שרפה בקרית שמונה בעקבות ירי חזבאללה, 3 ביוני 2024 (צילום: דוד כהן/פלאש90)
דוד כהן/פלאש90
שרפה בקרית שמונה בעקבות ירי חזבאללה, 3 ביוני 2024

החקלאים עדיין מחכים למלוא כספי הסיוע

החקלאות הישראלית ברוב הארץ, כולל בעוטף עזה, שרדה בינתיים את המלחמה ● רוב המשקים חזרו לתפקד ואין מחסור במוצרים ● אבל בצפון משקים ננטשו ונהרסו בשל הלחימה והשרפות, מה שעלול לפגוע במלאי פירות הקיץ והביצים ● בשאר הארץ, המחסור בכוח אדם פוגע בזריעה ובשתילה וצפוי להשפיע על צמיחת החקלאות בעתיד

החקלאים ספגו במלחמה נזק הנאמד בין שלושה לארבעה מיליארד שקל – כעשירית מהתוצר השנתי החקלאי הכולל של ישראל, כך מעריכים בהתאחדות חקלאי ישראל. זאת בשל מחסור בכוח אדם, עצירת הפעילות באזורי הגבול, פגיעות הרקטות והכטב"מים והשרפות שנגרמו בגללם.

הממשלה, הכנסת וארגוני החקלאים יצרו מנגנון חדש שנועד לאפשר לחקלאים לקבל פיצוי מהיר על נזקי המלחמה. אבל עד כה רובם המכריע של המשקים החקלאיים שנפגעו קיבלו רק מקדמות. מקדמות שולמו לחקלאים המתגוררים באזורי הגבול ולאלה שדיווחו על נזקים ישירים. ההיקף הכולל של המקדמות מוערך בכמה מאות מיליוני שקלים.

מנתונים שהעבירה רשות המסים בתשובה לשאלת זמן ישראל עולה כי עד כה רק כמה מאות מאלפי החקלאים הממתינים לפיצוי קיבלו פיצוי מלא, בסכום כולל של כ־38 מיליון שקל בלבד. בחלק מהענפים גובשה רק לאחרונה נוסחה לתשלום הפיצוי, והטפסים לקבלתו טרם עלו לאתר הרשות.

משרדי האוצר, החקלאות והארגונים המייצגים את החקלאים גיבשו בנובמבר מתווה ייחודי לפיצוי חקלאים. השרים בצלאל סמוטריץ' ואבי דיכטר חתמו על עקרונות המתווה ב־12 בנובמבר – והם אושרו בוועדת הכספים כשלושה ימים לאחר מכן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים על החלטתו למנוע העברת תקציבים לרשויות המקומיות בחברה הערבית, 9 באוגוסט 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים, 9 באוגוסט 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

המתווה כולל שלושה מסלולים שונים. ה"מסלול הירוק" וה"מסלול האדום" מיועדים למשקים הנמצאים עד 20 קילומטר מגבולות עזה ולבנון.

החקלאים המבקשים פיצוי במסלול הירוק מקבלים פיצוי בסך 47% מהוצאותיהם בזמן המלחמה. החקלאים הנרשמים למסלול האדום מקבלים תשלום המכסה את הירידה ברווחיהם – או בהכנסתם – ביחס לתקופה שלפני המלחמה.

"המסלול הוורוד" מיועד להעניק לחקלאים תוך זמן קצר פיצוי פחות גבוה ממה שהיו מקבלים במסלולים אחרים. אבל ההליך שנעשה בפועל אינו מהיר, כיוון שלרשויות לוקח זמן רב לחשב  את הסכום האחיד לתשלום לחקלאים

המסלול הוורוד מיועד למשקים השוכנים עד שבעה קילומטרים מעזה ותשעה קילומטרים מלבנון, ומאפשר להם לקבל  פיצוי ללא הוכחת נזק, בסכום אחיד שישולם לכל החקלאים בענף שלהם. משקים השוכנים יותר מ־20 קילומטר מהגבול יקבלו פיצוי רק על נזקים ישירים שספגו, לאחר בדיקת והוכחת הנזק.

שלושת המסלולים החדשים, בעיקר ה"וורוד", נועדו לקצר את הליכי הפיצוי לחקלאים. "המסלול הוורוד" מיועד להעניק לחקלאים תוך זמן קצר פיצוי פחות גבוה ממה שהיו מקבלים במסלולים אחרים, שבהם היו ממתינים זמן רב יותר.

חילופי אש בין צה"ל לחיזבאללה בגבול הצפון. 27 בדצמבר 2023 (צילום: Ayal Margolin/Flash90)
חילופי אש בין צה"ל לחזבאללה בגבול הצפון, 27 בדצמבר 2023 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

המתווה נועד לחסוך לחקלאים – שגם כך חרב עליהם עולמם – את זמן ההמתנה, גם במחיר אפשרי של הפסד כספי. הוא מותאם לאופי הייחודי של החקלאות, שמחייב חקלאים להוצאות גם אם המשק שלהם משותק ואין לו הכנסות.

בהודעה שפרסם משרד החקלאות עם אישור המתווה נכתב: "לחקלאי יש הוצאות כל השנה; גם אם אינו קוטף תפוזים בסתיו, הוא כבר השקיע כסף בדשן, מים ושכר באביב ובקיץ" ולכן, הסבירו במשרד, יש לפצותו כמה שיותר מהר.

"המטרה הייתה לאפשר תשלום מהיר וגובשו במהירות נהלים כלליים. אבל כשישבו לבנות את הנוסחאות לפיצוי, החישובים נעשו מורכבים, ופרטים רבים היו כרוכים במשא ומתן נוסף, ארוך, עם האוצר"

אבל ההליך בפועל אינו מהיר. זאת משום שלרשויות לוקח זמן רב לחשב את הסכום האחיד לתשלום לחקלאים בענפים השונים במסגרת "המסלול הוורוד".

לדברי מנכ"ל התאחדות החקלאים אורי דורמן: "המטרה הייתה לאפשר תשלום מהיר, ולשם כך סוכמו במהירות נהלים כלליים למסלולים החדשים בין משרד החקלאות לרשות המסים. אבל כשמועצת הצמחים ורשות המיסים ישבו לבנות את הנוסחאות לפיצוי, החישובים נעשו מורכבים, ופרטים רבים היו כרוכים במשא ותמן נוסף, ארוך, עם האוצר.

מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן (צילום: אסף לניאדו)
מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אורי דורמן (צילום: אסף לניאדו)

"לבסוף נבנה טופס ממוחשב פרקטי ופשוט המקובל על כל הצדדים ומתרגם את הסיכומים לפרטים. הטופס נותן לחקלאי ודאות ולמס רכוש אפשרות לבדיקה מהירה. הטפסים הללו יועלו בימים הקרובים לאתר רשות המיסים ויאפשרו פיצוי מהיר וודאי. אבל זה לקח יותר מדי זמן".

הנוסחה לתשלום האחיד לענף הביצים ב"מסלול הוורוד" נקבעה רק בינואר; בענפי גידולי השדה (ירקות ודגנים) וגידולי החממה הנוסחה נקבעה רק במרץ; בענף הפירות – באפריל, ובפטם רק במאי.

"במקרים בהם תנאי הפיצוי אינם הולמים את המאפיינים הייחודיים של ענף מסוים, מתנהל דיון בנושא ונמצאים פתרונות מוסכמים, כפי שנעשה עד כה עם ענף העופות להטלה"

מרשות המיסים נמסר בתגובה: "נציגי קרן הפיצויים ברשות המיסים נמצאים בקשר רציף ומתמיד עם נציגי החקלאים, ואף מקיימים מפגשים יזומים עם חקלאים, בהם מסייעים להם אישית בהגשת בקשות לפיצויים.

"עד כה שולמו לחקלאים כ־38 מיליון שקל. כמו כן שולמו סכומים משמעותיים במקדמות לחקלאים הזכאים לפיצוי מלא במסלול האדום. במקרים בהם תנאי הפיצוי אינם הולמים את המאפיינים הייחודיים של ענף מסוים, מתנהל דיון בנושא ונמצאים פתרונות מוסכמים, כפי שנעשה עד כה עם ענף העופות להטלה, ענף המטעים ופירות ההדר וענף ירקות החממה.

שטחי חקלאות במועצה אזורית אשכול (צילום: רון רחמים)
אילוסטרציה: שטחי חקלאות במועצה אזורית אשכול (צילום: רון רחמים)

"לאור זאת, הטענות על אי תשלום פיצויים לחקלאים תמוהות. ככל שידוע על מקרים פרטניים שבהם נתקלו חקלאים בקושי למצות את זכאותם, נשמח אם יובאו לידיעתנו כדי שנטפל בהם".

בינתיים אין מחסור במוצרים

כמו ענפים אחרים בכלכלה הישראלית (למשל ההייטק), החקלאות הפגינה במלחמה כושר התאוששות מרשים. לפי נתוני משרד החקלאות והתאחדות החקלאים הפגיעה הישירה בחקלאות ברוב הארץ, כולל עוטף עזה, הסתיימה ברובה. בגבול הצפון, לעומת זאת, עדיין שוררת בעיה קשה.

"הרבה מקטיף 2024 נמצא במטעים שלא מטופלים, ולכן הם יניבו פחות פירות בקיץ, אם בכלל. הקטיף ייפגע גם אם הלחימה תסתיים בקרוב, ובטח אם תימשך לאורך הקיץ"

לפי נתוני המשרד, בטווח של חמישה קילומטרים מגבול לבנון נמצאים מטעים המניבים כ־20% מהתנובה הארצית של פירות רבים (זיתים לשמן, ענבים, אבוקדו, שזיפים, מנגו, משמשים, אפרסקים, נקטרינות, דובדבנים, תפוחים, אגסים וקיווי), וכן פרדסי עצי הדר ושדות חיטה ותירס. כ־55% משטחי הגידול הללו, וכ־70% מהגידולים בטווח שני קילומטרים מהגבול, נאסרו לכניסה בשל המלחמה.

לדברי דורמן: "רוב הגידולים בגליל העליון הם פירות קיץ, ורוב הקטיף שלהם הסתיים לפני המלחמה, אז לא נגרם נזק ישיר גדול לתוצרת של 2023 ולא ראינו מחסור בפירות והתייקרות שלהם.

עובדים זרים עובדים בחקלאות סמוך לגבול ישראל עם רצועת עזה, דרום ישראל, במהלך מלחמת חרבות ברזל, 25 בדצמבר 2023 (צילום: Moshe Shai/Flash90)
עובדים זרים עובדים בחקלאות סמוך לגבול עזה, 25 בדצמבר 2023 (צילום: משה שי/פלאש90)

"הבעיה היא שהרבה מקטיף 2024 נמצא במטעים שלא מטופלים, ולכן הם יניבו פחות פירות בקיץ, אם בכלל. הקטיף ייפגע גם אם הלחימה תסתיים בקרוב, ובטח אם תימשך לאורך הקיץ. קשה עדיין לדעת, אבל ייתכן מחסור בפירות".

באזורים הנמצאים כחמישה קילומטרים מלבנון נמצאים לולי תרנגולות המטילות יותר ממיליארד ביצים בשנה, כמחצית מהביצים המוטלות בישראל. לולנים טענו כי נפגעו בצפון מאות לולים; במשרד החקלאות מדווחים על 19 לולים שנפגעו.

"תפוקת החלב ירדה, בגלל הפגיעות הפיזיות והרגשיות שעברו הפרות, אבל חזרה. הודות ליעילות ולגבורת הרפתנים לא היה מחסור בחלב אפילו ליום אחד"

באזור נמצאות שמונה רפתות המייצרות יחד 22 מיליון ליטר בשנה (כ־1.5% מכלל החלב בישראל). הרפתות עצמן לא נפגעו, אך בגליל העליון ובגולן (בניגוד לשאר הארץ) פרות רועות בשטחי מרעה פתוחים, ש־30 מהם עלו באש או הושחתו מהירי ו־24 נסגרו לכניסה מטעמי ביטחון – והיה צריך להעביר את הפרות לשטחי חדשים. פרות אף נהרגו מתקיפות חזבאללה.

בעוטף עזה פועלות 16 רפתות המניבות כ־6.5% מהחלב בישראל. תשע מהן המשיכו לפעול במלחמה ושבע נפגעו. מחבלי חמאס שחטו פרות בזמן הטבח, ואחרות נהרגו מירי הטילים. אבל כל הרפתות חזרו לעבוד (אחת מהן, של קיבוץ כיסופים, הועברה באופן זמני לבקעת הירדן). 13 מהלולים בעוטף נפגעו.

מכונית שרופה במטולה, 19 במרץ 2024 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)
מכונית שרופה במטולה, 19 במרץ 2024 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)

לדברי דורמן: "בינתיים לא נוצר מחסור בביצים כי הלולנים בצפון עובדים תחת אש ממש, וחלקם העבירו לולים דרומה. אבל הכול על הקשקש ועלול להיווצר מחסור בהמשך. תפוקת החלב ירדה ולקח זמן עד שעלתה, גם אחרי שהרפתות נפתחו מחדש, בגלל הפגיעות הפיזיות והרגשיות שעברו הפרות, אבל היא חזרה. הודות ליעילות ולגבורה של הרפתנים לא היה מחסור בחלב אפילו ליום אחד".

בהתאחדות מעריכים כי השרפות שנגרמו מהירי בצפון השמידו עשרות אלפי דונם של אדמה חקלאית ושטחי מרעה – בסביבות 2% מהאדמות החקלאיות בישראל ומפעל חייהם של מאות חקלאים.

"יש נזקים שקשה לכמת ויהיה קשה לפצות. איך אפשר לכמת נזק לחקלאי מפגיעה בצינור מים ששייך למדינה, אבל מוביל מים לשדה שלו? או משרפת שטח המרעה לפרות?"

חלק מהשטחים השרופים נמצאים בטווח החמישה קילומטרים שממילא מושבת – וחלקם באזורים שלפני השרפות עבדו כרגיל. כאלף דונם של מטעים עלו באש רק בשבוע שעבר; אתמול (רביעי) עלו באש מאות דונמים של שטחי מרעה.

לדברי דורמן: "יש נזקים של השרפות שקשה לכמת ויהיה קשה לפצות. איך אפשר לכמת נזק לחקלאי מפגיעה בצינור מים ששייך למדינה, אבל מוביל מים לשדה שלו? או משרפת שטח המרעה לפרות?"

לול במושב מרגליות. 14 באוגוסט 2023 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)
לול במושב מרגליות. 14 באוגוסט 2023 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

החקלאות בעוטף עזה חזרה לתפקד בינואר–פברואר. לפי נתוני משרד החקלאות, בעוטף יש כ־120 אלף דונם גידולי ירקות ודגנים, שרובם הפסיקו לעבוד בתחילת המלחמה, אך רק מעטים מהם נפגעו.

במשרד מדווחים: "עוטף עזה הוא אסם הירקות של ישראל. בתחילת המלחמה עלה חשש כי סגירת שדות תפוחי האדמה, הגזר והחיטה לשחת בעוטף תגרום לצמצום משמעותי בשטחי הגידול שלהם. כדי לצמצם את הפגיעה, פרסמנו נוהלי תמיכה לחקלאים שיעבירו את שדות תפוחי האדמה, הגזר והחיטה למקומות אחרים. בזכות זאת, הזריעה שלהם לא הצטמצמה באופן משמעותי".

"הבעיה העיקרית של רוב החקלאים, גם בדרום, לא הייתה הרקטות, אלא מחסור בכוח אדם. הממשלה מקצה לחקלאות 50 אלף עובדים זרים. כרגע יש 35 אלף, כי 25 אלף פלסטינים הפסיקו לעבוד ולא חזרו"

דורמן: "זה נחמד לקטר, אבל אנחנו חוזרים מאירוע שאיים על עצם קיומה של החקלאות, ורוב מוחלט של המשקים מתפקדים, בלי מחסור באף מוצר. ברוב הארץ החקלאים המשיכו לעבוד גם בשיא הירי. בשורה התחתונה, בינתיים, במצטבר ובממוצע, המלחמה גרמה פחות נזק ממשבר האקלים.

"הבעיה העיקרית של רוב החקלאים, גם בדרום, לא הייתה הרקטות, אלא מחסור בכוח אדם – וזאת בעיה קשה. הממשלה מקצה לחקלאות 50 אלף עובדים זרים. זה לא מספיק, צריך 60–70 אלף, בטח כשהרבה מהחקלאים עצמם במילואים. כרגע יש 35 אלף, כי 25 אלף פלסטינים, בעיקר מיהודה ושומרון, הפסיקו לעבוד ולא חזרו.

שדה חיטה בניר עם בוער בעקבות ירי טיל של חמאס, 2007 (צילום: אבי אוחיון לע"מ)
ארכיון: שדה חיטה בניר עם בוער בעקבות ירי טיל של חמאס, 2007 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

"העובדים מתאילנד התחילו לחזור בחודשים האחרונים, וב־1 ביוני ממשלת תאילנד התירה להם לחזור באופן רשמי. בינתיים הגיעו גם ממקומות אחרים. 35 אלף זה לא 60 אלף, אבל למדנו להסתדר עם פחות עובדים".

יש הרבה מתנדבים ישראלים בחקלאות, הם לא משלימים את החסר?
"המתנדבים עוזרים מאוד. אנחנו מאוד מאוד מעריכים את ההתנדבות. היא פותרת בעיות נקודתיות, אבל היא לא פתרון מערכתי".

המחסור בכוח אדם והפסדי החקלאים התבטאו בהתייקרות המזון?
"לחלוטין לא. רוב ההתייקרויות לא מגיעות מהחקלאים, אלא מהמשווקים, פרט למה שנובע ישירות מהתייקרות התשומות לחקלאים. המשווקים מנצלים את המצב כי הם יכולים".

"רוב ההתייקרויות לא מגיעות מהחקלאים, אלא מהמשווקים, פרט למה שנובע ישירות מהתייקרות התשומות לחקלאים. המשווקים מנצלים את המצב כי הם יכולים"

אני קונה חלק מהירקות ישירות מחקלאים, בתיווך של מתנדבים, וגם הם עולים יותר מאשר בתחילת המלחמה.
"זה בגלל התשומות. אף חקלאי לא כיסה את נזקי המלחמה על חשבון הצרכן".

למרות ההתאוששות, החקלאים מעריכים כי המחסור בכוח האדם גרם לנזקים שימשיכו להצטבר גם בעתיד. לדברי יו"ר התאחדות החקלאים ומזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח: "בין אוקטובר לינואר החקלאים שתלו, חרשו וזרעו פחות, בגלל מחסור בעובדים, ובעונות הבאות תהיה פחות תוצרת".

עמית יפרח, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים (צילום: תנועת המושבים)
עמית יפרח, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים (צילום: תנועת המושבים)

"הבעיה קיימת בעיקר במשקים פרטיים, כי קיבוצים מאורגנים באופן שמאפשר להתמודד עם מצבים כאלה ותלויים פחות בעובדים זרים".

אפשר לכמת את הנזק הצפוי לחקלאים מהירידה בזריעה ובשתילה ולפצות אותם? והאם יש חשש שמשקים יקרסו וייסגרו?
"לא. אי אפשר לאמוד שחיקת רווחיות או הפסדים עתידיים. אני לא חושש מקריסות רבות, ולא יודע על משקים שנסגרו, או נמצאים על סף סגירה, אבל יש הרבה משקים שהכנסותיהם ירדו, או צפויות לרדת, בעשרות אחוזים".

האם הבעיה עלולה ליצור מחסור בתוצרת חקלאית ועליית מחירים?
"כרגע אין חשש מידי ממחסור, אבל ברור שפגיעה בעיבוד החקלאי, לצד הפגיעה בייבוא ונזקי האקלים, עלולים ליצור מחסור עתידי".

"בין אוקטובר לינואר החקלאים שתלו, חרשו וזרעו פחות, ובעונות הבאות תהיה להם פחות תוצרת. יש הרבה משקים שהכנסותיהם ירדו או צפויות לרדת"

נפגעים גם ממשבר האקלים

פגיעתה של המלחמה בחקלאות הישראלית מצטרפת לפגיעה ממשבר האקלים. לפי נתונים שפרסמה קרן "קנט" לביטוח נזקי טבע בחקלאות בינואר, ב־2023 נגרמו לכ־12 אלף חקלאים בישראל נזקים בהיקף כולל של כ־390 מיליון שקל מפגעי טבע (בלא קשר למלחמה).

לפי נתוני הקרן, מדובר בגידול של כ־13% בהיקף הכספי של הנזק לחקלאות מפגעי טבע, ושל כ־9% במספר החקלאים שנפגעו, לעומת 2022. בשני העשורים האחרונים החקלאים סופגים נזקים של מאות מיליוני שקלים בשנה, שהולך וגדל בהדרגה, עם עליות וירידות נקודתיות בין השנים.

המסלול ההרוס בנחל השופט אחרי הסערה של 2020 (צילום: באדיבות עמותת לטם)
המסלול ההרוס בנחל השופט אחרי הסערה של 2020 (צילום: באדיבות עמותת לטם)

הנזק הגדול ביותר – 521 מיליון שקל – נגרם ב־2015, והשני בגודלו ב־2023. לפי הקרן, עיקר הנזק נגרם מברד, חום קיצוני, מחלות, גשם חזק וסערות.

בהודעה שפרסמה הקרן נכתב: "מגמת הגידול המתמיד בפגיעה בגידולים חקלאיים כתוצאה ממזג האוויר היא תופעה עולמית הנובעת מההתחממות הגלובלית. המגמה הזאת באה לידי ביטוי באופן קיצוני עוד יותר בישראל".

משבר האקלים נמשך כבר עשרות שנים ואינו צפוי להסתיים בקרוב, כך שנזקיו המצטברים לחקלאות גדולים, בינתיים, עוד יותר משל המלחמה. זאת בהנחה שהמלחמה תסתיים בקרוב ולא תתארך עוד יותר, וגם לא תסלים.

עוד 1,825 מילים
סגירה