הכותב מתאר את המשיחיות כרעיון שמצדיק כל רוע. לא ברור לי על הוא מתבסס. איך דבריו מתיישבים עם חזון הנביאים, עם רעיון הצמחונות של הרב קוק ועם הרמבם שסבור כי אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד.
מנגד המוסר האנושי מתואר כנושא בשורה טובה בלבד. ובכן המוסר של מי? של ניטשה של הדרוויניסטים? של ההדוניסטים? של הדטרמיניסטים?
יש אנשים שתולים את מעשיהם הלא טובים במה שהם סוברים שהוא משיחיות ויש המצדיקים את מעשיהם הרעים בתורות מוסריות אנושיות.
רטוריקה איננה תחליף לעיסוק רציני בשאלות קשות

אז אורבן פגע בדמוקרטיה כפי שהיא נראית בעיני הכותב. מה לזה ולעובדה שאורבן נכשל בבחירות בגלל השינויים בשיטת הבחירות שהנהיג? הנסיון הבוטה להקטין בהתקפה אישית את עמית סגל הוא סוג של מקארטיזם הפוך. מוטב שנתייחס לתכנים ולא למי שאמר אותם.

הרעיונות המועלים בכתבה מצוינים. יש לי הרהור רק על ענין אחד והוא ממשלת לבנון. ממשלת לבנון, ממשלה שאיננה שולטת איננה ממשלה. קשה לפיכך לפעול מול גוף שאיננו יכול (ופרשת השגריר האיראני שנשאר בלבנון למרות החלטת הממשלה לגרשו מוכיחה זאת) לממש את שלטונו. כשהממשלה הלבנונית תוכיח שהיא ממשלה צריך יהיה לחתום איתה על הסכם שלום שיכלול נסיגה מלאה לגבול הבין לאומי, החלפת שגרירים וכל מה שקשור בהסכם כזה. אחרת כל הדיבורים על שיתוף ממשלת לבנון הן דיבורים ריקים מתוכן ומבטאים את כוונותיו הטובות דל הכותב אך לא מציאות מדינית.

הרעיון מצוין. מה לדעת הכותב הוא המקסימום שניתן להציע לפלשתינים כדי שיסכימו לשלום, ולהכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. חשוב שהכותב יאמר דברים ברורים אחרת זוהי חזרה מעייפת על רעיונות ישנים.

מי זה שאול אדר? כל מה שמצאתי עליו הוא שהוא כתב ספר על קבוצת ליברפול. המאמר הזה לא כולל שום טיעון רציני. מי בוחר את הכתבות לזמן ישראל? לפעמים נדמה שאם הכתבה היא נגד הימין היא תתפרסם גם אם היא רדודה ביותר.

תודה על החשיפה. נשאר לברר מספר דברים
1. עזבת אז למה אתה כותב אלינו, אנחנו לא חברים וותיקים ולא מכירים אותך .
2. איך אתה מגדיר את זהותך. אתה קנדי? ישראלי שגר בקנדה? אתה יהודי? אתה איש העולם ללא זהות קולקטיבית?
3. האם יש לך משפחה בישראל, איך אתה מקושר אליה?
4. האם יש לך ילדים ואם כן מהי זהותם?

בכל מקרה בהצלחה.

לי טוב בישראל והזהות הקולקטיבית הישראלית והיהודית חשובים לי מאד. לכן לא עולה כלל בדעתי לעזוב. לחיים עם מאבק על דעותי ואורח חיי, מאבק לשכנע אך לא לכפות יש טעם ומשמעות. כך חינכתי את ילדי ואני מנסה גם להדריך את נכדי.

כדי לשכנע שמדובר בהדתה יש להראות כי החיילים מקבלים את הספרות הזאת ממפקדיהם ולא שהם לוקחים את הספרים מבתי הכנסת ביוזמתם. כמובן שיש לברר גם האם יש אנטי הדתה על ידי חלוקת עיתונים כמו הארץ או קיומם של ימי עיון וחלוקת חומר הסברתי בנושאים בעלי אופי אידאולוגי או ערכי. כך לדוגמה האם חיילים חבדניקים או חרדיים נחשפים למסרים ציוניים להם הם מתנגדים ברמה ערכית. המאמר הזה מוטה. ניתן לצפות מ"הזמן" שיציג תמונה מלאה ולא יטען כנגד "הדתה". אם הקניית ערכים מכל צד שהוא היא דבר שלילי אזי יש לטפל בו. עלה על דעת הכותב המכובד שיש חיילים שבביתם יחשבו מרבית הספרים בספריות הצבאיות כתועבה? יושר אנו דורשים ולא פמפלטים

כדי שלכתבה יהיה ביסוס במציאות אני מציע שבהמשך יובאו נתונים מספריים.
1. מספר זריקות אבנים של ערבים על מתיישבים, מתיישבים על ערבים, ערבים על חיילים וחיילים על ערבים.
2. תוצאות אירועי האלימות (סוג הפציעות וימי אשפוז) הנל.
3. מספר ארועי תקיפה בנשק חם של מתיישבים כנגד ערבים וכנגד חיילים ומספר ארועי תקיפה בנשק חם של ערבים כנגד מתיישבים וחיילים.
4. תוצאות ארועי האלימות הנל.
5. מספר ארועי השתלטות ובניה בלתי חוקיים על שטחי קרקע. של יהודים וערבים בשטחי C.
נתונים פיזיים חיוניים כדי שאפשר יהיה לבחון את הטענות שהועלו בעתבה.