בדמוקרטיה, תמיכה ציבורית במאמץ המלחמתי היא חיונית. כיצד הישראלים מגבשים את עמדתם ביחס למלחמה בזירות השונות? האם הם תומכים באופן אוטומטי בשימוש בכוח? או שהם חושבים בצורה מושכלת המביאה בחשבון את מטרות השימוש בכוח ומחיריו?
המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בחן שאלה חשובה זו תוך התמקדות בזירה הסורית. ביקשנו לדעת: באיזו מידה הישראלים סבורים כי ראוי להשתמש בכוח כנגד האיומים הנשקפים מזירה זו?
פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.
לאחר שנה וארבעה חודשים, כאשר המלחמה באה אל סופה – לפחות זמנית – הגיעה העת לבצע הערכה. מהי תוצאת המלחמה? כיצד השפיעה המלחמה על ביטחון המדינה ועל החברה הישראלית?
המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן ביקש ממדגם מייצג של 811 ישראלים להעריך את תוצאות המלחמה באמצעות סקר שקיימה חברת iPanel ב-9-12 בפברואר. הממצאים מעידים על אכזבה ופסימיות של הישראלים, הן מהתוצאות הישירות של המלחמה והן מהשפעותיה הרחבות.
פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
פרופסור אפרת. המשך חלומות נעימים. לפי סקרים עדכניים מהשבוע האחרון 52-54 מנדטים של יהודים בוגרים ניתנים למפלגות קואליציית ארגוני המחבלים, הדיקטטורה, השואה, הזדון וההפקרה מבית היוצר של הדיקטטור הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו. המדד למנדט בבחירות האחרונות עמד על כ-36000 קולות. כלומר קואליציית ארגוני המחבלים נהנית גם היום מתמיכתם של כמליון ותשע מאות אלף אזרחים ישראלים, יהודים ברובם המכריע. וזה עוד לפני שהוכרזו בחירות. ההימור שלי, לא יהיו יותר בחירות בישראל. התמיכה בדיקטטורה של כת שקרניהו ושותפיו שכולם תומכים בדיקטטורה (מפלגות הזיונות הדתית, חולשה יהודית והכת הטפילית-חרדית על שלל מרכיביה) היא חזקה, איתנה מתמיד, ובלתי שבירה פוליטית ומהותית. קואליציית השואה תכריז בקיץ 2026 לפני תום הקדנציה שלה על הארכת חוקי המלחמה ושעת חירום ועל דחיית הבחירות שצריכות להתקיים באוקטובר 2026 לאוקטובר 2027. להזכירך הזרוע הפוליטית של ארגון המחבלים שקרניהו כבר פנתה לפני כשנתיים לועדת הבחירות המרכזית בדרישה לדחות את הבחירות לאוקטובר 2027. אז היא נזרקה מכל המדרגות. היום אין מי שיעמוד בדרכה. עצוב, מצער, מייאש – אבל זה המצב.
אימת המלחמה עשויה להשפיע על העמדות, התחושות וההתנהגות של בני האדם. אנשים שחווים מלחמה עלולים לחוש פחד וטראומה ולאבד את הרגשת הביטחון שלהם. לעתים, ניסיון המלחמה גורם להם לזוז בדעותיהם הפוליטיות או לשנות את תפיסותיהם הערכיות. אך האם המלחמה משפיעה גם על מנהגיהם הדתיים של אנשים ואף על אמונתם באלוהים?
מספר מחקרים אקדמיים עונים על שאלה זו בחיוב ומצביעים על כך שאנשים מתחזקים באמונתם הדתית ומגבירים את השתתפותם בפולחן דתי בעקבות מלחמות.
פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
האמונה בבורא מחוייבת מהשכל, המלחמה מביאה למחשבה על התכלית. המפגש של החילוני עם הדתי בזמן מלחמה גורמת לחילוני לשמוע ולחשוב. המלחמה גורמת להתבונן, ההתבוננות מביאה למסקנה השכלית הגיונית והמתבקשת שיש מנהיג לעולם, וזה שהתורה נתנה בהר סיני זאת בכלל לא אמונה אלא ידיעה – (עובדה היסטורית).
לפעמים אתה מגלה את אלוהים רק אחרי שאתה מכעיס אותו (בחילול שבת וחג המוני, בזנות, ועבודה זרה – (בודה) שהיו במסיבה ברעים ובקיבוצים) ומקבל סתירה מצלצלת שלא משאירה לך צל של ספק שהוא קיים, והתורה אמת. (מה שכל נוצרי מוסלמי יודע כעובדה).
הדת החילונית מוכרת שקר לא הגיוני,(צריך להיות שיכור להאמין שמכונית נוצרה מעצמה, כל שכן הבריאה) והמלחמה מביאה אותך לחשוב על המהות והתכלית, להיות אמיתי לבדוק עד הסוף ולא לשקר את עצמך.
הכל הוא חלק ממהלך בן אלפיים שנה, שתחילתו עם פיזור עם ישראל ברחבי העולם בכדי לחשוב איפה טעינו ועל הדרך גם בכדי להשביח את החומר האנושי שבו, שאמצעו חזרה לארץ המולדת נחלתו של השם יתברך, וסופו התגבשות כל התפוצות והדעות ליחידה אחת שתקבל את משיח צדקנו ותזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו ממש עכשיו בע"ה.
האמת שבלי להיות פרופסור – זה ברור לי לגמרי. האוייב רצח בנו לא בגלל שאנו ממגזר כזה או אחר אלא בגלל יהדותנו. אז לנו נותר רק לנסות להבין מה האוייב רואה בנו ולחקור את זהותנו ומדוע היא עד כדי כך עניין של חיים ומוות..!
הגיוני שכששוב הוכח שאלוקיהם לא קיים, או שאנחנו ממש לא מעניינים אותו העם הדפוק הזה משתחווה עמוק יותר
בדיוק שהגיוני ש 68 האפסים שכשככל מתברר שהם משרתים תחת פסיכופת הם משתחווים יותר עמוק
עם דפוק בשכל, עם הנהגה בראשות קיסר פסיכופת מבעיר אסמים. בן 4 ריגשית בטנטרום רציף כבר עשור
האבסורד הוא שככל שאנשים נדפקים יותר הם מתפללים יותר חזק לאלוהים שיפסיק לדפוק אותם. מלכתחילה, אנשים דתיים הם בעלי אישיות המאפשרת להם לשקר לעצמם ולזרום עם השקר הזה. לכן קל להם להשיג את הנחמה ע"י חיזוק השקר. לא סתם נאמר שהדת היא אופיום להמונים.
אחרים בעלי אישיות ביקורתית ורציונלית יותר עשויים לדחות את השקר של הדת, אך לא ימצאו בזה שום נחמה מיידית – דחיית הדת דורשת אופי חזק ונחוש, בדומה למכור המחליט להגמל מהאופיום. למעטים יש את האופי הנדרש.
מספיק פילוסופיה. עכשיו הגיע הזמן לגלגל לי ג'וינט בדף של תהילים.
ישראל חוותה מפלה משפטית ודיפלומטית קשה כאשר בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בגין הפשעים המיוחסים להם במלחמה בעזה: פשעי מלחמה, בדגש על הרעבת האוכלוסייה האזרחית בעזה ותקיפה מכוונת של אזרחים; וכן פשעים נגד האנושות של רצח ורדיפה.
בשבועות הקרובים יתנהל דיון ציבורי על משמעותם של צווי המעצר עבור נתניהו וגלנט עצמם, עבור צה"ל ועבור כלל אזרחי ישראל. בדיון זה יש עובדה קריטית שעלינו לזכור: בית הדין מאשים שני מנהיגים בביצוע פשעים חמורים – אך פשעים אלה בוצעו בתמיכה מלאה של הציבור היהודי בישראל.
פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אדון אפרת. לעניות דעתי אתה לא מתייחס לגורם העיקרי ליחס הזה בישראל. ההתקפה ב7.10 עם פשעי המלחמה הנוראיים שבצע חמאס וממשיך לבצע כלפי הקורבנות והחטופים. וזאת בתמיכת רוב הערבים בעזה באיוש ובמדינות ערב. החטופים מעידים על שאזרחים ברחובות עזה פגעו בהם וחגגו את הפגיעה. לא ראיתי מה חשבת שהעזתים יאנסו ירצחו ישרפו יחטפו ויחגגו ואנחנו נרחם עליהם? זו לא נקמה. זה עונש שאנחנו לא מענישים אותם מספיק.
רק מצור כללי הביא לעסקה הראשונה וכנראה רק ככה נגיע גם לעסקה נוספת.
המלחמה בעזה מעמידה את ישראל בפני דילמות קשות ונוקבות. אחת הדילמות החריפות ביותר נוגעת לאלפי העזתים שנעצרו על ידי ישראל החל ב-7 באוקטובר, בחשד למעורבות בלחימה ולהשתייכות לחמאס.
סוגיה זו התפוצצה בקול רעש גדול בסוף יולי כאשר נחשפה התעללות של חיילי מילואים בעצור חמאס במתקן הכליאה "שדה תימן" – והחיילים המתעללים זכו למפגני תמיכה, אשר כללו פריצה לבסיסי צה"ל.
פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מצער מאוד שזו תגובת רוב הציבור.
תגובה חלשה שמעידה על עם שגדל בתוך חינוך נקמני, קורבני ורווי גזענות.
עם שבוחר לנהוג בצורה אכזרית ולא אנושית.
הבריונית הציונית מאפשרת לטרור הפנים ישראלי לגיטמציה ונירמול
עצוב מאוד
למלחמות יש תוצאות פוליטיות. אחת התופעות המוכרות בספרות המדעית ידועה כ"אפקט ההתכנסות סביב הדגל" (rally 'round the flag): עלייה בתמיכה הציבורית במנהיג עם פרוץ מלחמה או משבר ביטחוני.
כך, למשל, מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 הביאה לנסיקה דרמטית בתמיכת הציבור האמריקאי בנשיא ג'ורג' בוש. בוש, שנכנס לבית הלבן לאחר בחירות שנויות במחלוקת, נהנה מתמיכת 51% מהאמריקאים ערב המתקפה; שבוע וחצי אחריה, 90% מהאמריקאים הביעו את תמיכתם בבוש. גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נהנה מאפקט ההתכנסות: שיעור התמיכה של הציבור הרוסי בפוטין עלה מ-63% ל-83% בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022.
פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.
מדי פעם בפעם כותרות העיתונים מבשרות על עוד דירוג עולמי שבו מופיעה ישראל, לפעמים במקום מכובד, לפעמים במקום נמוך. כך, למשל, בעקבות המלחמה, שתיים מחברות דירוג האשראי הורידו את דירוג האשראי של ישראל, ובכך ביטאו את ספקותיהן לגבי יכולת המדינה לעמוד בהתחייבויותיה הכלכליות.
מכון המחקר הבינלאומי V-Dem, אשר מדרג את רמת הדמוקרטיה בכל מדינות העולם, הוריד בחודש מרץ את דירוג הדמוקרטיה של ישראל מ"דמוקרטיה ליברלית" – הרמה הגבוהה ביותר – ל"דמוקרטיה אלקטורלית" שאיכותה נמוכה יותר.
פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נראה כי הסייפא של הדברים איננה נובעת מהמחקר. העובדה שיותר מ50 אחוז מהנשאלים סבורים כך או אחרת אין משמעותה כי הם מעריכים בצורה נכונה. הכותב סבור כי יש ערעור של המשטר הדמוקרטי ולכן לדעתו הציבור צודק. אולם אם אין באמת ערעור של הדמוקרטיה הרי שהציבור שוגה. כך לדוגמה אני מניח שהבחירות בהם נבחר ביבי נתניהו אינם מהווים, לדעת הכותב, הערכה נכונה של הציבור את המנהיגות הנכונה.
ב-1 בינואר בג"ץ פרסם את אחד מפסקי הדין החשובים ומעוררי המחלוקת ביותר בתולדותיו. פסק דין זה ביטל את התיקון לחוק יסוד: השפיטה מחודש יולי 2023. התיקון שבוטל שלל את הביקורת השיפוטית על סבירות ההחלטות של הממשלה, ראש הממשלה והשרים.
פסק דין זה מהווה שיא בעימות בין רשויות השלטון בישראל, ויש לו השלכות מרחיקות לכת לגבי תפקודן של רשויות השלטון וההגנה על זכויות האדם במדינה. אילולא הושבה עילת הסבירות על כנה, מערכת המשפט הייתה מאבדת כלי מרכזי של ביקורת ופיקוח על השלטון, והדמוקרטיה הישראלית הייתה נחלשת.
פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הנשיאה חיות נצלה את מצב המלחמה והעבירה החלטה לא סבירה על ביטול עילת הסבירות שהוא חוק יסוד שהתקבל כחוק בכנסת. ולכן ,לעניות דעתי ,החלטתה לא חוקית והכנסת צריכה להעביר זאת שנית אחרי המלחמה. כי כוחה של מערכת המשפט הפך לרועץ למדינה ופחות לטובת האזרח. הכוח שלה הפך בלתי מוגבל ולא זה עקרון של איזונים בין הרשויות.
מצער מאוד שאזרחים לא מבינים את הצורך בריסון כוחו של השלטון. גם אם הייתה ממשלה טובה ומוסרית, היה חשוב לשים לה גבולות ולא לאפשר לה לעשות ככל העולה בדעתה. על אחת כמה וכמה כשמדובר בממשלה שהוכיחה מעבר לכל ספק את חוסר האחריות, את היעדר המחויבות למלא את תפקידה בשמירה על החוק, על זכויות האדם, וכפי שראינו – גם בהגנה עלינו מפני אויבינו.
המאמר הזה הוא חלק מבגידת האקדמיה נגד הדמוקרטיה הישראלית. בג"ץ הסבירות שדד את ריבונות העם והכפיף את החוקה ואת האסיפה המכוננת לגחמותיהם של חמישה עשר שופטים שלא נבחרים באופן דמוקרטי. מזעזע מאוד לכתוב את זה אבל זאת המציאות.
בג"ץ לא היה מעז לחמוס לעצמו את כל סמכויות השלטון ללא יוצא מן הכלל כולל שליטה על החוקה עצמה לולא הרוח הגבית שהוא קיבל מהאקדמיה (והתקשורת) למהלך הפסול.
האליטה האקדמית הייתה אמורה להתעורר כאשר הם רואים את חבריהם לאקדמיה העולמית מסרבים לגנות קריאות לרצח יהודים….
אלו חבריכם האידיאולוגיים. מתי תתעוררו???
האם החזקה נרחבת של נשק בידי אזרחים פרטיים היא דבר טוב או רע? השאלה הזו – אחת השאלות הטעונות והמפלגות ביותר בפוליטיקה האמריקאית – כמעט שלא נידונה בציבוריות הישראלית. אצלנו, הפרקטיקה המקובלת הייתה שצה"ל והמשטרה אוחזים בנשק ומספקים את הביטחון לאזרחים; הבעלות הפרטית על נשק הינה מצומצמת, יחסית.
אולם בשנים האחרונות מסתמן שינוי מדיניות. גלעד ארדן, כשר לביטחון פנים, פעל להרחיב את הזכאות של אזרחים לרישיון נשק, ועבור השר הנוכחי, איתמר בן גביר, חימוש של אזרחים הוא מטרה מרכזית.
פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.
הציבור הישראלי, המום וכואב, מעוניין למצות את הדין עם האחראים לטבח ה-7 באוקטובר. בחלקו, מיצוי הדין מתרחש בימים אלה בלחימה בעזה, שמטרתה לפגוע ככל הניתן בארגון חמאס ובפעיליו. בחלקו השני, מיצוי הדין צפוי להתרחש בתחומי מדינת ישראל – בהעמדה לדין וענישה של מאות מחבלי חמאס שהשתתפו בטבח, נתפסו ומוחזקים כעת בישראל.
ההליך הפלילי נגד מספר כה רב של נאשמים במעשים כה חמורים מעורר שורה של שאלות קשות. הקשה מכולן, אולי, נוגעת להטלת עונש מוות. האם, לנוכח האכזריות חסרת התקדים של הפשעים, ראוי להטיל על מבצעיהם את עונש המוות?
פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם