כשלושים ומשהו לולנים יגיעו מחר בבוקר לאביבים, יאספו את הביצים עד אחר־הצוהריים, ישתו קפה בש"ג ויחזרו למלונות בטבריה או לדירות השכורות בצפון. כך גם שמעון ביטון, שלן ביישוב במשך השבוע ומצטרף למשפחתו בצפת בסופי השבוע. הם עושים את העבודה הזאת תחת אש, תוך כדי סיכון חייהם.

באביבים יש 120 לולים. בשנים האחרונות הם קיוו לשדרג את הלולים לכאלה שיהיו נטולי כלובים. אלא שלדבריו הבירוקרטיה של התכנון, המלחמה וגם היעדר הגיבוי הכלכלי למהלך הזה, בולמים אותם, מה גם שרבים מהם מבוגרים ויתקשו לקבל את הכסף מהבנק לפני שההחזר החלקי לשדרוג הלולים יגיע ממשרד החקלאות:

"איזה בנק ייתן לאימא שלי בת ה־78 את השני מיליון שקל כדי לקבל בסוף חצי מיליון בחזרה ממשרד החקלאות? אולי אני עוד יכול להתמודד והבנק מאמין שאחזיר את הכסף, אבל גם לקדם הזמנה של ציוד מאיטליה זה קודם כל להעמיד כסף בחשבון. אני אקבל את ההחזר ממשרד החקלאות רק אחרי שהלול יעמוד על הרגליים.

"הגשתי תוכניות ללולים חדשים וזה תקוע במשרד להגנת הסביבה בגלל שאין פתרון לזבל העופות. אם הם יחתמו, אני כבר בהיתרי בנייה; אם האוצר לא יעכב את הכסף, אני כבר בעבודות עפר; ואם משרד התחבורה יאפשר ללול להתחבר לדרך הראשית, אני אתחיל לבנות. שכחו שצריך לאסוף עם משאיות ולא מסוקים כי רשות הטבע והגנים לא מוכנים שיעבור שם כביש.

עשן מיתמר מעל מושב אביבים לאחר ירי רקטות מלבנון. 26 במרץ 2024 (צילום: Ayal Margolin/Flash90)

"אנשי ועדות התכנון במילואים, אז אי אפשר לדון בתוכניות, גם ללולים בספסופה שאינם מפונים כמונו בצו אלוף. אנחנו לא הבעיה, ואם השדרוג לא יקרה ב־2025 אז הוא אולי יקרה ב־2028 או קצת אחרי זה. אנחנו לא בורחים או מנסים למשוך זמן, לא! אם יש יישוב שלא מקדם את התוכנית ללול בלי כלובים, תסגרו אותו. אנחנו בתוך האירוע".

התעללות שצריכה להיפסק

כמובן שאי אפשר לצפות מביטון ושאר הלולנים בגבול הצפון לבצע את השדרוג הזה עכשיו, כשהם מפונים ותחת אש, אבל יש גם לולים בגליל התחתון ובעמק חפר ובמקומות שאינם במצב מלחמה.

תרנגולות דורכות אחת על השנייה, לא יכולות להזדקף, ללכת, למתוח כנף, או סתם לנקר בקרקע כדי לברור מזון ולדרוך עליה – ובקיצור, סתם להיות תרנגולות

ברוב הלולים המצב הוא כזה: תרנגולות דורכות אחת על השנייה, לא יכולות להזדקף, ללכת, למתוח כנף, או סתם לנקר בקרקע כדי לברור מזון ולדרוך עליה – ובקיצור, סתם להיות תרנגולות. זו המציאות של כתשע מיליון תרנגולות מטילות ביצים בישראל. הן נכלאות בכלובי סוללה, כשלכל אחת מהן שטח מחיה של 350 סמ"ר, כגודלו של דף A4.

הציפוף הבלתי אפשרי הזה, שכלל הגורמים המעורבים בענף מסכימים שהוא מהווה התעללות בבעלי חיים, אמור היה להיפסק בהדרגה, בהתאם למגמה בעולם המפותח.

לול כלובים (צילום: אנימלס)

בלולים ללא כלובים התרנגולות יכולות לנוע בכל שטחם ולבצע התנהגויות טבעיות כמו ניקור באדמה, התעופפות, הטלה בסתר והתפלשות בחול. סוג אחד של המכלאות החדשות בנוי לגובה כדי לחסוך בשטח ("לול מעוף"), והסוג האחר כולל חצר ("לול חופש").

ואכן, ביוני 2022, אחרי 12 שנה של דיונים, הושג ההסכם שנחשב לאחד ההישגים הגדולים ביותר להפחתת צער בעלי החיים בישראל. לפי התקנות שאושרו אז בכנסת, כל לול חדש שייבנה יהיה נטול כלובים. כמו כן נקבע תהליך הדרגתי, כך שבתוך שלוש שנים השטח המינימלי לכל תרנגולת יורחב ל־600–750 סמ"ר, ובתוך 15 שנה ייאסר השימוש בכל סוגי הכלובים.

אחרי 12 שנה של דיונים הושג ההסכם שלפיו כל לול חדש יהיה נטול כלובים. כמו כן נקבע כי בתוך שלוש שנים השטח המינימלי לכל תרנגולת יורחב ל־600–750 סמ"ר

מדובר בהקלה זעירה בענף שימשיך לגרוס את האפרוחים הזכרים, לכרות חלק מהמקור של התרנגולות ולחשמל אותן למוות כעבור פחות משנתיים, עם הירידה בתפוקת ההטלה.

איסור הציפוף יידחה

במאי 2023 אושר התקציב ובקיץ האחרון פורסם קול קורא לתמיכות במחצית מעלות ההסבה של לולי הכלובים. ככל הנראה רק לולנים ספורים נרשמו לתוכנית ההסבה. אלא שלפני שבועיים ועדת החינוך הצעידה את ההישג היסטורי הזה לאחור, והצביעה בעד דחייה בת שנתיים בתקופת המעבר המאפשרת את ההחזקה בצפיפות הקשה ביותר.

נציגי משרד החקלאות התחייבו שלא יהיו הארכות נוספות. נציגי השירות הווטרינרי, שלכל אורך הדרך תמכו במהלך בנימוק של צער בעלי חיים וגם מסיבות תברואתיות, בלטו בהיעדרם מהדיון.

היועצת המשפטית של הוועדה קבעה שאי אפשר לקיים את ההצבעה בלי לשמוע אותם ("זה לא הליך תקין לקיים את הדיונים בלי הגורמים המקצועיים מהמשרד, שידוע לנו שהייתה להם עמדה שונה שהייתה צריכה להישמע בפני הוועדה").

עמדת השירות הווטרינרי לא נשמעה בדיון, אך ידועה וצורפה לטיוטת התקנות: "הקונצנזוס בקהילה המדעית והמגמה הרווחת בקרב מדינות המערב היא לאסור באופן מוחלט את השימוש בכלובים קונבנציונליים ולעבור למערכות לולים נטולות כלובים.

"כל דחייה של מועד הריווח של הלול מגדילה את סבלן של מיליוני תרנגולות מטילות, וזאת בניגוד לעמדה המקצועית של הממונה לחוק צער בעלי חיים ואגף רווחת בעלי חיים"

"בתקנות צער בעלי חיים נקבע כי אחרי 30 ביולי 2025 אסור יהיה להחזיק תרנגולות בצפיפות כזו אלא בצפיפות של 600 סמ"ר לתרנגולת מטילה לפחות. כל דחייה של מועד זה מגדילה את סבלן של מיליוני תרנגולות מטילות, וזאת בניגוד לעמדה המקצועית של הממונה לחוק צער בעלי חיים ואגף רווחת בעלי חיים".

מימין: ח"כ ששון גואטה (ליכוד), יועמ"שית ועדת החינוך עו"ד תמי סלע ויו"ר ועדת החינוך יוסף טייב (ש"ס) בדיון על דחיית התקנות לתרנגולות מטילות. 27 במרץ 2024 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

"רק ברקס קטן"

גם בסטנדרטים הנמוכים של הכנסת, הדיון בוועדת החינוך היה מביש וכדי להקשיב לו מומלץ להצטייד באטמי אוזניים. רוב הזמן צעקו שם.

כבר בהתחלה, יובל ליפקין, משנה למנכ"ל משרד החקלאות, שלף את נשק יום הדין: חוסר ביטחון תזונתי ומחסור בביצים, שכן רוב המטילות בצפון ואם המעבר ימשיך להתבצע תהיה ירידה של כ־35% בייצור, שלא ניתן יהיה לפצות עליה בייבוא. "צריכים להיות תלויים בעיקר בעצמנו", הזהיר.

"קודם כל הולכי על שתיים, שלכבודם הוקם היקום, ואחרי זה כל השאר. רוצים להסתמך על ייבוא וכשלא יהיה להגיד שמרנו על רווחת העופות? זה רק ברקס קטן ברפורמה"

סגן שר החקלאות משה אבוטבול מש"ס טען שכדי ליישם את השינוי צריך להיות פרקטיים ("רוצים לריב עם השומר או לאכול את הענבים?"). הוא ציין שהתמיכה הכספית במהלך התעכבה בשנה, שרוב הלולנים בצפון תחת אש, שייבוא מוגבר יסגור את הענף ושעדיף לחכות עם המהלך הזה.

"קודם כל הולכי על שתיים, שלכבודם הוקם היקום כולו, ואחרי זה כל השאר, לא לפעול בכוח הזרוע (…) לא להפוך את החקלאים לפושעים (…) מה, רוצים להסתמך על ייבוא? ואז (כשלא יהיה) יגידו שמרנו על רווחת העופות. אבל חשוב לי האוכל של הילדים של כולנו. זה רק ברקס קטן (ברפורמה)". בצד הטיעונים הענייניים, בהמשך גם הוא לגלג על המתנגדות להארכה הגורפת.

ועדת החינוך התרבות והספורט בראשות ח"כ יוסף טייב. דיון בתקנות תרנגולות מטילות. 27 במרץ 2024 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

חברות הכנסת יסמין סאקס פרידמן מיש עתיד, שרן השכל מתקווה חדשה וטל גלבוע, יועצת למשרד ראש הממשלה, חשבו שאין צורך לשנות את התקנות, שכבר יש בהן החרגה למי שמצויים בקו העימות (השכל: "אל תבלבלו לנו בביצים. למה לולן בשרון נזקק להארכה הזו?"), ושאם כבר, אפשר לעכב את תחילת הביצוע בשנה ולא בשנתיים.

דואגים לחקלאים בצפון?

ח"כ ששון גואטה מהליכוד, לולן בעצמו שכבר עשה את המעבר ללול מודרני, התפרץ וצעק ללא הפסקה ("לא מוכן להסתמך על אף אחד. אף אחד לא ירעב ללחם חוץ מהחקלאים") ודחף להארכה של שנים רבות יותר ולהצבעה מהירה שהתקיימה לבסוף רק בדיון נוסף בערב, בנוכחות השר אבי דיכטר.

מבחינת החקלאים, מההתחלה היה ברור שלא ניתן לעמוד בלו"ז גם בלי המלחמה והמהלך לא יתממש בלי גיבוי משמעותי של הממשלה למגדלים מול מוסדות התכנון ובהיבט הכלכלי

נציגי הקואליציה הטיחו כמה פעמים במתנגדות לדחייה שהן לא מבינות את הקושי של המגדלים בצפון. כאמור, רבים מהם מצטופפים עם משפחותיהם במלונות בטבריה או במקומות אחרים ומגיעים פעם ביום לאסוף את הביצים תחת אש, תוך כדי סיכון חייהם זה תקופה ארוכה מאוד, דבר שלא קרה בעבר.

הם דיברו בשם הדאגה לחקלאים ביישובי הצפון המשוועים לסיוע כלכלי בחודשים האחרונים. אלא שאותה ממשלה לא העבירה את התקציב שראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח לשיקום הצפון ואין באופק הקרוב סימן להקמת מינהלת בסגנון "תקומה" בדרום.

שלט חוצות נגד כליאת תרנגולות בדיזנגוף סנטר (צילום: אנימלס)

"הרכבת נוסעת בלי להסתכל במראות"

אם למישהו היה ספק, ככל שזה תלוי בלולנים גם הארכה של שנתיים ושלוש וארבע לא תספיק והם ימשיכו לבקש דחיות נוספות. מבחינתם, מההתחלה היה ברור שלא ניתן לעמוד בלוח הזמנים גם בלי המלחמה. בשיחה עם ביטון, הלולן מאביבים, הוא קורא למשרד החקלאות לתת גיבוי למהלך בהסרת חסמים מול שאר הגורמים ולשפר את הסיוע הכלכלי.

"אנחנו לא נגד רווחת בעלי החיים, תביאו כסף ותנו זמן, ואם תחליטו אז לכל עוף יהיה גם ג'קוזי בלול. הפקחים בשלהם, קבעו תאריך יעד ולא זזים. לא מדובר בעשרה חריגים, אנחנו בכל הצפון מהווים 70% מאספקת הביצים. ביקשנו תאריכי יעד הגיוניים ואני כבר אומר לך, לא נעמוד גם בתאריך הזה. תפשטו בירוקרטיה.

"ששר החקלאות יקרא לשרה להגנת הסביבה וימצאו פתרון. תגידו, 'את החסם הזה פתרנו, סע'. הרכבת נוסעת בלי להסתכל במראות. יש היתרים? הכסף הגיע? פתרנו בעיות קצה?"

"שאדון שר החקלאות אבי דיכטר יקרא לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ' וימצאו פתרון ויורידו אותו לשטח. תגידו לי, 'את החסם הזה פתרנו, סע ותתקדם'. אני צריך לתת פתרון? הרכבת נוסעת בלי להסתכל במראות. יש היתרים? פתרנו בעיות קצה? הכסף הגיע? כלום לא מעניין אותם.

"יש תאריך. תמשיכו לגדל או שיסגרו את הלולים. לא תהיה התיישבות בלי פרנסה, אז מה יביאו לפה פלוגות טנקים? במטעים אני מתמודד מול הייבוא בשיניים. תגיד לי היו לך ארבע שנים ולא עשית שום דבר, זה לא המקרה".

עשן מיתמר מעל מושב אביבים לאחר ירי רקטות מלבנון. 26 במרץ 2024 (צילום: Ayal Margolin/Flash90)

בשורה התחתונה, דחיית יישום המהלך בכנסת ביטלה באבחה אחת מאמץ של שנים באחד המאבקים הגדולים לרווחת בעלי החיים בארץ.

בארגון אנימלס טוענים שמשרד החקלאות נכנע לתעשיית הביצים, שהפעילה לחצים לדחייה הרבה לפני המלחמה. הם תיארו את הדחייה כמחטף בלתי חוקי בחסות המלחמה, וכזה שמנוגד לחוק צער בעלי חיים. למעשה, זו הפעם הראשונה מאז נחקק החוק הזה לפני שלושה עשורים, שתקנות שאושרו בכנסת מדרדרות את ההגנה על בעלי החיים.

"החזקה בצפיפות כזו היא התעללות שלא יכולה להיות לה הצדקה והניסיון להאריך אותה הוא רק אחד משורה של צעדים של פגיעה חסרת תקדים בבעלי חיים בחסות המלחמה"

יתרה מכך, גם במצב הנוכחי אפשר להשתמש בלולים הקיימים ורק להוריד קצת את הצפיפות בהם: "מדובר במהלך ציני של משרד החקלאות שמתבסס על תחזיות כלכליות בלתי מבוססות שכבר הופרכו, תוך פגיעה קשה בתרנגולות.

"החזקה בצפיפות כזו היא התעללות שלא יכולה להיות לה הצדקה והניסיון להאריך אותה הוא רק אחד משורה של צעדים של פגיעה חסרת תקדים בבעלי חיים בחסות המלחמה".

אילוסטרציה: איסוף ביצים בלול תרנגולות (צילום: Rachael Cerrotti/Flash90)

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "מטרת התיקון שהוגש על ידי משרד החקלאות לוועדת החינוך בכנסת הוא קידום וחיזוק ביטחון המזון בישראל ושמירה על הרציפות התפקודית של הלולים בקו העימות בצפון.

"החל מאוקטובר 2023 מדינת ישראל מצויה במלחמה, שלא פסחה על מגדלי התרנגולות המטילות בצפון הארץ, הנמצאים תחת איום ירי יום־יומי, כמו גם פינוי היישובים, כאשר כ־70% ממגדלי התרנגולות המטילות נמצאים בצפון הארץ. צמצום מספר התרנגולות בלול בהתאם לתקנות יביא בהכרח להקטנת מספר הביצים המיוצרות באותו הלול.

"לנוכח הפגיעות בלולים בצפון והחשש לפגיעות נוספות אשר עלולות לגרום לירידה בהיקף ייצור הביצים, ביקש שר החקלאות לדחות את המועד האחרון להחזקת תרנגולות מטילות בצפיפות הגבוהה"

"לנוכח הפגיעות בלולים בצפון והחשש לפגיעות נוספות אשר עלולות לגרום לירידה בהיקף ייצור הביצים, ביקש שר החקלאות לדחות את המועד האחרון להחזקת תרנגולות מטילות בצפיפות הגבוהה. מטרת הדחייה הזמנית היא לאזן בין הצורך לספק ביצים לאוכלוסייה אל מול מזעור הפגיעה ברווחת המטילות.

"הצעת המשרד מתמקדת בשינוי מאיסור על החזקת תרנגולות בצפיפות גבוהה לאחר המועד הקובע – 30 ביולי 2025 – לאיסור על אכלוס תרנגולות חדשות בתנאי צפיפות לאחר אותו מועד.

לול במושב מרגליות, 14 באוגוסט 2023 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

"לפי הצעה זו, לאחר 30 ביולי 2025 יהיה ניתן לאכלס תרנגולות חדשות רק במרחב של 750–600 סמ"ר לתרנגולת. אפשרות זו מאריכה את משך התקופה, שבסיומה כל הענף יעבור לאכלוס בצפיפות מופחתת ב־20 חודשים בלבד, ועושה את המעבר באופן מדורג כך שכל לול שיאוכלס לאחר המועד הקובע יידרש לעמוד בצפיפות הנמוכה.

"זמן זה יאפשר לענף זמן התארגנות לבניית לולים חדשים ומעבר לצפיפות פחותה באופן שימנע מחסור בביצים. יצוין כי בוועדת החינוך הציעו למשרד דחייה ארוכה יותר, והמשרד התנגד, כדי לשמור על איזון בין ביטחון מזון אל מול מזעור הפגיעה בעופות".