ב-1 בינואר בג"ץ פרסם את אחד מפסקי הדין החשובים ומעוררי המחלוקת ביותר בתולדותיו. פסק דין זה ביטל את התיקון לחוק יסוד: השפיטה מחודש יולי 2023. התיקון שבוטל שלל את הביקורת השיפוטית על סבירות ההחלטות של הממשלה, ראש הממשלה והשרים.

פסק דין זה מהווה שיא בעימות בין רשויות השלטון בישראל, ויש לו השלכות מרחיקות לכת לגבי תפקודן של רשויות השלטון וההגנה על זכויות האדם במדינה. אילולא הושבה עילת הסבירות על כנה, מערכת המשפט הייתה מאבדת כלי מרכזי של ביקורת ופיקוח על השלטון, והדמוקרטיה הישראלית הייתה נחלשת.

אסיף אפרת הוא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומ״מ ראש המכון לחירות ואחריות.

האם החזקה נרחבת של נשק בידי אזרחים פרטיים היא דבר טוב או רע? השאלה הזו – אחת השאלות הטעונות והמפלגות ביותר בפוליטיקה האמריקאית – כמעט שלא נידונה בציבוריות הישראלית. אצלנו, הפרקטיקה המקובלת הייתה שצה"ל והמשטרה אוחזים בנשק ומספקים את הביטחון לאזרחים; הבעלות הפרטית על נשק הינה מצומצמת, יחסית.

אולם בשנים האחרונות מסתמן שינוי מדיניות. גלעד ארדן, כשר לביטחון פנים, פעל להרחיב את הזכאות של אזרחים לרישיון נשק, ועבור השר הנוכחי, איתמר בן גביר, חימוש של אזרחים הוא מטרה מרכזית.

אסיף אפרת הוא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומ״מ ראש המכון לחירות ואחריות.

הציבור הישראלי, המום וכואב, מעוניין למצות את הדין עם האחראים לטבח ה-7 באוקטובר. בחלקו, מיצוי הדין מתרחש בימים אלה בלחימה בעזה, שמטרתה לפגוע ככל הניתן בארגון חמאס ובפעיליו. בחלקו השני, מיצוי הדין צפוי להתרחש בתחומי מדינת ישראל – בהעמדה לדין וענישה של מאות מחבלי חמאס שהשתתפו בטבח, נתפסו ומוחזקים כעת בישראל.

ההליך הפלילי נגד מספר כה רב של נאשמים במעשים כה חמורים מעורר שורה של שאלות קשות. הקשה מכולן, אולי, נוגעת להטלת עונש מוות. האם, לנוכח האכזריות חסרת התקדים של הפשעים, ראוי להטיל על מבצעיהם את עונש המוות?

אסיף אפרת הוא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומ״מ ראש המכון לחירות ואחריות.

מלחמות גובות מחיר עצום. בראש ובראשונה, המוני בני אדם בכל הצדדים לקונפליקט מאבדים את חייהם. אבל למלחמות עלולים להיות מחירים נוספים, קשים יותר לזיהוי. אחד ממחירים אלה הוא החלשת הדמוקרטיה.

בעת מלחמה ממשלות עלולות לסטות משלטון החוק, להעצים את סמכויותיהן ולפגוע קשות בזכויות אדם – כל זאת תוך היאחזות בטעמי ביטחון לאומי. אם מערכת הריסונים והבלמים לא תפעל כהלכה, הנזק לדמוקרטיה עלול להיות עמוק וארוך-טווח.

אסיף אפרת הוא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומ״מ ראש המכון לחירות ואחריות.

בחודש ינואר 2023 הודיעה הממשלה על כוונתה לחולל רפורמה מקיפה במערכת המשפט. מהי משמעותה של רפורמה זו ולאן היא מוליכה את ישראל?

מבקרי הרפורמה רואים בה יריית פתיחה לתהליך הידרדרות וערעור של המשטר הדמוקרטי: תהליך שתכליתו לרכז כוח עצום בידי הממשלה, להנציח את שלטונה, לדכא את האופוזיציה ולהחליש את זכויות היסוד. בסופו של תהליך זה, טוענים המבקרים, ישראל תישאר דמוקרטיה למראית עין בלבד: מדינה המקיימת בחירות תקופתיות, אך כזו בה השלטון עושה כרצונו וחרויות האזרחים נרמסות.

אסיף אפרת הוא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומ״מ ראש המכון לחירות ואחריות.

אחת המחלוקות העקרוניות והקשות ביותר במאבק סביב ההפיכה המשטרית נוגעת למעמדם של חוקי היסוד ולסמכות בג"ץ להתערב בהם ולפסול אותם.

נזכיר: 13 חוקי היסוד של ישראל אמורים להוות פרקים בחוקה עתידית, ומעמדם גבוה משל חוק רגיל. עם זאת, אופן החקיקה של חוק יסוד על ידי הכנסת זהה להליך חקיקה של חוק רגיל, ולכן ניתן בקלות רבה לחוקק חוקי יסוד חדשים ולתקן חוקי יסוד קיימים.

אסיף אפרת הוא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומ״מ ראש המכון לחירות ואחריות.