יציקת הבטון הכעורה ומאות הכלונסאות שנטועות בחול העמוק של חוף לידו באשדוד מהוות עדות אילמת למאבק המתמשך שהחוף הזה עומד במרכזו. עד לא מזמן הן היו הקדימון למלון המהודר שעמד לקום כאן; החל מסוף השבוע האחרון, הן נראות יותר כמו אנדרטה למלון שאולי כבר לא יקום.
ההחלטה הדרמטית שפרסמה ביום שישי ועדת הערר לתכנון ובנייה של מחוז דרום תשפיע על פניו ועתידו של אחד החופים היפים באשדוד, אבל עשויות להיות לה גם השלכות רוחביות על כל קו החוף הישראלי.
ברוב של שניים מול אחד קובעים יו"ר ועדת הערר עו"ד עמית אופק ונציג הציבור אדיר אבו סיאם שהתכנית השאפתנית של היזם קובי אברהמי ("אופק השקעות") להגדלה משמעותית והוספת כמה קומות למלון בחוף לידו תידחה. על הדרך, הם מותחים ביקורת חריפה על עצם העובדה שניתן אור ירוק לבניית מלון במרחק של עשרות מטרים מקו המים, תוך הפקעה של נתח עבה מרצועת החוף מידי הציבור.
ברוב של שניים מול אחד קובעים יו"ר ועדת הערר עו"ד עמית אופק ונציג הציבור אדיר אבו סיאם שהתכנית השאפתנית של היזם קובי אברהמי להגדלה משמעותית והוספת כמה קומות למלון בחוף לידו תידחה
מאז 2004, אז אושר החוק לשמירת הסביבה החופית שאוסר על בנייה בטווח של 100 מטר מהים, תוכניות כאלה נדחות על הסף. נקודת המוצא היא שהחופים הנהדרים של ישראל הם משאב השייך לכולם ואין להפקיע אותו מידי הציבור ולהעביר אותו לידיים של בעלי הון פרטיים.
כדי לעקוף את המגבלה, יזמים ועיריות שולפים תוכניות שאושרו אי אז במאה הקודמת ומנסים לממש אותן תוך שהם נשענים על כך שלחוק אין תכולה רטרואקטיבית – הוא לא תקף לגבי תוכניות שאושרו בטרם כניסתו לתוקף.
עכשיו באים חברי ועדת הערר לעניין המלון בחוף לידו ומעבירים מסר חד-משמעי: מה שהתאים למאה ה-20 לא יכול לעבור חלק במאה ה-21.
המאבק על המלון בחוף לידו ידע תפניות רבות ונמשך כבר שנים. "במהלך המאבק הספקתי ללמוד משפטים ולהפוך למשפטן", אומר בחיוך רוני סאיג, פעיל סביבה וחברה מאשדוד שהגיש את הערר נגד התכנית יחד עם חברי "הפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד". שותפים נוספים להתנגדות הם אנשי "אדם, טבע ודין" שמלווים את המאבק מימיו הראשונים.
חוף לידו שוכן במרכז רצועת החוף המרשימה של אשדוד. התכנית להקמת מלון על החוף יצאה לדרך ב-1980, המימוש גלש אל תוך המאה הזאת. המדידות העלו שהמלון ימוקם במרחק כ-60 מטר בלבד מקו המים, ובימי גאות בחורף המרחק מצטמצם לכ-35 מטר בלבד.
התכנית להקמת מלון על החוף יצאה לדרך ב-1980, המימוש גלש אל תוך המאה הזאת. המדידות העלו שהמלון ימוקם במרחק כ-60 מטר בלבד מקו המים, ובימי גאות בחורף המרחק מצטמצם לכ-35 מטר בלבד
הוועדה להגנת הסביבה החופית פסלה את התוכנית, אבל העירייה והיזם המשיכו לקדם אותה במרץ והפכו את ההחלטה. בניסיון להתחקות אחר מניעיה של העירייה, הצביעה לפני כשנתיים כתבת "כאן 11" יפעת גליק, על ערב רב של מקורבים ואינטרסים בסביבתם של ראש העיר יחיאל לסרי וסגנו שמעון כצנלסון.
עם רוח גבית מהעירייה, היזם קיבל תיאבון והגיש תכנית מעודכנת להגדלת המלון בטענה שבממדים המקוריים שלו אין לו היתכנות כלכלית: בתוכנית המעודכנת מדובר בהקמה של מלון בן 120 חדרים בגובה ארבע קומות על מגרש בשטח 4.5 דונם, ועוד מלון עם 84 חדרים בגובה ארבע קומות על מגרש בגודל של כ-3 דונם. כל זה, כאמור, ממש על שפת הים.
פעילי הפורום האשדודי ו"אדם, טבע ודין" מיהרו להגיש ערר נגד תוכניות ההתעצמות של הקומפלקס המלונאי. "אמרנו שאם הוא כבר מגיש תוכניות חדשות, אז הוא צריך לעמוד בכל הקריטריונים של החוק שקיים כיום", אומר סאיג.
תוך כדי המתנה להכרעת ועדת הערר, התרחשה בחוף דרמה: היזם סגר את השטח והתחיל להניח יסודות למימוש תוכנית הבנייה המורחבת, זו שעדיין בכלל לא אושרה.
תוך כדי המתנה להכרעת ועדת הערר, התרחשה בחוף דרמה: היזם סגר את השטח והתחיל להניח יסודות למימוש תוכנית הבנייה המורחבת, זו שעדיין בכלל לא אושרה
לדרישת התושבים ו"אדם, טבע ודין", העירייה הוציאה ביולי 2022 צו להפסקה מיידית של העבודות. משום מה היא לא טרחה להורות ליזם להרוס את מה שכבר בנה באופן לא חוקי, והתוצאות נראות בחוף עד היום.
דעת הרוב בוועדה מקבלת כאמור את טענות הערר וקובעת שחופי הים צריכים להישאר נחלתו של כלל הציבור. "התכנון המוצע אינו תואם למגמות התכנון בחופי הים", כותבים חברי הוועדה בדברי הסיכום, "אין בו יתרונות המצדיקים את הפגיעה בחוף ולא נבחנו כלל חלופות שיחזירו את החוף לציבור. חלופות כאלה יש ודאי בנמצא וכל שנדרש הוא ראיית טובת הציבור לאיתורן ומעט רצון טוב".
"התכנון המוצע אינו תואם למגמות התכנון בחופי הים", כותבים חברי הוועדה בדברי הסיכום, "אין בו יתרונות המצדיקים את הפגיעה בחוף ולא נבחנו כלל חלופות שיחזירו את החוף לציבור"
הסיפה של הדברים היא למעשה ביקורת קשה על העירייה שלא טרחה לחפש חלופות ולהציע ליזם משבצת קרקע חלופית להקים מלון תחת זו שרכש על החוף.
"הוועדה בעצם אומרת לעירייה, 'את רואה שיש פה מצב שהוא לא תקין, התוכניות הישנות נמצאות במרחק עשרות מטרים מהים, אז איפה האמא והאבא שיבואו ויבדקו ויציעו חלופות?'" תוהה עו"ד אורטל סנקר, שייצגה בערר את "אדם, טבע ודין", "אם עשו את זה בפלמחים ובדולפינריום אז זה משהו שראוי שהעירייה תעשה (גם באשדוד)".
"זו החלטה מצוינת גם כי הוועדה קובעת שהתוכניות האלה לא ראויות לקבל אישור", מוסיפה עו"ד סנקר, "וגם בגלל שיש בה התייחסות לעניין שינוי האקלים ואמירה ברורה שמוסדות התכנון צריכים לקחת בחשבון את שינוי האקלים כשהם מאשרים תוכניות.
"כבר עכשיו רואים שבחורף, החוף שם צר בגלל העלייה של מפלס הים, ואם תהיה עוד עלייה של המפלס וארוזיה של החול, לא יישאר חוף לציבור. יש כאן גם ביקורת על מנהל התכנון שלא מתייחס להיבטים האלה כשהוא בוחן תוכניות מלפני עשרות שנים. אנחנו דורשים התייחסות לזה בכל דיון על תוכניות ישנות וכאן סוף-סוף נעשה מה שמנהל התכנון לא עושה".
"יש כאן גם ביקורת על מנהל התכנון שלא מתייחס להיבטים האלה כשהוא בוחן תוכניות מלפני עשרות שנים. אנחנו דורשים התייחסות לזה בכל דיון על תוכניות ישנות וכאן סוף-סוף נעשה מה שמנהל התכנון לא עושה"
מעל הכול, כאמור, יש כאן מסר שאמור לגרום ליזמים ולעיריות בכל רחבי הארץ לחשוב פעמיים לפני ששולפים מהבוידעם תוכניות שדורסות את החוף: העובדה שהן אושרו אי אז בעבר הרחוק, לא מעניקה להן חסינות אוטומטית.
מעיריית אשדוד נמסר: "עיריית אשדוד קיבלה את החלטת ועדת הערר ולא תוכל להתייחס בטרם תלמד את משמעויותיה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם