התקיפה האיראנית נגד ישראל – הערות ראשוניות

כיפת ברזל משגרת יירוטים למתקפת איראן ב-14 באפריל, 2024 (צילום: AP Photo/Tomer Neuberg, File)
AP Photo/Tomer Neuberg, File
כיפת ברזל משגרת יירוטים למתקפת איראן ב-14 באפריל, 2024

התקיפה האיראנית הנרחבת על ישראל הינה אירוע חסר תקדים, שאין להקל ראש בחומרתו. מדובר בעימות ישיר איראני-ישראלי ראשון מסוגו, במהלכו שוגרו לעבר שני אתרים עיקריים בישראל, בסיסים של חיל האוויר, מעל ל-300 פריטי חימוש שונים. אירוע שעלול היה לגרום לאבדות ונזק רב.

סיכול הכוונות האיראניות, הישג מרשים בפני עצמו, איננו מפחית מעוצמת האתגר שהונח לפתחן של ישראל, ארה"ב ולמעשה האזור כולו.

סיכול הכוונות האיראניות, שעלולות היו לגרום לאבדות ולנזק רב, הוא הישג מרשים בפני עצמו, אך איננו מפחית מעוצמת האתגר שהונח לפתחן של ישראל, ארה"ב ולמעשה האזור כולו

בשלב זה ניתן אולי להצביע על מספר תובנות, שהתקיפה האיראנית "שמה חזק" על השולחן.

מבחינה צבאית

מדובר לכל הדעות בפעולה מרשימה, במהלכה איראן תקפה למעשה בו זמנית מחמישה יעדים שונים: איראן, עיראק, סוריה, לבנון ותימן. הגנרל האמריקאי מייקל NATAGA, מי שכיהן כ-Special Operation Command Central across the US Central Command (CENTCOM), הדגיש זאת בדיון שהתקיים (16) במכון למזרח התיכון בוושינגטון (MEI). לדבריו, לא מדובר במהלך של מה בכך, כולל עבור מדינה כארה"ב.

מעורבותה של ארה"ב

ארה"ב תצטרך, כך נראה, לבחון מחדש, בעקבות התקיפה האיראנית, את מדיניותה ביחס לאזור. וושינגטון ניסתה בשנים האחרונות להסיט את מוקד סדר העדיפויות שלה לזירות אחרות – סין, וכמובן סביב המלחמה באוקראינה – אולם נראה שהמזרח-התיכון "שואב" אותה מחדש לתשומות לב – מדיניות וגם צבאיות – גדולות יותר.

מדובר כעת אמנם בשנת בחירות, אולם המצב באזור יחייב, וכבר עושה זאת, להחלטות בטווח הזמן המיידי והקרוב. אופי התגובה הישראלית הלילה מקרין מעט אור על מרחב התמרון הישראלי מול ארה"ב, על העדפותיה של זו האחרונה, ועל יכולתה לנתב את ישראל למהלך מחושב ומרוסן.

ארה"ב תצטרך, כך נראה, לבחון מחדש, בעקבות התקיפה האיראנית, את מדיניותה ביחס לאזור. וושינגטון ניסתה בשנים האחרונות להסיט את מוקד סדר העדיפויות שלה לזירות אחרות כמו סין והמלחמה באוקראינה

הצלחה ישראלית?

מדובר מחד גיסא בהצלחה סיכולית מרשימה, אמנם בשיתוף-פעולה עם ארה"ב, בריטניה, צרפת ושחקנים מן האזור, אולם העלות הכלכלית הנלווית לכך עצומה, ומעלה סימני שאלה לגבי היכולת לעמוד בכך אם יישנו תקיפות מעין אלו. יתרה מזו, העובדה שלאחר שבעת חודשי לחימה בעזה ובחזית הלבנונית, איראן נכנסה לזירה באופן ישיר בעקבות החיסול בדמשק (1/4), לא תיזקף כהצלחה ישראלית, בלשון המעטה.

המדיניות האיראנית

איראן נאלצה לקבל החלטה אסטרטגית בעת שתקפה לראשונה את ישראל באופן ישיר. מבחינות רבות, התחושה שאיראן הקרינה, שלא הייתה לה ברירה בנסיבות שנוצרו מתגובה ישירה. כך ניתן לפרש גם את ההבהרה האיראנית מייד בתום התקיפה, כי מבחינתה זה סוף פסוק, וכי היא איננה מעוניינת בהסלמה מעבר לכך.

המדיניות האיראנית ארוכת השנים ביכרה שימוש בסוכניה באזור (Proxies) על פני פעולה ישירה מצידה. החיסול בדמשק, ובדגש על כך שנעשה במתקן דיפלומטי, חייב אותה, בראייתה, לחרוג מכך. המנהיג העליון עלי ח'מינאי מטיף בדרך כלל ל"סבלנות אסטרטגית", התקיפה הישירה מהווה אם-כן שינוי כיוון, שיש לבחון את השלכותיו.

שיתוף-הפעולה הבינלאומי והאזורי

השת"פ הבינלאומי והאזורי בסיכול התקיפה מהווה ביטוי חשוב ביותר של ההובלה האמריקאית, ושל המארג האזורי המרתק שנרקם בשנים האחרונות. מדובר בביטוי מרשים של מפגשי האינטרסים שנוצרו באזור, אל מול האיום האיראני.

יש בחשיפת המעורבות הירדנית בעיקר, ושל גורמים נוספים, כדי לייצר אתגר לא פשוט עבורם, בעיקר לנוכח חילוקי הדעות עם ישראל סביב המלחמה בעזה. הזירה הירדנית היא המאתגרת ביותר, לנוכח הצבת האסטרטגית בה מצויה הממלכה: אינטרסים אסטרטגיים משותפים עם ישראל, לצד החשש והמתח הברורים עקב מדיניותה של הממשלה הנוכחית בישראל בהקשר הפלסטיני.

מעבר לעלות הכלכלית העצומה של הסיכול, העובדה שלאחר 7 חודשי לחימה בעזה ובחזית הלבנונית, איראן נכנסה לזירה באופן ישיר בעקבות החיסול בדמשק – לא תיזקף כהצלחה ישראלית, בלשון המעטה

כאמור, מדובר לפי שעה בהערות ראשוניות, שיחייבו העמקה וליבון בשבועות ובחודשים הקרובים. הרבה תלוי באופי התגובה האיראנית למתקפה הלילה שמיוחסת לישראל, אם תגובה כזו תבוא. כך או כך, מדובר ב"נקודת מפנה אזורית" שישראל נכנסה אליה, לאו דווקא בכוונת מכוון, אלא להיפך.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 573 מילים
סגירה