לילה אחד של הגנה מפני 331 טילי שיוט, כטב"מים וטילים בליסטיים עלה לישראל כארבעה מיליארד שקל על כ־16 דקות פחות או יותר. כלומר, הוצאה של כ־250 מיליון שקל בדקה.
כל זה בהתחשב בעלויות הגבוהות של הזנקת עשרות המטוסים שפטרלו באוויר בו־זמנית. עלות טיסה כזו מוערכת בכ־25 אלף דולר לשעה. העלות הגבוהה יותר היא של טילי היירוט מהקרקע ומהאוויר, כשעלות של טיל חץ למשל עומדת על 3.5 מיליון דולר – וכל זה עוד אחרי עזרה מכוחות אוויר ירדנים, בריטים ואמריקאים.
הנתונים האלו מחייבים את הגורמים הדוחפים את ישראל להגיב בעוצמה לענות על השאלה מאיפה יגיע הכסף כדי להתמודד עם מתקפה איראנית גדולה בהרבה, בהינתן שארה"ב תסרב לקחת חלק ממנה או לממן אותה?
באופן תאורטי יש סיכוי שמתקפה איראנית גדולה בהרבה תכלה את כל תקציב הביטחון שלנו, העומד על כ־64 מיליארד שקל (בימי שגרה), בתוך כמה ימים בודדים
נניח לרגע בצד את עלויות התקיפה הישראליות. הממשל באיראן הבטיח להגיב בעוצמה גדולה יותר במקרה של תקיפה ישראלית נוספת. מה יקרה אם טהרן תממש את הבטחתה ומספר טילי השיוט, הטילים הבליסטיים והכטב"מים יעמוד על 3,331 – ואולי על עשרות אלפים בהמשך? מדובר בתרחיש ריאלי בהתחשב בעובדה שצבא איראן הוא אומנם מיושן, אבל ידוע כמעצמת טילים וכטב"מים.
כלומר, באופן תאורטי יש סיכוי שמתקפה איראנית גדולה בהרבה תכלה את כל תקציב הביטחון שלנו, העומד על כ־64 מיליארד שקל (בימי שגרה), בתוך כמה ימים בודדים. זה בלי להיכנס לשאלה האם לישראל יש בכלל מספיק טילי יירוט כדי להגן על עצמה מול מתקפה כזו.
ועוד לא דיברנו על העלויות הכלכליות הלא ביטחוניות: האפשרות לפגיעה בתשתיות חיוניות – שישביתו מפעלים חיוניים; השבתה מתוכננת של המשק; התיירות שלא תגיע; אובדן אמון המשקיעים; קריסת השקל; נפילת הבורסות.
רק לפני כחודש התבשרנו שהגירעון המצטבר של ישראל המשיך לטפס גם בחודש מרץ. כרגע הגירעון עומד על 6.2% מהתוצר השנתי. אם נפרוט את המספר הזה לשקלים נקבל גירעון עצום בסכום של 117.3 מיליארד שקל
והכי גרוע – זה ירחיב את הצורך, בניגוד לשאר המלחמות הקודמות, לממן עשרות אלפי פליטים נוספים ברחבי הארץ, אחרי חצי שנה שבה כילתה המדינה את כל הרזרבות התקציביות שהיו לה.
רק לפני כחודש התבשרנו שהגירעון המצטבר של ישראל המשיך לטפס גם בחודש מרץ. כרגע הגירעון עומד על 6.2% מהתוצר השנתי. אם נפרוט את המספר הזה לשקלים נקבל גירעון עצום בסכום של 117.3 מיליארד שקל – שיא של כל הזמנים.
לפי התחזיות, אפילו יעד הגירעון שהציב האוצר ל־2023 בגובה 6.6% ייפרץ. מלחמה נגד איראן עלולה לגרום לפריצה גדולה הרבה יותר – ולתגובה הישראלית עלולה להתלוות הורדות דירוג אשראי נוספות. המשמעות היא שישראל תצטרך לשלם הרבה יותר על החוב שהיא מגייסת מהשווקים.
נגיד בנק ישראל הפרופסור אמיר ירון הבהיר בסוף מרץ כי ישראל כבר מתומחרת בעולם לפי דירוג אשראי נמוך של BBB. כלומר, כבר עכשיו ישראל נחשבת בשווקים בעלת סיכון גבוה, כאילו הייתה לפחות מקסיקו או הונגריה.
כ־70 מהכטב"מים יורטו הלילה על ידי מטוסי בעלות הברית של ישראל. מכאן יוצא כי תקיפה באיראן תטיל משקולת כבדה נוספת על הגב הכלכלי הקורס ממילא של ישראל
לכל זה צריך להוסיף גם את שבירת האמון מול בעלות הברית שלנו, שמתנגדות בתוקף לתגובה ישראלית, ובראשן ארה"ב. אם נגיב בניגוד לדעתן יהיה לזה גם מחיר כלכלי. זה יכול להתבטא בעצירת הסיוע האמריקאי ובהפסקת חלק משיתוף הפעולה הצבאי איתה.
צריך לזכור שכ־70 מהכטב"מים יורטו הלילה על ידי מטוסי בעלות הברית של ישראל. מכאן יוצא כי תקיפה באיראן תטיל משקולת כבדה נוספת על הגב הכלכלי הקורס ממילא של ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
השאלה היא העלות שהתקיפה הייתה על איראן- בעיקר מבחינת הטילים הבליסטים. בנוסף אם ישראל תבצע מתקפת נגד על איראן אז העלות שאיראן תחווה תהיה יותר גדולה מזו וישראל חוותה רק מעצם העובדה שלאיראן יש מערכות הגנה יותר חלשות וכלכלה משמעותית יותר חלשה. מלחמה זה דבר יקר לשני הצדדים, אך הצד שיכול לממן מלחמה בצורה יותר אפקטיבית הוא יהיה הצד המנצח, ובמקרה זה זה יהיה אנחנו . נניח שישראל תהיה באמת במלחמה נגד איראן- מספר טילים בליסטיים ישראלים שאין לאיראנים הגנה אמיתית מפניהם יכולים לשתק את שדות הנפט באיראן ומכאן לבצע נזק כלכלי יותר גדול פי כמה וכמה ממה שהאיראנים יכולים לבצע לישראלים. ולכן בגלל שמלחמה היא קצת race to the bottom מבחינה כלכלית דווקא עדיף לישראל להיכנס למלחמה בגלל הסיבות הנ"ל. תוסיף גם את העובדה שטיל בליסטי איראני יעלה משמעותית יותר מטיל מיירט של חץ 3, ואת העובדה שמערכת הלייזר תיכנס לשימוש והפעלה במהלך השנה-חצי שנה הקרובה (מה שמנטרל כטבמים) ואתה מקבל מצב שדווקא ישראל תנצח כלכלית מלחמה נגד איראן.