בתי דין דתיים המקבלים את סמכותם מן המדינה הם אחד הביטויים המובהקים לעירוב דת ומדינה בישראל. בדמוקרטיה ליברלית, האזרח כפוף אך ורק למערכת המשפט האזרחית ולחוק החילוני. במדינת ישראל, האזרחים כפופים בענייני המעמד האישי – בראש ובראשונה נישואין וגירושין – לבית הדין של העדה הדתית שלהם.

עבור יהודים, אלה הם בתי הדין הרבניים: ערכאות בהן מכהנים דיינים גברים אשר מחילים את דין התורה על הסכסוכים שבפניהם. 

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

משטר דמוקרטי נשען על שורה של מוסדות, כגון בחירות הוגנות, מערכת משפט עצמאית ותקשורת חופשית. אבל דמוקרטיה מצריכה עוד יסוד אחד מרכזי: תמיכת הציבור.

כדי שמשטר דמוקרטי יתפקד וישרוד לאורך זמן, וכדי שיצליח להתמודד עם האיומים עליו, הציבור צריך להיות מחויב לדמוקרטיה: רוב האזרחים צריכים להאמין שהדמוקרטיה עדיפה על כל צורת משטר חלופית, ומרביתם צריכים לתמוך בערכים דמוקרטיים בסיסיים של שוויון וזכויות יסוד.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

המערכה מול איראן, שהחלה ב-28 בפברואר 2026, מהווה עוד חלק במלחמה מתמשכת שראשיתה באוקטובר 2023. אך למערכה הזו יש גם פנים ייחודיים: התעוזה והמורכבות הצבאית במבצע המתנהל הרחק משטח ישראל; שיתוף הפעולה ההדוק עם הצבא האמריקאי; וכמובן – שיתוק החיים בישראל למשך מספר שבועות, האזעקות התכופות והשהייה הממושכת במרחבים המוגנים.

ביקשנו להבין עם אילו תובנות הישראלים יצאו מהאירוע הקשה הזה. עשינו זאת באמצעות סקר של המכון לחירות ואחריות שהתקיים בתאריכים 13-19 באפריל בקרב מדגם מייצג של 1,379 משיבים.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

למלחמות יש תוצאות צבאיות וביטחוניות, אך לעיתים יש להן גם השלכות דרמטיות בזירה הפוליטית הפנימית. בעקבות החוויה הקשה של מלחמה, הציבור יכול לשנות את תפיסת עולמו הפוליטית או להגיע למסקנה שהסדרי השלטון הקיימים אינם עובדים. הבנה זו יכולה לעורר רצון בשינויים משטריים.

כיום אנו שואלים: שנתיים וחצי לאחר פרוץ מלחמת 7 באוקטובר, וכאשר ישראל מוצאת את עצמה בקונפליקטים אלימים שסופם אינו נראה לעין, אילו שינויים שלטוניים הישראלים היו רוצים לראות במדינה?

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

בשנים האחרונות הסדר העולמי נמצא בתהליך של התערערות והתפוררות. מערכת הכללים וההסכמים שהובילה ארצות הברית מאז מלחמת העולם השנייה התבססה על מספר עקרונות: כיבוד גבולות בינלאומיים ואיסור על כיבוש טריטוריה זרה; קידום הדמוקרטיה וזכויות האדם; שיתוף פעולה באמצעות ארגונים בינלאומיים; וסחר חופשי.

אך ממשלת ארצות הברית תחת הנשיא דונלד טראמפ מחבלת בעקרונות אלה ומערערת אותם כאשר היא תובעת לעצמה את גרינלנד, מתעלמת מהפרות זכויות אדם בעולם ומפרה זכויות יסוד בשטח ארה"ב עצמה, פורשת מארגונים בינלאומיים ומטילה מכסים גבוהים.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

שוויון האישה הוא אחד מערכי היסוד של מדינת ישראל מאז קמה. במרוצת השנים, נשים בישראל עשו צעדים משמעותיים לעבר השגת שוויון בתחום החברתי, הכלכלי והפוליטי. אך בשנים האחרונות ניכרת שחיקה במאמצים להשגת שוויון מגדרי – שחיקה המתבטאת ביוזמות להפרדה בין גברים ונשים במרחב הציבורי ובתת-ייצוג לנשים במשרות בכירות בשירות הציבורי.

אכן, תחת הממשלה הנוכחית אין אף אישה המכהנת כמנכ"לית משרד ממשלתי במינוי קבע. אין אף אישה הצפויה להתמודד בקרוב על ראשות הממשלה, ואף אישה לא כיהנה מעולם בתפקיד ביטחוני מרכזי כשרת ביטחון, מפכ"לית המשטרה או ראשת שב"כ.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

עם שוך המלחמה, המאבק על הדמוקרטיה הישראלית מתחדש במלוא העוצמה בניסיון לסכל שלל יוזמות שמקדמת הממשלה: מפיצול והחלשה של משרת היועץ המשפטי לממשלה, עבור דרך סגירת כלי תקשורת או פגיעה בעצמאותם, ועד עיגון חקיקתי להשתמטות מגיוס.

בסיבוב הקודם של המאבק על הדמוקרטיה ב-2023, ישראלים רבים יצאו לרחובות ושטפו את הארץ בגל מחאה חסר תקדים – מחאה אשר הצליחה להאט במידה רבה את הרפורמה המשפטית שקידמה הממשלה. אך אז באה המלחמה, והשאירה את הישראלים מותשים.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

בראשית נובמבר אנו מציינים שלושים שנים להירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין: הרצח הפוליטי החמור בתולדות המדינה. כיום, כאשר אנו מתקדמים לקראת מערכת בחירות קשה ומלאת מתחים, עלינו לשאול: מהו הסיכון לרצח פוליטי נוסף בישראל?

שאלה זו מתחדדת עוד יותר לנוכח גל של אלימות פוליטית בארצות הברית בעת האחרונה, לרבות שני ניסיונות התנקשות בדונלד טראמפ בזמן המרוץ לנשיאות ורצח פעיל הימין צ'רלי קירק בחודש ספטמבר. האם גם ישראל, המתאוששת ממלחמה ממושכת מול אויבים חיצוניים, צפויה לפרץ דומה של אלימות פנימית? לדעת מרבית הישראלים, התשובה היא לא. כך מעלה סקר של המכון לחירות ואחריות שנערך בתאריכים 16-19 באוקטובר בקרב מדגם מייצג של 1208 משיבים.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

בדמוקרטיה, תמיכה ציבורית במאמץ המלחמתי היא חיונית. כיצד הישראלים מגבשים את עמדתם ביחס למלחמה בזירות השונות? האם הם תומכים באופן אוטומטי בשימוש בכוח? או שהם חושבים בצורה מושכלת המביאה בחשבון את מטרות השימוש בכוח ומחיריו?

המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בחן שאלה חשובה זו תוך התמקדות בזירה הסורית. ביקשנו לדעת: באיזו מידה הישראלים סבורים כי ראוי להשתמש בכוח כנגד האיומים הנשקפים מזירה זו?

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

לאחר שנה וארבעה חודשים, כאשר המלחמה באה אל סופה – לפחות זמנית – הגיעה העת לבצע הערכה. מהי תוצאת המלחמה? כיצד השפיעה המלחמה על ביטחון המדינה ועל החברה הישראלית?

המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן ביקש ממדגם מייצג של 811 ישראלים להעריך את תוצאות המלחמה באמצעות סקר שקיימה חברת iPanel ב-9-12 בפברואר. הממצאים מעידים על אכזבה ופסימיות של הישראלים, הן מהתוצאות הישירות של המלחמה והן מהשפעותיה הרחבות.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.