מיום הקמתה ניצבה מדינת ישראל בפני שורה ארוכה של משברים ביטחוניים ומדיניים קשים, ויכלה להם. החוסן הפנימי של אזרחי ישראל לדורותיהם והאמונה בצדקת הדרך והמעשה הציוני אפשר למנהיגי המדינה לנהל את המשברים הללו כמיטב יכולתם בנסיבות השונות.

המחיר ששולם בחיי אדם במלחמות השונות היה כבד, ובחודשים האחרונים קיבלנו תזכורת כואבת למחיר הכרוך בחיים בארץ זו, כאשר פקדנו את בתי הקברות הצבאיים והאזרחיים שבהם קבורים מתינו.

נשאלת השאלה, במה שונה מלחמת אוקטובר 2023 מכל מלחמות ישראל בעבר? שהרי גם בעבר כשלנו, הופתענו, נלחמנו, גברנו, ולימים השתקמנו. ההבדל המרכזי הוא אחד: את המלחמה הזו מנהלת, כמאמר דויד גרוסמן, הנהגה חלולה ובלתי ראויה.

במה שונה מלחמת אוקטובר 2023 מכל מלחמות ישראל בעבר? ההבדל המרכזי הוא אחד: את המלחמה הזו מנהלת, כמאמר דויד גרוסמן, הנהגה חלולה ובלתי ראויה

קבלת ההחלטות בדרג המדיני בראשותו של בנימין נתניהו מושפעת עמוקות מאינטרסים פוליטיים אישיים על חשבון טובת המדינה. מצבה המדיני והביטחוני של ישראל בימים אלה, חמישה חודשים וחצי מאז ה-7 באוקטובר 2023, גרוע יותר מכפי שהיה בפרוץ המלחמה.

הפרמטרים המרכזיים של המשבר בראשיתו היו ידועים לכל: חמאס הוא ארגון גרילה שמשולב באוכלוסייה אזרחית; חמאס בנה רשת ענקית של מנהרות תת-קרקעיות; בהתקפה על ישובי הדרום, חמאס חטף לשטח הרצועה מעל 250 אזרחים וחיילים והאירוע קיבל ממד מורכב של מגה 'פיגוע מיקוח'; צפיפות האוכלוסייה בעזה היא גדולה וכל מבצע צבאי צריך היה לקחת זאת בחשבון; לוח הזמנים המדיני לפעולה צבאית נרחבת ברצועה הוא מוגבל מסיבות בינלאומיות; מדינה נורמטיבית בעלת משטר דמוקרטי אינה יכולה לגרום לאסון הומניטרי בקרב אוכלוסייה אזרחית בלתי מעורבת.

להלן מספר החלטות שהתקבלו או שהממשלה נמנעה מלקבלן, המעידות כבר עתה על מחדליה של ממשלת נתניהו בניהול המלחמה:

1

הסיבה העיקרית למשבר החמור שבו נמצאת ישראל היא שממשלת נתניהו שלחה את צה"ל להילחם נגד ארגון גרילה מחופר במנהרות, מבלי לנסח לעצמה ולצבא מדיניות ריאלית  והישג נדרש לסיום המלחמה. זאת, למרות הפצרות נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן וגנרלים אמריקאים שהגיעו לייעץ לצה"ל בתחילת המערכה לקבוע מראש מהי 'תמונת הסיום' (End Game) הרצויה לישראל.

כאשר לא מגדירים לצבא מהן מטרות המלחמה שעל בסיסן מתכנניה צריכים לגבש אסטרטגיה ברורה להשגת היעדים בהתחשב במורכבות המצב, לא ניתן להשיג 'ניצחון' בשדה הקרב.

הסוגיה המרכזית בהקשר זה הייתה שאלת השליטה ברצועה לאחר מיטוט כוחו הצבאי של  חמאס. ישראל שלטה ברצועת עזה מיוני 1967 ועד החלטת התנתקות החד-צדדית שיזמה ממשלת אריאל שרון בשנת 2005.

השליטה ברצועה לאורך השנים גבתה מישראל מחיר כבד בחיי אדם ומשאבים. למעט מיעוט קיצוני בימין הדתי שהיום הוא חלק מרכזי בממשלת נתניהו, לרוב השפוי בישראל אין כל עניין שישראל תחזור לשלוט ולנהל את חיי היום-יום של מיליוני תושבי הרצועה.

השליטה ברצועה לאורך השנים גבתה מישראל מחיר כבד בחיי אדם ומשאבים. למעט מיעוט קיצוני בימין הדתי, לרוב השפוי בישראל אין כל עניין שישראל תחזור לשלוט ולנהל את חיי היום-יום של מיליוני תושבי הרצועה.

רבים (ובכללם כותב שורות אלה) הציעו כבר בראשית המלחמה שארה"ב תקים כוח בינלאומי שיהיה מבוסס על כוחות צבא ממדינות ערב המתונות ואשר יקבל את השליטה הביטחונית – ובמקביל, לאפשר לרשות הפלסטינית לחזור לעזה ולנהל את הצד האזרחי. נתניהו התנגד לכך נחרצות מבלי להציע אלטרנטיבה עד עצם היום הזה.

היום ישראל ניצבת בפני כאוס ברצועה, לוחמי חמאס חוזרים לצפון הרצועה שנכבש בחודשי המלחמה הראשונים, בין היתר בעקבות הוואקום השלטוני שנוצר בשל סירובו של נתניהו לאפשר הכנסת כוחות צבא זרים להחליף את צה"ל, ואנשי הרשות כחלופה שלטונית באזורים שנכבשו על ידי צה"ל.

המשבר ההומניטרי ברצועה שהוחמר בשל חוסר המשילות בשטח גרם לקרע ביחסים בין ארה"ב לממשלת נתניהו. בחודשים הראשונים של המלחמה ממשל ביידן תמך בישראל באופן נחרץ וחסר תקדים. האמריקאים מנעו את הצטרפות חזבאללה בגיבוי איראני למלחמה כוללת נגד ישראל, סיפקו לישראל סיוע צבאי נרחב וגיבוי מדיני חסר תקדים.

בשאלת 'היום שאחרי', החשובה כל כך לעתידה של ישראל, הנשיא ביידן פועל לבניית מערך שלם של מדינות ערביות מתונות בראשות ערב הסעודית לפתרון כולל של המצב ברצועה ושיקומה, בתיאום עם הרשות הפלסטינית – מהלך שמותנה בהסכמה עקרונית של ישראל לדון בהקמת מדינה פלסטינית לצידה של ישראל.

גם עכשיו, משיקולים זרים, נתניהו דוחה על הסף את היוזמה האמריקאית לחלץ את ישראל מבוץ העזתי. על רקע זה נשמעו הקולות בוושינגטון מצד בכירים במפלגה הדמוקרטית על כך שבהתנהלותו ראש הממשלה מהווה סכנה לביטחונה של ישראל, וכי על ישראל ללכת לבחירות בהקדם האפשרי.

2

קבלת ההחלטות בחזית הצפונית

כניסתם של בני גנץ וגדי איזנקוט לקבינט שמנהל את המלחמה הייתה ברוכה. היום ידוע לנו שהם מנעו את יציאתה של ישראל למלחמה כוללת בצפון ומלחמה קרקעית בשתי חזיתות. יחד עם זאת, הקבינט קיבל החלטה חפוזה מידי על פינוי יזום של יישובי הצפון בימים הראשונים של המלחמה, חרף העובדה שהנשיא ביידן העביר מסר הרתעה חד-משמעי לחיזבאללה ואיראן.

פינוי התושבים מיישובי גבול הצפון העניק לחזבאללה הישג היסטורי. לראשונה בתולדות העימותים עם ישראל, פונו עשרות אלפי תושבים מרצועת הגבול עם לבנון בהחלטת ממשלה, ולא ביוזמה פרטית של תושבים בצפון.

פינוי התושבים מיישובי הצפון העניק לחזבאללה הישג היסטורי. לראשונה פונו עשרות אלפי תושבים מרצועת הגבול בהחלטת ממשלה, ולא ביוזמה פרטית של תושבי הצפון

היום, קרוב לשישה חודשים מפרוץ המלחמה, ישראל תלויה בתיווך צרפתי ואמריקאי מול חזבאללה ואיראן להגעה לסיום ההתכתשות בצפון וחזרת התושבים לבתיהם.

3

קבלת ההחלטות בנושא העסקה לשחרור החטופים

טענת נתניהו שרק המשך הלחץ הצבאי על חמאס יביא לשחרור החטופים מעולם לא החזיקה מים. מלבד חטופים בודדים, צה"ל לא הצליח להגיע למקומות המסתור של החטופים ולשחרר אותם.

רק בעוד שנים רבות נדע כיצד מתנהל בימים אלה המו"מ לשחרור החטופים ומי באמת מעכב את ההגעה לעסקה: יחיא סנוואר או בנימין נתניהו. לנוכח צורת ניהול המשבר על ידי ראש ממשלה, לא אופתע אם יתפרסם ביום מן הימים ששחרור החטופים הנמקים במנהרות חמאס היה לאורך כל המלחמה בתחתית סדרי העדיפויות של נתניהו.

* * *

הציבור הישראלי נחלק לשני מחנות במלחמה זו, במידה רבה בהתאם לחלוקה בתשעת החודשים של ההפיכה המשטרית שיזמה ממשלת נתניהו: תומכי הממשלה מצד אחד ומתנגדיה מצד שני. למרות הסיסמה הנכונה שכוחנו באחדותנו, בימים אלה אנחנו לא מאוחדים.

החברה הישראלית קרועה היום ומפוצלת מבפנים, כפי שהייתה לפני המלחמה. מנגד, בדומה למלחמות העבר, צה"ל התעשת במהירות לאחר תבוסת ה-7 באוקטובר. חיילי המילואים של צה"ל מכל הזרמים הפוליטיים והמחנות התגייסו להילחם נגד האויב שקם עלינו, ועל כך מגיעה להם התודה וההערכה.

על רקע זה, כאשר מפקד אוגדה תובע באופן חסר תקדים ממנהיגי ישראל להיות 'ראויים' להקרבת חייליו, ברור לחלוטין שנכון לרגע זה הוא סבור שאינם ראויים. הקצין ספג בדין נזיפה על דבריו והתנצל.

כבן לדור מלחמת יום הכיפורים וחוקר ביטחון ישראל, אני שותף מלא להערכה שבחודשים הקשים ביותר בתולדותיה, ישראל מונהגת על ידי מנהיגות שאינה ראויה לתפקידה, ויש להחליפה בבחירות במהירות האפשרית, וטובה שעה אחת קודם.

אני שותף מלא להערכה שבחודשים הקשים ביותר בתולדותיה, ישראל מונהגת על ידי מנהיגות שאינה ראויה לתפקידה, ויש להחליפה בבחירות במהירות האפשרית

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאחרונה לאור בהוצאת כרמל.