הברית האזורית מצפה מישראל לפעול בשיקול דעת

באופן מדהים הסעודים, הירדנים – ולפי פרסומים זרים גם רבים אחרים – התייצבו לצד ישראל בלילה הגורלי במוצאי שבת שעברה, כאשר מאות כטב"מים וטילים איראניים נורו אל שטחה של מדינת ישראל, לראשונה בהיסטוריה.

למעשה, הירדנים, הסעודים וגם האחרים הגנו לא רק על ישראל אלא במידה רבה גם על עצמם.

מאז 1979 – כאשר הרפובליקה האסלאמית הכריזה כי היא מעוניינת לייצא את המהפכה האסלאמית לרחבי המזרח התיכון – המשטרים הערביים נמצאים בבעיה: למרות ההבדלים בין השיעים לסונים, המנגינה הרועמת של המהפכה האיראנית מצאה את דרכה ללב העולם הסוני, בעוד שהמדינות עם הרוב השיעי כמו עיראק ולבנון מצאו את עצמן בעיצומה של סערה אזורית.

למרות ההבדלים בין השיעים לסונים, המנגינה הרועמת של המהפכה האיראנית מצאה את דרכה ללב העולם הסוני, בעוד שהמדינות עם הרוב השיעי כמו עיראק ולבנון מצאו את עצמן בעיצומה של סערה אזורית

הפעילות האיראנית בסוריה, עיראק, תימן ולבנון והניסיון שלה לעשות נפשות במדינות מוסלמיות באפריקה ולייצר בסיסים ברחבי העולם – מאמריקה הלטינית ועד אירופה – מדאיגים מאוד את העמים הערבים שמבינים היטב שלא רק ישראל, אלא גם הם יכולים להיפגע.

חיילים איראנים חולפים על פני הנשיא אבראהים ראיסי בטקס לציון יום הצבא בטהרן, 17 באפריל 2024 (צילום: ATTA KENARE / AFP)

לכך אפשר להוסיף גם את הפעילות האיראנית נגד מתקני הנפט בערב הסעודית ב־2019; את התקיפות והפיגועים נגד התשתיות האמירתיות ב־2021–2022; את האיומים הבלתי פוסקים על מדינות המפרץ; ואת הפעילות החתרנית בשטח מדינות ערביות נוספות.

העולם הערבי סולד מאיראן ולא מעוניין בניצחונה הסמלי על ישראל משום שכל אחת מהבירות הערביות עלולה להיות הבאה בתור. המשוואה אכן השתנתה – איראן הפכה עם השנים ליותר לעומתית, נועזת ומסוכנת עבור האזור כולו.

יחד עם זאת, בבירות הערביות גם אין תיאבון למלחמה אזורית רחבה שרק תזין את הקיצונים ותגרום להרס ולאבדות קשות גם בשטחן. מבחינת ריאד, עמאן, אבו דאבי ואחרות, הגחמות האלימות של איראן נענו ביד קשה והחלומות באספמיה שלה, לפיהם הבריתות האזוריות עם ישראל קרסו – התרסקו לרסיסים.

אפשר לעצור כאן ולהמתין. את המסר הזה הן העבירו השבוע לישראל בתקווה שתימצא בירושלים אוזן קשבת שתבין כי מי שנהנה מתמיכה אזורית בהגנה, חייב גם לתת דין וחשבון כאשר הוא מסכן את שותפיו

אפשר לעצור כאן ולהמתין. את המסר הזה הן העבירו השבוע לישראל בתקווה שתימצא בירושלים אוזן קשבת שתבין כי מי שנהנה מתמיכה אזורית בהגנה, חייב גם לתת דין וחשבון כאשר הוא מסכן את שותפיו לברית.

הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי נפגש עם מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב, הגנרל מייקל קורילה, 12 באפריל 2024 (צילום: דובר צה"ל)

ממה שידוע לנו לפי שעה, ישראל קיבלה את ההמלצות (ואולי גם הדרישות) של השותפים האזוריים והבינלאומיים. התקיפה המיוחסת לישראל באזור העיר אספהאן ביום שישי לפנות בוקרן נשאה אופי מוגבל, כזה שאפשר לאיראנים לרדת מהעץ עליו טיפסו.

רק התנהגות רציונלית ומאופקת, תסייע לישראל לקדם את מטרותיה – חזרה של בטחון, יציבות ואפילו הרתעה.

שום דבר לא מפחיד את האיראנים כמו הברית המזרח-תיכונית שתשתף פעולה בבטחון, כלכלה ותחומים נוספים, בעוד איראן תתבוסס בבדידותה וכשלונה לזרוע הרס ושנאה. הצומת הבא בו תבחן התנהגות זאת על ידי בעלי הברית של ישראל באזור ובעולם היא רפיח.

שום דבר לא מפחיד את האיראנים כמו הברית המזרח-תיכונית שתשתף פעולה בבטחון, כלכלה ותחומים נוספים, בעוד איראן תתבוסס בבדידותה וכשלונה לזרוע הרס ושנאה

הקטארים נעלבו

"דוחה שוקלת מחדש את תפקידה כמתווכת בין ישראל לחמאס", כך פורסם ברשת אל־ג'זירה הקטארית השבוע. הקטארים, שתמכו מאז ומעולם בכל הארגונים האסלאמיסיטיים באשר הם ממצרים ועד סוריה, טוענים שחברי הקונגרס האמריקאי משמיצים אותם ומאשימים אותם בסיוע לטרור, בעוד שהם העבירו כסף לחמאס אך ורק לפי בקשתה של ישראל וארה"ב.

שר החוץ של איראן חוסיין אמיר עבדאללהיאן נפגש עם מנהיג חמאס אסמאעיל הנייה בדוחה, קטאר, 14 באוקטובר 2023 (צילום: משרד החוץ האיראני, באמצעות AP)

הניסיון להציג את התמיכה הקטארית האדיבה בקשת הרחבה של הארגונים האסלאמיסטיים – כגון האחים המוסלמים, ג'בהת פתח א־שאם, חמאס ועוד – בתור כניעה לבקשות של האמריקאים והישראלים הוא כמובן מעניין, אך ספק אם מישהו במדינות המערב אכן קונה את זה.

מדוע קטאר רצתה להזכיר לכולם דווקא ברגע זה עד כמה חיוני התפקיד שלה כמתווכת בין ישראל לחמאס? הרי המשא והמתן על שחרור החטופים תקוע, ישראל ממשיכה לאיים במבצע צבאי ברפיח בעוד שיחיא סנוואר מתבצר בעמדותיו הקיצוניות. זה לא שפתאום יש בשלות לעסקה שלא הייתה שם קודם.

ייתכן מאוד שהקטארים מבינים שהקליינט שלהם בעזה לא באמת נשלט על ידם, ובסופו של דבר הנזק מהפעילות הדיפלומטית שלהם יהיה יותר גדול מאשר התועלת

ייתכן מאוד שהקטארים מבינים שהקליינט שלהם בעזה לא באמת נשלט על ידם, ובסופו של דבר הנזק מהפעילות הדיפלומטית יהיה יותר גדול מאשר התועלת. ככל שהביקורת נגד קטאר עולה, כך דוחה מרגישה שהיא "נקלעה לסיטואציה", והמסר שלה בעצם מיועד לשלושת הצדדים: אזהרה לאמריקאים ולישראלים המבקרים אותה בחריפות; אך גם לחמאס, שמתעקש על תנאיו ומזיק לה.

ספק אם קטאר באמת תוותר מיוזמתה על התיווך היוקרתי, גם אם לא תצא ממנו תועלת. עם זאת, לעולם לא מזיק להזכיר לכל הצדדים כמה גבוה הערך שלך ולגרום לכולם להאמין שאתה בעצם עושה טובה ענקית. בינתיים, ראש ממשלת קטאר נכנס לרשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר ב־2024 של מגזין טיים.

ראש ממשלת קטאר מוחמד בן עבד א־רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני בדוחה, 3 באפריל 2024 (צילום: KARIM JAAFAR / AFP)

שליח האו"ם בלוב התפטר

"הנחישות האנוכית של המנהיגים הנוכחיים לשמור על הסטטוס קוו באמצעות דחיית טקטיקות ותמרונים על חשבון העם הלובי חייבת להיפסק", ציין השליח המיוחד של האו"ם ללוב, עבדולאי באטילי, במכתב ההתפטרות שהגיש השבוע למזכ"ל האו"ם.

המצב בלוב ממשיך להסתבך. המדינה הצפון־אפריקאית לכודה כבר כמה שנים בין שתי ממשלות ועשרות מיליציות חמושות שאינן מעוניינות להגיע לכל הסדר ורק מנסות לשמור על שליטתן, בזמן שהמדינות הערביות והמערביות רק מוסיפות שמן למדורה.

ועידת הפיוס שהייתה אמורה להתקיים ב־28 באפריל נדחתה למועד בלתי ידוע, אבל גם אילו הייתה מתקיימת במועדה, ספק אם היא הייתה תורמת במשהו לשינוי המצב

ועידת הפיוס שהייתה אמורה להתקיים ב־28 באפריל נדחתה למועד בלתי ידוע, אבל גם אילו הייתה מתקיימת במועדה, ספק אם היא הייתה תורמת במשהו לשינוי המצב. באטילי סיפר לכתבים על הניסיונות הנואשים שלו להביא לפתרון של שלום ולקדם פיוס כדי לשקם את הכלכלה הלובית ולהחזיר את הביטחון לתושבים.

"רוב האזרחים הלובים רוצים לצאת מהבלגן הזה. אני עשיתי את מה שאפשר", אמר באטילי לאחר שהגיש את מכתבו לאנטוניו גוטרש. הפרשה התורנית שמרעידה את המדינה בימים אלה היא פרשת הברחת הנפט לסודאן, שעל פי גורמי האופוזיציה משמש את כוחות "התגובה המהירה" הסודאנים.

השליח המיוחד של האו"ם ללוב, עבדולאי באטילי, במסיבת עיתונאים בטריפולי, 11 במרץ 2023 (צילום: Mahmud TURKIA / AFP)

עיתון הגרדיאן הבריטי דיווח כי חלק מהכסף ככל הנראה עובר גם לידיה של קבוצת וגנר – המיליציה הרוסית הידועה לשמצה הפועלת גם בלוב וגם בסודאן. כבר 13 שנים חלפו מאז האביב הערבי, ההדחה והרצח של מועמר קדאפי. מאז המצב בלוב רק ממשיך להתדרדר.

גשמים עזים שיבשו את החיים באיחוד האמירויות

המטוסים האמירתיים ניסו להמריא משדות מוצפים בעומאן; ילדים נלכדו בזרמים החזקים; ובתימן הכבישים קרסו בגלל פגעי הטבע: גשם במדינות הצחיחות באזור המפרץ הפרסי הוא תמיד תופעת טבע קיצונית – והמערכות העירוניות על פי רוב לא בנויות ומותאמות למזג האוויר הזה.

הבשורות הרעות הן שהמצב הזה רק הולך להחריף. גבי הגרל, מומחה לאקלים מאוניברסיטת אדינבורו, אמר כי גשמים קיצוניים כמו באיחוד האמירויות ועומאן צפויים לרדת במקומות רבים נוספים

גם אם יודעים מראש כי תהיה הצפה, היא תמיד תופסת את בני האדם בהפתעה. הפעם הגשמים שירדו היו חריגים עוד יותר – באמירויות לא חוו עוצמות כאלה מאז 1949, וגם במדינות הסמוכות מדווחים על הצפות חסרות תקדים ונזק קשה לבני אדם ולתשתיות.

הבשורות הרעות הן שהמצב הזה רק הולך להחריף. גבי הגרל, מומחה לאקלים מאוניברסיטת אדינבורו, אמר כי גשמים קיצוניים כמו באיחוד האמירויות ועומאן צפויים לרדת במקומות רבים נוספים. תופעות אקלימיות קיצוניות יותר נגרמות בעקבות משבר האקלים, שפוגע ביתר שאת במזרח התיכון.

Severe weather causes flash flooding in the Gulf

On Tuesday, floods swept through Dubai, Bahrain and Oman, where 19 people were killed as a result pic.twitter.com/yL0LTXwzbe

— i24NEWS English (@i24NEWS_EN) April 17, 2024

השבוע במזה"ת: האביב הברברי

בחודשים מרץ–אפריל 1980, ברחבי אלג'יריה – ובמיוחד בערים המאוכלסות על ידי בני העדה הברברית – פרצו מחאות, הפגנות ושביתות, שזכו לשם "האביב הברברי". המיעוט הברברי – המונה כמה מיליוני בני אדם – התמרד נגד הערביזציה של מערכת החינוך, שהוציאה מחוץ לחוק את הזהות הברברית, וגם נגד הדיכוי הקשה.

ההפגנה הראשונה אירעה במרץ 1980 בעקבות ביטול הרצאתו של הוגה דעות ברברי חשוב, מוולוד ממרי. הארגונים הברבריים שפעלו בצרפת עמדו בקשר ישיר עם ראשי המחאה באלג'יריה ודאגו לסיקור תקשורתי של האירועים הדרמטיים.

המדינה התנערה מרוב הדרישות שלהם, אך יחד עם זאת הכירה בציון הדרך החשוב והמשמעותי הזה, שנתן דחיפה ליצירה תרבותית בשפה הברברית

אנשי המחאה הברברית דרשו מהמדינה להכיר בזהותם, לאפשר להם לחנך את ילדיהם גם בשפת האם שלהם – ולא רק בערבית – ולאפשר לברברים אוטונומיה תרבותית. לאחר דיכוי המחאות שפרצו בחבל קביליה והסתיימו בהפגנה עצומת ממדים ב־20 באפריל 1980, מצבם של הברברים שופר, אך לא באופן דרמטי.

המדינה התנערה מרוב הדרישות שלהם, אך יחד עם זאת הכירה בציון הדרך החשוב והמשמעותי הזה, שנתן דחיפה ליצירה תרבותית בשפה הברברית. האירוע הזה נחרט בדברי הימים של המיעוט הברברי באלג'יריה וגם במדינות האחרות בצפון אפריקה.

מפגינים באלג'יריה מניפים את הדגל הברברי במחאה נגד הממשלה שגזרה על על 22 מפגינים בעד הדמוקרטיה שנת מאסר, 21 ביוני 2019 (צילום: AP Photo/Anis Belghoul, File)