בדמוקרטיה, תמיכה ציבורית במאמץ המלחמתי היא חיונית. כיצד הישראלים מגבשים את עמדתם ביחס למלחמה בזירות השונות? האם הם תומכים באופן אוטומטי בשימוש בכוח? או שהם חושבים בצורה מושכלת המביאה בחשבון את מטרות השימוש בכוח ומחיריו?

המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בחן שאלה חשובה זו תוך התמקדות בזירה הסורית. ביקשנו לדעת: באיזו מידה הישראלים סבורים כי ראוי להשתמש בכוח כנגד האיומים הנשקפים מזירה זו?

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

לאחר שנה וארבעה חודשים, כאשר המלחמה באה אל סופה – לפחות זמנית – הגיעה העת לבצע הערכה. מהי תוצאת המלחמה? כיצד השפיעה המלחמה על ביטחון המדינה ועל החברה הישראלית?

המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן ביקש ממדגם מייצג של 811 ישראלים להעריך את תוצאות המלחמה באמצעות סקר שקיימה חברת iPanel ב-9-12 בפברואר. הממצאים מעידים על אכזבה ופסימיות של הישראלים, הן מהתוצאות הישירות של המלחמה והן מהשפעותיה הרחבות.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

אימת המלחמה עשויה להשפיע על העמדות, התחושות וההתנהגות של בני האדם. אנשים שחווים מלחמה עלולים לחוש פחד וטראומה ולאבד את הרגשת הביטחון שלהם. לעתים, ניסיון המלחמה גורם להם לזוז בדעותיהם הפוליטיות או לשנות את תפיסותיהם הערכיות. אך האם המלחמה משפיעה גם על מנהגיהם הדתיים של אנשים ואף על אמונתם באלוהים?

מספר מחקרים אקדמיים עונים על שאלה זו בחיוב ומצביעים על כך שאנשים מתחזקים באמונתם הדתית ומגבירים את השתתפותם בפולחן דתי בעקבות מלחמות.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

ישראל חוותה מפלה משפטית ודיפלומטית קשה כאשר בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בגין הפשעים המיוחסים להם במלחמה בעזה: פשעי מלחמה, בדגש על הרעבת האוכלוסייה האזרחית בעזה ותקיפה מכוונת של אזרחים; וכן פשעים נגד האנושות של רצח ורדיפה.

בשבועות הקרובים יתנהל דיון ציבורי על משמעותם של צווי המעצר עבור נתניהו וגלנט עצמם, עבור צה"ל ועבור כלל אזרחי ישראל. בדיון זה יש עובדה קריטית שעלינו לזכור: בית הדין מאשים שני מנהיגים בביצוע פשעים חמורים – אך פשעים אלה בוצעו בתמיכה מלאה של הציבור היהודי בישראל.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

המלחמה בעזה מעמידה את ישראל בפני דילמות קשות ונוקבות. אחת הדילמות החריפות ביותר נוגעת לאלפי העזתים שנעצרו על ידי ישראל החל ב-7 באוקטובר, בחשד למעורבות בלחימה ולהשתייכות לחמאס.

סוגיה זו התפוצצה בקול רעש גדול בסוף יולי כאשר נחשפה התעללות של חיילי מילואים בעצור חמאס במתקן הכליאה "שדה תימן" – והחיילים המתעללים זכו למפגני תמיכה, אשר כללו פריצה לבסיסי צה"ל.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

למלחמות יש תוצאות פוליטיות. אחת התופעות המוכרות בספרות המדעית ידועה כ"אפקט ההתכנסות סביב הדגל" (rally 'round the flag): עלייה בתמיכה הציבורית במנהיג עם פרוץ מלחמה או משבר ביטחוני.

כך, למשל, מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 הביאה לנסיקה דרמטית בתמיכת הציבור האמריקאי בנשיא ג'ורג' בוש. בוש, שנכנס לבית הלבן לאחר בחירות שנויות במחלוקת, נהנה מתמיכת 51% מהאמריקאים ערב המתקפה; שבוע וחצי אחריה, 90% מהאמריקאים הביעו את תמיכתם בבוש. גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נהנה מאפקט ההתכנסות: שיעור התמיכה של הציבור הרוסי בפוטין עלה מ-63% ל-83% בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

מדי פעם בפעם כותרות העיתונים מבשרות על עוד דירוג עולמי שבו מופיעה ישראל, לפעמים במקום מכובד, לפעמים במקום נמוך. כך, למשל, בעקבות המלחמה, שתיים מחברות דירוג האשראי הורידו את דירוג האשראי של ישראל, ובכך ביטאו את ספקותיהן לגבי יכולת המדינה לעמוד בהתחייבויותיה הכלכליות.

מכון המחקר הבינלאומי V-Dem, אשר מדרג את רמת הדמוקרטיה בכל מדינות העולם, הוריד בחודש מרץ את דירוג הדמוקרטיה של ישראל מ"דמוקרטיה ליברלית" – הרמה הגבוהה ביותר – ל"דמוקרטיה אלקטורלית" שאיכותה נמוכה יותר.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

ב-1 בינואר בג"ץ פרסם את אחד מפסקי הדין החשובים ומעוררי המחלוקת ביותר בתולדותיו. פסק דין זה ביטל את התיקון לחוק יסוד: השפיטה מחודש יולי 2023. התיקון שבוטל שלל את הביקורת השיפוטית על סבירות ההחלטות של הממשלה, ראש הממשלה והשרים.

פסק דין זה מהווה שיא בעימות בין רשויות השלטון בישראל, ויש לו השלכות מרחיקות לכת לגבי תפקודן של רשויות השלטון וההגנה על זכויות האדם במדינה. אילולא הושבה עילת הסבירות על כנה, מערכת המשפט הייתה מאבדת כלי מרכזי של ביקורת ופיקוח על השלטון, והדמוקרטיה הישראלית הייתה נחלשת.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

האם החזקה נרחבת של נשק בידי אזרחים פרטיים היא דבר טוב או רע? השאלה הזו – אחת השאלות הטעונות והמפלגות ביותר בפוליטיקה האמריקאית – כמעט שלא נידונה בציבוריות הישראלית. אצלנו, הפרקטיקה המקובלת הייתה שצה"ל והמשטרה אוחזים בנשק ומספקים את הביטחון לאזרחים; הבעלות הפרטית על נשק הינה מצומצמת, יחסית.

אולם בשנים האחרונות מסתמן שינוי מדיניות. גלעד ארדן, כשר לביטחון פנים, פעל להרחיב את הזכאות של אזרחים לרישיון נשק, ועבור השר הנוכחי, איתמר בן גביר, חימוש של אזרחים הוא מטרה מרכזית.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

הציבור הישראלי, המום וכואב, מעוניין למצות את הדין עם האחראים לטבח ה-7 באוקטובר. בחלקו, מיצוי הדין מתרחש בימים אלה בלחימה בעזה, שמטרתה לפגוע ככל הניתן בארגון חמאס ובפעיליו. בחלקו השני, מיצוי הדין צפוי להתרחש בתחומי מדינת ישראל – בהעמדה לדין וענישה של מאות מחבלי חמאס שהשתתפו בטבח, נתפסו ומוחזקים כעת בישראל.

ההליך הפלילי נגד מספר כה רב של נאשמים במעשים כה חמורים מעורר שורה של שאלות קשות. הקשה מכולן, אולי, נוגעת להטלת עונש מוות. האם, לנוכח האכזריות חסרת התקדים של הפשעים, ראוי להטיל על מבצעיהם את עונש המוות?

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.