במשטרת ישראל קיים נוהל מבצעי להפעלת מכת"זית באירועי הפרות סדר. הינה כמה מההוראות הכלולות בנוהל:
אין לבצע התזה לעבר ראשו של אדם במרחק של פחות מ־25 מטרים מחזית המכת"ז; אין לבצע כלל התזה למרחק של פחות מ־20 מטרים מהמכת"ז; בשטח בנוי או בנסיבות אחרות שבהן השימוש במכת"ז עלול לפגוע באזרחים תמימים או לגרום לנזק סביבתי, יש למעט ככל הניתן את השימוש במכת"ז.
נגד השימוש ההולך ומתרחב של משטרת ישראל באמצעים קיצוניים לפיזור הפגנות, חודדו בשנת 2018 הנהלים, ונקבע כי ניתן להפעיל מכת"ז, בין בהתזת מים ובין בהתזת "מי בואש" (מים מצחינים), רק בהפרות סדר קשות שבהן יש התנגדות פיזית לפעולות המשטרה, המסווגות ב"מדרג ג'".
אין צורך להיות אורח קבוע בהפגנות השבועיות ברחוב קפלן או באזורים אחרים בארץ כדי לדעת שהמשטרה רחוקה מאוד מלהקפיד על ההוראות שהיא עצמה גיבשה
אין צורך להיות אורח קבוע בהפגנות השבועיות ברחוב קפלן או באזורים אחרים בארץ כדי לדעת שהמשטרה רחוקה מאוד מלהקפיד על ההוראות שהיא עצמה גיבשה ביחס לשימוש באמצעים קיצוניים כמו המכת"ז.
הברוטליות המשטרתית ביחס למפגינים לא מתמצה רק במקלחת השבועית שהיא עורכת למפגינים האדוקים באישון ליל. השוטרים בהפגנות אלה נוהגים באלימות קשה כלפי המפגינים גם ללא עזרת המכת"ז.
הטענות הללו נשמעו בחודשים האחרונים, תחילה על ידי מי שזוהו כחלק מאנשי המחאה, אך בהמשך התרחבו וכעת הדבר הוא כבר בגדר עובדה ידועה: המשטרה, בחסות השר הממונה עליה איתמר בן גביר, העושה בה כבתוך שלו, נראית יותר ויותר כמו זרוע ביצועית אלימה של הימין הקיצוני ולא כמו רשות ממלכתית שתפקידה לתת שירות לכל אזרח, בלא קשר להעדפותיו הפוליטיות.
הרוח המפעמת באותם עורכי דין ואותם פעילים המקדישים את מרצם להיאבק באלימות ובפוליטיזציה שעוברת המשטרה, היא ככל הנראה חשובה באותה מידה כמו האנרגיות הדוחפות את המפגינים
יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד כתב אתמול (ראשון) ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, בעקבות המראות שראה בהפגנה בקפלן במוצאי שבת: "שבוע אחרי שבוע חוזרים המראות הקשים של אלימות והפעלת כוח לא הולם נגד האנשים. התנהלות המשטרה חצתה כל גבול. בכל שבוע, בכל הפגנה, הופכת המשטרה לזרוע פוליטית במקום לזרוע מבצעית וממלכתית".
לפיד לא טועה, הוא רק הגיע קצת מאוחר לאירוע. "כבר 15 חודשים שאנחנו ברחוב ומייצגים את כל העצורים ועובדים עם המיזם המדהים של 'אלימות ישראל' המתעד את כל האלימות המשטרתית", כתבה ח"כ לשעבר גבי לסקי, עורכת דין פלילית, בתשובה ללפיד, "גם אתמול נעזרנו בהם כדי לקדם את שחרורו של הרופא ושל העצורים האחרים".
ד"ר אודי בהרב הואשם אתמול בחקירה בתקיפת שוטרת, לא פחות. האיש שטיפל במפגינה פצועה, הותקף על ידי מספר שוטרים, נגרר בכוח על הרצפה והיה עם אפוד של צוות רפואי, הואשם שהוא זה שתקף שוטרת בזמן שטיפל בפצועה. המשטרה טוענת שבתיעוד התקרית רואים אותו "תוקף". זה מה שקרה שם. שוטרת מנסה לעצור את… pic.twitter.com/UuhG2sJIbN
— בר שם-אור Bar Shem-Ur (@Bar_ShemUr) June 9, 2024
לסקי היא אחת מתוך קבוצה לא גדולה של עורכי דין, הפועלים במטרה לשחרר את המפגינים הנעצרים בכל שבוע, ובמקרים מסוימים אף להגיש תביעות פיצוים נגד המשטרה, בשל האלימות שהיא נוקטת ובשל מעצרי שווא.
הרוח המפעמת באותם עורכי דין ואותם פעילים המקדישים את מרצם להיאבק באלימות ובפוליטיזציה שעוברת המשטרה, היא ככל הנראה חשובה באותה מידה כמו האנרגיות הדוחפות את המפגינים התומכים בעסקה לשחרור החטופים או בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית.
סטייתה של משטרת ישראל מדרך הישר, והפיכתה לזרוע אלימה בשירות אינטרסים פוליטיים, היא אחת הסכנות החמורות העומדות בפני מדינת ישראל היום
סטייתה של משטרת ישראל מדרך הישר, והפיכתה לזרוע אלימה בשירות אינטרסים פוליטיים, היא אחת הסכנות החמורות העומדות בפני מדינת ישראל היום. זהו סממן של התפרקות המשטר הדמוקרטי והפיכת המדינה לגוף המתנהל ברוח אלימה, תוך שימוש חסר מעצורים בכוח כלפי אזרחים. לא שלטון החוק, לא שלטון של זכויות אדם, אלא שלטון של פחד.
משטרת ישראל איננה שירות בתי הסוהר. היא נוגעת בחיי היום־יום של כל אזרחי המדינה. מי שחושב שאליו הרעה החולה לא תגיע – חי באשליות.
צריך להודות על האמת – בן גביר לא אשם בכל. הוא אומנם גרם להאצה משמעותית בתהליך ההרסני העובר על משטרת ישראל, אך זה לא התחיל בתקופתו: מאז תחילת תקופת החקירות הפליליות נגד בנימין נתניהו, לפני כשמונה שנים, החלו להתקיים הפגנות שבועיות בקרבת ביתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, בכיכר גורן בפתח תקווה.
ההפגנות עברו בהמשך לכיכר הבימה ולשדרות רוטשילד בתל אביב, ומשם התגלגלו ל"הפגנות בלפור" השבועיות במוצאי שבתות בירושלים. הקורונה פיזרה את המפגינים בגשרים ובכיכרות, עם ובלי הגבלות של שני מטר זה מזה, וכך הלאה להפגנות הענק נגד ההפיכה המשטרית בשנת 2023, עד לפרוץ מלחמת 7 באוקטובר.
צריך להודות על האמת – בן גביר לא אשם בכל. הוא אומנם גרם להאצה משמעותית בתהליך ההרסני העובר על משטרת ישראל, אך זה לא התחיל בתקופתו
בכל ההפגנות האלה ניסתה המשטרה להצר את צעדיהם של המפגינים: באלימות, באי מתן רישיון להפגנה או לקיום תהלוכה, במעצרים ברוטליים. ההבדל נעוץ אולי בכך שעד לאחרונה הטתה המשטרה אוזן לביקורת מן החוץ: כשבג"ץ הורה לה להיות פחות אגרסיבית כלפי מפגינים, היא הקשיבה. נראה שכעת גם היועצת בהרב־מיארה חוששת להציב גבולות למשטרת ישראל, אולי מתוך חשש שמא יתברר קוצר ידה בפומבי.
מכל מקום, בהיעדר ציפיות שהשר הממונה על המשטרה יפעל כדי לרסן את ההשתוללות המשטרתית – האתגר מונח לפתחה של היועצת המשפטית לממשלה.
משטרת ישראל אמורה להגן על הציבור, לא לתקוף אותו; היא אמורה לוודא את האפשרות לקיים הפגנות בבטחה, לא לסכל אותן. זהו תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה לאכוף את התפקיד הזה על המשטרה. חובת ההוכחה עליה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם