הברק הקטלני, שהיכה השבוע במשפחה שלמה בחוף זיקים וגרם למותו הטראגי של הנער אשר חזות, לא הפתיע את ד"ר מוסטפה עספור. למעשה, הדמיות כאלה בדיוק עורך המומחה לברקים כבר תקופה ארוכה במעבדה שלו בפקולטה למדעי הים שבמרכז האקדמי רופין.
"יש לי מכונה שאני עושה באמצעותה סימולציות של ברקים עם מליון וולט", הוא מספר, "והמחקר שלי עוסק בקשר בין עליית החומציות של מי הים (מהסממנים המובהקים של משבר האקלים, א.ל.) לבין העלייה בעוצמת הברקים.
"בינתיים כל הסימולציות מראות שמים יותר חומציים הם מוליך יותר טוב ולמעשה מהווים שדה חשמלי עתיר יונים ובכך תורמים מאוד להתעצמות הברקים. אגב, העוצמה של ברק על הים גדולה פי אלף מברק על היבשה".
זו לא חוכמה שבדיעבד: עוד לפני האירוע בחוף זיקים, התראיין ד"ר עספור לפודקאסט "מה שקורה מחר" של כתב גלי צה"ל רמי שני שיעלה בקרוב לאתר התחנה. עיקרי הדברים שאמר שם אכן התגשמו כעבור מספר ימים, וכעת, בשיחה עם "זמן ישראל", הוא מרחיב: "באמצע שנות ה-90', כשהתחילו למדוד ולמפות את הברקים על פני כדור הארץ, תועדו כ-100 ברקים בשנייה בכל העולם. כיום יש כ-250 ברקים בשנייה. זו עלייה חדה בתוך שני עשורים בלבד, וכל הנסיבות מראות שיש לה קשר הדוק לשינוי האקלים".
הסברת מה הקשר בין החומציות של הים לעוצמת הברקים, אבל איך ההתחממות הגלובלית משפיעה על העלייה במספרם?
"המטען החשמלי יושב על חלקיקים, ויש כל הזמן עלייה בכמות החלקיקים המזהמים שאנחנו פולטים לאטמוספירה – אם זה מתחבורה, מתעשייה או מאנרגיה. חוץ מזה, כתוצאה מההתחממות יש הרבה יותר לחות באטמוספירה והרבה יותר אדי מים באוויר, שהם מוליך מצויין. השילוב בין יותר חלקיקים ליותר לחות הוא כר פורה להיווצרות שדות חשמליים וברקים. אנחנו בעצם יוצרים במו ידינו את התשתית הזו".
המשמעות היא שאירועים כמו זה שקרה בזיקים כבר לא יתרחשו בישראל פעם בכמה עשרות שנים?
"ישראל בהחלט עלולה להצטרף למדינות שבהן אירועים כאלה הם כבר לא נדירים. בוא אגלה לך משהו: בינואר האחרון התגלו עשרות צבי ים גוססים ומתים בחופי ישראל. זו היתה תעלומה גדולה, אף אחד לא הבין מה קרה להם".
השמועות שהסתובבו ייחסו את הפגיעה בהם לקידוחים של חברות גז שבוצעו במעמקים באותה תקופה.
"רוב הצבים מתו מפגיעה של גלי הדף, הריאות שלהם קרסו ועצמות האזניים נשברו. עשינו מיפוי מדוייק של התאריך ושל האיזורים, ובאותו יום השתוללה סופת ברקים גדולה מעל הים. אני עדיין לא יכול לומר לומר בוודאות של ראייה משפטית שזו סיבת המוות, אבל כל הסימנים מצביעים על כך. המחקר עדיין בעיצומו, כשנסיים אותו אני מאמין שתהיה לנו תשובה חד משמעית".
עספור, כיאה למדען אמיתי, חושש ממושא המחקר שלו ומאוהב בו במקביל. הוא מספר בהתלהבות שהטמפרטורה של ברק עומדת על 30,000 מעלות צלזיוס, יותר מפי 5 מהחום על פני השמש (5,700 מעלות), ושבעוד ברשת החשמל הביתי שלנו המתח עומד על 250 וולט, המתח של ברק ממוצע הוא 2 מיליארד וולט.
"אם היינו מוצאים דרך לאגור את החשמל הזה", הוא מפנטז, "חשמל של ברק אחד היה יכול לספק את תצרוכת החשמל של עיר בסדר הגודל של חיפה לכמה חודשים. זה החשמל הכי ירוק והכי יעיל בעולם, אבל בשביל זה צריך להמציא את הטכנולוגיה המתאימה. יש לנו הרבה על מה לעבוד".
זה חזון אופטימי, אבל בינתיים המציאות הולכת לכיוון מאוד בעייתי.
"נכון. כדי לדעת מה מצב הלב של מישהו בודקים את הסיגנלים של הדופק. אם הסיגנלים בסדר אתה יודע שהלב במצב טוב. הברקים הם הסיגנלים של כדור הארץ, והם מספרים לנו שהמערכת יוצאת משליטה. כדור הארץ צועק, משהו פה לא בסדר. כדאי שנקשיב".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ראשית זה לא עוזר לאוזון שחסר בסטרטוספרה. זה מוסיף גזי חממה לשכבה הנמוכה הטרופוספרה.
שנית לא ברור מהיכן הנתונים של העליה הגדולה בברקים.
גם לא ברורה ההשפעה של ההתחממות הגלובלית על הברקים.
בקיצור חוסר מזל. הסערה החמה עצמה אולי היא היוצא דופן אני מקווה לקבל תשובה מברוך זיו מאגר מידע מהלך על כל ארועי מז"א בעשרות השנים האחרונות.