח ההסתה הרבה יותר בספרי הפלסטינים. דהיינו, אין מקור ההסתה בהכרח, כטענת הימין, רק ב"אופי הטבעי השלילי של הפלסטינים ובנטייה האינהרנטית של מוסלמים נגד יהודים", אלא לפחות בחלקו בהשפעת נחיתותם וסבלם המשמעותיים יותר בהשוואה לישראלים. בכך יש כדי לתרום לתקווה בקרבנו, כי בהתקיים התנאים המתאימים היקף ההסתה בספרי הפלסטינים ייקטן בעתיד.

ההקשר הרחב של הדיון בהסתה בספרי הלימוד

פעילות הימין להחלשת הרשות הפלסטינית (הרש"פ). פעילות הימין בישראל נגד הרש"פ, לרבות נגד ספרי הלימוד שלה, התגברה מאוד כאמור מאז טבח חמאס. הסיבה לכך היא בעיקר הדיון שהתעורר לגבי "היום שאחרי".

היו שטענו – ובראשם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן – כי הרש"פ, גם אם במתכונת "מחודשת", היא זו שבסופו של דבר צריכה לשלוט גם ברצועת עזה. נגד זה מביא הימין, בין היתר, את טענת ההסתה בספרי הלימוד הפלסטיניים שמפורסמים ע"י הרש"פ. הוא עושה זאת כהצדקה לכך שאין מקום לשליטת הרש"פ ברצועה (וזאת כי הימין אינו רוצה רש"פ חזקה, ששולטת גם ברצועת עזה, שלגביה הוא לא יוכל להגיד: אין עם מי לחתום על הסכם שלום בקרב הפלסטינים).

בפוסט זה ראינו כי טענת הסתה פלסטינית זו של הימין היא חלשה: וזאת בהתחשב בהסתה הלא שולית שאובחנה בספרים הישראליים, ובהתחשב בהשפעות הסכסוך, הנחיתות ופגיעות הפלסטינים – כמסבירים משמעותית את ההסתה היתרה אצלם (גם אם כמובן לא מצדיקים זאת).

טענת הסתה פלסטינית זו של הימין חלשה, בהתחשב בהסתה הלא שולית שאובחנה בספרים הישראליים, ובהתחשב בהשפעות הסכסוך, הנחיתות ופגיעות הפלסטינים, שמסבירים את ההסתה היתרה אצלם

לסיום

הפוסט הוכיח לגבי הנושאים שבהם הוא דן, כי גם בספרי הלימוד הישראלים אובחנה תופעה של הסתה לא שולית, וסביר כי היקף ההסתה בספרים אלו אפילו גבר לאחרונה. לפיכך, ראוי כי מדינת ישראל תטפל בהקטנת ההסתה שבספרי הלימוד שלה (זו המלצה חדשה, כי רבות כבר נאמר לגבי הצורך הראוי כמובן כי הרש"פ תטפל בהסתה שבספרי הלימוד שלה).

בנוסף, ראוי כי הציבור בישראל יבין את שמתרחש מאחורי פעילות הימין להחלשת הרש"פ, לרבות באמצעות ביקורתו את ספרי הלימוד שלה; פעילות שמרחיקה את ישראל מפתרון הסכסוך בדרכי שלום.

האבסורד הוא שהימין מבקר נמרצות את ההסתה בספרים הפלסטיניים, בעוד שלא רק שהוא מתעלם מההסתה הניכרת שאובחנה בספרים הישראלים, אלא שהוא אפילו תורם בפעילותו להגברת הסתה ישראלית זו – סביר שבמשרד החינוך, ולבטח גם בתקשורת, במדיה החברתית ועוד.

רפי נץ-צנגוט הוא עורך דין וחוקר (ד"ר למדע המדינה) של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בנוסף הוא פעיל חברתי כנגד אי-סדרים ושחיתויות במוסדות המדינה ולשמירה על איכות הסביבה (וזאת באמצעות הגשת עתירות לבג"ץ כעותר ציבורי ועריכת מחקרים) . rafi.nets@gmail.com