מאז הימים הנוראים של חודש תשרי אנחנו מונים עוד ועוד ימים שחורים, כשנראה ברור למדי כי יש מישהו או מי שהם, הרוצים שימים אלה יימשכו ללא סוף.

היום, יום ראשון, אנחנו האזרחים יוצאים להילחם על החופש והדמוקרטיה שלנו. וזה אחד המאבקים החשובים והמוצדקים שהיו כאן מאז הכרזת העצמאות.

אז מה היה לנו בשבוע החולף תחת ממשלת החידלון?

בעוד אנחנו ממשיכים לספור את מתינו בעקבות טבח השבעה באוקטובר,
הטבח, הרצח, האונס והחטופים שרשומים על שמו של הוגה קונספציית "חמאס הוא נכס והרשות היא נטל", בעוד אנחנו מלווים את הנופלים בקרבות, בקואליציית הדמים כבר מדברים על היום שאחרי. לא לא חלילה על המו"מ להסדר מדיני, ביום שאחרי המלחמה, אלא על החוקים הדיקטטוריים שהיינו בטוחים כי הוסרו כבר מעל סדר היום.

בעוד אנחנו מלווים את הנופלים בקרבות, בקואליציית הדמים כבר מדברים על היום שאחרי. לא חלילה על המו"מ להסדר מדיני אחרי המלחמה, אלא על החוקים הדיקטטוריים שהיינו בטוחים כי הוסרו כבר מסדר היום

היינו בטוחים שהעובדה שהנאשם שיגר את מי שהיה נשיא ביהמ"ש העליון אהרון ברק להגן עלינו בהאג, גרם להתפכחות גם בקרב חברים בבית הנבחרים שלנו,
אבל לא. הצעות החוק שכבר נמצאות בצנרת מעידות שההפיכה המשטרית כבר פה.

בואו נעבור ביעף על הצעות החוק שנדונות בוועדות הכנסת:

• חוק להעברת כספים מרשויות בתוך הקו הירוק לרשויות בשטחים.
• חוק להקלות לערוץ פרבדה הישראלי.
• חוק לשינוי גורף בהתייחסות לעבירות הסתה.
• חוק לסגירת ערוצי תקשורת.
• חוק להגדלה תקציבית למועצות הדתיות.

ומה עם מאות אלפי המפונים מהצפון והדרום? מה עם פיצוי לבעלי העסקים?האטימות חוגגת. וכשמשפחות החטופים אוספות את עצמן להמשך המאבק, חודרת בהן אט אט ההכרה שלממשלה הזו ולעומד בראשה יש סדרי עדיפות אחרים. עד כדי כך, שבוועדות הכנסת מטיח בהם חובש הכיפה השחורה "יאללה יאללה" כמו תגרן בשוק, כאילו הם הנטל שמקשה על הממשלה לקבל החלטות נכונות.

"יאללה יאללה" אמר פינדרוס לנציגי משפחות החטופים בכנסת.

חן אביגדורי, שבנותיו ואשתו שוחררו מהשבי בעזה, הגיע לוועדת כנסת עם משפחות חטופים נוספות כדי להשתתף בדיונים על היציאה לפגרה.
בעימות שהתפתח, לאחר ההצבעה לאישור הפגרה במלואה,
אמר אביגדורי: "כל אחד מחברי הכנסת שהרים את ידו – אני… pic.twitter.com/lX2uEmwPTx

— Danny Gallant דני גלנט (@RedRevDanny) March 26, 2024

וקואליציית הדמים הזו מפליאה את מכותיה בגופים הכי חשובים. חבריה מכפישים את צה"ל, בניסיון חוזר ונשנה להוכיח שהצבא הוא האשם הבלעדי במה שקרה כאן ולא דרג מקבלי ההחלטות. והדרג הפסוודו מדיני הזה מנסה לשכנע שארה"ב היא לא בת הברית החשובה ביותר שיש לנו. בת ברית שללא נושאת המטוסים, המטוסים, הנשק והתחמושת שלה – היינו נמצאים היום במקום אחר לגמרי.

והאיש החיוור, שמקדיש לאיפור שלו יותר זמן מאשר לדיונים בקבינט, מטלטל את המדינה כולה לעבר מציאות מסוכנת שלא ידענו כמותה, וכל שריו מתייצבים מאחוריו אכולי חיל ורעדה מחשש שיבולע להם אם חלילה ימרו את פיו של האיש שהפך להיות סכנה ברורה ומיידית לביטחון ישראל.

ברגע הזה, לאחר ששה חודשי לחימה, הגיע הזמן שכל אחד מאתנו יבין שעתיד המדינה שלנו נתון בידי כל אחד ואחד מאתנו.

הם ינסו לומר שאנחנו שמאלנים ובוגדים. הם ישאלו איך ניתן להפגין בעיצומה של לחימה. אז חברי ממשלת הכיליון והחידלון – אלו המפגינים נגדכם הם מלח הארץ. הם אלו שמשלמים במלחמה הזו את המחיר היקר ביותר, בעוד אתם מסוככים על בני משפחותיכם, שנשלחים למיאמי או לישיבה, או לכל מקום אחר, רחוק רחוק מכל סיכון חיים.

והאיש החיוור, שמקדיש לאיפור שלו יותר זמן מאשר לדיונים בקבינט, מטלטל את המדינה לעבר מציאות מסוכנת שלא ידענו כמותה, וכל שריו מתייצבים מאחוריו בחיל ורעדה מחשש שיבולע להם אם חלילה ימרו את פיו

ולכן כל כך קל לכם לקבל את ההחלטות ההזויות, כמו הארכת שירות החובה והמילואים. אלה לא הילדים שלכם שיחזרו, אם יחזרו, פצועים בגוף ובנפש.
ואתם? אה, אתם בכלל בפגרה! פגרת הכנסת. החיים על הפלנטה האחרת.

היום נקום כולנו כאיש אחד ונאמר לממשלה הזו: עד כאן.

אנחנו לא צריכים ועדת חקירה שסמכויותיה יהיו כאלה שמטרתן תהיה להאשים את כל הגורמים האחרים חוץ מאשר את העומד בראש.
היום נזקוף את גבנו, נרים את ראשנו, ונזעק בקול גדול:
"אתה הראש, אתה אשם"
"בחירות עכשיו!".

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.