אני מרבה לצטט את דברו של מורי להנדסה בנאית בטכניון משנות השישים של המאה הקודמת, פרופ' יצחק אלפן ז"ל, כדלקמן:

"האינטואיציה אינה תחליף לחישובים, הניסיון אינו תחליף לידע".

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בהנדסת מבנים, צריך להתבסס במעשה התכנון על ידע ועל חישוב. תכנון אינטואיטיבי עלול לגרום לכשלים, וכשל בתחום ההנדסה הבנאית עלול להיות כרוך באסון.

בהנדסת מבנים, צריך להתבסס במעשה התכנון על ידע ועל חישוב. תכנון אינטואיטיבי עלול לגרום לכשלים, וכשל בתחום ההנדסה הבנאית עלול להיות כרוך באסון

הטבע מתעתע באדם החושב ומונע ממנו להתבסס על ניסיון ו"תחושות בטן".
לדוגמה, בדיאגרמת ההשתנות של ההתארכות של מוטות הפלדה כתלות במאמץ המתיחה – ההשתנות לא רק שאינה לינארית, אלא היא מאוד בלתי צפויה בתוואי שאינו קו ישר, אינו פרבולה ואינו שום צורה הנדסית אחרת.

מדען או מהנדס לא מסוגל להסיק בשום דרך לוגית תיאורטית, כיצד ישתנה אורכו של מוט פלדה כשיפעל עליו לחץ מתיחה.
או שהוא יודע מהו הגרף, או שלא.

כל תורת הביסוס של מבנים נשענת על מדעי הקרקע, שחלק ניכר בהם הוא בלתי צפוי, ולא ניתן לניבוי.

זו הסיבה ש"מככבות" במכניקת הקרקע לא מעט נוסחאות ניסיוניות. ההבדל בין נוסחה אנליטית לבין נוסחה ניסיונית הוא בכך שנוסחה אנליטית היא תוצר של חשיבה ופיתוח בתחום הלוגיקה והמדע (למשל הנוסחה הקובעת כי הדרך שווה במהירות קבועה לזמן כפול המהירות, נובעת מהגדרת המהירות כדרך ליחידת זמן. זו נוסחה אנליטית כך גם הנוסחאות של נפחי גופים גאומטריים ושטחי צורות גאומטריות).

לעומת זאת, אם נגלה קשר בין הכוח הגורם לכלונסאות להתרומם מעלה לבין קוטר הכלונס, ונאתר ביטוי של קשר זה על ידי נוסחה, זו תהיה בהכרח נוסחה ניסיונית, וסביר להניח כי היא לא תהיה מדויקת אלא תלויה במידת ההתאמה של הנוסחה שאיתרנו להתנהגות בטבע.

לדוגמה, קבלן בניין שלא מסתייע במהנדס מבנים עלול לסבור, כי בקרקע חרסיתית יהיה הביסוס של מבנים קלים (כגון צריפי מגורים או בתים חד קומתיים הבנויים מחומרי בניה קלים כמו עץ, גבס וכיוצא בזה) בנוי על יסודות רדודים שאינם נדרשים להיות עמוקים.

אך אז בא הטבע, מפעיל כוחות תפיחה, ומרים בקלות את הביסוס עד כדי שבירת המבנה. והפתרון הוא ממש הפוך – דווקא במבנים קלים צריך לתכנן כך שתהיה היערכות לעומסים גדולים יחסית על כל יסוד, וכי כל יסוד יהיה כלונס עמוק שיעמוד בפני כוחות תפיחה.

מדען או מהנדס לא מסוגל להסיק בשום דרך לוגית תיאורטית כיצד ישתנה אורך מוט פלדה כשיפעל עליו לחץ מתיחה. כל תורת הביסוס של מבנים נשענת על מדעי הקרקע, שחלק ניכר בהם בלתי צפוי ולא ניתן לניבוי

לכן, באו חוק התכנון והבנייה ותקנותיו, והם מחייבים להיעזר במהנדס מבנים – והמהנדס מחויב להגיש למשרד מהנדס העיר חישובי יציבות לכל מבנה.

מהנדס מבנים בוגר הטכניון, בעל תואר שני במדיניות ציבורית, לימודי תעודה בתכנון עירוני ותואר שלישי בהנדסה אזרחית. בעל משרד תכנון וייעוץ בחיפה, מחברם של ספרים מקצועיים ואחרים. מחבר הספר: "תכנון כחוק – דירות ומבני ציבור" בהוצאת "בורסי". אתר -www.benezra.co.il