דוח מבקר המדינה המתפרסם היום (שלישי) – הכולל דוח מעקב על הטיפול במשבר האקלים ומקבץ של נושאי סביבה נוספים – הוא לא רק חריף במידה חריגה, הוא למעשה כתב אישום.
לוועדת החקירה העתידית שתוקם כדי לבחון איך ישראל הצליחה להגיע כל כך לא מוכנה למשבר הגלובלי ובכך להמיט אסון על אזרחיה, תהיה עבודה קלה. חבריה רק יצטרכו לפתוח את דוח המבקר ממרץ 24' ולעשות העתק–הדבק. מה שבטוח, איש לא יוכל לטעון כי היה מחדל מודיעיני. כל המידע גלוי וידוע מראש.
עושה רושם שההתנהלות המופקרת של הממשלה בנושאי סביבה מצליחה להוציא את מתניהו אנגלמן משלוותו יותר מכל תחום אחר. הניסוחים טבולים בזעם לא תמיד דיפלומטי, אפשר ממש לדמיין אותו יושב מול המחשב וכועס.
לוועדת החקירה העתידית שתוקם כדי לבחון איך ישראל הצליחה להגיע כל כך לא מוכנה למשבר הגלובלי ובכך להמיט אסון על אזרחיה, תהיה עבודה קלה. חבריה רק יצטרכו לפתוח את דוח המבקר ממרץ 24'
זה קרה גם בדוח הקודם, שפורסם באוקטובר 2021, שם כתב כי קצב המעבר של ישראל לאנרגיות מתחדשות "נע בין פיגור לאפס"; זו רוח הדברים גם הפעם.
למעשה, עצם העובדה שהמבקר החליט לחזור ולפרסם דוח מעמיק על אותו נושא בתוך פחות משלוש שנים, מעידה עד כמה הוא חשוב בעיניו, וכמה מעט אמון יש לו בממשלה ובסיכוי שתשנה כיוון. ואכן, כמעט בכל הנושאים שנבדקו ישראל צועדת במקום – או דוהרת לאחור; או בניסוחו של המבקר: "הממשלה השמיעה הצהרות, קיבלה החלטות, אבל כשזה מגיע ליישום – היא מדשדשת".
ייתכן שהזעם של המבקר קשור לעובדה שכשהוא כותב על סוגיות כמו ביטחון או בריאות, הוא יודע שהממשלה מכירה בחשיבותן העליונה ולכל היותר נכשלת בביצוע. בכל הנוגע לנושאי סביבה ומשבר האקלים, ניכר שאנגלמן מייחס להם חשיבות הרבה יותר ממבוקריו.
90 שרי אוצר חברים בקואליציה העולמית לטיפול במשבר האקלים, מציין המבקר, אבל שר האוצר הישראלי לא טרח להצטרף. הוא היה אחד מארבעה שרי אוצר ב־OECD (מתוך 37) שלא נכנסו לאירוע
90 שרי אוצר חברים בקואליציה העולמית לטיפול במשבר האקלים, מציין המבקר, אבל שר האוצר הישראלי לא טרח להצטרף. הוא היה אחד מארבעה שרי אוצר ב־OECD (מתוך 37) שלא נכנסו לאירוע. הסיבה פשוטה: בצלאל סמוטריץ' חושב שמשבר האקלים הוא קשקוש ונושאי סביבה הם המצאה של ליברלים משועממים.
מתניהו אנגלמן, לעומת זאת, סבור שהמשבר הסביבתי מהווה איום קיומי על ישראל, איום על ביטחון המזון, איום על הביטחון האנרגטי, איום על איכות החיים בארץ ועל החיים עצמם. על המשרד של סמוטריץ' כותב המבקר: "פעולות האוצר עיכבו ואף בלמו את הטיפול של המדינה בהיערכות למשבר האקלים".
בהיותו סגן שר במשרד הביטחון, סמוטריץ' גם לא יכול לחמוק מאחריות למחדל המהדהד של הטיפול בשרפות הפסולת באזור קו התפר. מאות אלפי ישראלים – שחלקם הצביעו לו – נושמים עשן שחור ורעיל, אבל השר עושה קולות של דג.
"50 אלף תלונות הגיעו בשנים האחרונות למשרד להגנת הסביבה מאזרחים שנחנקים מהעשן", כותב המבקר, ומציין שיחידת הפיקוח של המִנהל האזרחי ויחידת "דוד", האחראית על המעברים בין ישראל לשטחים, תפסו רק 1.5%–5% מהמשאיות שמשנעות את הפסולת האלקטרונית מישראל לאתרים פיראטיים מעבר לקו הירוק.
רוב העבודה על הדוח הסתיימה לפני המלחמה. הפרסום התעכב לאחר שפרצה, אבל עכשיו אנגלמן לא רואה עוד סיבה לחכות והוא מדגיש שעם כל הכבוד לביטחון ולמלחמה, הסביבה והאקלים הם בנפשנו
רוב העבודה על הדוח הסתיימה לפני המלחמה. הפרסום התעכב לאחר שפרצה, אבל עכשיו אנגלמן לא רואה עוד סיבה לחכות והוא מדגיש שעם כל הכבוד לביטחון ולמלחמה, הסביבה והאקלים הם בנפשנו. הוא גם מזהה את הנטייה הישראלית הנובעת מבורות לראות בסוגיות ירוקות בעיה עתידית שתטריד את דור הנכדים והנינים, ומדגיש שההשלכות "רלוונטיות לדור הנוכחי".
אז מה מצא המבקר? רשימה חלקית: ממשלת ישראל מציבה יעדים נמוכים ביחס למערב בכל הנוגע לצמצום פליטות ושיפורים סביבתיים – אבל גם בהם לא עומדת. 30% אנרגיות מתחדשות ב־2030? זה יעד צנוע, אבל לפי חישובו של המבקר בקצב ההתקדמות הנוכחי נגיע בקושי ל־19%.
משרד האנרגיה גם הכריז על התקנת 2,500 עמדות הטענה למכוניות חשמליות ברחבי הארץ – בפועל הותקנו 1460. ל־86% ממשרדי הממשלה והגופים שנסקרו אין תוכנית מתוקצבת ומאושרת להיערכות למשבר האקלים. הממשלה עוינת המדע וההשכלה קיצצה את תקציב המדען הראשי במשרד האנרגיה מ־100 מיליון שקל בשנה ל־65 מיליון – וזה עוד לפני הקיצוצים שבאו בעקבות המלחמה.
כמו כן, כשליש מהפסולת האלקטרונית המיוצרת בישראל משונעת לשטחים ועולה שם באש במקום להגיע לאתרי מיחזור מסודרים. הצוות הבין־משרדי שאמור לטפל בבעיית השרפות ושעל הקמתו הממשלה הכריזה ביוני אשתקד, אפילו לא התחיל לעבוד בחודשים שקדמו לתחילת המלחמה. עוד הצהרת יח"צ שלא היה לה שום כיסוי במציאות. אחת מיני רבות.
אנגלמן, כדרכו בקודש, נמנע מלציין שמות מפורשים, אבל האחריות המוחלטת של ראש הממשלה נתניהו להתנהלות הכושלת של ממשלתו מהדהדת מכל שורה
אנגלמן, כדרכו בקודש, נמנע מלציין שמות מפורשים, אבל האחריות המוחלטת של ראש הממשלה בנימין נתניהו להתנהלות הכושלת של ממשלתו מהדהדת מכל שורה בדוח.
המבקר מסביר שוב ושוב שהטיפול בנושאי סביבה ואקלים הוא לא נישה שאפשר להפקיד בידי משרד אחד, בוודאי לא משרד חלש, דל בתקציבים ותקנים, כמו המשרד להגנת הסביבה, אלא שמדובר בנושא המחייב תכלול ממשלתי־לאומי שיגיע מלמעלה.
"ניכר היעדרו של גורם ממשלתי מוביל", כותב אנגלמן, "היעדר מעורבות של הדרג המדיני… אי־גיבוש מדיניות ממשלתית". שזו דרך מנומסת לומר, "אתה הראש, אתה אשם".
לאור העובדה שאנגלמן מונה על ידי נתניהו ונחשב למי שמטפל בו בכפפות של משי, לחריפות של הדוח יש משמעות מיוחדת. להבדיל, זה מזכיר את הרגע שבו אביחי מנדלבליט, בשבתו כיועץ משפטי לממשלה, החליט להגיש כתב אישום נגד נתניהו.
אפשר עתה לספור לאחור את הדקות עד שמכונת הרעל תסמן את אנגלמן, אבל זה כנראה לא יקרה: נתניהו חושב שהבייס שלו לא מתעניין בסביבה ולא יקרא את הדוח
אפשר עתה לספור לאחור את הדקות עד שמכונת הרעל תסמן את אנגלמן, אבל זה כנראה לא יקרה: נתניהו חושב שהבייס שלו באופן כללי לא מתעניין בסביבה ולא יקרא את הדוח. הוא לא יטרח לבזבז על המבקר אנרגיה (מזהמת).
אנגלמן, בשונה מהיועץ המשפטי, לא יכול להעמיד את נתניהו למשפט, אבל במשפט ההיסטוריה נתניהו כבר הורשע. היטיב לנסח את זה דב חנין, יו"ר פורום האקלים הישראלי: "זוהי קריאת השכמה למקבלי ההחלטות", אומר חנין בתגובה לדוח, ובעצם מתכוון למקבל החלטות אחד, "אל תעזו להגיד בעתיד 'לא ידענו' ו'איש לא אחז בדש מעילנו'".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם