אילוסטרציה: משאבת נפט (צילום: AP Photo/Eric Gay)
AP Photo/Eric Gay

המתח במזרח התיכון גואה, מחיר הנפט מזנק – והמשטר האיראני מרוויח

מחיר הנפט זינק מייד אחרי החיסול בדמשק, ואחר כך זינק שוב לקראת המתקפה האיראנית על ישראל ● זו לא פעם ראשונה שמלחמה מקפיצה את מחירי הנפט ● המרוויחות העיקריות מהתייקרות הנפט הן המדינות שמייצאות אותו: רוסיה, ערב הסעודית, איחוד האמירויות – וגם איראן

בשבועיים האחרונים נרשם זינוק חד במחירי הנפט. עם פתיחת המסחר בבורסות הסחורות בעולם ביום שני לפני שבועיים, 1 באפריל, ב־9:00 בבוקר שעון ניו יורק (16:00 בישראל, 16:30 באיראן), נסחר הנפט הגולמי מסוג "ברנט" בכ־87.3 דולר לחבית. ביום שישי שעבר, 12 באפריל, הוא נסחר ביותר מ־91 דולר לחבית.

שעה אחרי פתיחת המסחר ב־1 באפריל (10:00 בניו יורק), תקפו מטוסי קרב את הקונסוליה האיראנית בדמשק בתקיפה שיוחסה לישראל. בשעות הראשונות אחר כך, מחיר הנפט לא עלה. במשך יום המסחר פורסם כי אחד מ־16 ההרוגים בתקיפה היה מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס האיראני. מ־17:00 עד 20:00 (שעון ניו יורק) מחיר חבית "ברנט" זינק מ־87.3 ל־88 דולר.

למוחרת, החלו במשטר האיראני והסורי לאיים בתגובה אלימה, ורוסיה גינתה את החיסול בחריפות ודרשה לכנס את מועצת הביטחון של האו"ם. נפט "ברנט" טיפס מ־87.7 ל־89.2 דולר לחבית.

תנודות יומיות כאלה במחירי הנפט מתרחשות מפעם לפעם בגלל סיבות טכניות של המסחר, אבל כאשר אין אירועים כלכליים, מדיניים או צבאיים חריגים ברקע, השוק מתקן במהרה את מחיר הנפט, שחוזר לרמה דומה לזו שזינק ממנה. בחודש שעבר מחיר נפט "ברנט" התנדנד בין 85 ל־87 דולר לחבית.

זירת התקיפה בדמשק, סמוך לשגרירות האיראנית, בה חוסל חסן מדהווי, מפקד כוח קודס של איראן בסוריה ולבנון. 1 באפריל 2024 (צילום: Maher AL MOUNES / AFP)
זירת התקיפה בדמשק, סמוך לשגרירות האיראנית, בה חוסל חסן מדהווי, מפקד כוח קודס של איראן בסוריה ולבנון. 1 באפריל 2024 (צילום: Maher AL MOUNES / AFP)

אבל בתחילת אפריל מחיר הנפט זינק ולא חזר למחירי מרץ. ב־3 לאפריל מחיר חבית "ברנט" הגיע ל־89.6 דולר; ב־5 באפריל – 91.8 דולר. מאז הוא מתנדנד בין 89.5 ל־92 דולר לחבית.

ביום שישי שעבר בבוקר שעון ארה"ב (אחר־הצוהריים במזרח התיכון) פורסמו ידיעות בתקשורת העולמית, שהתבססו על הערכות מודיעיניות, לפיהן התקפה איראנית ישירה על ישראל תיפתח תוך 48 שעות. מספר אתרים אמריקאים אף ציטטו גורמי מודיעין שהזהירו ממתקפה "בשעות הקרובות".

ביום שישי שעבר בבוקר (שעון ארה"ב) פורסמו ידיעות לפיהן התקפה איראנית על ישראל תיפתח תוך 48 שעות. נפט "ברנט" זינק במהלך היום מ־90.6 ל־91.8 דולר לחבית

נפט "ברנט" זינק במהלך היום מ־90.6 ל־91.8 דולר לחבית. בערב (שעון ארה"ב), כשהתברר שהמתקפה האיראנית לא החלה מייד והיו מי שתהו אם בכלל תגיע, המחיר ירד בחזרה ל־90.3 דולר לחבית.

בימי שבת וראשון כמעט לא מתקיים מסחר בבורסות הסחורות. הבוקר (יום שני), במסחר בשוקי אסיה, נפט "ברנט" ירד ל־90.1 דולר לחבית, אחרי שהמתקפה האיראנית נכשלה והתברר לפי שעה כי ישראל לא מתכוונת להגיב.

הזינוק במחירי הנפט קשור ישירות לחילופי המהלומות בין ישראל לאיראן. קרוב לחצי מייצור הנפט בעולם מתרכז בחצי האי ערב והמפרץ הפרסי. ערב הסעודית היא יצואנית הנפט הגדולה בעולם; עיראק, איחוד האמירויות, כוויית ואיראן הן בין היצרניות הגדולות ביותר. מלחמה אזורית עלולה לשתק את המסחר ולהביא למחסור בנפט, ומתיחות באזור מדאיגה את המשקיעים ומקפיצה מחירים.

מטוס חיל האוויר נערך להגנה על שמי ישראל מהתקיפה האיראנית, 14 באפריל 2024 (צילום: דובר צה"ל)
מטוס קרב שלקח חלק ביירוט המתקפה האווירית של איראן על ישראל, 14 באפריל 2024 (צילום: דובר צה"ל)

לזינוק במחירים יש סיבה נוספת, גם היא פוליטית וקשורה, בין השאר, לאיראן. ב־4 באפריל – יומיים אחרי חיסול זאהדי – נפגשו ראשי קרטל יצואניות הנפט "אופק+" (שדרוג של קרטל "אופק"), שבראשו עומדות רוסיה וערב הסעודית וכולל 23 מדינות עולם שני ושלישי, ביניהן איראן. בפגישה הוחלט לא להגדיל את ייצוא הנפט, למרות העלייה בביקוש לנפט.

הפגישה התנהלה תוך התעלמות מהחיסול ואיומי המלחמה, ודנה במדיניות ייצוא הנפט על רקע השיפור במצב הכלכלה העולמית שהביא לעלייה בביקוש לנפט – תהליך שכבר הביא לעלייה הדרגתית במחירי הנפט השנה, מאזור ה־77 דולר לחבית "ברנט" בינואר לאזור ה־86 דולר לחבית במרץ.

ב־4 באפריל – יומיים אחרי חיסול זאהדי – נפגשו ראשי קרטל יצואניות הנפט "אופק+". בפגישה הוחלט לא להגדיל את ייצוא הנפט, למרות העלייה בביקוש לנפט

מקצת מהאנליסטים של שוק הנפט מתייחסים להחלטת "אופק+" על אי הגדלת הייצוא כסיבה העיקרית להתייקרות הנפט הנוכחית; רוב הפרשנים מדגישים את השפעת המלחמה ומזהירים כי אם המתיחות בין ישראל לאיראן תימשך, או אף תתדרדר למלחמה כוללת, המחירים יעלו עוד יותר.

אחת המרוויחות מהתייקרות הנפט היא איראן עצמה. איראן היא יצרנית הנפט השישית בגודלה בעולם, עם תפוקה של כשלוש מיליון חביות נפט ביום. בעבר היא נמנתה על יצואניות הנפט הגדולות בעולם; ייצוא הנפט שלה רשם ירידה חדה בעשור הקודם, בשל הסנקציות שהטילו מדינות המערב על המדינה. אבל הייצוא האיראני נמשך, בעיקר לסין, ואף גדל בחזרה בשנים האחרונות.

המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי בתפילת עיד אל-פיטר בטהראן, 10 באפריל 2024 (צילום: KHAMENEI.IRAFP)
המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי בתפילת עיד אל־פיטר בטהרן, 10 באפריל 2024 (צילום: KHAMENEI.IRAFP)

איראן ייצאה ב־2023 כחצי מיליארד חביות נפט, מתוכם יותר מ־400 מיליון חביות לסין, שאינה מכבדת את הסנקציות וזקוקה לכמויות אדירות של נפט. מחיר הנפט נע אשתקד בסביבות ה־80 דולר לחבית, כך שייצוא הנפט הניב הכנסה של כ־40 מיליארד דולר לחברת הנפט האיראנית הנמצאת בבעלות המשטר.

ניתן להעריך, אפוא, כי התייקרות הנפט ב־1% מניבה למשטר האיראני הכנסה של כ־400 מיליון דולר בשנה (כולל עלויות הפקה) – יותר ממיליון דולר ביום.

איראן ייצאה ב־2023 כחצי מיליארד חביות נפט. מחיר הנפט נע אשתקד בסביבות ה־80 דולר לחבית. ייצוא הנפט הניב הכנסה של כ־40 מיליארד דולר לחברה בבעלות המשטר

בשבועיים האחרונים הנפט התייקר בכ־4%. ההתייקרות הניבה למשטר עשרות מיליוני דולרים, שיצטברו למיליארדים אם תימשך. איראן הפסידה לישראל ובעלות בריתה בשדה הקרב, אך ההתגוששות עצמה מניבה לה הכנסה נאה, או, לפחות, כיסוי להוצאות הלחימה.

המשטר האיראני אינו המרוויח היחיד מהתייקרות הנפט, ואף לא הגדול ביותר. ערב הסעודית ייצאה ב־2023 נפט בהיקף של כ־236 מיליארד דולר; התייקרות ב־1% ב־2024 תניב לכלכלה הסעודית יותר משני מיליארד דולר. ייצוא הנפט הרוסי נפגע מהסנקציות המערביות, ובכל זאת הגיע אשתקד לכ־100 מיליארד דולר; התייקרות של 1% במחיר הנפט שתימשך שנה תניב לרוסיה כמיליארד דולר.

בארות הנפט בסעודיה (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)
בארות הנפט בסעודיה (צילום: יוסי זמיר, פלאש90)

איחוד האמירויות וכוויית העשירות ועיראק הענייה מרוויחות גם הן הון עתק ממכירות נפט. את הנפט במדינות הללו מפיקות חברות פרטיות, אבל המשטרים הסמכותניים שותפים בהן ומרוויחים מעל ומתחת לשולחן הון עתק מהתייקרות הנפט.

ארה"ב, קנדה ובריטניה מייצאות נפט בהיקפים דומים לכמויות הנפט שהן מייבאות. התייקרות הנפט מעלה את מוצריהם של כל המוצרים וגורמת לסחרור אינפלציוני, כך שלמעצמות המערביות הללו אין אינטרס בהתייקרות.

בשבועיים האחרונים הנפט התייקר בכ־4%. ההתייקרות הניבה למשטר עשרות מיליוני דולרים, שיצטברו למיליארדים אם תימשך – או, לפחות, כיסוי להוצאות המלחמה

הנפגעות העיקריות מהתייקרות הנפט הן המדינות המסתמכות בעיקר על ייבוא: צרפת, גרמניה, אוקראינה ומרבית מדינות אירופה; סין, הודו, טורקיה, מצרים, ירדן, לבנון – וגם ישראל.

זו לא הפעם הראשונה שמלחמות ומתיחות מדינית מייקרות את הנפט. הזהב השחור התייקר בכ־4% מייד עם פרוץ מלחמת עיראק, בתחילת 2003. הוא זינק גם עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, ביולי 2006, מחשש שהמלחמה תתרחב ותהפוך למלחמה אזורית. גם איומים של בכירים איראנים בהשמדת ישראל, ואיומים ישראלים בתקיפה באיראן, הקפיצו מיידית את מחיר הנפט בעבר.

מפגין עצור מחזיק בשלט "לא למלחמה" בסנט פיטרסברג, רוסיה, 24 בפברואר 2022 (צילום: AP Photo/Dmitri Lovetsky)
מפגין עצור מחזיק שלט "לא למלחמה" בסנט פטרסבורג,  רוסיה, 24 בפברואר 2022 (צילום: AP Photo/Dmitri Lovetsky)

הזינוק הגדול ביותר במחירי הנפט במאה הנוכחית התחולל בשבוע שבו פרצה המלחמה באוקראינה. מחיר "ברנט" קפץ בשבוע שבו החלה המלחמה ב־26%, מכ־92 דולר לחבית ב־21 בפברואר 2022 ל־114 דולר לחבית ב־28 בפברואר. זאת, בשל הסנקציות שעצרו את מכירת הנפט הרוסי למערב והחשש ממלחמת עולם.

עם זאת, ניתוח מחירי הנפט במשך השנים מראה כי מלחמות מקפיצות אותם בטווח הקצר, אך בטווח הארוך הם מושפעים יותר מתהליכים כלכליים. המשבר הפיננסי הגלובלי (2008–2011) ומגפת הקורונה הורידו את מחירי הנפט יותר מכל אירוע אירוע פוליטי או מדיני.

למשטר באיראן יש אינטרס כלכלי בחילופי האיומים, נוסף על השיקולים הדתיים והפוליטיים. מנהיגי איראן הודו בעבר באינטרס הזה ואיימו שהמחירים "יעלו מסיבה פוליטית"

לפעמים קשה להפריד בין הגורמים השונים: בשנים 2003–2007 הנפט התייקר בהתמדה, בעיקר בשל המהפכה התעשייתית שהתחוללה באותו זמן בסין, הודו ומזרח אסיה. נראה כי גם המלחמה המתמשכת בעיראק והאיום הגובר של איראן על ישראל ומדינות ערב דחפו את המחירים כלפי מעלה, אך לא ברור עד כמה.

למשטר באיראן יש, אפוא, אינטרס כלכלי בחילופי האיומים, בנוסף לקנאות הדתית, השנאה ושיקולי הפוליטיקה הפנימית (גם אם לא כדאי לו להסתכן במלחמה ממש). מנהיגי איראן הודו בעבר באינטרס הסמוי הזה ואיימו שהמחירים "יעלו מסיבה פוליטית".

איראנים חוגגים בכיכר פלסטין בטהרן אחרי שהחלה מתקפת איראן על ישראל, 14 באפריל 2024 (צילום: ATTA KENARE / AFP)
איראנים חוגגים בכיכר פלסטין בטהרן אחרי שהחלה מתקפת איראן על ישראל, 14 באפריל 2024 (צילום: ATTA KENARE / AFP)

לישראל, שמתמודדת עם הזעם והדחף המובן להגיב למתקפה בעוצמה, כדאי לקחת בחשבון, בין השאר, את הרווח שההתלהמות מעניקה לאויבתה הגדולה.

עוד 1,128 מילים
סגירה