את המונח היווני קקיסטוקרטיה ניתן למצוא בכתבים מן המאה ה-17. פירושו: "שלטון הגרועים ביותר" כלומר שלטון בלתי מוכשרים, הכושלים, הלא מתאימים, חסרי המצפון כל אלה שלא היינו נותנים בידם לנהל מדינה.

הגדרה זו מתארת משטר הפוך מזה המכונה אריסטוקרטיה, שפירושה "שלטון המעולים", כלומר המוכשרים ביותר, או מה שמכונה היום "ממשלת מומחים". אנשים המומחים בתחומי ידע שונים לוקחים על עצמם לשרת את הציבור ולתרום לו מתחום מומחיותם, על מנת שניהול המדינה יתבצע בצורה הטובה והיעילה ביותר למען רווחת האזרחים.

ההיגיון אומר, כי כל מדינה או שליט ירצו למנות את המוכשרים והמתאימים ביותר לתפקידי מפתח. זאת על מנת שהמדינה תתפקד בצורה הטובה ביותר וכדי שהציבור יהיה מרוצה ויישב בשקט על גפנו ותאנתו, לא ימחה ולא ימרוד. ובמשטר דמוקרטי – על מנת שיבחרו בהם שוב.

ההיגיון אומר, כי כל שלטון ירצה למנות את המוכשרים ביותר לתפקידי מפתח, כדי שהמדינה תתפקד בצורה הטובה ביותר, הציבור יהיה מרוצה, לא ימחה או ימרוד, ובמשטר דמוקרטי – כדי שיבחרו בהם שוב

השאלה, אם כן, היא כיצד נוצרת הקקיסטוקרטיה? מה מניע שליט או מדינה למנות לתפקידים את הבלתי מוכשרים ביותר, את אלו שיעשו את הנזקים הגדולים ביותר למדינה, לאזרחים ולשלטון?

הבה נבחן כמה מצבר "המומחים" המנהלים את המדינה בימים אלה:

• מירי רגב מחריבה את משרד התחבורה, ולגבי בטיחות בדרכים אין מה לדבר, המצב רק גרוע יותר.
• בצלאל סמוטריץ' פצח את כהונתו בשינוי הקריטריונים לחלוקת תקציבים ובהדרגה איבד עניין במשרד האוצר ומתערב בנעשה בו רק כשניתן להרוס משהו. מצב הכלכלה בכי רע והשר עסוק בנושאים אחרים.
• מהמשרד לשוויון חברתי לא נותר דבר לאחר ארבעה חודשים בלבד בהם יושבת בו מאי גולן.
• עידית סילמן חיסלה סופית את המשרד לאיכות הסביבה, כל בעלי המקצוע ברחו, היא מתעלמת מבעיות, מסיטה תקציבים ואת החורבן הפיזי שיישאר אחריה קשה לתאר.
• איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי, הפך את המשטרה למשטרה המשרתת אותו, וברחובות האלימות פושה וגואה.
• כך גם שלמה קרעי במשרד התקשורת, התקשורת שהפסיקה להיות "כלב השמירה של הדמוקרטיה" והתחילה לשרת את השלטון.
• ישראל כ"ץ במשרד החוץ הצליח (בעזרת ראש הממשלה) לפגוע בקשרי החוץ של מדינת ישראל ולהפכה למדינה מבודדת בעולם.
• יריב לוין במשרד המשפטים מחריב את מערכת המשפט עד כי זכה לכינוי "מחריב".
• יואב קיש אינו מבין כלום בחינוך, המשרד עליו הוא מופקד, וכל צעד שלו מרסק עוד יותר את המערכת.
• שר השיכון יצחק גולדקנופף כלל לא ידע שיש מצוקת דיור, ומאז דואג רק למעגל בוחריו.

השאלה, אם כן, היא כיצד נוצרת הקקיסטוקרטיה? מה מניע שליט או מדינה למנות לתפקידים את הבלתי מוכשרים ביותר, את אלו שיעשו את הנזקים הגדולים ביותר למדינה, לאזרחים ולשלטון?

כך גם יתר השרים, ראשי ועדות הכנסת וממלאי תפקידים בכירים נוספים. כל אחד מהם עושה כל שביכולתו להרוס את התחום הנתון לאחריותו. כאילו הם בתחרות להוכיח לאזרחים עד כמה הם מסוגלים להחריב את מה שנבנה במדינה מאז הקמתה.

נותר, אם כך, להניח, כי על מנת שמנהיג ימנה אנשים לא מוכשרים ולא מתאימים, הגורמים נזק רב לתפקידים בכירים ומשמעותיים – יש לו, ככל הנראה, אינטרסים המנוגדים לניהול ראוי של מדינה. ניתן לבדוק אילו אינטרסים עשויים להיות לו, דרך בחינת שליטים נוספים במהלך ההיסטוריה:

1

אפשרות אחת היא, שכמו יוזף סטלין, המנהיג עשוי לחסל את כל האנשים המוכשרים סביבו כי הוא חושש מהם. הוא מעדיף למנות את הבלתי מוכשרים על מנת שיכשלו בתפקידם, כך לא יאיימו על שלטונו וכדי שלא יהיו לו מתחרים או יורשים. נאמניו ימשיכו להעריצו כגדול מכולם, להתגעגע אליו גם כשלא יהיה עוד, ולהקים כיכרות ומונומנטים לכבודו כי הוא היה הגדול מכולם.

2

סיבה אחרת היא – לשם שמירה על נאמנותם של התומכים, הוא מחלק טובות הנאה בצורת תפקידים משמעותיים. כך הוא יוצר מצב בו אלה שקיבלו תפקידים יעשו הכל על מנת לשמר את מעמדם ולא ירצו לסכן אותו.

יתרה מכך, כל אחד מנאמניו ימנה את מקורביו שלו, והללו ירצו לשמר את מעמדם וימנעו מבעל התפקיד לעשות מהלכים שיסכנו את מצבם. כך מעגלים מעגלים של טובות הנאה ישמרו את שלטונו. מנגנון זה מקובל במדינות שכונו בעבר "עולם שלישי" או "רפובליקות בננות".

יש להניח, שלמנהיג הממנה אנשים לא מוכשרים ולא מתאימים לתפקידים בכירים – יש ככל הנראה, אינטרסים המנוגדים לניהול ראוי של מדינה. ניתן לבדוק אילו אינטרסים, דרך בחינת שליטים במהלך ההיסטוריה

3

האפשרות השלישית היא, שהוא רואה את סופו המתקרב מסיבות שונות: כי אויביו נוגסים בעקביו; כי מתחריו מחכים לפרישתו; כי הוא חולה; כי הוא מפסיד במלחמה, כי חולשתו נראית למרחוק. ואז, בעודו מבעיר את רומא כמו נירון קיסר, הוא עולה לנגן בכינור ונהנה לראות את האש מכלה את כל הממלכה. הוא יודע שסופו קרוב והוא רוצה שהממלכה תמות איתו על מנת שאף מנהיג אחר או נתין ייהנה ממנה בלעדיו.

*  *  *

אם נסתכל בצורה מפוכחת על מצבנו, הרי שההרס והחורבן שנעשים על ידי ממלאי התפקידים אינם באג. האנשים לא מונו במקרה. זה פיצ'ר, ההרס הוא המטרה, הוא היעד.

אותם אנשים כושלים והנזק שהם גורמים מקדמים את האינטרס האישי של המנהיג, אם זה מהסיבה הראשונה, השנייה, השלישית, או כמה מהן ביחד. ולכן בעוד השליט מנגן בכינור, רצוי למהר ולפעול לפני שרומא תישרף לחלוטין ורק חורבות יוותרו ממנה.

ד"ר אורית יעל (Orit Yaal) חוקרת היסטוריה חברתית ומגדרית. היא משתמשת בתקשורת ההמונים של התקופה כמקור להבנת החברות הנחקרות. להנאתה לומדת כל החיים, לפרנסתה מרצה במכללה אקדמית כנרת, לשלמות נפשה מרצה אקטיביסטית במסגרות אזרחיות (פורום מיכל סלה, מכינות קד"צ), פובליציסטית בעיתונות החופשית ונואמת בכיכרות. בחייה הפרטיים קיבוצניקית, פמיניסטית נשואה ואם לארבעה. מאמינה בשוויון חברתי, כלכלי ופוליטי, כי רוב בני האדם טובים צריך רק ללתת להם את הכלים להראות את הטוב הזה.