ההודעה הקנדית השבוע על הפסקת האספקה הצבאית לישראל לא נפלה כרעם ביום בהיר. הנושא התבשל בפרלמנט הקנדי בזמן האחרון וההצהרה המקורית אמורה הייתה להיות חמורה יותר.

קנדה התכוונה גם להכיר בקיומה של מדינה פלסטינית דה פקטו. אולם, השר בני גנץ – המשמש כחבר קבינט המלחמה – שוחח כמה פעמים עם ראש הממשלה הקנדי ג'סטין טרודו והצליח להוריד לפי שעה את ההכרה הזו מהפרק.

יחד עם זאת, ההחלטה על אמברגו נשק על ישראל עומדת בעינה. אף שקנדה היא לא ספקית ראשית של ישראל בתחום הנשק הצבאי, החשש הגדול הוא מפני אפקט דומינו ואימוץ ההחלטה על ידי מדינות אחרות. קנדה היא מדינה החברה ב־G7– ארגון המדינות המתועשות – וקשריה עם ארה"ב עבותים וממושכים.

שרת החוץ של קנדה מלאני ג'ולי ביקרה בישראל לפני כמה ימים, סיירה בקיבוץ כפר עזה, נפגשה עם משפחות של חטופים וגם קיימה פגישות עבודה עם השרים ישראל כ"ץ, רון דרמר ונשיא המדינה יצחק הרצוג.

We came to bear witness. With Gaza visible in the distance, the kibbutz Kfar Aza was one of the first brutally attacked by Hamas on October 7th. Ayelet's son Netta, a Canadian, was killed here protecting his fiancé— may his memory be for a blessing.@YaaraSaks pic.twitter.com/GdVxpndkRe

— Mélanie Joly (@melaniejoly) March 12, 2024

אף על פי כן, ג'ולי מיהרה השבוע לאמץ את ההחלטה הלא־מחייבת של הפרלמנט הקנדי והודיעה על עצירת אספקת הסחורה הצבאית לישראל.

באיזה סחורה מדובר?

"ריית'יאון טכנולוג'יס" האמריקאית היא בעלי השלוחה הקנדית של "פראט אנד ויטני", שמייצרת מנועים למטוסים. החברה חתמה על מספר עסקאות נשק עם ישראל בעשור האחרון – וסיפקה לתעשייה האווירית מנועי טורבינה בעלי 950–1,200 כוח סוס המיועדים לכלי טייס בלתי מאוישים, בין היתר גם עבור הכטב"ם "איתן" המיוצר על ידי התעשייה האווירית.

מ־2011 סופקו לישראל כ־30 מנועים מהסוג הזה שהוטמעו בתוך הכטב"מים. משום שהתעשייה האווירית מוכרת כטב"מים מסוגים שונים לצה"ל וגם ללקוחות מדינתיים זרים, ייתכן שחלק מאותם המנועים בכלל לא משמשים את הצבא. על כל פנים, אספקת המנועים הסתיימה זה מכבר.

בשנת 2015 חתמה החברה הקנדית על הסכם ל־15 שנה עם משרד הביטחון וחיל האוויר הישראלי לביצוע עבודות תחזוקה, שימור, חלפים וטיפול במנועי מטוסים של חיל האוויר

בעוד שבצד הישראלי לא מפרטים את מהות העסקאות בין החברות הקנדיות למשרד הביטחון הישראלי, באתר הממשלתי של קנדה אפשר למצוא את דוח ייצוא הנשק של ממשלת קנדה. בדוח מופיעה מדינת ישראל כמי שרוכשת נשק מחברות קנדיות בסך של 22 מיליון דולר בשנה (נכון לשנת 2022). אין שם פירוט בנושא תוכן העסקאות.

נוסף על כך, בשנת 2015 חתמה החברה הקנדית על הסכם ל־15 שנה עם משרד הביטחון וחיל האוויר הישראלי לביצוע עבודות תחזוקה, שימור, חלפים וטיפול במנועי מטוסים של חיל האוויר הישראלי.

הכטב"ם איתן, מתוצרת התעשייה האווירית הישראלית, 2010 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

מדובר בטיפול במנועים גדולים של מטוסי F15 ו־F16. בהודעה לעיתונות שפרסמה החברה פראט אנד ויטני בעת החתימה על ההסכם הביטחוני צוין: "כיום זה החוזה הביטחוני הלוגיסטי לטווח הארוך המקיף ביותר עבור מנועי הקרב של החברה – והוא מביא לידי ביטוי את ההתקדמות המשמעותית בשירותי הטיפולים הזמינים ללקוחות הצבאיים של החברה".

כאמור, פראט אנד ויטני היא חברה אמריקאית, שהפכה להיות חברת בת של ריית'יאון טכנולוג'יס הענקית (החל משנת 2020). במסגרת פעילותה היא גם רכשה במהלך השנים חברת בת קנדית שבה מיוצרים המנועים המיועדים לכטב"מים. פעילות התחזוקה של מנועי חיל האוויר מתקיימת באגף אחר של החברה באזור קונטיקט, ארה"ב.

מניסוחי שרת החוץ הקנדית לא ברור אם ההחלטה לעצור את הסכמי הנשק בין החברות הקנדיות לישראליות תחול על עסקאות שהושלמו זה מכבר או שמא מדובר רק בעסקאות עתידיות

החל מחודש דצמבר 2023 מתקיימות הפגנות של עובדים ופעילים נגד המלחמה בעזה מול מפעל פראט אנד ויטני באזור טורונטו, כך שהחברה הרגישה את הלחץ הציבורי נגדה (אם כי, כאמור, מדובר בחברת בת של יצרנית אמריקאית גדולה).

מניסוחי שרת החוץ הקנדית לא ברור אם ההחלטה לעצור את הסכמי הנשק בין החברות הקנדיות לישראליות תחול על עסקאות שהושלמו זה מכבר או שמא מדובר רק בעסקאות עתידיות. אולם, בכאן חדשות דווח הבוקר כי משרד החוץ הקנדי הבהיר כי העסקאות שהושלמו עד חודש ינואר יכובדו ויאושרו. כמו כן, לא ברור מה מעמדה העצמאי של החברה הקנדית.

מנועים של פראט אנד ויטני מוצגים בתערוכה האווירית של סינגפור, 21 בפברואר 2024 (צילום: Roslan RAHMAN / AFP)

בהקשר הזה של ייבוא נשק ממדינות העולם, בחמש השנים האחרונות כ־70% מאספקת הנשק לישראל מגיעה מחברות אמריקאיות וכ־29% מגרמניה (עסקאות הצוללות וכלי השיט). רכש הנשק משאר המדינות הוא בשיעור זניח.

נוסף על כך, מדינות רבות הן לקוחות של מדינת ישראל ונשענות על התעשייה הישראלית באופן משמעותי. הלקוחות הגדולות ביותר של ישראל הן הודו, סינגפור ואזרבייג'ן. אולם, גם האמריקאים, הגרמנים – ובטח מדינות אירופה וגם קנדה – יהיו זקוקים בעתיד לפיתוחים הצבאיים הישראליים.

בענף תעשיית הנשק קיימת צביעות פוליטית גדולה. אם בוחנים את רשימת המדינות שקנדה מוכרת להן נשקים ומערכות נשק, אפשר למצוא כי המנועים הקנדיים נמכרים לאחת הדיקטטורות הגדולות ביותר

למשל, מערכת החץ, שנמכרה לגרמנים רק בשנה האחרונה באחת מעסקאות הנשק הגדולות ביותר אי פעם; או פיתוח מערכת הלייזר, שבישראל שוקדים עליה (עם תחרות מבריטניה). וכל זה לפני שהתחלנו לדון בפיתוחים הצבאיים האחרונים כתוצאה מלוחמת המנהרות, לרבות מכשולי תת־הקרקע, רובוטים החודרים מנהרות ועוד.

בענף תעשיית הנשק הבינלאומי קיימת צביעות פוליטית גדולה. אם בוחנים את רשימת המדינות שקנדה מוכרת להן נשקים ומערכות נשק בחמש השנים האחרונות אפשר למצוא כי המנועים הקנדיים נמכרים לאחת הדיקטטורות הגדולות ביותר – טורקמניסטן.

ניסוי במערכת חץ 3 (צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)

גם הפיליפינים וערב הסעודית נמצאות ברשימת הלקוחות של קנדה וכמובן מדינות רבות אחרות כמו תוניסיה, תאילנד, וייטנאם, צ'אד, קזחסטן, קונגו ועוד. כאמור, הבעיה המרכזית הניצבת בפני ישראל בשלב הזה היא לוודא שהמגמה הזו לא מתרחבת. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות תחת אמברגו נשק כולל מצד מדינות מערביות נוספות.