המאמר הזה, כולו, מתחיל ומסתיים ב"אם".
ניתן היה לכתוב באותו אופן מאמר שכותרתו "אם" הצבא היה מתכונן למלחמה. או "אם" לסבתא הייתה גלגלים.
זו לא עיתונות, זאת לא הבעת דעה. המאמר הזה הוא תעמולה במסווה של עיתונאות.
יש לדרוש וועדת חקירה ממלכתית, האמת תבורר ותפורסם. מאמרים מהסוג הנוכחי אינם תורמים לאמת אלא רק מלבים מחלוקת ומצדיקים את הטענות לתקשורת שמקדמת כוון פוליטי מסוים.

לא ברורה לי הפיסקה "אך בהתאם להלכות שלאורן מתפרש סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, אין די בכך כדי להצדיק פסילה." אילו הלכות? כיצד נקבעו ועל ידי מי? האם הן חלק מהחוק או פרשנות של שופטים או משפטנים? האם הלכות אלו ניתנות לשינוי על ידי בית המשפט או המחוקק? אם אלו הלכות שבבחינת " הלכה למשה מסיני" ואי אפשר לשנותן הרי שהשופט והמחוקק של היום שבוי בהחלטותיו של קודמיו ואם לא כן מה ראיה יש בכך שבעבר אלו היו ההלכות?

לפני מספר שנים בניתי בהתאם להמלצות שונות מערכת למים אפורים.
המציאות הייתה שהמים שהשקו את הגינה היו בעלי ריח רע, הטפטפות נסתמו שוב ושוב, הפילטרים שעל המשאבה הטבולה דרשו ניקוי מתמשך ולאחר מספר שנים ביטלתי את המערכת שעלתה לא מעט.
הקמת מערכת מים אפורים שאכן תפעל ותאפשר השקיה דורשת משאבים משמעותיים, כולל מערך לניקוי וטיהור המים והדבר יעלה הון רב. במאמר חסר חישוב כלכלי המברר האם זאת אלטרנטיבה מעשית.

הכותב מתאר את המשיחיות כרעיון שמצדיק כל רוע. לא ברור לי על הוא מתבסס. איך דבריו מתיישבים עם חזון הנביאים, עם רעיון הצמחונות של הרב קוק ועם הרמבם שסבור כי אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד.
מנגד המוסר האנושי מתואר כנושא בשורה טובה בלבד. ובכן המוסר של מי? של ניטשה של הדרוויניסטים? של ההדוניסטים? של הדטרמיניסטים?
יש אנשים שתולים את מעשיהם הלא טובים במה שהם סוברים שהוא משיחיות ויש המצדיקים את מעשיהם הרעים בתורות מוסריות אנושיות.
רטוריקה איננה תחליף לעיסוק רציני בשאלות קשות

אז אורבן פגע בדמוקרטיה כפי שהיא נראית בעיני הכותב. מה לזה ולעובדה שאורבן נכשל בבחירות בגלל השינויים בשיטת הבחירות שהנהיג? הנסיון הבוטה להקטין בהתקפה אישית את עמית סגל הוא סוג של מקארטיזם הפוך. מוטב שנתייחס לתכנים ולא למי שאמר אותם.

הרעיונות המועלים בכתבה מצוינים. יש לי הרהור רק על ענין אחד והוא ממשלת לבנון. ממשלת לבנון, ממשלה שאיננה שולטת איננה ממשלה. קשה לפיכך לפעול מול גוף שאיננו יכול (ופרשת השגריר האיראני שנשאר בלבנון למרות החלטת הממשלה לגרשו מוכיחה זאת) לממש את שלטונו. כשהממשלה הלבנונית תוכיח שהיא ממשלה צריך יהיה לחתום איתה על הסכם שלום שיכלול נסיגה מלאה לגבול הבין לאומי, החלפת שגרירים וכל מה שקשור בהסכם כזה. אחרת כל הדיבורים על שיתוף ממשלת לבנון הן דיבורים ריקים מתוכן ומבטאים את כוונותיו הטובות דל הכותב אך לא מציאות מדינית.

הרעיון מצוין. מה לדעת הכותב הוא המקסימום שניתן להציע לפלשתינים כדי שיסכימו לשלום, ולהכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. חשוב שהכותב יאמר דברים ברורים אחרת זוהי חזרה מעייפת על רעיונות ישנים.

מי זה שאול אדר? כל מה שמצאתי עליו הוא שהוא כתב ספר על קבוצת ליברפול. המאמר הזה לא כולל שום טיעון רציני. מי בוחר את הכתבות לזמן ישראל? לפעמים נדמה שאם הכתבה היא נגד הימין היא תתפרסם גם אם היא רדודה ביותר.

תודה על החשיפה. נשאר לברר מספר דברים
1. עזבת אז למה אתה כותב אלינו, אנחנו לא חברים וותיקים ולא מכירים אותך .
2. איך אתה מגדיר את זהותך. אתה קנדי? ישראלי שגר בקנדה? אתה יהודי? אתה איש העולם ללא זהות קולקטיבית?
3. האם יש לך משפחה בישראל, איך אתה מקושר אליה?
4. האם יש לך ילדים ואם כן מהי זהותם?

בכל מקרה בהצלחה.

לי טוב בישראל והזהות הקולקטיבית הישראלית והיהודית חשובים לי מאד. לכן לא עולה כלל בדעתי לעזוב. לחיים עם מאבק על דעותי ואורח חיי, מאבק לשכנע אך לא לכפות יש טעם ומשמעות. כך חינכתי את ילדי ואני מנסה גם להדריך את נכדי.