לאחרונה חזרתי מביקור בלונדון, שם הוזמנתי למספר מפגשים פרטיים עם קבוצות מצומצמות של אנגלים, ברובם הגדול יהודים אינטלקטואלים אמידים ומשכילים, שהיו מוטרדים מאוד מההתפתחויות בארץ ובאנגליה בעקבות המלחמה בעזה.

אלו היה מפגשים מאוד מעניינים. ישבנו ברוב המקרים ליד שולחן משפחתי מורחב, אכלנו אוכל טעים, שתינו יין טוב, ודיברנו על המלחמה בעזה והשלכותיה על חיי היהודים באנגליה.

מהמפגשים עם יהודים אינטלקטואלים באנגליה עלה שהם מוטרדים מאוד מההתפתחויות. לרוב ישבנו ליד שולחן משפחתי מורחב ודיברנו על המלחמה בעזה והשלכותיה על חיי היהודים שם

באחת הפגישות השתתף אדם שהיה בריסטר (barrister, עו"ד המתמחה בהגנה משפטית כסנגור, בייעוץ משפטי וייצוג בכל ערכאות בתי משפט) במערכת המשפט האנגלית.

בדבריו הוא הציג את השקפתו החדשה שלו, ולטענתו גם של רבים אחרים מיהודי אנגליה – לגבי אלו שהתגלו מאז ה-7 לאוקטובר כאויבים שלהם באנגליה, כאלו הרוצים בחיסול ישראל והעם היהודי במסווה הסיסמה "מהים ועד הנהר – פלסטין תהיה חופשית".

הוא הציג את התחושה שלו, לפיה הם לא יכולים עוד לשבת בבית בלי לעשות כלום, וכי לשבת בבית ולהרגיש חוסר אונים אינה אפשרות יותר מבחינתו. בתמצית – לתפיסתו יהודי אנגליה לא יכולים להרשות לעצמם להישאר נאיבים, כי בתוך זמן קצרצר הם עלולים למצוא עצמם בסכנה קיומית, אם לא יתאחדו ויפעלו כדי להגן על עצמם ועל עמם.

*  *  *

בדבריו ובדברי אחרים אתם נפגשתי אפשר היה לשמוע הד מדברי הבמאי היהודי סטיבן ספילברג. ספילברג התייחס לראשונה ב-26 למרץ 2024, מול מצלמה, למלחמה ברצועת עזה ולחששותיו מפני העלייה באנטישמיות ומכך שההיסטוריה חוזרת.

בנאום שנשא במסגרת טקס בו הוענקה לו מדליה מטעם אוניברסיטת דרום קליפורניה, במלאת 30 שנה להקמת "קרן שואה", הודיע ספילברג כי יתעד עדויות של ניצולי טבח 7 באוקטובר. הוא התייחס ישירות לאנטישמיות, לסנטימנטים האנטי-יהודיים ההולכים ומתרבים – לנוכח המלחמה הנמשכת בעזה:

"אלו שלא זוכרים את העבר נידונו לחזור עליו…אני הולך ונהיה מודאג מכך שאנחנו נידונו לחזור על ההיסטוריה: שנצטרך שוב להילחם על עצם זכותנו להיות יהודים".

בנאומו קרא ספילברג בן ה-77 גם לחמלה עבור הצד השני:

"אל מול הברוטליות והרדיפה, תמיד היינו אנשים חזקים ורחומים שמבינים את כוחה של אמפתיה. אנו יכולים לזעום אל מול המעשים המתועבים שבוצעו בידי הטרוריסטים של 7 באוקטובר, וגם למחות על הרג נשים וילדים תמימים בעזה".

באשר לקרן עדויות ניצולי השואה שהקים ב-1994, אמר ספילברג בנאומו כי חשיבותה גדולה כעת משהייתה ב-1994:

"היא הכרחית בעקבות האירועים הנוראיים של טבח 7 באוקטובר, היא הכרחית כדי לעצור אלימות פוליטית שנגרמת בידי דיס-אינפורמציה, תיאוריות קונספירציה ובורות. היא הכרחית משום שלעצור את עליית האנטישמיות והשנאה מכל סוג, יש חשיבות קריטית לבריאותה של הרפובליקה הדמוקרטית שלנו, כמו גם לעתידה של הדמוקרטיה בכל רחבי העולם המתורבת".

קרן השואה אספה במרוצת השנים מעל 56 אלף עדויות של ניצולי שואה לשימור עבור הדורות הבאים, ואילו בדצמבר 2023, חודשיים אחרי טבח 7 באוקטובר, הודיע ספילברג כי יצרף אליה את העדויות ממנו:

"מעולם לא דמיינתי שאצפה בכזו ברבריות נגד יהודים במהלך חיי".

*  *  *

בפגישה אחרת שנוכחתי בה באנגליה השתתף גם ג'ון ג'יי, יליד 1956 בלונדון ועיתונאי שערך, בין היתר, את הסיקור העסקי של הסנדיי טלגרף ולאחר מכן של הסנדיי טיימס, ועובד כיום בניהול קרנות השקעות.

בין השאר דיברנו על אביו, אלק ג'יי, שהגיע ב-22 במאי 1940 לקאלה בצרפת עם הגדוד שלו. החיילים האנגלים בקאלה לא פונו עם פינוי דנקירק ולאחר ארבעה ימי לחימה אינטנסיביים אלק ג'יי נפל בשבי יחד עם עמיתיו שלא נהרגו. מצבו כשבוי מלחמה היה מסוכן במיוחד בהיותו יהודי.

הוא היה מודע היטב לנחישותם של הנאצים להשמיד את היהודים אך הוא לא נרתע וניסה לברוח חמש פעמים. כאשר הצליח להימלט, הוא חבר לפרטיזנים צ'כים ונלחם לצידם בשלבי הסיום של המלחמה.

לאחר 4 ימי לחימה אינטנסיביים אלק ג'יי נפל בשבי עם עמיתיו בקאלה שלא נהרגו. מצבו כשבוי מלחמה היה מסוכן במיוחד בהיותו יהודי. הוא היה מודע לנחישות הנאצים להשמיד את היהודים וניסה לברוח 5 פעמים

האירועים שעבר אלק ג'יי במלחמה הזכירו לי את האירועים שעבר מיקי ברודי, שהיה דוד של אשתי אירית, בחזית המזרחית של צרפת באותה התקופה. גם הוא היה שבוי מלחמה במצב מסוכן בהיותו יהודי. גם הוא ברח מהשבי מספר פעמים, וגם הוא, לאחר שנתפס, הועבר למחנה שבויים בו שוכנו אלו שנתפסו לאחר שברחו מהשבי.

מחנות שבויים אלו היו מעין אוניברסיטאות ללימודי בריחה מהשבי, ואכן לאחר מספר ניסיונות בריחה – גם אלק ג'יי וגם מיקי ברודי הצליחו להימלט מהשבי הגרמני.

במחנה השבויים שממנו ברחו ונתפסו היה גם פרנסואה מיטראן, לימים נשיא צרפת, שהיה אלוף בזיוף חותמות גרמניות ואחרות על ידי גילוף בתפוחי אדמה. מיטראן עזר למיקי ברודי בהכנת המסמכים המזויפים שאפשרו את בריחתו מהשבי וחזרתו להילחם עם כוחות צרפת החופשית.

ג'ון ג'יי שיחזר את מלחמתו של אביו באמצעות חומר ארכיוני מארבע מדינות ומקורות רבים אחרים, בהם דוחות שבויים. התוצאה היא ספר מרתק ומעורר השראה. שיצא לאור לפני כעשר שנים, ב-2014, בשם Facing Fearful Odds''. י

יום אחרי המפגש קבלתי מג'ון ג'יי בדואר עותק מספרו. הספר ריתק אותי, בין השאר בעקבות התיאור של חיי השבויים בשבועות הראשונים לשביים, שנראים לי דומים לחיי החטופים והשבויים בעזה, ועם תובנות דומות לגבי גורלם.

בין השאר מתאר הספר את הבעיה המיידית ביותר עבור החייל הרגיל השבוי או החטוף – לשמור על אחדות בין הגוף והנפש. מחסור או ההיעדרות המוחלטת של מה שקודם לכן היה מובן מאליו – ממזון ושתיה ועד לשינה ופרטיות – הם דבר שכל אסיר היה צריך להשלים אתו, פיזית ונפשית.

תקופות מסוימות היו גרועות יותר מאחרות, אך במשך הזמן החטופים והשבויים נאלצו להתמודד עם מציאות של מחסור כמעט מתמיד.

הספר מתאר את הבעיה המיידית של החייל השבוי או החטוף -שמירת הגוף והנפש יחד. מחסור או היעדרות של המובן מאליו – ממזון ושתיה ועד לשינה ופרטיות – הם דבר שכל אסיר נדרש להשלים אתו, פיזית ונפשית

בעיה נוספת הייתה ההלם הפסיכולוגי של התבוסה. כמה ימים לפני נפילתם בשבי הם פעלו תחת פקודות ביחידות מאורגנות. או, במקרה של החטופים ממסיבת הריקודים נובה, ערב קודם לחטיפתם הם היו בני אדם חופשיים רוקדים ושמחים.

עכשיו הם היו חסרי אונים, מרגישים כמו בקר, כמו צאן לטבח, מופשטים מיכולתם לעשות כל דבר עצמאי. אחרי הדריכות וההתרגשות של הקרב והחופש באה מעין תרדמת של ייאוש עמום וחסר משמעות. מעין זעזוע מוח מוחלט של כל יכולת חשיבה.

יש להחזיר את החטופים מייד, מוקדם ככל האפשר, בלי להיכנס לפלפול בדבר יציבות ממשלת נתניהו שאחראי לטבח ולחטופים של ה-7 לאוקטובר.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.