מדיניות הבידול בין עזה ליו"ש נמשכת גם בעקבות המלחמה, ואין שינוי בעניין במדיניות בנימין נתניהו והימין הקיצוני.

העולם לוחץ ומעקר יכולת אמיתית לתקוף באופן רחב היקף ברפיח. מה שלא נעשה עד כה כבר יהיה קשה לעשות. נתניהו מורתע. הוא מאיים ונסוג, מפגין שרירים ומתקפל, נחוש בהצהרותיו ורכרוכי במעשיו. סוג של "תפסו אותי שאני לא ארביץ".

העולם לוחץ ומעקר יכולת אמיתית לתקוף באופן רחב היקף ברפיח. מה שלא נעשה עד כה כבר יהיה קשה לעשות. נתניהו מורתע. הוא מאיים ונסוג, מפגין שרירים ומתקפל, נחוש בהצהרותיו ורכרוכי במעשיו

נתניהו משדר עוצמה בראיונות לתקשורת ועד מהרה מתברר שמדובר בסוג של כניסה לא כניסה לרפיח. הוא נראה כמו שבשבת הנעה בין הפטיש הסמוטריצ'י לסדן הבן גבירי, המתעתעים בו ומכרסמים במנהיגותו.

כאוס עזתי משרת את חסידי שלמות הארץ. חמאס ממשיך להיות נכס אצל מוליכי נתניהו – סמוטריץ' ובן גביר. כל עוד חמאס אינו מוכרע ויש לו אחיזה ברחוב העזתי, הם שואפים להכריע אותו, וכשיוכרע – יסרבו לכל מו"מ אמיתי לשינוי המציאות.

איש אינו יודע מה רוצה נתניהו. הוא מעולם לא פרס באמת את משנתו לעתיד האזור. הוא הצהיר בעבר על חזון שתי המדינות ואין אדם אחד בעולם שמאמין שהוא מסוגל להתקדם לעבר הגשמת החזון הזה.

הוא נגרר אחרי מחזיקי המפתחות לממשלתו, הטוענים גם כיום שיש להמשיך ולבדל את רצועת עזה מיהודה ושומרון. עכשיו הם דורשים להכניע את רפיח ולקבוע עובדות בלי להתחשב במה יאמרו הגויים – העיקר מה יעשו היהודים.

למעשה, נתניהו לא שינה את מדיניותו בעקבות המלחמה – טוב חמאס מעבאס. מבחינתו אפשר לשקר לכל העולם ולהמשיך לנהל מדיניות של זיגזג כדי לרצות כל יום מישהו אחר ולשרוד.

למעשה, נתניהו לא שינה את מדיניותו בעקבות המלחמה – טוב חמאס מעבאס. מבחינתו אפשר לשקר לכל העולם ולהמשיך לנהל מדיניות של זיגזג כדי לרצות כל יום מישהו אחר ולשרוד

נראה כי נתניהו מורתע מאפשרות הוצאת צו מעצר של בית הדין הבינלאומי בהאג יותר מאשר מהכרעת חמאס. איבדנו זמן – מתן אפשרות לאנשים מתאימים מאנשי הרשות הפלסטינית להיכנס כבר לפני ארבעה חודשים ולשלוט ברצועה, הייתה חוסכת קורבנות והישגיה המדיניים היו עצומים.

עכשיו חמאס ממשיך לשלוט ברצועה ונראה שכך יהיה גם אחרי עסקת החטופים. ישראל תמשיך להיות תחת איום חמאס, שישקם את מעמדו ואת יכולותיו הצבאיות וימשיך לשלוט. ישראל הפסידה את המערכה – היא אכלה את הדג המסריח ותסולק בקרוב מן הרצועה, אחרי שארה"ב תיתן בשמנו (או לא בשמנו) ערבויות שהלחימה לא תחודש.

חמאס מוכה, מוחלש, מבודד וחסר כל הכרה בעולם, אבל עדיין קיים – הממשלה יצרה את כל התנאים לצמיחתו מחדש כשסירבה לכניסת כוחות ערביים, פלסטינים ומערביים לשלוט בשטח כבר לפני ארבעה חודשים.

האוכל המגיע לרצועה מכל העולם עובר לחמאס, והוא אחראי להפגת רעבונם של התושבים. מי שמאכיל את הרעבים ללחם שולט בהם. כל מה שמכתיב את מדיניותו של יחיא סנוואר בימים אלה הוא הישרדות תנועת חמאס, וחבל ההצלה שלו היא מדיניות האין מדיניות של ממשלת נתניהו.

העיקר שלא יכנסו כוחות אחרים לשלוט ברצועה – הכאוס טוב לסנוואר.

החטופים הם נכס גדול בשרות מלחמת ההישרדות של תנועת הטרור, והעיקרון המנחה הוא שיש להשאיר חטופים כמגן אנושי אחרי כל עסקה, כי בלעדיהם חמאס חשוף לחיסול סופי.

חמאס מוכה, מוחלש, מבודד וחסר כל הכרה בעולם, אבל עדיין קיים – הממשלה יצרה את כל התנאים לצמיחתו מחדש כשסירבה לכניסת כוחות ערביים, פלסטינים ומערביים לשלוט בשטח כבר לפני 4 חודשים

חמאס עשוי לרכז בעתיד מאמץ למגה-פיגוע ביישובים ביהודה ושומרון כדי להפגין את עוצמתו ולזעזע את דעת הקהל בישראל. הוא נהנה מתמיכה עממית גדולה, ולא מן הנמנע שינסה לכוון את פעילותו לאזורים נוספים.

המלחמה בעזה פסקה למעשה. הכוחות הצבאיים באזור בהכנות ובסימנים ראשונים לכניסה מוגבלת, ועסקת החטופים במבוי סתום. עד שלא תהיה עסקה – אין עסקה. כל ההערכות והידיעות השתולות בתקשורת על המו"מ והתנאים שמציב צד אחד לצד השני מבלבלים את הציבור. איש אינו יודע מהי האמת ומהו השקר וקשה לדעת מתי באמת תהיה עסקה.

מטרות המלחמה, כפי שהצהיר עליהן נתניהו, לא הושגו. חמאס שולט ברצועה ומנהיגיו עדיין נושמים. יש ארבעה גדודים ברפיח שמכינים מארבים ומוכנים לקרב מול חיילי צה"ל. לאחר יותר מחצי שנת לוחמה, צה"ל לא הצליח לחסל את ארגון הטרור למרות שפגע ביכולותיו באופן אנוש. הלחץ הבינלאומי על ישראל גובר והיא הפכה למדינה מצורעת בכל העולם.

נראה כי טקטיקת המלחמה לא סיפקה את היעדים שהציבו לה מקבלי ההחלטות. צריך יעדים חדשים, וכדי להשיגם צריך קברניטים אחרים. מי שסבר לפני השבעה באוקטובר כי חמאס מורתע – מגלה שנתניהו מורתע וכי חמאס הוא נכס בעיני חלק מחברי ממשלתו.

לא מאוחר לעלות על הרכבת המובילה לציר הגדול עם סעודיה וחזית המדינות המתונות בהנהגת ארה"ב. נכונות להתקדם במסלול הפלסטיני עם הרשות הפלסטינית תקל על כולם לגבש חזית מול הלוויתן הגדול  ממזרח.

מטרות המלחמה, כפי שהצהיר עליהן נתניהו, לא הושגו. חמאס שולט ברצועה ומנהיגיו עדיין נושמים. יש ארבעה גדודים ברפיח שמכינים מארבים ומוכנים לקרב מול חיילי צה"ל

בני גנץ, יואב גלנט, גדי איזנקוט ואריה דרעי יכולים לכופף עכשיו את נתניהו ללכת בדרך הנכונה. מה שנותר לנו לעשות הוא לזעוק את זעקת העתיד ברחובות העיר ולהיאבק לבחירות מהר. הזמן אוזל.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.