במועצה איזורית אשכול מקדמים בחודשים האחרונים שני פרויקטים למיחזור וייצור חשמל מפסולת ביתית. מתקן אחד כבר עבר מכרז והשני נמצא בבדיקת היתכנות.
התועלת משני המתקנים היא פחות למשק האנרגיה ויותר בסילוק פסולת, שנכון להיום רובה הולכת להטמנה. עם זאת, היזמים של שני מתקני השבת האנרגיה מהפסולת טוענים כי המשרד להגנת הסביבה בולם אותם.
הפרויקט הראשון מסוגו בארץ אמור להיות מוקם באתר דיה והזוכה במכרז להקמתו כבר נבחרה, עם התחייבות מותנה למענק של 100 מיליון שקל מהמשרד להגנת הסביבה ושל רשות החשמל לקנות את החשמל.
הפרויקט השני נמצא בשלבי ייזום ובדיקת היתכנות, במסגרתו הפסולת הביתית שתגיע במסוע מעזה תפרוק במתקן שיוקם על גדר הגבול ותהפוך לחשמל, שאותו אפשר יהיה להעביר בחזרה לרצועה. המתקן הזה אמור לייצר כ-40 מגהווט חשמל, כאשר רבע מהפסולת תהפוך למוצק שמשמש לעבודות תשתית ועוד שארית קטנה של אפר מרחף שתעבור להטמנה.
"בעזה אין מה לעשות עם הזבל", אומר ראש מועצה אזורית אשכל גדי ירקוני, היזם של מתקן ההשבה שאמור להיות מוקם בדיה וזה שהוא חולם להקים בגבול עזה. "יש שם שלושה איזורי פסולת ענקיים בגודל שמתקרב לחירייה, ומדי פעם מדליקים אותם. העשן מגיע לתושבי העוטף וזה פוגע לנו באיכות החיים, מזהם קרקע ומי תהום, וחוץ מהסירחון גם פוגע לנו בבריאות ממש".
"בעזה יש שלושה איזורי פסולת בגודל שמתקרב לחירייה, ומדי פעם מדליקים אותם. העשן מגיע לעוטף, פוגע באיכות החיים, מזהם קרקע ומי תהום, וגם פוגע לנו בבריאות ממש"
הרעיון להפוך פסולת מעזה לחשמל נבט אצל ראש המועצה בעקבות המתקן שאמור לקום בתחומי המועצה שלו ממילא.
"כל פעם ששורפים זבל בעזה צריך לדבר עם משרד הביטחון שאמור לדבר עם החמאס והם כאילו מכבים או לא מכבים", הוא אומר. "אני גם ככה עוסק בדיה, בין צאלים לגבולות. יוקם שם המתקן הראשון בארץ שיקח זבל ביתי אורגני שהופרד במקום אחר, ובתהליך אנאירובי יהפוך לחשמל. מהפרויקט הזה התחלתי להתעסק בזבל, כולל בניית המכרז ולימוד החומר של מתקן ההשבה והשריפה שתיצור חשמל.
"הדבר הכי זול זה לקחת הר זבל ולשרוף אותו, כל פעולה אחרת עולה כסף. לשים זבל במתקן כזה ולייצר ממנו חשמל עולה מאה אירו לטון. העזתים מייצרים 1,300 טון ביום. כל העולם רוצה לעזור להם, ככה שאפשר לבנות קבוצת משקיעים בינלאומית, שיוכל להיות בה גורם קטארי, עזתי וישראלי, כאשר הבנק העולמי והאירופי יתנו חלק ממענק הבנייה וסבסוד לעלות השוטפת וכולם מרוצים.
"אף אחד לא יבנה מתקן כזה בתוך עזה כי במלחמה ישר נפגיז אותו, לכן גם לא קמו שם מתקני התפלה ושום דבר אחר. אז אמרתי נבנה את המתקן בשטח שלנו, 500 מטר מהגדר, לא רחוק מהיישובים שלי. נבנה מסוע שיקלוט את הזבל מעזה, יעביר במסוע למתקן ההשבה, ישרוף אותו, ויחזיר לעזתים 40 מגהווט חשמל ליום. מה יכול להיות יותר מושלם מזה?"
המתקן יהיה בשטח שלנו, 500 מטר מהגדר. נבנה מסוע שיקלוט זבל מעזה, יעביר במסוע למתקן ההשבה, ישרוף ויחזיר לעזתים 40 מגהווט חשמל ליום. מה יותר מושלם מזה?"
חוץ מחשמל, העזתים ירוויחו טיפול בפסולת והמטרד שנובע ממנה, וכן שחרור עתודות קרקע של המזבלות באזור הצפוף בעולם. ישראל תזכה להיפטר מהמטרד הסביבתי-בריאותי וכן סיכוי גבוה יותר לשקט.
המיזם המדובר מצטרף למגה-פרויקט נוסף שמקדמים במ.א. אשכול, לפרוס פאנלים סולאריים לאורך גבול עזה וחלק מגבול מצרים, מתוך כוונה למכור חלק מהחשמל לתושבי הרצועה.
מזה שנים מדברים בישראל על מגה-פרויקטים כאלה בתשתיות, כגון נמל ימי או אווירי, התפלה וטיהור מים, שיעמידו בפני הנהגת הרצועה "מחיר הפסד" שינמיך את המוטיבציה להסלים את המתיחות באזור.
ירקוני טוען שגם במקרה הזה הוא מקבל רוח גבית מהצבא: "הצגתי את הרעיון לאלוף פיקוד דרום אליעזר טולדנו, הוא אמר לי 'גדי, פצצה. מבחנה ביטחונית אנחנו בעד. מה יכול להיות רע?'"
"הצגתי את הרעיון לאלוף פיקוד דרום אליעזר טולדנו, הוא אמר לי 'גדי, פצצה. מבחנה ביטחונית אנחנו בעד. מה יכול להיות רע?'"
"הזבל בעזה הוא לא בעיה שלי"
מבין החלופות השונות שנבחנות כרגע, באשכול מעדיפים למקם את מתקן ההשבה לפסולת מעזה מול מרכז הרצועה, בין היישובים כיסופים ועין השלושה.
עלות ההקמה מוערכת בכ-280 מיליון אירו, וכדי לממש את החלום צריך לערב גורמים בינלאומיים שיסייעו בתיווך ובמימון, לגבש הסכם עם העזתים להבאת הפסולת, קליטת החשמל בחזרה וערבות לתשלומים לזכיין המפעיל. במקביל צריך לקדם תכנון ורישוי בישראל ולאחר מכן לצאת למכרז הקמה והרצה.
החלום הזה מצטרף כאמור למכרז שנסגר להקמת מתקן שכזה בתחומי המועצה באתר דיה.
בפברואר האחרון הודיעה דקל תשתיות על זכייתה במכרז להקמת הפרויקט בדיה שעלותו רבע מיליארד שקל, ואמור להניב הכנסות של כ-55 מיליון שקל בשנה. למתקן הזה אמורים להגיע 150 אלף טונות פסולת אורגנית שעברה מיון, ולעבור תהליך אנאירובי שייצר מתאן שממנו מפיקים חשמל.
בנוסף, המתקן ייצר עשרות אלפי טונות של קומפוסט ושאריות המוצקים יוטמנו במתקן. בהודעה לבורסה, ציינו הבעלים של החברה כי בין היתר נדרש כעת אישור סופי למענק של 100 מיליון שקל מהמשרד להגנת הסביבה, קבלת תנאים להיתר בנייה וחוזה בין המועצה לרמ"י על חכירת הקרקע.
בהודעה לבורסה, ציינו בעלים דקל תשתיות כי בין היתר נדרש כעת אישור סופי למענק של 100 מיליון שקל מהמשרד להגנת הסביבה, קבלת תנאים להיתר בנייה וחוזה בין המועצה לרמ"י על חכירת הקרקע
הפרויקט שהולך ונרקם בדיה וזה שבייזום ראשוני על גדר הגבול מתכתבים עם רוח הזמן שדורשת מחזור פסולת והפחתת פליטות מתאן ולפחות אחד מהם עשוי לייצר גם רגיעה בטחונית. כל זה נשמע נהדר, אלא שהחלומות האלה עלולים להתנפץ דווקא מכיוון הגוף שאמור לעודד אותם – המשרד להגנת הסביבה.
ירקוני טוען שבפגישה שקיים לפני מספר שבועות עם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ומנכ"לית המשרד גלית כהן, הן הביעו התנגדות למתקן שהוא רוצה להקים על גדר הגבול מאחר שהוא יביא את הזבל בצורתו הגולמית מבלי שנעשתה בו הפרדה במקור.
"לשים חמישה פחים בצבעים שונים והם יפרידו במקור? לא יקרה. השרה אמרה לי, 'בעיית הזבל בעזה היא לא בעיה שלי'", מספר ירקוני. "אמרתי לה שכל זמן שלא פותרים אותה, אנחנו נושמים את הזיהום. מייצרים פה חשמל לערבים, זה טוב באירופה וארה"ב ובכל העולם. איפה לא? צמוד לרצועת עזה. הייתי המום ומזועזע. הצבא בעד, רמ"י בעד, רק המשרד להגנ"ס לא, אז אני מנסה דרך משרדי החוץ וראש הממשלה".
"לשים חמישה פחים בצבעים שונים והם יפרידו במקור? לא יקרה. השרה תמר זנדברג אמרה לי, 'הזבל בעזה הוא לא בעיה שלי'. אמרתי לה שכל זמן שלא פותרים אותה, אנחנו נושמים את הזיהום"
"הם מפילים את המכרז"
לצד ההתנגדות למתקן ההשבה על הגדר, המשרד להגנת הסביבה מערים עכשיו קושי חדש שעלול לטרפד גם את המכרז שכבר נסגר להקמת המתקן בדיה.
בחברת דקל תשתיות אומרים כי בימים האחרונים המשרד הוציא נייר עמדה חדש שלכאורה סותר את תנאי המענק שלו עצמו. "הדרישה החדשה אומרת שכל הקומפוסט מהמתקן הזה יצטרך להיכנס למטמנה בתור זבל ולשלם היטל הטמנה – במקום להשתמש בו כקומפוסט", אומר עופר בוגין, מנכ"ל דקל תשתיות.
"המשרד מעקר את התכנית הכלכלית שהם עצמם אישרו עליה מענק. אומרים לי, לא רק שלא תשמש בקומפוסט, אלא גם תשלם עליו 110 שקלים לטון, וזה יהפוך את הפרויקט ללא כלכלי.
"בגלל מה שהם מבקשים אי אפשר יהיה לקבל את המענק שלהם: אחד התנאים למענק היה שכמות הקומפוסט תהיה לפחות 35%, ועכשיו אומרים שצריך להטמין את כולו. הם מפילים את המכרז הזה שהיה בבת עינה של המדינה, האוצר ומשרד הגנ"ס תמכו בו ועכשיו החכמים באים ובועטים בדלי של החלב. זה מטורף והזוי", הוסיף בוגין.
הוא מציין שבעבר היה אמור להיות מוקם מתקן כזה באתר השומרוני הטוב ליד מעלה אדומים, אבל "מסיבות פוליטיות הרגו אותו. זה מתקן שכמותו קיים בכל עיר באירופה, אז עד שסוף סוף הצליחו להוציא מכרז למתקן הראשון בארץ, הוציאו עכשיו מסמך שהורג גם אותו.
"אנחנו אמורים להפיק שם חשמל וחלק עיקרי מהתועלת זה המנעות מפליטות מתאן, ש-90% מהן נובעות מפסולת ביתית. ישראל חתומה על אמנה להפחתת הפליטות האלה וזה כמובן לא יקרה. צריך לתת פתרון לחומר האורגני של הפסולת, הקומפוסט.
"רוצים למנוע פליטות מתאן אבל אף אחד לא יישלם על הטמנה של הקומפוסט כי פשוט לא ימיינו. באותו מחיר אפשר לשלוח ישירות הכל להטמנה וזה אומר שהרגו את כל הענף. במקום ש-80% יילך להטמנה יעברו ל-100%. על זה אומרים אין שכל אין דאגות".
תגובות
למשרד להגנת הסביבה נשלחו שתי שאלות:
1. ראש מ.א. אשכול טוען שבפגישה עם השרה והמנכ"לית הן הביעו התנגדות להצעה למתקן טיפול בפסולת מעזה והפיכתה לאנרגיה. מה הסיבה להתנגדות?
2. כמו כן נטען כי המשרד הציב תנאי חדש שמעכב גם מתקן השבה של פסולת לאנרגיה בדיה, שכבר יצא למכרז וקיבל מענק מהמשרד.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה:
"1. לא הוצגה למשרד להגנת הסביבה שום "הצעה" מעבר לרעיון על הנייר, ולכן ממילא לא הובעה שום עמדה.
"2. הנושא מוכר ומטופל במשרד להגנת הסביבה. לא מדובר ב"תנאי" אלא בעבודה משותפת של הממשלה והמועצה במטרה להקים במהירות האפשרית את המתקן שכבר הושקעו בו 160 מיליון שקל של כסף ממשלתי, כדי שיהיה בו מודל כלכלי בר-קיימה שיגשים את אסטרטגיית הפסולת, שמטרתה לעבור מהטמנה להפרדה במקור ולמיחזור.
"מתקן זה ומתקנים נוספים שצפויים לקום, חשובים למשרד מאוד, ונמשיך ללוות אותם כדי שיקומו ויפעלו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו