השופטת גילה כנפי שטייניץ קבעה דיון בהול בעתירות בעניין בחירת עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. הדיון יתקיים בתוך כשבועיים.

שר המשפטים יריב לוין:

"באופן נדיר, אני בהחלט מסכים עם הקביעה בפסק הדין שראוי ששר המשפטים יעבוד בשיתוף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון, כשיש כזה".

המנכ"ל שנחקר הבוקר באזהרה בחשד לעבירות פליליות הוא יהודה אבידן, מנכ"ל המשרד לשירותי דת, כך לפי הדיווחים.

אבידן ושניים נוספים נחקרו על ידי חוקרי יחידת להב 433 בחשד למרמה, הפרת אמונים, ניצול לרעה של סמכות ואיומים.

הוא חשוד כי ניסה להשפיע באופן פסול על החלטות של גורם הקשור למשרדו, וכן לסכל פיטורים מוצדקים של מקורב אליו, כך דווח מוקדם יותר היום בכאן.

לפי הדיווח ב-Ynet, ראש אגף משאבי האנוש במשרד הוא בין שלושת האנשים שנחקרו במשטרה.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר בריאיון שנערך לאחרונה לתוכנית "פגוש את העיתונות" של NBC News כי לא יפשיר נכסים איראניים ולא יסיר סנקציות לפני שיושג הסכם שלום.

טראמפ אמר כי ישקול את הצעדים האלה אחרי שיושג הסכם. "זה בא אחרי", אמר. "כן. אם הם יתנהגו כמו שצריך, אם הם יעשו עבודה טובה, נתחיל לדבר. כן".

טראמפ אמר גם כי הוא אינו דורש שלבנון תהיה חלק מהסכם קצר טווח עם טהרן.

בג"ץ קבע כי שר המשפטים יריב לוין מחויב לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בכל סמכות שמחייבת פעולה משותפת של השניים, בהם מינוי נשיאים וסגני נשיאים לבתי המשפט, מינוי שופטים עמיתים, מינוי רשם לבית המשפט העליון ומינוי שופטים לוועדות השחרורים.

פסק הדין ניתן בעתירה של עמותת "זולת" נגד סירובו הגורף של לוין לשתף פעולה עם עמית. לוין טען כי עמית לא מונה כדין לנשיא בית המשפט העליון, משום שלוין עצמו נמנע מלחתום על כתב המינוי שלו ומלפרסם את המינוי ב"רשומות". בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי עמית נבחר כדין בוועדה לבחירת שופטים והחל לכהן לאחר שהצהיר אמונים בפני נשיא המדינה.

השופטים קבעו כי הפגמים שעליהם הצביע לוין הם תוצאה של פעולות ומחדלים שלו עצמו, שנועדו לסכל את מינוי עמית ולאחר מכן לפגוע בלגיטימיות שלו. בשל כך, נקבע כי לוין מנוע מלהסתמך על אותם פגמים כדי להצדיק את סירובו לשתף פעולה עם נשיא העליון.

בג"ץ הוסיף כי גם לגופו של עניין אין בסיס משפטי לטענות לוין. נקבע כי ישיבת הוועדה לבחירת שופטים שבה נבחר עמית כונסה כדין, כי החלטותיה מחייבות גם בהיעדרות מכוונת של חלק מחבריה, וכי חתימת שר המשפטים או פרסום המינוי ב"רשומות" אינם תנאי לתוקף המינוי.

בסיום פסק הדין הדגיש בית המשפט כי יש לקדם במהירות את המינויים שהתעכבו, משום שהציבור הוא הנפגע המרכזי מהמצב הנוכחי, שפוגע באיכות השירות המשפטי לאזרח וביעילות אכיפת הדין.