חילופי האש המדודים בין ישראל לחזבאללה ופינוי יישובי גבול הצפון הפכו את ששת החודשים האחרונים למעין "תקופת המתנה" שיכולה להסתיים בהסדר מדיני במקרה הטוב או במלחמה כוללת במקרה הרע מאוד. תרחיש ביניים יכול להיות הסלמה יזומה מצד ישראל לנוכח דעיכת הלחימה ברצועה, שאין לדעת את תוצאותיה.

החלטה על יציאה למלחמה כוללת בלבנון בתקופה הקרובה תהיה החלטה לא רציונאלית שתחריף את המשבר הכבד שבו נתונה ישראל מאז מתקפת ה-7 באוקטובר בדרום.

ישראל ניצבת היום על קרני הדילמה בכל הקשור לחזית הצפונית. מנהיג חזבאללה חסן נסראללה "סנדל" את ישראל כאשר הכריז שיפסיק את הירי רק לאחר השגת הפסקת אש ברצועה.

ישראל ניצבת היום על קרני הדילמה בכל הקשור לחזית הצפונית. מנהיג חזבאללה "סנדל" את ישראל כאשר הכריז שיפסיק את הירי רק לאחר השגת הפסקת אש ברצועה

אולם, לנוכח הסחבת במגעים לעסקה לשחרור החטופים וסירובה של ישראל להסכים להפסקת אש, גוברים הלחצים של תושבי הצפון המפונים למציאת פתרון שיאפשר את חזרתם לבתיהם.

דרכי הפעולה האפשריות העומדות לכאורה בפני ישראל כרגע הן שתיים:

1. להסכים בהקדם להפסקת אש בדרום שבעקבותיה תופסק האש בצפון, תושבי הצפון יחזרו לבתיהם וישראל תכנס למו"מ עם לבנון וחזבאללה בתיווך צרפתי ואמריקאי לפתרון המחלוקות בין הצדדים.
2. הסלמת העימות עם חזבאללה שעלולה בתורה לגרור את ישראל למלחמה כוללת בלבנון על מנת לאפשר את החזרת תושבי הגליל העליון לבתיהם.

ברקע הדילמה הזו עומדת ההחלטה האומללה והשגויה של הממשלה על פינוי יזום של יישובי הצפון בימים הראשונים של המלחמה חרף העובדה שנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן העביר מסר הרתעה חד-משמעי לחזבאללה ואיראן.

פינוי התושבים מיישובי גבול הצפון העניק לחזבאללה הישג היסטורי. לראשונה בתולדות העימותים עם ישראל, פונו עשרות אלפי תושבים מרצועת הגבול עם לבנון בהחלטת ממשלה, ולא ביוזמה פרטית של תושבים בצפון.

במלאת שישה חודשים לפינוי יישובי הצפון הסמוכים לגבול עם לבנון, בעוד ההתכתשות המדודה עם חזבאללה נמשכת, דורשים בצדק הפליטים בארצם מהממשלה למצוא פתרון צבאי או מדיני שיאפשר להם לחזור לביתם.

תאריך היעד שהציגה הממשלה בפני ראשי הרשויות בצפון היא בחודשי הקיץ, לקראת 1 בספטמבר, מועד פתיחת שנת הלימודים, כאשר לכולם ברור שתאריך זה עשוי להידחות בקלות, והדחייה עשויה להגיע אף לשנה.

תאריך היעד שהציגה הממשלה בפני ראשי הרשויות בצפון היא בחודשי הקיץ, לקראת 1 בספטמבר, מועד פתיחת שנת הלימודים, כאשר לכולם ברור שתאריך זה עשוי להידחות בקלות, והדחייה עשויה להגיע אף לשנה

לתושבים הוותיקים ביישובים הגובלים בלבנון אין אשליות למציאת פתרון צבאי בתום תקופת ההמתנה הנוכחית. ישראל יקוטי בן ה-70, ממושב דוב"ב, אמר בריאיון ל"הארץ": "יש הרבה שאומרים לתקוף ולהרוס את לבנון, להרחיק את חזבאללה מהגבול כדי שנוכל לחיות בישוב, אבל אני לא רוצה שאף חייל ייהרג בגללי. זה יהיה על המצפון שלי כל החיים…"

"אם תהיה מלחמה ייהרגו לנו 500-600 חיילים, ואז בעוד חמש-שש שנים שוב תהיה מלחמה", הוסיף.

האופציה של יציאה למלחמה כוללת נגד חזבאללה בלבנון שאותה מזכיר שוב ושוב שר הביטחון יואב גלנט ("להחזיר את לבנון לתקופת האבן"), היא מורכבת ומסוכנת ביותר.

מפקדי הצבא מקפידים להצהיר שצה"ל "נערך" להרחבת הלחימה בצפון, תגבר כוחות באזור כי החלו אימונים לקראת הלחימה נגד חזבאללה, ולאחרונה אף פורסם על ביצועו של תרגיל מטכ"לי לבחינת האפשרות של המשך לחימה בדרום במקביל למלחמה בצפון.

לגבי שיקול דעתו של שר הביטחון הנוכחי ניתן ללמוד מהפרסומים על כוונתו לפתוח במלחמה בצפון אחרי מתקפת ה-7 באוקטובר, למרות מאמצי הממשל האמריקאי למנוע אותה. היום ידוע לנו שכניסתם של בני גנץ וגדי איזנקוט לקבינט המלחמה מנעה את יציאתה של ישראל למלחמה כוללת בצפון ומלחמה קרקעית בשתי חזיתות.

לגבי שיקול דעתו של שר הביטחון הנוכחי ניתן ללמוד מהפרסומים על כוונתו לפתוח במלחמה בצפון אחרי מתקפת ה-7 באוקטובר, למרות מאמצי הממשל האמריקאי למנוע אותה

אולם מעבר לרמה ההצהרתית, מקבלי ההחלטות בישראל צריכים לקחת בחשבון לפני שהם מקבלים החלטה בנושא יציאה למלחמה בצפון את מצבה המדיני הנוכחי של ישראל בעולם, ובעיקר היחסים עם ארה"ב תחת ממשל ביידן.

החלטה על יציאה למלחמה בלבנון היא בעייתית גם מבחינה פנימית לנוכח אבדן האמון הציבורי בראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו והשסעים בחברה הישראלית בעקבות ההפיכה המשטרית, מלחמת ה-7 באוקטובר והפקרת החטופים.

לכך יש להוסיף את העומס הרב על מערך המילואים של צה"ל, המחיר הכבד בחיי אדם והעלויות הכלכליות של מלחמה שנייה באותה שנה. ומה עשויה להיות "תמונת הסיום" של אותה מלחמה? שהרי נלחמנו שנים רבות בלבנון, ואין לנו עניין לחזור אליה.

מנגד, יש לקחת בחשבון את המצב הפנימי בלבנון. נראה כי חזבאללה נתקל בהתנגדות להסלמה במלחמה עם ישראל מצד הקהילה הנוצרית בכפרי הדרום ובשאר חלקים לבנון, אליהם מצטרפים גם לבנונים סונים שאינם ששים להיקלע למלחמה נוספת עם ישראל.

פרשנים לענייני ערבים מצביעים על התנגדות פוטנציאלית להרחבת המלחמה גם באחד ממוקדי השליטה האזרחית והצבאית של הארגון בבקעת הלבנון, ובעיקר במחוז בעלבכ שם רוב האוכלוסייה היא שיעית. השורה התחתונה היא שלחזבאללה והפטרונית שלו איראן, אין אינטרס להיגרר למלחמה כוללת נגד ישראל.

ניתוח קר של המשבר העמוק והרב-ממדי שבו נמצאת ישראל בימים אלה מוביל למסקנה חד-משמעית: אסור לישראל ליזום מלחמה כוללת בצפון נגד חזבאללה.

ניתוח קר של המשבר העמוק והרב-ממדי שבו נמצאת ישראל בימים אלה מוביל למסקנה חד-משמעית: אסור לישראל ליזום מלחמה כוללת בצפון נגד חזבאללה

לאחר הסכם לשחרור החטופים והפסקת האש ברצועה, יחזור השקט לגבול הצפון. בסיוע ובתיווך אמריקאי על ישראל לתבוע יישום מלא של החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701 מאוגוסט 2006, ובעיקר הסגת כוח רדואן מעבר לנהר הליטני.

האתגרים העיקריים הניצבים בפני מקבלי ההחלטות הנוכחיים ויורשיהם בתפקיד הם בזירת הסכסוך הפנימי בין ישראל לפלסטינים, ופחות מול איראן וחזבאללה.

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאחרונה לאור בהוצאת כרמל.