מדינת ישראל לא מצליחה זה עשר שנים להקים מבנה שישמש אכסניה חדשה למעון הרשמי של ראש הממשלה ולמשרד ראש הממשלה. עשרות מיליוני שקלים ירדו לטמיון בפרק הזמן הזה בקידום תוכניות סרק – שנתקעו או נבלמו.
במקביל, המדינה הוציאה רק בארבע השנים האחרונות לא פחות מ־56 מיליון שקל על שיפוץ ותחזוקה של בתיהם הפרטיים של ראשי הממשלה שכיהנו בתקופה הזו – ובעיקר על מעונותיו הפרטיים של ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו.
הנתונים הללו, שנחשפים היום (שלישי) בדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, נשמעים כל כך מופרכים, כל כך בלתי נתפסים, עד שמתגנב ללב חשד שמהלך העניינים הכושל והמחדלי הזה כלל אינו מקרי.
אם חידלון של רשויות המדינה – כלומר, של בעלי התפקידים הבכירים במשרד ראש הממשלה – בקידום פרויקט הבינוי של משרד ומעון ראש הממשלה נמשך שנים רבות כל כך, אפשר שהדבר נגרם לא בשוגג, אלא בכוונת מכוון.
אם חידלון של רשויות המדינה בקידום פרויקט הבינוי של משרד ומעון ראש הממשלה נמשך שנים רבות כל כך, אפשר שהדבר נגרם לא בשוגג, אלא בכוונת מכוון
אם מחפשים את האינטרס – ההשקעות הבלתי נתפסות בסך עשרות מיליוני שקלים בבתיהם הפרטיים של ראשי הממשלה, מספקות אותו.
הקריאה בדוח המיוחד של מבקר המדינה בעניין הכספים שהוצאו על מיגון, אבטחת ותחזוקת המעונות הפרטיים של ראשי הממשלה נתניהו, נפתלי בנט ויאיר לפיד, מעוררת פלצות.
יוקר המחיה בישראל גבוה, ועלות הנדל"ן גבוהה אף היא, אך יקרים ככל שיהיו הדירות והבתים המדוברים – עשרות מיליוני השקלים שנשפכו מקופת המדינה על המעונות הפרטיים הללו אינם עומדים בפרופורציה לשום סכום סביר, לו היה נדרש אדם להוציאו מכיסו הפרטי.
ההשקעה בבתים הפרטיים נבעה מהעיכוב הממושך הן בקידום פרויקט הבינוי של הקמת מעון ומשרד חדש לראש הממשלה בקריית הממשלה בירושלים; והן מהעיכוב והאיטיות הבלתי נסבלים בקידום שיפוץ המעון הרשמי
כאמור, בין ינואר 2019 ועד יוני 2023, הוציאה המדינה 56 מיליון שקל על ארבעה בתים פרטיים של ראשי ממשלה – בתיו של נתניהו בקיסריה וברחוב עזה בירושלים; ביתו של בנט ברעננה; וביתו של לפיד ברמת אביב.
ההשקעה בבתים הפרטיים נבעה מהעיכוב הממושך הן בקידום פרויקט הבינוי של הקמת מעון ומשרד חדש לראש הממשלה בקריית הממשלה בירושלים; והן מהעיכוב והאיטיות הבלתי נסבלים בקידום שיפוץ המעון הרשמי ברחוב בלפור.
עלות המיגון של ביתו של בנט הגיעה ל־24.9 מיליון שקל – מחצית מהסכום עליו דיווחה אילה חסון בתחקיר שפרסמה בתוכנית "שישי" של ערוץ 13 במרץ 2022.
9.5 מיליון שקל מהסכום הוצאו על שכירת אמצעי מיגון ואבטחה זמניים. חלק מהאמצעים נשכרו לפי תעריף שעתי, כך שעלותם גבוהה באלפי אחוזים ממה שהיה משולם לו היו נשכרים לתקופות ממושכות מלכתחילה.
המשמעות: חברות פרטיות עלומות קיבלו מיליוני שקלים מקופת הציבור. זה החומר שממנו עשויות פרשיות שחיתות.
על תא שירותים נייד שולם סכום בלתי נתפס של 103 אלף שקל בחודש; על גנרטורים שולמו 390 אלף שקל בחודש, לכל גנרטור – בהתאם לדרישות שב"כ – הותקנו במעון ברעננה אמצעי מיגון קבועים בעלות 14.5 מיליון שקל, הרבה מעבר לשווי הנדל"ן עצמו.
עלות האבטחה והמיגון בבתיו בקיסריה וברחוב עזה, בין ינואר 2019 ליוני 2023, עמדה על 27.8 מיליון שקל. 19 מיליון שקל מתוכם שימשו למיגון הדירה ברחוב עזה
עלות המיגון של ביתו של לפיד, ששימש ראש הממשלה במשך כחצי שנה, הגיעה ל־3.58 מיליון שקל, מתוכם 78% שימשו לצורך שכירת אמצעי אבטחה ומיגון זמניים.
כ־10 מיליון שקל למיגון חלונות המרפסת ברחוב עזה
אנגלמן עשה מאמץ ניכר לשוות לדוח היבט רוחבי, כאילו הוא דן באופן נושאי בבתיהם הפרטיים של ראשי הממשלה. אך מכל זווית שהיא, מזדקרים הנתונים החריגים הנוגעים להשקעה הכספית בבתיו הפרטיים של נתניהו.
עלות האבטחה והמיגון בבתיו של נתניהו בקיסריה וברחוב עזה, בין ינואר 2019 ליוני 2023, עמדה על 27.8 מיליון שקל. 19 מיליון שקל מתוכם שימשו למיגון הדירה ברחוב עזה. לא פחות מ־10.4 מיליון שקל, למשל, הושקעו במיגון חלונות המרפסת של הדירה. צריך לקרוא את המשפט הזה שוב כדי להאמין.
מבקר המדינה לא נוקב בשמות. בדוח שלו אין אחראים, אין אשמים. המכונה הממשלתית פועלת את פעולתה, והתוצאה היא בזבוז כספי ציבור משווע, תוך שהחידלון הממשלתי מביא לשדרוג חסר מעצורים של נכסי הנדל"ן הפרטיים של ראשי הממשלה.
"ממצאיו של דוח זה משקפים חולשה מתמשכת של משרד ראש הממשלה. בינוי בנכסים פרטיים במימון אוצר המדינה מביא לכדי עירוב לא רצוי בין הפרטי לציבורי"
אפשר רק להניח שבתוככי משרד מבקר המדינה נוהלו קרבות בין גורמי מקצוע שביקשו להוציא לאור השמש את הסיפור במלואו, כולל שמות האחראים, לבין אנשי אנגלמן, שהחליטו לבסוף לספר סיפור צמחוני, שאין בו לא אמוציות, לא מוטיבציות, לא תאוות בצע, ולא אינטרסים אישיים.
השורה התחתונה של דוח המבקר, המנוסחת בלשון ממלכתית, צריכה להדיר שינה מעיניו של כל אזרח במדינה.
"ממצאיו של דוח זה משקפים חולשה מתמשכת של משרד ראש הממשלה לאורך עשור בקבלת החלטות בדבר הקמת מבנה חדש למשרד ושיפוץ מעונו הרשמי של ראש הממשלה, ובהוצאתן לפועל", כותב המבקר.
"חולשה זו הובילה להוצאות ניכרות על מיגון ובינוי במעונות פרטיים של ראשי ממשלה, שהתאפיינו בחוסר יעילות ובבזבוז כספי ציבור; בינוי בנכסים פרטיים במימון אוצר המדינה מביא לכדי עירוב לא רצוי בין הפרטי לציבורי".
שחיתות שלטונית מוגדרת כשימוש בכוח שלטוני לצורך השאת אינטרסים פרטיים. התעשרות פרטית של מי שאוחז בתפקיד שלטוני היא לפיכך מקרה מובהק של שחיתות.
המיליונים שזרמו לשדרוג בתיהם הפרטיים של ראשי הממשלה ולכיסיהן של חברות פרטיות שהעניקו שירותי אבטחה, בינוי והשכרת ציוד לשב"כ ולמשרד ראש הממשלה, מהווים תשתית ראייתית שאמורה להספיק לחקירה
בצמרת הגבוהה של השלטון בישראל – משרד ראש הממשלה – מצויה נקודת השקה בין הקופה הציבורית לבין הכיס הפרטי של ראש הממשלה עצמו. נקודת ההשקה הזו עניינה במימון הציבורי למעון הרשמי של ראש הממשלה, ועוד יותר מכך במימון של מעונותיו הפרטיים.
גרירת הרגליים הבלתי נסבלת, ההחלטות שהתקבלו ואחר כך בוטלו, הפרויקטים שיצאו לדרך ובהמשך נגנזו, העיכוב שנגרם לאורך שנים, ההשקעה הכספית המתמשכת, בהיקפים דמיוניים ובלא סוף באופק, בבתיו הפרטיים של ראש הממשלה – לא יכולה שלא לעורר חשד עמוק, שמצב הביניים התמידי הזה הוא תוצאה מכוונת ולא טעות.
המיליונים שזרמו לשדרוג בתיהם הפרטיים של ראשי הממשלה ולכיסיהן של חברות פרטיות שהעניקו שירותי אבטחה, בינוי והשכרת ציוד לשב"כ ולמשרד ראש הממשלה, מהווים תשתית ראייתית שאמורה להספיק לפתיחת חקירה פלילית.
המיליונים שזרמו לשדרוג בתיהם הפרטיים של ראשי הממשלה ולכיסיהן של חברות פרטיות מהווים תשתית ראייתית שאמורה להספיק לפתיחת חקירה פלילית
זאת, בין אם המבקר עצמו מזהה חשש לפלילים ומניח את הדוח על שולחן היועצת בהתאם לסמכותו, ובין אם לא.
אם לא מבקר המדינה, אולי היועצת המשפטית לממשלה ומשטרת ישראל יצליחו לחבר פנים ושמות למעשי הגזל של הקופה הציבורית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם