נושא
חקלאות
צבר מצוי נגוע בכנימה (צילום: באדיבות פרופ' צביקה מנדל ממינהל המחקר החקלאי מרכז וולקני))
באדיבות פרופ' צביקה מנדל ממינהל המחקר החקלאי מרכז וולקני)

הבננות לא לבד כנימה קטלנית מאיימת להשמיד את הסברסים

דרמה בגבול הצפון: חוקרים ממכון וולקני ייבאו שני מינים של טורפי חרקים שניזונים מהכנימה המזיקה ● אלפי מושיות מקסיקניות כבר שוחררו בגליל, ולאחרונה הצטרפו אליהן נחילי זבובים מקסיקניים ● "אנחנו בעיצומו של התהליך, אז זה קצת כאוטי, אבל יש סיבה לתקווה" ● ובלבנון, שם גם נפגעים שיחי הצבר, מאשימים את ישראל

עוד 886 מילים
חמאה (צילום: istockphoto.)
istockphoto.

בדיקת זמן ישראל מי הזיז את החמאה שלי

החמאה הישראלית הפכה למצרך נדיר בסופרים וברשתות השיווק ● כאשר ניסינו לברר למה זה קרה, הגורמים בענף מילאו את פיהם מים (הרי חמאה אין) ● בינתיים, הממשלה התירה לייבא חמאה ללא מכס, אבל המחירים בשמיים ● בכיר במשרד החקלאות: "העלאת מחיר מסוימת עדיפה על מחסור" ● הצרכנים זועמים - ורק הטבעונים מרוצים

עוד 1,697 מילים
בטטות (צילום: Nati Shohat/Flash 90)
Nati Shohat/Flash 90

חשיפת זמן ישראל הבטטות היפות נעלמו מהמדפים כי הן היו מורעלות

הבטטות הוורודות-סגולות, בעלות הקליפה הבוהקת, שנמכרו בארץ בשנים האחרונות, חוטאו ונצבעו באמצעות חומצה זרחתית - רעל שפוגע במערכת העצבים, העיכול והפריון ● בענף מעריכים כי שליש מהבטטות בארץ היו מורעלות ● שיווקן הופסק רק בעקבות פנייתנו לבקשת תגובה ממשרד הבריאות

עוד 1,276 מילים ו-5 תגובות
חוף גבעת עלייה ביפו (צילום: Sliman Khader/Flash90)
Sliman Khader/Flash90

זיהום הים שוחים במי ביוב

בתוך שבוע אחד נסגרו שלושה חופי רחצה ל-48 שעות - הילטון ת"א, גבעת העלייה ביפו וחוף הקשתות בקיסריה ● במצטבר נרשמו מתחילת עונת הרחצה 208 ימים של סגירות חופים ● הסיבה היא דווקא החורף הגשום שהיה לנו, בעקבותיו טוהרו פחות מי ביוב - שהוזרמו לים

מתחילת עונת הרחצה הנוכחית נרשמה עלייה דרמטית במספר הסגירות של חופי רחצה עקב זיהום שמקורו בהזרמת ביוב או שפכים ברמת טיהור נמוכה לים.

לפי נתוני עמותת "צלול", שמתעדת את אירועי הזיהום וסגירות החופים, מתחילת עונת הרחצה ב-12 באפריל, נרשמו במצטבר 208 ימים של סגירות חופים (הכוונה להכפלה של מספר החופים במספר הימים שנסגר כל חוף), לעומת 81 ימי סגירה בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כמעט פי שלושה.

רק בשבוע האחרון נרשמו שלושה אירועי זיהום בחופי רחצה: חוף האקוודוקט בקיסריה (המוכר גם כחוף הקשתות), חוף הילטון בתל אביב וחוף גבעת עלייה ביפו. בשלושת המקרים החופים נסגרו לכ-48 שעות ובינתיים נפתחו מחדש.

הזיהום ביפו נגרם כתוצאה מתקלה בעבודות על הרכבת הקלה: קבלן שעבד בשדרות ירושלים בשירות נת"ע סתם בטעות תעלת ניקוז בבטון מה שגרם להסטה של הביוב לכיוון הים. לא ברור אם מדובר בהתרשלות של הקבלן או שהוא קיבל מפות שגויות של הצנרת התת-קרקעית.

"לגבי חופים מוכרזים יוצאות הודעות רשמיות, אבל בחופים לא מוכרזים, שציבור גדול מתרחץ בהם, כמעט לא מתבצעות דגימות ואין לאנשים דרך לדעת אם הם שוחים בים מזוהם"

הסיבה העיקרית לריבוי סגירות החופים השנה היא, באופן אירוני, העובדה שהחורף האחרון היה גשום מאוד. משק המים בישראל מתגאה – ובצדק – בכך שרוב הביוב עובר טיהור ומשמש להשקיה של גידולים חקלאיים. השפכים המטוהרים (קולחים) מועברים למאגרים גדולים ומשם אל החקלאים.

עם זאת, כשיש הרבה גשם החקלאים לא נזקקים לקולחים – מים מהשמים תמיד יותר נקיים והם כמובן בחינם – ואז המאגרים מתמלאים ומתחילים לעלות על גדותיהם. כשזה קורה, בלית ברירה, רשות המים מאשרת להזרים את השפכים לנחלים ומשם לים. מאחר שחלק מהביוב עובר טיהור ברמה נמוכה, תוצאות הדיגום שמתבצע בחופים מעיד על זיהום ומשרדי הבריאות והפנים מורים לסגור אותם לרחצה.

חוף פלמחים (צילום: Nati Shohat/Flash90)
חוף פלמחים (צילום: Nati Shohat/Flash90)

אחת הדוגמאות הבולטות לתופעה הזו הוא חוף פלמחים הפופולרי, שנסגר בתחילת עונת הרחצה לחודש שלם בגלל שפכים שהוזרמו באפיק נחל שורק.

החוף שנסגר לתקופה הארוכה ביותר (חודשיים) הוא חוף פולג בדרום נתניה, שספג הזרמת שפכים דרך אפיק נחל פולג. החוף נפתח רק בשבוע שעבר, לראשונה מתחילת עונת הרחצה.

לבעיה הזו יש פתרון משולש: הגדלת הקיבולת של המאגרים כך שיוכלו להכיל את השפכים המטוהרים גם בשנים גשומות; שיפור רמת הטיהור, כך שגם אם יוזרמו קולחים לים הם לא יהיו מסוכנים לבריאות הציבור; ושיפור תשתיות הביוב העירוניות כדי לצמצם את מספר התקלות מהסוג שהביאו השבוע לסגירת חופי יפו, תל אביב והכרמל.

"לפי תקנות ועדת ענבר כל הקולחים בארץ היו אמורים כבר ב-2015 להיות מטופלים ברמה הגבוהה ביותר – הגיע הזמן שזה יקרה", אומרת מאיה יעקובס, מנכ"לית "צלול".

"הזרמה לים של קולחים ברמה נמוכה נוגדת את החוק, נוגדת את אמנת ברצלונה שישראל חתומה עליה, פוגעת במתקני ההתפלה ששואבים את מי הים ומסכנת את בריאות הציבור.

"צריך לזכור שלגבי חופי רחצה מוכרזים יוצאות הודעות רשמיות, אבל בחופים לא מוכרזים, שציבור גדול מתרחץ בהם, כמעט לא מתבצעות דגימות ואין לאנשים שום דרך לדעת אם הם שוחים בים מזוהם".

אם להסתכל על רבע הכוס המלאה, בשלב הזה של הקיץ אפשר להעריך ששיא הבעיה מאחורינו: הגשמים לא יחזרו בחודשים הקרובים, ונותר רק לקוות שתקלות מהסוג שהתרחשו השבוע ביפו לא יחזרו על עצמן.

נכון לרגע כתיבת שורות אלה כל חופי הרחצה פתוחים, אבל המציאות מלמדת שזה עלול להשתנות בכל רגע נתון.

תאריך רשות מקומית שם חוף הים סה"כ ימי סגירה מדד ימי סגירה × חופים גורם הזיהום
18-19.6 ת"א-יפו הילטון דרום 2 2 חריגה בתוצאות דיגום לחידקים צואתיים, גורם לא ידוע
18-19.6 ת"א-יפו חוף העליה ביפו 2 2 גלישת ביוב לים בשל רשלנות/עברינות קבלן של נת"ע
19-20.6 חוף כרמל קסריה, אקוודוקט (חוף הקשתות) 2 2 חריגה בתוצאות דיגום לחידקים צואתיים, גורם לא ידוע
12.4-14.5 אכזיב אכזיב 32 32 הזרמותת ממט"ש נהריה בגלל עודפי קולחין
12-25.4 עכו תמרים וארגמן (צפון ודרום בשניהם) 13 52 הזרמות קולחין בנעמן
26.4-1.5 עכו תמרים (ארגמן – נפתח לרחצה) 5 10 הוסרה ההזהרה מחוף ארגמן בעקבות תוצאות תקינות חוף תמרים סמוך יותר לנעמן
6.6-11.6 קרית ים אלמוגים 5 5 זיהום חיידקי מנקז הזורם בוף לים
מתחילת העונה חיפה דדו דרום- חוף הסטודנטים ניקוז מנהרות הכרמל המגיע לחוף שאליו בעבר בניקוז זה נמצא חריגות ואנדקציות לגלישות ביוב
12.4-18.6 נתניה פולג דרום 68 68 חשש לזיהום עקב זרימת קולחין בנחל פולג הצמוד לחוף לפני ובתחילת עונת הרחצה
19-22.4 הרצליה אכדיה דרום 3 3 לגלישת שפכים בתחנת סניקה סמוכה לחוף
12.4-16.4 ראשל"צ נפרד, סוכה 6 4 4 תוצאות חריגות בדיגום
12.4-7.5. פלמחים פלמחים, גן לאומי וחוף מדרום לנחל שורק (לא מוכרז) 28 28 הזרמת קולחין לשורק
סיכום כלל החופים 163 208

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 610 מילים

רוצחת הבננות

בדיקת זמן ישראל: פטריה רוצחת קשוחה וערמומית הגיעה לארץ ומאיימת להשמיד את אחד מענפי החקלאות היציבים והרווחיים בישראל ● צוותי חוקרים מנסים כעת למצוא פתרון, ללא הועיל ● "בסופו של דבר, כל הארץ תהיה מכוסה בזה. אי אפשר באמת לעצור את זה“ ● תגידו שלום לנה נה בננה

בדיקת זמן ישראל: פטריה רוצחת קשוחה וערמומית הגיעה לארץ ומאיימת להשמיד את אחד מענפי החקלאות היציבים והרווחיים בישראל ● צוותי חוקרים מנסים כעת למצוא פתרון, ללא הועיל ● "בסופו של דבר, כל הארץ תהיה מכוסה בזה. אי אפשר באמת לעצור את זה“ ● תגידו שלום לנה נה בננה

עוד 2,610 מילים ו-1 תגובות
משתתפים בתכנית של חוות Sadeh בסקיט היל, סמוך ללונדון (צילום: Courtesy)
Courtesy
"חווה חקלאית יהודית" מציעה חוויה יוצאת דופן בבריטניה

בלונדון, הניכוש נעשה יותר נוח

טליה צ'יין ראתה איך יהודי בריטניה מתרחקים מבתי הכנסת, אז היא גייסה 17 אלף ליש"ט ברשת והקימה "חווה יהודית", שמאפשרת להם להיפגש ולעסוק בחקלאות ברוח התנ"ך ● "אדם הוצב בגן העדן כדי לשמור עליו ולטפח אותו", היא מסבירה, "עכשיו לקחתי את זה על עצמי"

"בית סקיט היל" נמצא במרחק של 10 דקות נסיעה מכביש הטבעת שמקיף את לונדון. אך על רקע הגבעות המוריקות והחוות הקטנות, הוא נראה כמו עולם אחר.

המקום, שנרכש ב-1940 על ידי "קרן הנוער היהודי" כדי לספק אוויר צח וחיי כפר לילדים מאזור האיסט-אנד המופצץ, משמש כיום כחווה יהודית.

הקמת החווה – "שדה" שמה – היא יוזמה של טליה צ'יין, "בחורה סופר-עירונית" כהגדרתה, שנטשה לפני 3 שנים את לונדון בחיפוש אחר חיבור לאדמה וליהדות.

צ'יין אמנם ידעה הרבה על העולם שסביבה – בתקופת לימודיה באוניברסיטה היא הקימה ארגון צדקה להעלאת המודעות לסחר באנשים דרך אמנות – אבל היא מודה שלא ידעה "כלום על איכות הסביבה וכדור הארץ".

כל זה השתנה כשאחותה נתנה לה עותק של רב המכר "דילמת השפע", מאת עיתונאי ה"ניו יורק טיימס", מייקל פולאן, שעוסק במקורות המזון שאנחנו צורכים.

"זה הדהים אותי. לא יכולתי להאמין שלא ידעתי את כל זה. בתור יהודיה, אוכל ממש חשוב לי", היא צוחקת, "אבל מעולם לא תהיתי מאיפה מגיעים מלפפונים או מהו זרע. שנים לא הייתי בגינת ירק, ולא התעניינתי במרחבים שבחוץ".

טליה צ'יין בחוות Sadeh, בסמוך ללונדון, אפריל 2018 (צילום: כנען ליפשיץ/JTA)
טליה צ'יין בחוות Sadeh, בסמוך ללונדון, אפריל 2018 (צילום: כנען ליפשיץ/JTA)

בעקבות העניין שעורר בה הנושא, החליטה צ'יין להירשם ל"אדמה" – תכנית ללימוד חקלאות יהודית, שמתקיימת באתר הנופש "איזבלה פרידמן" בקונטיקט.

אחרי התחלה חלשה ("הגעתי עם פן בשיער, הייתי כל כך לונדונית"), היא החלה את המסע שלה בחליבת עזים, איסוף ביצי תרנגולות ועבודה בחווה. "בכיתי שבוע, ואז חשבתי: זה הדבר הטוב ביותר שעשיתי בחיי. זה היה כמו גן עדן", היא נזכרת.

"פחות או יותר הפניתי את הגב לדת"

בתכנית "אדמה", צ'יין לא רק גילתה אהבה שלא הכירה קודם לכן לחיים בחוץ ולעבודה פיזית, היא גם נתקלה לראשונה ברעיון של יהדות מבוססת-קרקע.

למרות הרקע היהודי שלה, באוניברסיטה היא הרגישה שהיא מתרחקת מהדת: "גיליתי את הפמיניזם, וזה לא הלך יחד עם החינוך שלי כאורתודוקסית. זה לא התאים לי ונוצר חור גדול בחיים שלי, כי פחות או יותר הפניתי את הגב לדת".

בקונטיקט, היא מצאה צורה של יהדות שהיא חשה איתה בנוח: "יהדות היא דת חקלאית. בגלות החלפנו את האתים בספרי החוקים, כי איך ממשיכים דת חקלאית כשאין לך שטח? אבל הרבה מהפרקטיקות עדיין מבוססות-אדמה".

"יהדות מבוססת-קרקע רואה את היהדות מבעד לפריזמה של שמירה על כדור הארץ והאדמה, של סיפור הבריאה. אדם הוצב בגן העדן כדי לשמור עליו, לטפח אותו, לעבוד אותו. לקחתי על עצמי את כל זה", היא מסבירה.

חווה יהודית בבריטניה (צילום: Courtesy)
חווה יהודית בבריטניה (צילום: Courtesy)

עם חזרתה לבריטניה, צ'יין הייתה נחושה ליצור מחדש את מה שמצאה בקונטיקט.

היא השתתפה בקורסים ובהכשרות כדי ללמוד מיומנויות של ניהול חווה, גייסה 17 אלף ליש"ט באמצעות מימון המונים, ושכנעה את הנהלת "בית סקיט היל", שאליו הגיעה במקרה בחופשה, לאפשר לה להקים "חווה יהודית" בחלק משטחו.

"בינואר 2017 תקעתי את המעדר בקרקע ובניתי ערימת קומפוסט", היא אומרת. לשאלה על הקשיים שבפניהם ודאי עמדה היא משיבה: "מעולם לא הרגשתי שזה היה אתגר. פשוט ידעתי שזה יקרה. דברים כאלה תמיד מסתדרים".

טליה צ'יין מציגה את אזור ההבדלה של החווה היהודית Sadeh, אפריל 2019 (צילום: כנען ליפשיץ/JTA)
טליה צ'יין מציגה את אזור ההבדלה של החווה היהודית Sadeh, אפריל 2019 (צילום: כנען ליפשיץ/JTA)

במהלך העבודה לצד צוות של מתנדבים ומבקרים, החווה הלכה וצמחה, וכעת היא כוללת כעת מדשנים, סככות התססה, בוסתן וחממות.

צ'יין מציגה את פירות עמלה – בהם גזרים וכרוביות, חמניות, אפונה, שום, סלקים, עשבי תיבול וכרשה. בקיץ ובסתיו תגדל פירות וגרגירי יער. היות שהחווה ממוקמת בקנט, בירת המבשלות של אנגליה, היא מקווה לגדל כשות להכנת בירה. היא מאמינה שמזון והמאבק לצדק חברתי וסביבתי שלובים זה בזה.

חווה יהודית בבריטניה (צילום: Courtesy)
חווה יהודית בבריטניה (צילום: Courtesy)

"יש כל כך הרבה חיבורים בין הדברים", היא אומרת. "הרבה פעמים לאנשים עם הכנסה נמוכה יש פחות גישה למזון טרי. בסופו של דבר הם אוכלים מזון נורא, מעובד, מה שמוביל לבעיות בריאותיות שונות. מזון בריא הוא פריבילגיה של ממש. זה עניין של עושר ושל מעמד. מזון הוא עניין פוליטי".

אבל צ'יין גם מקווה שהחווה שלה תעורר השראה באחרים שהתרחקו מהחיים היהודיים. "הקהילות של בתי הכנסת הולכות וקטנות מדי שנה. אילו דרכים חדשות ומעניינות יש להתחבר למורשת שלך?", היא שואלת.

"זו דרך נפלאה משום שהיא לא כוללת את הפוליטיקה של רפורמים או אורתודוקסים. אין בה את המטען שקשור לזה. אתה יכול להמשיך להאמין בדרך האישית שלך, במקביל לקיום יהדות מבוססת-קרקע. זה פלורליסטי, כך שאנחנו לא צריכים לדאוג בנוגע להבדלים, אנחנו יכולים להתמקד בדמיון בינינו".

צ'יין מביאה הוכחות כדי לתמוך בטענותיה. לפי סקר שערך הארגון הסביבתי האמריקאי Hazon ב-2012, שליש ממי שחשו מנותקים מיהדותם קיבלו השראה לחיבור מחדש מהחווה בקונטיקט ומהתכניות החינוכיות של הארגון בנושא מזון.

"כולם באים לכאן. אנחנו אחד המקומות היחידים שמשרתים מגוון של קהילות", אומרת צ'יין (צילום: Courtesy)
"כולם באים לכאן. אנחנו אחד המקומות היחידים שמשרתים מגוון של קהילות", אומרת צ'יין (צילום: Courtesy)

כיום, "סקיט היל" מארח מגוון צעירים יהודים וקבוצות מבתי כנסת ובתי ספר, וכן תושבים מקומיים. "אנחנו אחד המקומות היחידים שמשרתים מגוון של קהילות", אומרת צ'ין, "טהאתגר שלנו הוא להיתפס כחלק רציני מההרכב של יהדות בריטניה. אנחנו עדיין בשלבים המוקדמים, אבל אני בהחלט רואה את זה קורה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 685 מילים

היועמ"ש דורש מכחלון לחתום על צו להעלאת מחיר החלב בפיקוח

פסק הדין של בג"צ קבע לפני כחודשיים ששר האוצר צריך להעלות את המחיר לצרכן, בעקבות התייקרות החלב שרוכשות המחלבות מהרפתנים

מפעל תנובה ברחובות (צילום: יוסי זליגר / פלאש 90)
יוסי זליגר / פלאש 90
מפעל תנובה ברחובות

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פנה הבוקר לשר האוצר משה כחלון בדרישה שיחתום על הצו להעלאת מחיר החלב בפיקוח. זאת, בהמשך לפניות קודמות בנושא ובהתאם לפסיקת בג"ץ, שהורה לאמץ המלצות של ועדת המחירים ולחתום על צו להעלאת המחירים של מוצרי החלב בפיקוח.

פסק הדין ניתן לפני יותר מחודשיים, והיועץ הודיע שככל שיימשך העיכוב בביצוע פסק הדין, עשויה חברת תנובה לפנות לבית המשפט ולנקוט בהליך לאכיפת קיומו. תנובה עתרה לבית המשפט נגד המדינה בדרישה להעלות את מחירי החלב, באופן שיישקף את עלות הייצור.

תנובה טענה, כי המחיר הנוכחי לא מאפשר למחלבות לקבל מחיר נאות עבור ההון והתשומות שהשקיעו בייצור. בנוסף, המחיר של המוצר הסופי בפיקוח לא משקף את ההתייקרות של מחיר המטרה, שלפיו רוכשות המחלבות את חומר הגלם מהרפתנים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 118 מילים
סגירה