מדי פעם בפעם כותרות העיתונים מבשרות על עוד דירוג עולמי שבו מופיעה ישראל, לפעמים במקום מכובד, לפעמים במקום נמוך. כך, למשל, בעקבות המלחמה, שתיים מחברות דירוג האשראי הורידו את דירוג האשראי של ישראל, ובכך ביטאו את ספקותיהן לגבי יכולת המדינה לעמוד בהתחייבויותיה הכלכליות.

מכון המחקר הבינלאומי V-Dem, אשר מדרג את רמת הדמוקרטיה בכל מדינות העולם, הוריד בחודש מרץ את דירוג הדמוקרטיה של ישראל מ"דמוקרטיה ליברלית" – הרמה הגבוהה ביותר – ל"דמוקרטיה אלקטורלית" שאיכותה נמוכה יותר.

מכון המחקר הבינל' V-Dem, שמדרג את רמת הדמוקרטיה במדינות העולם, הוריד את דירוג הדמוקרטיה של ישראל מ"דמוקרטיה ליברלית" – הרמה הגבוהה ביותר – ל"דמוקרטיה אלקטורלית" שאיכותה פחותה

בשנים האחרונות אנו רואים מספר גדל והולך של דירוגים בינלאומיים, אשר משווים את הרקורד של מדינות העולם במגוון תחומים: מפיתוח כלכלי דרך זכויות אדם ועד איכות הסביבה. הגופים שמפרסמים את הדירוגים – ארגונים בינלאומיים, ארגונים לא ממשלתיים, מוסדות מחקר ואפילו ממשלת ארה"ב – מבקשים להפעיל באמצעותם לחץ על מדינות.

אם מדינה מדורגת נמוך, המוניטין שלה נפגע: היא נראית ככושלת לעומת מדינות אחרות. זה אמור לתת תמריץ למקבלי ההחלטות לפעול לשיפור המדיניות כדי להעלות את הדירוג ואת הדימוי הבינלאומי של המדינה.

עבור הציבור הרחב, הדירוג הנמוך אמור לתת תמונה מציאותית ואובייקטיבית של מצב המדינה בהשוואה למדינות אחרות. אם האזרחים ידעו כי מדינתם מפגרת אחרי מדינות רבות בעולם, הם יבינו כי יש לפעול לשיפור המצב.

אך האם הדירוגים הבינלאומיים משיגים את מטרתם? במכון לחירות ואחריות ביקשנו לבחון כיצד דירוגים משפיעים על עמדות הציבור. בסקר, שבוצע באפריל ע"י חברת iPanel בקרב מדגם מייצג של 804 משיבים, חילקנו את המשתתפים לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה את המשפט הבא:

"יש הסבורים כי בשנת 2023 רמת הדמוקרטיה בישראל נחלשה בשל ניסיונות הממשלה לקדם רפורמה במערכת המשפט. מנגד, אחרים טוענים כי רמת הדמוקרטיה בישראל דווקא התחזקה בשל הרפורמה הזו".

הקבוצה השנייה קיבלה טקסט זהה, בתוספת מידע: מכון המחקר V-Dem הוריד את דירוג הדמוקרטיה בישראל ב-2023 עקב ניסיונות הממשלה לצמצם את העצמאות השיפוטית ואת סמכות מערכת המשפט.

לציבור הרחב, הדירוג הנמוך אמור לתת תמונה מציאותית ואובייקטיבית של מצב המדינה בהשוואה למדינות אחרות. אם האזרחים ידעו כי מדינתם מפגרת אחרי מדינות רבות בעולם, הם יבינו כי יש לפעול לשיפור המצב

שאלנו את כלל המשתתפים, האם לדעתם רמת הדמוקרטיה בישראל נחלשה, התחזקה, או לא השתנתה בשנת 2023. ציפינו כי המשתתפים שקיבלו את המידע על הירידה בדירוג הדמוקרטיה ייטו יותר להשיב שהדמוקרטיה בישראל נחלשה. אם גוף מחקר בינלאומי אובייקטיבי, אשר מדרג את כל מדינות העולם, סבור כי הדמוקרטיה שלנו נחלשה – זהו איתות חזק שמצב הדמוקרטיה שלנו אכן בכי רע.

אך זאת לא התוצאה שהגענו אליה. מצאנו כי המידע על הירידה בדירוג הדמוקרטיה העולמי לא השפיע על עמדות המשיבים. בקרב מי שלא קיבל את המידע, 53% סברו כי הדמוקרטיה בישראל נחלשה; בקרב אלה שקיבלו את המידע, 56% סברו כי הדמוקרטיה בישראל נחלשה – הבדל קטן ולא משמעותי.

פירוש הדבר: רוב קטן של האזרחים סבורים כי הדמוקרטיה נסוגה לאחור ב-2023. אולם אלה הסבורים כי רמת הדמוקרטיה לא השתנתה או אף התחזקה נותרים יציבים בדעתם – וגם ירידה של ישראל בדירוג הדמוקרטיה העולמי אינה מזיזה אותם מעמדתם.

ממצא זה – התעלמות מהירידה בדירוג – עולה בקנה אחד עם ממצאי מחקר קודם שלנו, שבחן את השפעת הדירוגים הבינלאומיים על עמדות הציבור בישראל.

מחקר זה העלה כי הישראלים מתייחסים ברצינות לדירוג שבו ישראל מקבלת ציון גבוה: הם מביעים עמדה חיובית יותר לגבי מצב המדינה בעקבות דירוג גבוה. לעומת זאת, הישראלים נוטים להתעלם מדירוגים שבהם ישראל מקבלת ציון נמוך.

כפי שאנשים נוטים לדחות ביקורת על עצמם, הישראלים דוחים את הביקורת על מדינתם, כפי שהיא משתקפת בדירוג הנמוך. אנחנו מעדיפים לחשוב שמדינתנו טובה ומצליחה; ואם גוף בינלאומי אומר לנו אחרת, פשוט נהדוף את הדברים.

כפי שאנשים נוטים לדחות ביקורת על עצמם, הישראלים דוחים ביקורת על מדינתם, כפי שהיא משתקפת בדירוג הנמוך. אנו מעדיפים לחשוב שמדינתנו טובה ומצליחה; ואם גוף בינל' אומר אחרת, פשוט נהדוף את הדברים

אולם אסור שהממצא לגבי הדירוג הבינלאומי יטשטש ממצא חשוב נוסף שעלה ממחקרנו הנוכחי: מרבית אזרחי ישראל סבורים כי הדמוקרטיה הישראלית נחלשה ב-2023.

גם בלי התמונה העגומה שמשקף הדירוג הבינלאומי, למעלה מ-50% מהציבור – כולל כשליש ממצביעי הימין – מכירים בכך שתוכניות הרפורמה המשפטית של הממשלה ערערו את המשטר הדמוקרטי. בעניין קריטי זה – דמותה הדמוקרטית של ישראל – רוב הציבור מעריך נכון את המצב ואינו עוצם את עיניו.

אסיף אפרת הוא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומ״מ ראש המכון לחירות ואחריות.