שיקום עוטף עזה ("חבל התקומה") מתחיל להתגבש בימים אלה, כשהממשלה דנה בתקציב של 19 מיליארד שקל ליישובים הממוקמים עד שבעה קילומטר מהגבול. התוכנית כבר מעוררת ביקורת בגלל היעדרם של נציגי משרדי החקלאות והגנת הסביבה מוועדת התכנון המיוחדת שתוקם לצורך השיקום.

במקביל, רשות מקרקעי ישראל, מינהל התכנון ומנהלת תקומה מקדמים תוכנית ארוכת טווח לכלל הנגב המערבי, ובקול הקורא שהופץ לשם כך צוין שהמיקוד יהיה בשש מועצות אזוריות (אשכול, שער הנגב, שדות נגב, חוף אשקלון, מרחבים ובני שמעון) ובערים נתיבות, אופקים ושדרות. בצד הרשויות האלה, צוינו גם הערים באר שבע ואשקלון כחלק ממה שמכונה "מרחב ההתייחסות הכולל".

כלל הרשויות האלה התבקשו להגיש ניירות עמדה לתכנון עד סוף השבוע. שוחחנו עם נציגים של שתי רשויות – שדרות ומועצה אזורית אשכול – כדי לשמוע על כוונותיהם במה שנראה כמו הזדמנות לתנופה מחודשת וכן עם נציג מרשות אחת, שמשום מה לא מופיעה כלל בתוכנית האסטרטגית – רהט.

"המנדט של 'תקומה' הוא 0–7 ק"מ והתכנון האסטרטגי נועד להכניס עוד יישובים כמו בני שמעון, שמקיפים אותנו מכל הצדדים. היו צריכים להכניס גם אותנו ולו בשל הבושה"

"המנדט של מנהלת תקומה הוא אפס–שבעה קילומטר והתכנון האסטרטגי נועד להכניס עוד יישובים כמו בני שמעון, שמקיפים אותנו מכל הצדדים, וכן אופקים ונתיבות. היו צריכים להכניס גם אותנו ולו בשל אי הנעימות או הבושה", אומר מחמוד אל־עמור, מנהל החברה הכלכלית של רהט.

ואדי נחל גרר ורהט הוותיקה (צילום: עומר שרביט)

שותפות כן, תמיכה לא

"אם מדברים על פרויקטים אזוריים, צריך להתייחס למשל לפרויקט של פארק נחל גרר שעובר ברהט, חוצה את הנגב המערבי ונכנס לרצועת עזה. תכנון אזורי חייב לפתח פה גם אזורי תעשייה ומסחר שהם הדרך לצאת מהעוני. הכנו נייר עמדה עבור 'תקומה' ומהר מאוד הבנו שאנחנו לא בפנים", הוסיף.

בימים האחרונים ראש עיריית רהט טלאל אל־קרינאווי פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה לכלול את רהט במאמצי השיקום של הנגב המערבי. הוא ציין את המחיר שתושבי העיר שילמו במתקפת חמאס ולאחריה בחטופים, הרוגים ונפגעים מהרקטות וכן את הפגיעה הכלכלית של אלפים מביניהם שעבדו בחקלאות ותעשייה בעוטף.

"התאכזבנו לגלות שהחלטת הממשלה המבורכת הנוגעת להקמתה של מנהלת תקומה ותחולת אחריותה לא כוללת יישובים ואוכלוסיות שנפגעו עמוקות מאירועי השבת השחורה, ובראשם אופקים, נתיבות ורהט"

"התאכזבנו לגלות שהחלטת הממשלה המבורכת הנוגעת להקמתה של מנהלת תקומה ותחולת אחריותה לא כוללת יישובים ואוכלוסיות שנפגעו עמוקות מאירועי השבת השחורה, ובראשם אופקים, נתיבות ורהט", ציין אל־קרינאווי.

בתור העיר הערבית הגדולה בארץ ומטרופולין ייחודי ומשני רק לבאר שבע בכל אזור הדרום, הוא חושב ששיקום הנגב המערבי חייב לכלול גם פיתוח של העיר. אלא שלא זו בלבד שהיא לא נכללת כלל בהתייחסות של "תקומה" ושל התכנון הכולל לנגב המערבי, אלא שהיא תיפגע גם מהצמצום בתקציבי החברה הערבית.

תחנת רכבת להבים־רהט, דצמבר 2020 (צילום: שבתשתיות – תיעוד פרויקטים בתחבורה, ויקיפדיה)

"שותפות הגורל של תושבי הנגב, יהודים ובדואים כאחד, רלוונטית לפגיעות פיזיות ונפשיות ולערבות אזרחית. אך נראה כי בכל הנוגע לתמיכה ושיקום, השותפות לא מקבלת ביטוי", סיכם אל־קרינאווי את פנייתו.

גם באיגוד המתכננים תומכים בעמדה זו, וקבלו על כך שהתכנון מדיר אוכלוסיות ויישובים רבים "המושפעים ומצויים ביחסי גומלין ישירים ועקיפים עם הנגב המערבי". הם ציינו בין השאר את יישובי הנגב המזרחי כמו אל קסום, לקייה, תל שבע, חורה ושגב שלום, ככאלה שיש לתת להם מעמד ראוי בתכנון האסטרטגי.

"שותפות הגורל של תושבי הנגב, יהודים ובדואים כאחד, רלוונטית לפגיעות פיזיות ונפשיות ולערבות אזרחית. אך בכל הנוגע לתמיכה ושיקום, השותפות לא מקבלת ביטוי"

"המלצת האיגוד היא לבחון מחדש את חלוקת היישובים הנכללים ב'מרחב ההתמקדות' ואלה הכלולים ב'מרחב ההתייחסות' ולהעדיף יצירה של סקאלה וסדרי עדיפויות תכנוניים בהתאם לצרכים העולים מניתוח המצב הקיים של האוכלוסיות במרחב הנגב".

ממנהלת תקומה מסרו שיש להפנות את השאלה למינהל תכנון, שמהם טרם התקבלה תגובה, כמו גם ממשרד ראש הממשלה.

בניין המשטרה בשדרות אחרי הקרב עם מחבלי חמאס ב־7 באוקטובר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

"לחלק מחדש את העוגה"

ב־7 באוקטובר חגי כהן גויס למילואים, וכמהנדס העיר שדרות התבקש להעביר לכוחות הביטחון תוכנית של מבנה המשטרה לאחר שחמאס השתלט עליו למשך שעות ארוכות. "הם רצו לדעת איך לכוון את הטנק לבניין. מאז היו תושבים מפוזרים בכל הארץ והיה צריך לתת להם שירות. אירוע מאוד מורכב. ספרים אני יכול לכתוב על התקופה הזו", הוא אומר בשיחה שנערכה השבוע.

כעת הוא לא צריך לכוון טנקים אלא בעיקר את התכנון של העיר, הנמצאת במוקד התוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב המערבי וחבל תקומה בפרט. מבחינתו לעיר – שמונה כ־35 אלף תושבים ואמורה להכפיל את עצמה בתוך עשור – יש הזדמנות לתקן עיוות היסטורי באטרקטיביות שלה וביכולת לגבות את הבנייה למגורים בעוגנים כלכליים.

"רוצים להגדיל את העיר ל־80 אלף תושבים בעשור? תדאגו שתוכל לעמוד על הרגליים מבחינה כלכלית ושתציע את השירותים הכי טובים, שתושבים מבחוץ ירצו לבוא"

"רוצים להגדיל את העיר ל־80 אלף תושבים בעשור הקרוב? תדאגו שתוכל לעמוד על הרגליים מבחינה פיננסית ושתציע את השירותים הכי טובים שתושבים מבחוץ ירצו לבוא. שדרות מתמודדת 20 שנה עם סבבים שמייצרים לה שוק נדל"ני שהמרכיב העיקרי בו לא קיים – ודאות.

"עם כל זה העיר משגשגת מבחינת מגורים ושיווקים – ועדיין אנחנו חווים קושי באיזון כלכלי. אנחנו מברכים על התוכנית האסטרטגית שתוכל לנהל ביקוש והיצע של קרקעות ושימושים באופן נכון, שלא נגיע למצב של 'כל דאלים גבר'".

גי'פ עם לוחמי צה"ל בפעילות בשדרות, 9 באוקטובר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

"נשארנו מאחור באזורי תעשייה"

עוד מוסיף כהן: "אנחנו דורשים שינוי ביחס של עיר לכפר, זה שכל קיבוץ קיבל אזור תעשייה כמו שקרה עד עכשיו זה לא נכון. הצפי הוא למגורים של עוד חצי מיליון תושבים ב־20 השנים הקרובות באזור הזה, כשמי שנושאות בנטל הן נתיבות, אופקים שדרות ודימונה. צריך צדק חלוקתי בהקצאה של תעשייה, תעסוקה ומגורים.

"מבחינת אזורי תעשייה, אנחנו מאחור ביחס לערים אחרות כי בשדרות יש מגבלות של ועדת גבולות ומסדרונות אקולוגיים, כך שאני לא יכול לפתח כמו שהייתי רוצה.

"צריכה להיות מפה שמחלקת נכון את השימושים במרחב, לא בריא לייצר פערים בתעשייה. מגורים זה אירוע גירעוני לרשות וכדי להציע שירותים צריך תקציבים מאזנים"

"רוצים לקדם מגורים בגלל ציונות? בשביל זה שדרות קמה, אבל לפחות שיהיה צדק במה נקבל ושידעו לתעדף רשויות בחלוקה של קרקעות סחירות בין כל המרחב. שלא נגיע למצב שבו אנחנו טובים מאוד במגורים ובשאר הדברים נשארים מאחור".

במה שנוגע לתחבורה, מהנדס העיר שדרות מציין שגם כשהרכבת תחזור להגיע לשדרות, היא תצטרך לעבור שדרוג כדי להנגיש את התושבים למרכז מבלי לעבור בין רכבות ("השירות שמקבלים פה לא דומה לזה של קרית גת"), וכן שמשרד התחבורה יגדיל את ההשקעה בתחבורה ציבורית בכלל.

כיפת ברזל בשדרות, 13 בנובמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בתחום האנרגיה, הוא חושב שכרשות עם שטח רחב יחסית לאזורי ביקוש אחרים, אפשר לבצע גם פרויקטים פוטו־וולטאיים ואגירת אנרגיה לייצור חשמל. מעל הכול, הוא דורש שוב ושוב שהתכנון ייקח בחשבון את הצורך במנועי צמיחה כלכליים.

"צריכה להיות מפה שמחלקת נכון את השימושים במרחב, לא בריא לייצר פערים באזורי תעשייה. כולם מבינים שמגורים זה אירוע גירעוני לכל רשות וכדי להציע את השירותים הכי טובים צריך תקציבים מאזנים, תעסוקה, נדל"ן סחיר, דיור מיוחד לסטודנטים ותעשייה. צריך לדעת לחלק נכון את העוגה.

"אם המדינה רוצה להפוך אותנו למצוינים, העוגנים צריכים להיות כאלה – ולא בערך. שהאזור יהיה מוקד משיכה לתושבים מבחוץ, רוצים לגדול וצריך לגרום לאזור הזה לפרוח".

קברים של תושבי קיבוץ בארי שנרצחו בידי מחבלי חמאס ב־7 באוקטובר, קיבוץ רביבים, 15 בנובמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

"רוב האירוע קרה פה"

המועצה האזורית אשכול הייתה בלב המתקפה בשבעה באוקטובר, עם חדירות ב־16 מתוך 32 יישובי המועצה, שתצטרך להיות גם במוקד של מאמצי השיקום, הפיתוח והתכנון. "נרצחו כאן 235 אנשים ונחטפו מעל מאה, פה קרה רוב האירוע ואנחנו מנסים להסביר ל'תקומה' ולממשלה שזה האזור המרכזי שצריך לפתח כדי שתושבים ירצו לחזור ולבוא לכאן", אומר ראש המועצה גדי ירקוני.

"היינו 17.5 אלף תושבים ובשמונה באוקטובר נשארו פה 500. עכשיו חזרו 7,500 לצד המזרחי של כביש 232. הם לומדים בבתי ספר זמניים ואני מקווה שביולי צה"ל יסיים את הקרבות הקשים ברצועה כדי שתושבים יחזרו גם לצד המערבי, לקיבוצים שחטפו את השואה הזו ויחזרו להשתקם, לחלקם ייקח יותר זמן כמו בארי וניר עוז, ששם החורבן הוא עצום", הוסיף.

הוא מבקש למקד את המאמץ קודם כל בשיקום החוסן הקהילתי והנפשי של התושבים, בחינוך, ולאחר מכן בתשתיות ובפיתוח מנועי צמיחה ועסקים. כך למשל, בהרחבת כביש 232 העובר לאורך העוטף מדרום לצפון וכן בכביש נוסף המקביל אליו ומרוחק שבעה קילומטר מהרצועה, ויחבר גם את החלק הדרומי במועצה למרכז הארץ.

"היינו 17.5 אלף תושבים ובשמונה באוקטובר נשארו פה 500. עכשיו חזרו 7,500 לצד המזרחי ואני מקווה שביולי צה"ל יסיים את הקרבות הקשים כדי שיחזרו גם לצד המערבי"

כדי לעודד מפעלי תעשייה להגיע למועצה, הוא דורש הארכה של צינור הגז המגיע נכון להיום לאופקים, וכן קרקע לאזור תעשייה חדש וגם הטבה במיסוי ("יש לי ויכוח עם המדינה כדי שהמשקיעים יבואו ולא יעצרו במרכז צריך לתת להם הנחה במס. בינתיים לא מצליחים לקבל את זה").

חיילים מפטרלים ליד הגדר המקיפה את קיבוץ ניר עוז, נובמבר 2023 (צילום: GIL COHEN-MAGEN / AFP)

אתר הנצחה במקום סיורי החורבן

לפני שנתיים הוא חלם על שיתוף פעולה בפסולת ואנרגיה עם רצועת עזה וכעת שינה מסלול מחדש: "המתקן שרציתי לבנות להשבת אנרגיה מפסולת מעזה ישתמש בזבל ישראלי – וזו דוגמה למשאב בעייתי שאפשר להפוך למשהו ששווה להתעסק איתו". זאת בצד הדרישה המסורתית לסבסוד מים וקרקע לחקלאות, שמהווה מחצית מהפרנסה של התושבים במועצה.

במה שנוגע לתיירות, הוא מציין שיזמים כבר מקדמים הקמה של שני מלונות בסדר גודל של 60 חדרים כל אחד. בחודשים האחרונים היו תושבים שקראו לציבור להפסיק להגיע ל"סיורי החורבן" וראש המועצה חושב שהתחושות האלה מובנות ושבעתיד המבקרים יוכלו לבוא לאתר הנצחה מוסדר.

"סיורי החורבן? צריך שיוקם באשכול אתר הנצחה בסדר גודל של 'יד ושם', לפי הבטחה שיש לי מרה"מ. היום תיירות הטרור היא חשובה והיא תיפסק עם הזמן"

"סיורי החורבן? צריך שיוקם באשכול אתר הנצחה בסדר גודל של 'יד ושם', לפי הבטחה שיש לי ממשרד ראש הממשלה. היום תיירות הטרור והשבעה באוקטובר היא חשובה והיא תיפסק עם הזמן. עם כל זה שהיא מפריעה לתושבים, אין כמו מראה עיניים כדי להבין את הזוועות ואת הדברים האלה ננסה להמחיש, במרכז מורשת של השבעה באוקטובר והאזור בכלל.

"סיורי החורבן לא מרגיזים את התושבים אלא כואב להם הלב שזה הדבר שעכשיו באים לראות. טוב שבאים, אסור לשכוח מה קרה בשבעה באוקטובר, זו שואה שעברנו שמנסים בעולם – ולפעמים גם בארץ – לשכוח".

מבנה שנחרב בקיבוץ בארי, 11 באוקטובר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כחודש אחרי המתקפה באשכול מחו על כך שחלק מיישובי המועצה לא נכללו בתחולת קרן הפיצויים ומס רכוש. בינתיים הנושא הזה נפתר, אבל ראש המועצה חושב שבירושלים עדיין לא החליפו דיסקט בנוגע למה שקרה וצריך לקרות בהמשך.

"המדינה לא הבינה שזה אירוע שאין כמותו ולא יהיה כמותו. אם למישהו נהרס קומביין וצריך לקנות חדש, אז אם הוא היה בן שבע יתנו לו פיצוי של עשרות שקלים כשהוא עולה מיליון וחצי.

"אני המום כמה המדינה לא ערה לקטסטרופה. מקווה שאוכל להגיד בעוד שלוש שנים שהמדינה הייתה איתנו. אם לא, יתנו יהיה קשה להחזיר את התושבים ולפתח את האזור שחובק את ישראל בדרום למקום שבו הוא צריך להיות".