בעוד מדינה שלמה עוקבת בחרדה אחרי השרפות בצפון, האש בוערת ומתפשטת גם הרחק דרומה משם, לאורך קו התפר המזרחי של ישראל.
מדובר באש מסוג אחר, ברוב המקרים תוצר של שרפות פסולת פיראטיות, שכבר הוגדרו על ידי המשרד להגנת הסביבה "מכת מדינה" אבל לא מטופלות בהתאם.
בחודשים האחרונים המחאות וזעקות השבר מציפות את הרשתות החברתיות וקבוצות הווטסאפ הפנימיות. התושבים מתלוננים על ענני עשן בלתי פוסקים, סירחון ומחנק, ומרגישים מופקרים לחלוטין. למרבה הצער זו לא תחושה חריגה בישראל כיום. מועצת שוהם תרגמה את המצוקה לעתירה לבג"ץ בדרישה שהממשלה תעשה מעשה.
בחודשים האחרונים התושבים מתלוננים על ענני עשן בלתי פוסקים, סירחון ומחנק, ומרגישים מופקרים לחלוטין. מועצת שוהם תרגמה את המצוקה לעתירה לבג"ץ בדרישה שהממשלה תעשה מעשה
לפני חודש חנך יניב בלייכר, מנהל עמותת "אזרחים למען אוויר נקי", מוקד דיווחים בווטסאפ על מפגעי שרפות, פסולת וריחות. חודש בלבד המוקד נמצא באוויר, והתוצאות מאלפות.
במהלך חודש מאי התקבלו במוקד 1,072 דיווחים. הנתח המשמעותי הגיע מערי קו התפר: בראש צועדת מודיעין עם 300 דיווחים, אחריה שוהם, חריש, ראש העין ומועצה אזורית מטה בנימין שמעבר לקו הירוק.
"זה לא מפתיע", אומר בלייכר, "אלה האזורים שגם ראינו שהתושבים שלהם מתלוננים ברשתות. כרגע עיקר הבעיה נמצאת ביהודה ושומרון. אני בטוח שהמספר האמיתי הרבה יותר גבוה, רק עכשיו השקנו את המוקד והרבה אנשים עוד לא יודעים על קיומו".
בדוח שמבקר המדינה פרסם לאחרונה על מחדל הטיפול בשרפות הפסולת, הוא ציין כי בשש השנים האחרונות התקבלו כ-50 אלף תלונות במשרד להגנת הסביבה. זה ממוצע של כ-700 בחודש, כך שהמוקד של בלייכר השאיר למוקד הממשלתי אבק כבר בחודש הראשון לפעילותו. זו דוגמה נוספת, אחת מרבות, שבה החברה האזרחית נכנסת לוואקום הממשלתי ועושה את העבודה.
למה בעצם כדאי לי לדווח אצלכם ולא במוקדים ממשלתיים או ציבוריים?
"אנחנו חוסכים לך את הצורך להתקשר להרבה מוקדים ולהמתין על הקו. היום אם תתקשר לעירייה עם תלונה על שרפה יגידו לך להתקשר למוקד של המשרד להגנת הסביבה, שם יגידו לך שזה מעבר לקו הירוק אז תתקשר למנהל האזרחי ובסוף כולם מגלגלים אותך. פה אתה מעביר פנייה שעוברת לכולם במכה אחת.
"המערכת שלנו יודעת לזהות את המיקום של המפגע ולאיזה מחוז הוא שייך, ואז היא שולחת פנייה במייל למוקד הגנת הסביבה, לפניות הציבור של המשרד להגנת הסביבה, למחוז של המשרד ולעירייה הרלוונטית.
"המערכת שלנו יודעת לזהות את המיקום של המפגע ולאיזה מחוז הוא שייך, ואז היא שולחת פנייה במייל למוקד הגנת הסביבה, לפניות הציבור של המשרד להגנת הסביבה, למחוז של המשרד ולעירייה הרלוונטית"
"המערכת גם בודקת בשירות המטאורולוגי את כיווני הרוח, ואם יש סבירות גבוהה שהעשן מגיע מעבר לקו הירוק היא מעבירה את הפנייה גם למנהל האזרחי וגם למחוז יו"ש של המשרד להגנת הסביבה".
כמחצית מהפונים (515) דיווחו על קשיי נשימה שנגרמים מהעשן הכבד וכרבע (275) על צריבות בעיניים ועל בחילה (259). במקרה שהפנייה כוללת דיווח על תסמינים פיזיולוגיים, המערכת של בלייכר מעבירה אותה גם למשרד הבריאות.
מבקר המדינה מתח ביקורת על משרד הבריאות שלא נכנס לאירוע ומתנהג כאילו אין קשר בין זיהום אוויר כבד ועשן שחור לבריאות הציבור, ולפי בלייכר זה מתחיל להשתנות.
"רואים התחלה של התעניינות ומעורבות של משרד הבריאות בסיפור הזה. הם הקצו לנו מייל שאליו מגיעות כל הפניות מאיתנו, הם ביקשו את הדוח המסכם שלנו והם מתחילים לאסוף נתונים. מכיוון שאנחנו מעבירים את הכול מסודר, אף אחד לא יוכל להגיד לא ידענו, לא קיבלנו. הכול מתועד, אנחנו גם נוכל לנתח מגמות לאורך זמן".
"רואים התחלה של התעניינות ומעורבות של משרד הבריאות בסיפור הזה. הם הקצו לנו מייל שאליו מגיעות כל הפניות מאיתנו, הם ביקשו את הדוח המסכם שלנו והם מתחילים לאסוף נתונים"
בזהירות המתבקשת אפשר לומר שיש גם התפתחות חיובית: בעבר הלא רחוק עיקר התלונות היו על שרפות באזור המשולש בתוך ישראל. בתקופה האחרונה עושה רושם שהאזור הזה אולי לא חף מבעיות – אבל מינון השרפות ירד.
"זה נכון", מאשר בלייכר, "יש הרבה פחות תלונות מהאזור הזה בזמן האחרון. גם אצלנו בכפר סבא כמעט לא מריחים כבר, לפעמים בבוקר יש ריח חלש. אפילו לא נכנסנו לעשירייה הראשונה של כמות התלונות.
"יכול להיות שזה בגלל שיחידת האכיפה 'ינשוף' נכנסה לתמונה ועושה עבודה טובה בתוך תחומי הקו הירוק. אבל כדאי לזכור שאנחנו רק בתחילת עונת השריפות אז בוא לא נשמח כל כך מהר".
המסה הקריטית של השרפות שמפיצות עשן רעיל, כאמור, מתחוללת בחודשים האחרונים מעבר לקו הירוק – והעלייה בהיקף השרפות בשטחים מאז שפרצה המלחמה גורמת לחלק מהתושבים לראות בהן טרור כימי מכוון מצד הפלסטינים.
המסה הקריטית של השרפות שמפיצות עשן רעיל מתחוללת מעבר לקו הירוק – והעלייה בהיקף השרפות בשטחים מאז שפרצה המלחמה גורמת לחלק מהתושבים לראות בהן טרור כימי מכוון מצד הפלסטינים
אולם סביר יותר שמדובר בשילוב של כמה תהליכים מדאיגים: הידרדרות המצב הכלכלי בגדה, קריסת מערכי פינוי הפסולת, קשיי תנועה של משאיות האשפה בגלל הצבת מחסומים והעובדה שגורמי האכיפה הישראליים מפנים את המשאבים ותשומת הלב לתחומים אחרים, לכאורה בוערים יותר מעבריינות סביבה.
את המענה להתגברות השרפות בשטחים היה אמור לספק צוות בין-משרדי שהוקם בקיץ שעבר על פי החלטת ממשלה והתכנס לראשונה בחודש אוגוסט. הצוות היה אמור להגיש את המלצותיו עד תחילת 2024, אבל זה לא קרה עד היום. הנימוק, כמו כל דבר שלא עובד ב-8 החודשים האחרונים: המלחמה.
השבוע, בתגובה לפנייה של אתר "שקוף", הודיע המשרד להגנת הסביבה שמסקנות הצוות הבין-משרדי יפורסמו בעוד חודש – ב-8 ביולי.
אבל אין צורך לחכות בנשימה עצורה (למעט אם באזור שלכם יש שרפה): גם אם הצוות ימליץ על שורה של צעדים חיוניים ומתבקשים למאבק בשרפות, מלכתחילה לא ניתן לו מנדט להצביע על מקור תקציבי שיאפשר להוציא את הצעדים לפועל.
גם אם הצוות ימליץ על שורה של צעדים חיוניים ומתבקשים למאבק בשרפות, מלכתחילה לא ניתן לו מנדט להצביע על מקור תקציבי שיאפשר להוציא את הצעדים לפועל
את זה תצטרך לעשות הממשלה, וזה אומר שיש סיכוי סביר שתושבי קו התפר ימשיכו לשאוף עשן ולהפציץ את המוקד של יניב בלייכר בדיווחים ובקריאות לעזרה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם