"נשים תהיינה מוגנות מפני כל פגיעה בכבודן, ובפרט מפני אונס, זנות כפויה או כל צורה של תקיפה מגונה. מבלי לפגוע בהוראות המתייחסות למצבם הבריאותי, לגילם ולמינם – כל האנשים המוגנים יטופלו באותה התחשבות על יד הצד לסכסוך שבידיו הם מוחזקים, ללא כל אפליה המבוססת על גזע, דת או דעה פוליטית".
(סעיף 27 לאמנת ז'נבה בנוגע להגנה על אזרחים בעתות מלחמה, 12 באוגוסט 1949)

בזמן שישראל ממשיכה להתמודד עם ביקורת על המבצע בעזה, כולל האשמות ברצח עם, הראיות המוכיחות כוונות לרצח עם במתקפת 7 באוקטובר – שהציתה מלחמה הנמשכת כחמישה חודשים – הולכות ומצטברות.

דיווחים של אנשי צוותי חירום, ניצולים שהיו עדי ראייה, סרטונים שצולמו על ידי מחבלי חמאס וניתוח של שרידי גופות מצביעים על עדויות לאלימות על בסיס מגדרי עם קווי דמיון בולטים למערכות קודמות של רצח עם וטיהור אתני.

יש להעריך ולתעד פשעים מבוססי מגדר למטרות היסטוריות, גם אם הם לעולם לא יגונו כראוי על ידי הקהילה הבינלאומית ו/או מבצעיהם לא יועמדו לדין.

הפגנה בניו יורק מחוץ למטה האו"ם בעקבות השתיקה על פשעי המין של חמאס, 4 בדצמבר 2023 (צילום: יעקב בנימין/פלאש90)

סיפורי הניצולים – וגורמים נוספים שהגיעו ראשונים למקום – יחד עם הודאות המבצעים והתמונות מ־7 באוקטובר מעלים זיכרונות היסטוריים של אלימות מבוססת מגדר על רקע רצח עם.

מדובר בתזכורת קודרת לשעבוד המיני של נשים יזידיות על ידי דאעש; האונס הממוקד הנרחב שבוצע על ידי מיליציות ג'נג'וויד של נשות דארפור; העינויים המיניים של נשות הטוטסי ברואנדה על ידי אנשי מיליציות Interahamwe; והאכיפה האכזרית של עבדות מינית ואונס על ידי כוחות עות'מאניים במהלך מסע רצח העם שלהם למיגור הארמנים.

שוב ושוב מתברר כי אלימות נגד נשים היא טקטיקה קריטית בעת ביצוע רצח עם. ראשיתם של מעשי הזוועה הללו בכוונה להטיל טרור, נמשכים בחטיפה, עינויים, אונס ועקירה – ומסתיימים במעשי רצח

שוב ושוב מתברר כי אלימות נגד נשים היא טקטיקה קריטית בעת ביצוע רצח עם. ראשיתם של מעשי הזוועה הללו בכוונה להטיל טרור, נמשכים בחטיפה, עינויים, אונס ועקירה – ומסתיימים במעשי רצח המצטברים לכדי השמדה נרחבת.

אזהרה: הכתבה מכילה תיאורים קשים על אלימות מינית.

האימפריה העות'מאנית נגד הארמנים

הפשעים שבוצעו על ידי כוחות טורקיים עות'מאניים בתחילת המאה ה־20 הוכרו מזמן על ידי היסטוריונים וחוקרים כרצח העם המודרני הראשון. בשנת 1915 המיליציות החמושות הטורקיות של האימפריה העות'מאנית השמידו למעלה מאלפיים שנות ציוויליזציה במזרח אנטוליה, וטבחו בין 640 אלף ל־1.5 מיליון ארמנים, כך על פי המקורות.

שואת הארמנים, 1915 (צילום: AP Photo)

ההרג השיטתי והמתוכנן החל ברציחת הגברים בידי מיליציות טורקיות ונמשך בשעבוד מיני של נשים, כאשר המפקדים אומרים לחיילים: "עשו בהן [בנשים] כרצונכם".

סחר בנשים היה מקור הכנסה משמעותי בקרב החיילים, ואונס התרחש לעיתים קרובות בתוך בתים ארמנים, לעיני המשפחות. הפלות כפויות והריונות לא רצוניים היו אמצעים שכיחים ששימשו לביצוע טיהור אתני.

בדמשק, חמושים הציגו נשים וילדים עירומים ולאחר מכן מכרו אותם כשפחות ועבדי מין. נשים רבות שעברו אונס קבוצתי לא היו מסוגלות להמשיך לחיות והתאבדו

בדמשק, חמושים הציגו נשים וילדים עירומים ולאחר מכן מכרו אותם כשפחות ועבדי מין. נשים רבות שעברו אונס קבוצתי לא היו מסוגלות להמשיך לחיות והתאבדו, שלא לדבר על הבאת ילדים נוספים לעולם. האלימות המינית המשפילה הזו הייתה ההוכחה האולטימטיבית לכך שהקהילה הארמנית "נכבשה".

הוטו נגד טוטסי

רצח העם ברואנדה בשנת 1994, שהוביל לטבח המוני של 800 אלף בני שבט טוטסי, התאפיין בגלים של אלימות מינית מחרידה. ראיות מתועדות חושפות כיצד מיליציית שבט ההוטו, ה־Interahamwe , השחיתה את נשות שבט הטוטסי.

עצמות וגולגולות השייכות לקורבנות רצח העם ברואנדה ב־1994 נמצאו בקבר אחים ב־2018 (צילום: Yasuyoshi CHIBA / AFP)

מעשי הזוועה כללו שפיכת מים רותחים לתוך הנרתיק של חלק מהנשים וחיתוך הרחם כדי להוציא ולרצוח ילדים שטרם נולדו, לפני הריגת האימהות. כמו כן, שדיים נכרתו, אזורי מפשעה נחתכו – ואיברי המין הושחתו.

אולם, עבור חלקם האלימות המינית לא הספיקה, וישנם מקרים מתועדים של "השחתת מאפיינים אתניים" כגון אף דק ואצבעות ארוכות. לחלק מהקורבנות נגדעו שתיים או שלוש אצבעות או חלקי אצבעות.

האלימות המינית והפיזית הבלתי נתפסת הותירה נשים נכות, שלא היו מסוגלות להביא ילדים נוספים לעולם

גם כאשר מפרקיהם של הקורבנות נפגעו אך לא נכרתו ממש, הם עדיין נותרו נכים לצמיתות כיוון שקשה לתקן מפרקים. האלימות המינית והפיזית הבלתי נתפסת הותירה נשים נכות, שלא היו מסוגלות להביא ילדים נוספים לעולם.

לפי אחת העדויות, שנטל – אישה משבט הטוטסי שגורשה על ידי בעלה ההוטו ונמלטה עם בנה הקטן – ראתה גופות של קורבנות אונס ה־Interahamwe, שנקרעו לגזרים לפני שתלו אותן. בעודה נאנסת בעצמה, התוקף שלה אמר: "אתן בנות הטוטסי כמו ג'וקים עם זנבות ארוכים. עלינו להרוג את נשות הטוטסי – ולקרוע אותן לגזרים".

אישה בת 70 משבט הטוטסי שכל משפחתה נספתה ברצח העם ברואנדה, 2019 (צילום: Jacques NKINZINGABO / AFP)

בהמשך הסתתרה שנטל בקבר אחים תוך העמדת פני מתה לפני שהצליחה בסוף לברוח. עדותה של שנטל, יחד עם אינספור עדויות אחרות, חושפת נרטיב רב עוצמה של נשים שלוות המקימות משפחות, ולאחר מכן נקרעות מבני זוגן במהלך מלחמה אכזרית. סיפורים אלה מזכירים את אותן הטקטיקות של רצח עם, כאשר השחתת גוף הנשים משמשת ככלי מרכזי בהפצה של פחד והרס.

ממשלת סודאן נגד דרפור

אלימות מינית נהוגה גם בסודאן מאז 2003. רצח העם של ממשלת סודאן הערבית בעמי הפור, המסליט והזגאווה הלא ערביים באזור דארפור, הותיר למעלה מ־300 אלף הרוגים ויותר מ־2.5 מיליון אזרחים עקורים לצמיתות.

אנשי המיליציות הערביות הללו פועלים מתוך כמה מניעים, כולל שנאה גזעית והרצון לבצע אלימות מבוססת מגדר נגד נשות דארפור. התוצאה: טיהור אתני בקנה מידה עצום

עד היום, קבוצות מיליציה ערביות הידועות בשם הג'נג'וויד ממשיכות להיכנס לכפרים ברחבי מערב סודאן כדי להרוג, לאנוס ולהשמיד באופן שיטתי.

אנשי המיליציות הערביות הללו פועלים מתוך כמה מניעים, כולל שנאה גזעית והרצון לבצע אלימות מבוססת מגדר נגד נשות דארפור. התוצאה היא טיהור אתני בקנה מידה עצום.

אישה סודנאית בת 19 החיה במחנה עקורים בדרום המדינה אומרת כי מילציות ג'נג'וויד ממשיכות במעשי הזוועה (צילום: ALBERT GONZALEZ FARRAN / UNAMID / AFP)

בתחילת קיץ 2004, חמושים תקפו את סאוולה סולימאן, בת 22, ואת שתי חברותיה מחוץ למחנה הפליטים שלהם בג'ניינה, סודאן. שישה גברים תפסו אותן והחלו לצעוק לעברן כינויי גנאי בערבית כמו "דורגה" ו"עביד", כלומר "שחור" ו"עבד". החמושים הערבים אנסו את סולימאן תוך שהם צועקים, "ילדה שחורה, את כהה מדי. את כמו כלבה. אנחנו רוצים לעשות תינוק בהיר".

יתרה מזאת, מוצאו האתני של ילד בסודאן קשור למוצאו האתני של האב. ראיונות שנערכו עם שני תריסר נשים במחנות, בתי ספר ומרכזי בריאות בשתי בירות פרובינציאליות בדארפור העלו דיווחים עקביים, לפיהם התקפות הג'נג'וויד כוונו לנשים אפריקאיות במטרה להחליש קווים אתניים שבטיים.

עובד סיוע אחד אמר אפילו: "זה שיטתי. כולם יודעים כיצד האב נושא את שושלת היוחסין בתרבות. הם רוצים יותר תינוקות ערביים כדי להשתלט על הארץ"

עובד סיוע אחד אמר אפילו: "זה שיטתי. כולם יודעים כיצד האב נושא את שושלת היוחסין בתרבות. הם רוצים יותר תינוקות ערביים כדי להשתלט על הארץ".

דאעש נגד היזידים

אולי הדוגמה המתועדת ביותר לשימוש באונס במסגרת רצח עם הייתה האלימות שהפעיל דאעש ב־2014 כלפי המיעוט היזידי בעיראק. מעשי הזוועה כללו התעללות מינית ושעבוד של אלפי נשים יזידיות. אלימות מבוססת מגדר הופעלה לא רק כדי להטיל אימה על האוכלוסייה היזידית, אלא כנשק של טיהור אתני.

במהלך הטבח האכזרי שלהם, דאעש חטף יותר מ־6,000 נשים וילדים, כאשר עד היום כמעט 2,800 עדיין נעדרים.

HORROR OF ISLAM

"I can still calculate what my body was worth to those who bought and sold it"

World witnessed genocide, Over the course of two weeks, the Sinjar region of Iraq was invaded by the so-called Islamic State (ISIS). ISIS militants undertook a strategized campaign… pic.twitter.com/6A908lFHm4

— Abhay( मोदी परिवार ) (@AstuteGaba) February 17, 2024

בעוד שגברים חוסלו או נאלצו להמיר את דתם, נשים נסחרו לעבדות מינית והומרו באלימות לאסלאם. ישנם מקרים מתועדים של אימהות ונשים הנאנסות לעיני ילדיהן ובני זוגן, כדי להוסיף להשפלת האוכלוסייה ולחילול הקהילות.

אחת מהנשים הללו היא נדיה מוראד, שנלקחה בשבי דאעש בגיל 21 מהכפר שלה, קוצ'ו. לאחר שהייתה עדה לרצח בני משפחתה הגברים, היא נחטפה והובאה למוסול שבצפון מערב עיראק. משם היא נקנתה, נאנסה, ונמכרה פעמים רבות עד שלבסוף ברחה.

סאפל, שהייתה בת 17 בעת שנשבתה, דיברה על אלימות מינית, מכות ואימוץ כפוי של מנהגים אסלאמיים. היא תיארה את האלימות המינית ואת ההתעללות הסדרתית כ"מעין גיהינום" וכ"מוות איטי"

גם עדותה של האלה סאפל, ניצולה נוספת שעברה שלוש שנים בשבי דאעש, מדגימה את אותו הדפוס. סאפל, שהייתה בת 17 בעת שנשבתה, דיברה על אלימות מינית, מכות ואימוץ כפוי של מנהגים אסלאמיים כמו לבישת בורקה וקריאת בקוראן. היא תיארה את האלימות המינית ואת ההתעללות הסדרתית כ"מעין גיהינום" וכ"מוות איטי".

Our interview with Yazidi human rights activist and Nobel Peace Prize laureate @NadiaMuradBasee is now live. After her abduction by Islamic State in 2014, Nadia advocates via @nadiainitiative to end the use of sexual violence as a weapon of war. https://t.co/D3MEB4aD2D

— The Cambridge Journal of Law, Politics, and Art (@CamJLPA) March 18, 2024

חמאס נגד ישראל

ניתן לטעון כי פשעי המין והאלימות נגד הנשים הישראליות נופלים בקטגוריה של פשע נגד האנושות, בדומה לפשעים המסווגים לעיל. כפי שמתואר בהגדרות האו"ם, הזוועות היו מתוכננות מראש, ממוקדות ושיטתיות.

המעשים נושאים רבים מסימני ההיכר של מקרי אלימות מבוססי מגדר, שהוזכרו קודם לכן. יש שיאמרו שפשעי חמאס לוקחים את האלימות לרמה אחרת לגמרי.

על פי עדותו של איש חמאס מיחידת הנוח'בה שנתפס, הלוחמים קיבלו "אישור דתי" להרוג ולבצע מעשי זוועה "כדי לזרוע פחד בקרב הישראלים". המעשים היו ממוקדים ושיטתיים

משקיפים תיעדו עדויות לתכנון הזוועות הללו. חלק מהמחבלים שנתפסו חשפו בפני הרשויות הישראליות שהם קיבלו אישור לבצע את הזוועות. על פי עדותו של איש חמאס מיחידת הנוח'בה שנתפס, הלוחמים קיבלו "אישור דתי" להרוג ולבצע מעשי זוועה "כדי לזרוע פחד בקרב הישראלים".

המעשים היו ממוקדים ושיטתיים. השחתת גופות, שרפת קורבנות, לפעמים בעודם בחיים, ושכיחות האונס בעדות מהווים כולם ראייה לאופי השיטתי של פשעים אלו.

הפגנה בניו יורק מחוץ למטה האו"ם בעקבות השתיקה על פשעי המין של חמאס, 4 בדצמבר 2023 (צילום: יעקב בנימין/פלאש90)

מעבר למעשי אונס ואלימות אינדיבידואליים, פשעי אלימות מבוססי מגדר נגד נשים ונערות ישראליות כללו אונס קבוצתי, אונס נקרופילי, אונס במהלך רצח, השחתה וכריתה של איברי מין, לרבות שדיים.

עדי ראייה תיארו סצנות מזעזעות. לפי דוגמה אחת, אישה נאנסה והועברה לגבר הבא עד שלבסוף נורתה בזמן שמישהו המשיך לאנוס אותה. אבל האירוע לא נגמר בכך, שכן העדה תיארה כיצד השד של הקורבן נכרת וגברים צוחקים שיחקו איתו לפני שנורתה.

אלימות מבוססת מגדר שימשה גם כטקטיקה של השפלה וחילול, שכן לפי הדיווחים נאנסו נשים מבוגרות וגם נשים צעירות ו/או חברות שנאנסו לעיני בני זוגן או בני משפחה

אלימות מבוססת מגדר שימשה גם כטקטיקה של השפלה וחילול, שכן לפי הדיווחים נאנסו נשים מבוגרות וגם נשים צעירות ו/או חברות שנאנסו לעיני בני זוגן או בני משפחה. רשימת מעשי הזוועה כמעט בלתי נתפסת.

סטנדרט כפול

נשים וילדים שנפגעו מאלימות מבוססת מגדר (GBV) מושפעים בדרכים ייחודיות, הכוללות לעיתים גם השלכות דוריות וחברתיות, מה שהופך את האלימות המגדרית לבעלת השפעה רבה יותר מאלימות רגילה.

מחאה מחוץ למשרדי האו"ם בירושלים בגלל שתיקת ארגוני הנשים על זוועות חמאס, 27 בנובמבר 2023 (צילום: פלאש90)

התפיסה האתית הזו זכתה להבנה רווחת לאורך ההיסטוריה האנושית – והוכרה באופן רשמי בהכרזה לכל באי עולם בסדר זכויות האדם ואמנת ז'נבה משנת 1949. מסמכי יסוד אלו קוראים במפורש להגן על נשים וילדים כאוכלוסיות הפגיעות ביותר בסכסוכים מזוינים.

אולם, למרות הוראות אלה, נשים וילדים נפגעו שוב ושוב במלחמות במהלך המאות ה־20 וה־21, כדי למקסם את הנזק ואת האימה מעבר לקווי האויב. ב־7 באוקטובר, עמדה למבחן המטרה האתית והמעשית של הצהרת זכויות האדם.

מה שקרה בישראל דומה מאוד לפשעים שבוצעו נגד הארמנים, בני הטוטסי, הדארפורים והיזידים. זה היה שימוש בוטה ואלים באלימות מינית כנשק וכמכשיר לרצח עם

מה שקרה בישראל דומה מאוד לפשעים שבוצעו נגד הארמנים, בני הטוטסי, הדארפורים והיזידים. זה היה שימוש בוטה ואלים באלימות מינית כנשק וכמכשיר לרצח עם. מעבר לגינוי, יש לסווג את הפשעים הללו ככאלה ולחקור אותם כהתקפה על יהודים במטרה של רצח עם.

באותו אופן שבו גינו מקרים של אלימות נגד נשים וילדים בסכסוכים קודמים, לארגוני זכויות האדם ולאו"ם – ולארגונים בינלאומיים אחרים – יש אחריות לא רק לגנות את המעשים הללו, אלא גם לחקור אותם כפשעים נגד האנושות.

בסופו של דבר, יש להעמיד לדין את מתכנני התוכניות הללו יחד עם המוציאים לפועל. ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, ארגוני זכויות נשים בינלאומיים, ועדת CEDAW (האמנה לביעור כל הצורות של אפליה נגד נשים), ארגון UN Women והנציבות להגנה על נשים, איחרו להגיב ועדיין לא נוקטים בפעולה נחרצת נגד מתכנני ומבצעי הפשעים הללו.

למרות המנדט שבידיו, ארגון UN Women גינה את מעשי הזוועה רק שמונה שבועות לאחר התרחשותם. תגובתם המאוחרת וטשטוש חומרת הפשעים על ידם מעצימים את סבל הקורבנות ומחלישים את אמינות המוסדות כעמודי התווך להגנה על זכויות נשים גלובליות.

הנהגת סטנדרט כפול במקרה של ישראל או הצדקה פוליטית של הזוועות עלולה להפחית את ההשפעה ולבטל את הסטנדרטים ואת המערכות שעליהם נשים ברחבי העולם מסתמכות להגנה בעת מלחמה

יתרה מזאת, התגובה המאוחרת והקריאות לצדק מחלישות את יכולתם של החוקים ומערכות המשפט להגן על קורבנות עתידיים של פשעים כאלה. הנהגת סטנדרט כפול במקרה של ישראל או הצדקה פוליטית של הזוועות עלולה להפחית את ההשפעה ולבטל את הסטנדרטים ואת המערכות שעליהם נשים ברחבי העולם מסתמכות להגנה בעת מלחמה.

רק לעיתים רחוקות נשים וילדים הם מבצעי מלחמות, אך הם האוכלוסיות הפגיעות ביותר בעתות סכסוך. כאשר הם מותקפים ונפגעים, ציוויליזציה שלמה מאוימת, כיוון שאמות המידה לאנושיות פוחתות.

מרג'אן קייפור (צילום: באדיבות המצולמת)

בזמנים קריטיים כאלה, מוסדות זכויות האדם נמצאים בעמדה ייחודית, המאפשרת להם להגן על המהות הבסיסית של האנושות. כדי להבטיח את יעילותם ומהימנותם לפני המשבר הבא, עליהם לטפל בכל מקרה של הפרת זכויות אדם בעקביות, בחריצות וללא משוא פנים.

מרג'אן קייפור (Marjan Keypour) היא פעילת זכויות אדם ומייסדת ארגון "Stop Femicide Iran", שעוקב, מנטר, ממפה ומתעד רציחות על בסיס מגדרי באיראן; לשעבר יושבת הראש של כוח המשימה של הליגה נגד השמצה בנושא מיעוטים במזרח התיכון – ובגרת אוניברסיטת לוס אנג'לס והרווארד. עדינה גרווין, סטודנטית מתמחה ב־"Stop Femicide Iran", המתגוררת כרגע בישראל, סייעה בהכנת הכתבה.