ישראל - המדינה היחידה בעולם המפותח שמחייבת ללמוד שיעורי דת

בדיקת זמן ישראל מעלה: החוק בכל המדינות המפותחות, פרט לישראל, אוסר לכפות לימודי דת על תלמידים ומאפשר להורים לפטור מהם את ילדיהם ● במרבית המדינות המפותחות לומדים מספר שעות מצומצם על דתות שונות ולא רק על דת מרכזית אחת ● ואילו בישראל לימודי התנ"ך נכפים על כל הילדים - לא רק יהודים

תלמידי בית ספר יסודי בכותל המערבי (צילום: גרשון אליסון, פלאש 90)
גרשון אליסון, פלאש 90
תלמידי בית ספר יסודי בכותל המערבי

האם יש הדתה בבתי הספר בישראל? לשאלה הטעונה הזאת אין תשובה אחת והיא תלויה בהשקפת העולם של מי שמנסה להשיב לה. עם זאת מבדיקה מקיפה של זמן ישראל עולה כי לימודי הדת בחינוך הממלכתי בישראל שונים דרמטית בהשוואה לאלה הנלמדים בחינוך הציבורי בשאר המדינות המפותחות – ארה"ב, קנדה, האיחוד האירופי, שווייץ, נורווגיה, אוסטרליה, ניו-זילנד, יפן וקוריאה הדרומית.

בכל המדינות הללו, גם אם יש לימודי דת בבתי ספר ציבוריים, הם אינם חובה והילדים יכולים לקבל מהם פטור מלא לפי בקשת הוריהם. לעומת זאת לימודי היהדות בישראל מחייבים לגמרי, ולא רק לילדים יהודים אלא גם לתלמידים ערבים ולא-יהודים.

ברוב המדינות האלה לימודי הדת כוללים התייחסות לדתות אחרות נוסף על הנצרות, לעומת לימודי הדת בבתי הספר בישראל, שכוללים את היהדות בלבד,  וברובן לימודי הדת הרבה פחות אינטנסיביים מאשר בישראל.

בנוסף, במרבית המדינות המפותחות קיימות במקביל לחינוך הציבורי גם מערכות חינוך פרטיות, שחלקן שייכות לכנסיות ולארגונים דתיים נוצריים, יהודיים ושל דתות נוספות. בחלק מבתי הספר הפרטיים מלמדים לימודי דת מחייבים בדומה ללימודי הדת בישראל – אבל זה לא קורה בבתי ספר של החינוך הציבורי.

התלמידים בבית הספר של קהילת הרשורין שיף בסרסוטה, פלורידה, מכינים לוחות שירכיבו את הטבלה המחזורית (צילום: בן סיילס)
תלמידי בית ספר יסודי בארה"ב – אין חובת לימודי דת (צילום: בן סיילס)

ארצות הברית: בתי המשפט הוציאו את הדת מבתי הספר

עד תחילת המאה ה-20 החינוך בארה"ב היה דתי מאוד, וכלל תפילות, דרשות דתיות, לימודי חובה של כתבי הקודש ואיסור ללמוד את תורת האבולוציה. אבל בעקבות עתירות שהגישו הורים וארגונים בארה"ב נגד מערכת החינוך קבע בית המשפט, ב-100 השנים האחרונות, שורה ארוכה של פסיקות ששינו את המצב מן היסוד.

לפי הפרשנות של בתי המשפט בארה"ב, האיסור על כפייה דתית הקבוע בחוקה האמריקאית, מונע מבתי הספר הציבוריים את האפשרות לחייב תלמידים להתפלל, אוסר על כמרים ונציגי ארגונים דתיים להטיף בענייני דת בפני התלמידים (ולרוב פשוט אוסר עליהם להיכנס לביה"ס), ואוסר לחייב תלמידים להשתתף בפעילות דתית כלשהי, כולל לימוד בעל אופי דתי של כתבי הקודש.

אמנם בחלק מבתי הספר הציבוריים בארה"ב לומדים על כתבי הקודש, אך מאז הפסיקות המשפטיות מקפידים בתי הספר כי בשיעורים האלה ילמדו על כתבי הקודש בדיוק כפי שלומדים על ספרות. כחלק מכך השיעורים אינם כוללים הטפות או מה שעלול להשתמע כהטפות, ולהורי התלמידים יש זכות לדרוש ולקבל פטור מלימוד הדת, מבלי לפגוע בציונים ובהישגים הלימודיים של מי שאינו משתתף בהם. הכללים הללו חלים לא רק על שיעורים פורמליים, אלא גם על אירועי חג ופעילויות חברתיות.

תפילת תלמידים בארצות הברית, צילום אילוסטרציה (צילום: גטי אימג')
תפילת תלמידים בארצות הברית, צילום אילוסטרציה (צילום: גטי אימג')

אירופה: אלוהים רק באישור הורים

חוק שעבר בפרלמנט של האיחוד האירופי, ומחייב את כל 27 מדינות האיחוד, אוסר לחייב תלמידים להשתתף בשיעורי דת, בניגוד לרצון הוריהם. כפועל יוצא מכך אוסר החוק לדרוש מתלמידים במדינות האיחוד להיבחן על נושאים דתיים בבחינות הסיום.

האיסור האירופי על כפיית לימודי דת לא עבר בקלות במדינות שמרניות עם מסורת של חינוך דתי מחייב, כמו אירלנד, יוון וקפריסין.

ביוון, למשל, שבה נקרא משרד החינוך "משרד החינוך והדתות", הייתה בעבר תכנית מחייבת ללימודי נצרות לכל הגילאים, וזו כללה תפילות, קריאה בכתבי הקודש ולימוד נושאים כמו "ערכיו ומורשתו של ישו". מהתכנית היו פטורים רק בתי הספר ביישובים מוסלמיים בחבל תראקיה.

ב-2009 הכין משרד החינוך היווני תכנית לימודים חדשה, ופחות אינטנסיבית, שכללה לימוד ביקורתי של כתבי הקודש, לימוד על עוד דתות נוסף לנצרות, ומתן אפשרות לפטור תלמידים מהשתתפות בתכנית הלימודים הזו באישור הוריהם. אחרי מאבק ציבורי ארוך בעד התכנית ונגדה היא יצאה לפועל ב-2015.

לפי עדותו של תלמיד תיכון יווני בשם פנגיוציס צולאקיס, בתכתובת בנושא ברשת, "במאה ה-20 לקחו את לימודי הדת ברצינות, אבל זה לא המצב כיום".

צולאקיס מספר כי המורה שלו בבית הספר היסודי ניצל את שיעורי הדת ללמד מה שלא הספיק בשיעורים אחרים. "בתחילת התיכון התחילו ללמד בצורה יותר יסודית, בעיקר קריאה וניתוח של קטעים מהביבליה, אבל כמעט אף אחד לא הקשיב למורה, והחומר ממילא לא היה בשום מבחן. השיעורים כללו גם תפילות, אבל מאחר שאני אתאיסט הותר לי לא להשתתף בהן, וזה אף פעם לא היווה בעיה.

"השנה, בכיתה י"ב, יש מורה חדש שמקדיש את השיעורים לנושאים כמו היחס הדתי למין מחוץ לנישואין ולהומוסקסואליות, המתח בין הנצרות לאסלאם ומיסוי נכסי הכנסייה, ועכשיו התלמידים מקשיבים ומשתתפים.

"אחותי, שהיא כיום בכיתה ו', לומדת בתכנית לימוד חדשה, טובה יותר, שבה לא מדברים רק על הנצרות אלא על דתות באופן כללי, כולל אסלאם, בודהיזם וכו'. ההורים שלי יכולים לחתום לה על מסמך שאומר שאנחנו לא נוצרים-אורתודוקסים כדי שהיא תקבל פטור מהשיעור, אבל היא לא רוצה פטור כזה".

בקפריסין היוונית עדיין לומדים נצרות לפי התכנית היוונית הישנה והנוקשה, אבל בלחץ האיחוד האירופי, הוצאו שיעורי הנצרות מבחינות הסיום (המקבילה לבחינות הבגרות), והתלמידים בקפריסין יכולים לקבל פטור מהשתתפות בהם.

באירלנד עדיין מתקיימים שיעורי נצרות אינטנסיביים בבתי הספר – שבהתאם לחוק האירופי הפכו לשיעורי בחירה. חלק גדול מבתי הספר באירלנד הם "בתי ספר קתוליים" בניהול הכנסייה, וביישובים מסוימים, אלה הם בתי הספר היחידים. תלמידים יכולים לקבל פטור מלימודי נצרות גם בבתי ספר קתוליים, אף כי בפועל, פטור כזה כרוך במאבק משפטי וביורוקרטי של ההורים.

בצרפת שיעורי הדת בבתי הספר הציבוריים בוטלו כבר ב-1905, עם הפרדת הדת מהמדינה. בשנים האחרונות הוכנסה למערכת החינוך בצרפת תכנית חדשה שבה לומדים על הדתות השונות בעולם. במערכת החינוך מקפידים על כך שמורים דתיים לא ינצלו את התכנית להטפה ואוסרים עליהם, למשל, להקריא קטעים מכתבי הקודש בכיתה.

באנגליה קיימים לימודי נצרות בבתי הספר. בעבר הרחוק הלימודים היו כפופים לכנסייה האנגליקנית, וכללו תפילות וקריאה כיתתית בכתבי הקודש. אבל ב-1944 הוצאו התפילות והקריאה בתנ"ך מתכנית הלימודים, ונוסף לימוד על דתות אחרות. החוק האירופי שמאפשר פטור מהשיעורים הללו חל גם באנגליה – ובכל זאת נמתחת ביקורת ציבורית על קיומם.

בגרמניה הילדים לומדים תכנית בשם "דת ואתיקה", שעוסקת בנצרות וגם בדתות אחרות (יהדות, אסלאם, בודהיזם), וכן בפילוסופיה רוחנית חילונית. במרבית בתי הספר מתקיימים השיעורים האלה סמוך לתחילת היום או לסופו, אף כי פורסמו מקרים שבהם השיעורים נלמדים באמצע היום, ותלמידים עם פטור נאלצו לשבת בזמן השיעור לבד בחדר סגור, ונאסר עליהם אפילו להכין שיעורי בית "כדי לא לקבל יתרון על תלמידים אחרים".

בבתי ספר בגרמניה שבהם יש תלמידים מוסלמים רבים, היו מי שניצלו את הפטור משיעורי "דת ואתיקה" כדי לארגן לילדים מוסלמים שיעורים נפרדים על האסלאם – ובכך עוררו ביקורת ציבורית.

בית ספר יסודי בגרמניה, אילוסטרציה (צילום: jan Bauer AP)
בית ספר יסודי בגרמניה, אילוסטרציה (צילום: jan Bauer AP)

יהודי? פטור משיעור יהדות

במדינות אירופיות שונות ניתן פטור משיעורי דת לילדים יהודים במהלך המאה ה-20, הרבה לפני שניתנה אפשרות לפטור מלימודים אלה את כל התלמידים, כדי לא לאלץ אותם ללמוד על הנצרות.

"כיוון שאני יהודי, קיבלתי פטור משיעורי הדת בבית הספר שבו למדתי בלוצרן בשנות ה-80", מספר סיוון שיפר, רופא יהודי משווייץ. "כשהייתי בתיכון, ביטלו את שיעורי הנצרות ובמקומם עשו שיעור כללי על כל הדתות, כולל היהדות, אבל הפטור לילדים יהודים נשאר. יצא שאני קיבלתי שיעור חופשי בזמן שהחברים הלא-יהודים שלי למדו שיעורי יהדות, ודי צחקתי עליהם".

שווייץ אינה שייכת לאיחוד האירופי, אך במאה ה-21 גם היא מאפשרת לתלמידים פטור מלימודי דת, באותם קנטונים שבהם הם עדיין קיימים בחינוך הציבורי.

גם במדינות מערביות אחרות שבהן מתקיימים שיעורי דת בבתי הספר- בנורווגיה ובחלק מקנדה – החוק מאפשר לכל התלמידים לקבל פטור מהשתתפות בהם. באוסטרליה אין לימודי דת בבתי ספר ציבוריים, ואילו בניו-זילנד שיעורי הדת מתקיימים בשעות אחר הצהריים, כאשר בתי הספר נחשבים "סגורים", כדי להשאיר אותם מחוץ לתכנית הרשמית. ואולם נוהל זה מעורר ביקורת מצד נוצרים דתיים.

במרבית המדינות המפותחות אין מערכת חינוך ציבורית דתית כמו החינוך הממלכתי-דתי, שבה האמונה הדתית נלמדת כאמת מחייבת, מתקיימת הפרדה בין המינים ונשמרות מצוות דתיות

בקוריאה הדרומית אין שיעורי דת בבתי ספר ציבוריים, אף שחלק גדול מהתלמידים במדינה לומדים בבתי ספר פרטיים השייכים לכנסיות נוצריות ומנזרים בודהיסטיים, שבהם יש לימודי דת אינטנסיביים. ביפן הקיסרית הילדים חונכו לפי דת השינטו, אבל אחרי מלחמת העולם השנייה הדת הוצאה לגמרי מתכנית הלימודים היפנית.

המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, סין ומדינות נוספות אסר ללמד או אפילו לדבר על הדת בבתי הספר. האיסורים הללו בוטלו, אבל במרבית המדינות שהשתייכו לגוש הקומוניסטי, כולל רוסיה וסין, אין תכנית ממלכתית ללימודי דת בבתי הספר. בפולין הקתולית הונהגו לימודי נצרות, אך מאז שפולין הצטרפה לאיחוד האירופי, הלימודים הפכו מחובה לרשות.

בארה"ב מתנהל ויכוח סוער בין לימוד האבולוציה להוראה "בריאתנית" המתאימה את  התיאוריות המדעיות לכתבי הקודש. עם זאת בבתי הספר הציבוריים במרבית העולם המפותח מלמדים את תורת האבולוציה של דארווין כחלק מתכנית הלימודים בביולוגיה. בישראל, לעומת זאת, תורת האבולוציה נלמדת רק בחלק מבתי הספר הממלכתיים ואינה נלמדת כלל בבתי הספר הממלכתיים-דתיים.

במרבית המדינות המפותחות אין מערכת חינוך ציבורית דתית כמו החינוך הממלכתי-דתי, שבה האמונה הדתית נלמדת כאמת מחייבת ומתקיימים הפרדה בין המינים ונשמרות מצוות דתיות, וכל בתי הספר הדתיים הם פרטיים. במרבית המדינות המפותחות גם בתי ספר פרטיים של קהילות דתיות ודתיות מאוד מחויבים ללמד לימודי ליבה.

. (צילום: אייזק הררי, פלאש 90)
. (צילום: אייזק הררי, פלאש 90)

ישראל: תנ"ך לכול, גם לערבים

שתי המדינות היחידות בארגון OECD שבהן לימודי הדת הם חובה גורפת הן טורקיה וישראל.

לימודי היהדות בבתי הספר הממלכתיים בישראל לא רק מחייבים, אלא גם אינטנסיביים יותר מאשר ברוב מדינות המערב, אם לא בכולן. הם כוללים לא רק את שיעורי תנ"ך, אלא גם את מרבית השיעורים ב"תרבות ישראל", סמינרים וטיולים בעלי אופי דתי, שחלקם מועברים על ידי עמותות דתיות. כמו כן מתקיימים "לימודים על החגים" שמתחילים כבר בגן טרום-טרום-חובה, למשל מנהג קבלות השבת בגני הילדים, ועוד.

מחקר של ארגון ה-OECD מצא שתלמיד ישראלי בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי מבלה בממוצע 14% מזמן הלימודים בלימוד תכנים דתיים, לעומת 5% בממוצע בבתי הספר הציבוריים בכלל מדינות הארגון, 10% באירלנד ו-2% בטורקיה.

לימודי הדת בבתי הספר בישראל דומים למדי לאלה הנהוגים במדינות ערב. מערכת החינוך במצרים, ירדן ומדינות ערביות נוספות מתחלקת לשתיים: חינוך דתי בבתי ספר ששייכים למדרסות אסלאמיות לילדים ולכנסיות, וחינוך ממלכתי, הכולל לימודי דת אינטנסיביים ומחייבים, המתמקדים בדת אחת בלבד.

תלמידים חסרי דת, רובם ילדיהם של עולים חדשים מברית המועצות, לומדים בבתי הספר הממלכתיים העבריים, וכמו חבריהם היהודים לימודי הדת שלהם עוסקים רק בתנ"ך וביהדות האורתודוקסית, ולא באף דת אחרת

תלמידים נוצרים ובני דתות אחרות במדינות ערב לומדים את לימודי הדת שלהם ופטורים מלימודי האסלאם. בבתי הספר הממלכתיים בירדן, מצרים והרשות הפלסטינית מופרדים התלמידים הנוצרים והמוסלמים אלה מאלה בשיעורי הדת.

בלבנון יש מעט מאוד בתי ספר ממלכתיים, שבהם אין לימודי דת. מרבית בתי הספר שייכים לעדות הדתיות השונות ומחייבים את התלמידים ללמוד את הדת שלהם – כולל בית ספר יהודי אחד לילדיהם של קומץ היהודים שנותרו בביירות.

בישראל מחויבים תלמידים מוסלמים בחטיבות הביניים ובתיכון ללמוד תנ"ך ולהיבחן בבחינות הבגרות בתנ"ך. ישראל אינה פוטרת מלימודי תנ"ך אפילו תלמידים מוסלמים שהתנ"ך אינו חלק מדתם.

תלמידים ערבים לומדים גם את הקוראן או הברית החדשה, בהתאם לדתם, בבית הספר היסודי. קיימות גם בחינת בגרות בקוראן ובברית החדשה כמקצוע בחירה, אבל בתי הספר הממלכתיים במגזר הערבי אינם מכינים לבגרויות הללו והתלמידים צריכים להתכונן להן בעצמן.

לימודי נצרות בתיכון והכנה לבגרות בנצרות קיימים רק בבתי ספר הפרטיים של הכנסייה. לימודים על האסלאם בתיכון והכנה לבגרות באסלאם מתקיימים רק במוסדות מעטים, בהם דווקא בבתי הספר הדו-לשוניים שבהם ילדים יהודים וערבים לומדים יחד.

תלמידים חסרי דת, רובם ילדיהם של עולים חדשים מברית המועצות, לומדים בבתי הספר הממלכתיים העבריים, וכמו חבריהם היהודים לימודי הדת שלהם עוסקים רק בתנ"ך וביהדות האורתודוקסית, ולא באף דת אחרת או זרם אחר ביהדות.

מרבית טיולי בית-הספר בישראל כוללים ביקורים באתרים רבים הקדושים לדת היהודית ובבתי כנסת, אך לא בשפע האתרים הקדושים לנוצרים, מוסלמים ובהאים מכל העולם.

. (צילום: פלאש 90)
. (צילום: פלאש 90)

"הגבול בין לימודי דת להנחיה דתית אינו ברור"

"ההבדל בין החינוך הממלכתי בישראל לחינוך הציבורי במדינות מערביות הוא שהמטרה הבסיסית של לימודי הדת כאן שונה", אומר לזמן ישראל ד"ר אהרון דיצ'ר מהחוג לחינוך באוניברסיטה העברית והמכון לחינוך יהודי ע"ש מרטון.

"במערב מלמדים על הדת כי זה מעניין וכי רוצים שהתלמידים ידעו על הנושא", אומר דיצ"ר. ״ואילו בישראל לא ברור אם מלמדים תנ"ך ותרבות ישראל רק לצורך הנחלת ידע, או גם כדי לאפשר לתלמיד להפנים את ערכי הדת, כמו שמלמדים לימודי נהיגה, למשל, כדי שהתלמידים יפנימו את חוקי התנועה. ברור שבארצות הברית אי אפשר ללמד נצרות בצורה כזאת, כי הדת הופרדה שם מהמדינה".

בבריטניה אין הפרדה של הדת מהמדינה. האם בבריטניה מלמדים דת במטרה שהתלמידים יפנימו את הנצרות?
"לא. אין ניסיון כזה. הגבולות בבריטניה ברורים, ואילו בישראל הם מטושטשים. זה גם תלוי מי שר החינוך ומה המדיניות שלו, ומי המורה ומה הכוונות שלו. לא מעט מהמורים בחינוך הממלכתי מגדירים את עצמם מסורתיים ודתיים, והגישה שלהם ללימודי יהדות שונה מהגישה של המורים שמגדירים את עצמם חילונים".

זאת אומרת שהמטרה היא לא רק שהתלמידים ידעו דברים על היהדות, אלא גם אינדוקטרינציה לדת?
"לא, לא, זאת לא אינדוקטרינציה. אינדוקטרינציה היא לכפות משהו ולא להשאיר ברירה. החינוך בנושאי דת בארץ דומה יותר למצב שבו אני מושיט למישהו יד והוא יכול לבחור אם לקחת אותה. המורה פותח לתלמיד אופציה, אבל משאיר לו את חופש הבחירה".

יחסי הכוחות בין מורה ותלמיד הם כאלה שכאשר המורה 'מושיט את ידו' כדבריך, הוא בהחלט יכול להשפיע עליו בכיוון מסוים.
"זה נכון. אני לא חושב שיש בישראל 'הדתה' כמו שעושים ממנה, אבל הגבול בין ניסיון ללמד ילדים על הדת לניסיון למשוך אותם להתקרב לדת לא ברור".

ד"ר אהרון דיצ'ר (צילום: באדיבות המרואיין)
ד"ר אהרון דיצ'ר (צילום: באדיבות המרואיין)

למה, לדעתך, לא נותנים לילדים בישראל אפשרות לקבל פטור מלימודי דת כמו בארצות מערביות?
"התפישה בארץ, שאני מסכים איתה, אומרת שזה מאוד חשוב שתלמידים יכירו את המסורת היהודית, כי היהדות היא לא רק דת. הבריטים מחייבים ילדים ללמוד את המחזות של שייקספיר ואת 'ביאוולף' כי זאת המסורת הלאומית הבריטית, אצלנו המסורת הדתית היא גם המסורת הלאומית אז חייבים ללמוד אותה".

זה נראה לך בסדר שמחייבים תלמידים ערבים ללמוד את הדת היהודית יותר מאשר את הדת שלהם?
"זה מאוד לא בסדר בעיניי, ולאו דווקא זה שמחייבים אותם ללמוד יהדות. להפך, זה לא בסדר שלא מחייבים את התלמידים היהודים ללמוד על התרבות הערבית ועל האסלאם. אחד הדברים החיוביים בלימודי הדת במערב הוא שהם לומדים לא רק על הנצרות אלא גם על דתות אחרות. לדעתי צריך לאמץ את זה גם בארץ, בוודאי בחינוך תלמידים ערבים, אבל גם ליהודים".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "לימודי המורשת בישראל משתנים ומותאמים לשכבות השונות של האוכלוסייה. בתי ספר ממלכתיים ערבים לומדים אסלאם, או נצרות, בתי ספר ממלכתיים דרוזים לומדים מורשת דרוזית, ואין חובה ללמוד את תכנית הלימודים של הזרם החינוכי האחר".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 2,097 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 18 בנובמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

2020 כבר כאן עזה כמוות הדחקה

האם יש גבול לכושר ההדחקה של הציבור? האם יש קצה ליריעת התודעה האלסטית שמותחות הפוליטיקה והתקשורת הישראלית מעל רצועת עזה?

9 מליון ישראלים, 2 מליון עזתים, 52 שנים מאז כיבוש הרצועה, 14 שנים מאז ההתנתקות היזומה ממנה, הישראלים המותשים פיתחו שיטה. התנתקות תודעתית עם סבבים זמניים של יקיצה.

9 מליון ישראלים, 2 מליון עזתים, 52 שנים מאז כיבוש הרצועה, 14 שנים מאז ההתנתקות היזומה ממנה, הישראלים המותשים פיתחו שיטה. התנתקות תודעתית עם סבבים זמניים של יקיצה

גם המערכת הפוליטית פיתחה שיטה – מילים נגד טילים. המילים נחלקות לשני סוגים – אלו שנאמרות לציבור הישראלי, ואלו שנכתבות בהסכמים עם חמאס, הג'יהאד, ה"פלגים" והמצרים. אלו ואלו "אינן מחייבות".

הראשונות כמו נמוגות עוד טרם סיימו להיאמר – "נכה בכל מי שיתקוף אותנו", "אני לא מציע להם לנסות אותנו", "תקפנו בעוצמה חסרת תקדים", "שקט ייענה בשקט". האחרונות כאילו נכתבו בדיו סתרים, כך שכל הנוגעים בדבר יוכלו להכחיש את קיומן וגם להעניק להן פרשנויות כלבבם. "לא התחייבנו לשום דבר", קבע נתניהו בישיבת הממשלה הבוקר, בבחינת "זה לא כתוב, ואם כתוב אז מה כתוב?".

המילים כאילו נכתבו בדיו סתרים, כך שכל הנוגעים בדבר יוכלו להכחיש את קיומן וגם להעניק להן פרשנויות. "לא התחייבנו לשום דבר", קבע נתניהו בישיבת הממשלה הבוקר, בבחינת "זה לא כתוב, ואם כתוב אז מה כתוב?"

רצועת עזה היא אחד המקומות הצפופים ביותר בעולם. גיהנום של חול, חוף, פח גלי ומי-מלח. בשנת 2005 ישבנו במועצה לבטחון לאומי, גרעין קטנטן של מתכננים, על מפות ונתוני יסוד של הרצועה. שוחחנו עם מומחים רבים מהארץ ומחו"ל.

אחד מהם, מאוניברסיטת הארווארד, הציג לנו דו"ח טרי שחיבר, תמצית מחקר מדוקדק שעליו שקד מספר שנים. כותרתו היתה – Gaza 2020, ומסקנתו ברורה – בשנת 2020, בעוד 15 שנים מאותו יום, עזה תהיה Unlivable, לא ראויה למגורי אדם. מאז פורסמו עוד ועוד דו"חות שהגיעו לאותה מסקנה.

כושר הנשיאה של הרצועה, במונחי קרקע, מים, משאבי טבע ומשאבי אנוש ותעסוקה מגיע למיצוי. הרצועה איננה יכולה להמשיך ולהתקיים כיחידה גיאו-פוליטית מבודדת, אלא חייבת להתחבר ליחידה אחרת.

רצועת עזה היא אחד המקומות הצפופים ביותר בעולם. גיהנום של חול, חוף, פח גלי ומי-מלח. בשנת 2005 ישבנו במועצה לבטחון לאומי, גרעין קטנטן של מתכננים, על מפות ונתוני יסוד של הרצועה

המועמדות? ישראל, מצרים, והגדה המערבית, כחלק ממדינת פלסטין עתידית. ישראל לכאורה אינה מעוניינת, והמל"ל כתבה מפורשות בסעיף 10 במסמך המכונן של תוכנית ההתנתקות כי "בטווח הארוך, ובהתאם לאינטרס הישראלי לעודד עצמאות כלכלית פלסטינית רבה יותר, מדינת ישראל שואפת להקטין, עד להפסקה מוחלטת, את מספר העובדים הפלסטינים הנכנסים למדינת ישראל. מדינת ישראל תתמוך בפיתוח מקורות תעסוקה ברצועת עזה ובאזורים הפלסטיניים באיו"ש, ע"י גורמים בינלאומיים".

גם כיום אף גורם פוליטי משמעותי אינו תובע חיבור מחודש של הרצועה לישראל. אבל במקביל מתבצעות פעולות ונערמות הבטחות, כולל באותם הסכמי-סתרים עם חמאס, שמשמעותם הידוק הקשרים והתלות הכלכלית של עזה בישראל. העברות הכספים הקטארים, הנחת קו מתח עליון – אותו קו מספר 161, שהיה נושא לדיון כבר במסגרת תוכנית ההתנתקות… – הקמת אזור תעשייה על הגדר, שהמודל הכלכלי שלו מבוסס על חיבור לישראל, ועוד.

מצרים מצידה דבקה באסטרטגיית הבידול ההסטורית שלה, עוד מימי הנשיא סאדאת המנוח, שסירב לקבל לידיו את חלקת הקרקע המיוסרת, על תושביה נטולי האזרחות. לפי דיווחים שונים, מצרים מסרבת אפילו, במסגרת המגעים על תוכנית טראמפ, להקים אזורי תעשייה בסיני, שיעסיקו פועלים עזתים וייצרו מימשק כלכלי בעל משמעויות אסטרטגיות.

האם בחולות תל אביב ייסדנו מדינה-בהדחקה? מדינה שמעדיפה להפנות עורף לעזה, להיסטוריה שלה, להווה המסוייט של תושביה ושל שכניהם בעוטף וברדיוס-הרעשה של 80 ק"מ ויותר?

נותרה רק אופציית פלסטין העתידית, הנראית כיום קלושה ותלושה. ישראל תידרש במסגרתה לאפשר "מעבר בטוח" שיחבר בין עזה לגדה המערבית, כפי שהתחייבה במסגרת הסכמי אוסלו, 'מפת הדרכים' ו'הסכם התנועה והגישה'. הפלסטינים צפויים לתבוע, כפי שעשו במשאים ומתנים בעבר וכנראה אף ביתר שאת לאור נסיון המצור הממושך על עזה, כי המעבר יהיה בריבונותם, תביעה שמתנגדי ההסכמים יציירו בצבעי אדום עזים כ"ביתור ישראל לשניים".

אז מה נותר? כמאמרו של ראש הממשלה המנוח שמיר, "הים אותו ים, והערבים אותם ערבים". אולם האם היהודים אותם יהודים? הציונות היתה שיבת העם היהודי אל ההיסטוריה. האם בחולות תל אביב ייסדנו מדינה-בהדחקה?

מדינה שמעדיפה להפנות עורף לעזה, להיסטוריה שלה, להווה המסוייט של תושביה ושל שכניהם בעוטף וברדיוס-הרעשה של 80 ק"מ ויותר? העתיד הפך להווה, שנת 2020 כבר כאן, עזה אינה ראויה למגורי אדם, והישראלים חובשים כיפת-ברזל ועוצמים עיניהם חזק-חזק.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 661 מילים

גינוי חריף בשמאל לנאום ההסתה של נתניהו נגד המשותפת

ליברמן: ממשלה צרה אסון למדינה ● כחול-לבן: תושבי הדרום לא זכו ל"כנס חירום" ● נתניהו: חברי המשותפת רוצים להשמיד את המדינה ● אשכנזי ויעלון: ממשלת מיעוט רק עם ליברמן ● ריבלין: קורא לליכוד וכחול-לבן להתעשת ● מחר ייפגשו חברי בלוק הימין ● איימן עודה דורש אבטחה בשל איומים על חייו

עוד 54 עדכונים

הכל אודות חוה הטרנסג'נדרית מחסידות סאטמר

אבּי (חוה) סטיין נולדה בגוף של גבר למשפחה חסידית אנטי-ציונית בניו יורק, גדלה בבית עם 12 אחים, התחתנה בגיל צעיר והפכה לאבא ● אחרי שיצאה בשאלה ושינתה את מינה, היא פועלת כאקטיביסטית למען זכויות להט"ב וגם למען ישראל - בדרכה שלה ● עכשיו היא חושפת את סיפורה בספר אוטוביוגרפי מטלטל, ולא מהססת להצטלם רק עם חזייה

עוד 1,526 מילים

לא עוד "נר לי דקיק" אלבום אמריקאי חדש עם שירים מקוריים לחנוכה

כמיטב מסורת הכריסמס, שורת אמנים אמריקאים ישתתפו באלבום ראשון מסוגו לחנוכה ● בליין-אפ: חידוש לשיר של לאונרד כהן, לצד שירי חג מקוריים

לאדם סנדלר יש סוף סוף תחרות בזירה הלוהטת של שירי חנוכה. להקת חיים, השחקן ג'ק בלאק, הרכבים כמו Flaming Lips ו-Yo La Tengo ואמנים נוספים הקליטו באחרונה שירים לאלבום חנוכה חדש שייקרא Hanukkah+.

האלבום של חברת Verve Forecast יופץ החל מה-22 בנובמבר, ומשתתפים בו גם זמר הפולק לודון וויינרייט, אדם גרין (מלהקת Moldy Peaches), אלכס פרנקל (מההרכב Holy Ghost, ומייסד המעדנייה היהודית Frankel’s בברוקלין).

ה"רולינג סטון" דיווח שהתקליט צפוי לכלול הן גרסאות כיסוי והן שירים מקוריים.

תרומתה של להקת הבנות חיים היא גרסת כיסוי לשירו של ליאונרד כהן If It Be Your Will. בלאק כתב שני שירים מקוריים, וגם ויינריייט וה-Flaming Lips כתבו שירים במיוחד לאלבום החנוכה.

יוזם הפרויקט הוא המפיק המוזיקלי זוכה הגראמי רנדל פוסטר, שקיבל השראה מסדרת מופעי החנוכה השנתית של הרכב האינדי Yo La Tengo.

"כשידידנו רנדי פוסטר ביקש מאתנו לתרום שיר לאלבום של שירי חנוכה שהוא החליט להפיק, היינו די מופתעים," אמר איירה קפלן, סולן Yo La Tengo.

"כיהודים לא-מאמינים, האמת שלחג אין כמעט שום משמעות עבורנו, (זו הבדיחה שעומדת מאחורי הופעות החנוכה שלנו), אבל אנחנו פתוחים לכל מקור השראה".

עוד 168 מילים

תחושת המחנק עולה על גדותיה

לא, באמת, מה אני אמורה לעשות עכשיו עם כל השקט הזה? בדיוק הגעתי לשיא החוסן הנפשי וכושר העמידות? אני על הפסגה, כולי דרוכה ומוכנה עם כל מערך ההגנה הנפשי שגייסתי כדי להתמודד עם האויב.

ומי הוא האויב? מי שומר עלי? עד כמה אני באמת מוגנת? התחלתי להלחם באויבים דמיוניים. כן, אני יודעת, יש פה הפרעה נפשית. נו מה. כל פעם מחדש- כמו אנטיביוטיקה נגד שפעת, מחסנים את עצמנו לדעת, ויהיה מה שיהיה. וכל פעם מחדש השפעת מגיעה. בעוצמות שונות אבל מגיעה.

ככה גם עם הסבבים האלה – הביטויים המכובסים למלחמות שמתרחשות באזורנו המצולק – סבבים. טפטופים. הסלמה. וטובי הקופירייטרים שמגייסים פולטים ממוחם הקודח שמות מעולים לטירוף שמתחולל כאן

ככה גם עם הסבבים האלה – הביטויים המכובסים האלה למלחמות שמתרחשות באזורנו המצולק – סבבים. טפטופים. הסלמה. פרשננו למלחמות מודיע חד-משמעית במבט חודר, "הפעם אנו נערכים לכמה ימי לחימה", מדובר במערכה. מבצע.

וטובי הקופירייטרים שמגייסים ביחד עם גיוס המילואים המצומצם כדי לעבות את הישובים צמודי הגדר, פולטים ממוחם הקודח שמות מעולים לטירוף שמתחולל כאן. הפעם הגדילו לעשות – כי כזה עוד לא היה, ונתנו את השם 'חגורה שחורה'. לא, כאילו, אמיתי. מבצע חגורה שחורה.

ולא זאת בלבד, תוך יומיים נודע שהוא גם הוכתר בהצלחה. שעתיים אחרי ההכרזה – חמש רקטות נוספות לעבר ישובים סמוכים- חתיכת הצלפה נותנת לאוייבנו החגורה השחורה.

הפעם נתנו את השם 'חגורה שחורה'. לא, כאילו, אמיתי. ולא זאת בלבד – תוך יומיים נודע שהוא גם הוכתר בהצלחה. שעתיים אחרי ההכרזה – חמש רקטות נוספות לעבר ישובים סמוכים – חתיכת הצלפה נותנת לאוייבנו החגורה השחורה

ממש TOMARI BASSAI. בדקתי את סוג הקאטה – והפירוש הוא לכבוש את המבצר. נו- הצלחנו! שמחה וששון. כבשנו עוד יעד. יומיים, שלושה, שנה, מי סופר – כבר איבדתי תחושת זמן של אותה מערכה.

רקטות מעליי, קרבות בשמיים, כיפת ברזל מיירטת את הרקטות השוות, שומעים את השריקה מעל ואז בום אדיר. רצים לממ"ד. מסיבה של מסוקים, ג'יפים צבאיים, טנקים, סגירת צירים, שוב האזור נעשה אזור צבאי סגור למי שלא גר פה.

תושבים יוצאים להפוגות בישובים שקולטים אותם בחום ואהבה, אי שם במקומות רגועים מרופדים בטבע ושקט. מלא אנשים טובים שהכרתי בפייסבוק ועם השנים שנעשו חברים בלב ובנפש מעבר למדיה הוירטואלית, מציעים לי בכזאת נדיבות מרגשת, לבוא לנוח אצלם. לשנות אוירה. לנשום קצת נורמליות.

ואני מסרבת בנימוס. כי אני בהחלמה מסיפור אחר בכלל, כאובה. חייבת את מיטתי גם אם היא כרגע מזרון בממ"ד. כי הילדים לא מוכנים לצאת לשום מקום שהוא לא הבית. והממ"ד הוא היום חברנו הטוב ביותר. לצאת ולחרף נפשנו על הכביש?

ואני מסרבת בנימוס. למה? כי אני בהחלמה מסיפור אחר בכלל, כאובה. חייבת את המיטה שלי גם היא תהיה כרגע על מזרון בממ"ד. כי הילדים שלי לא מוכנים לצאת מהבית לשום מקום שהוא לא הבית. כי זה המקום הבטוח, והממ"ד הוא חברנו הטוב ביותר בימים אלו. לצאת ולחרף נפשנו על הכביש? כשאין הגנות מסביב?

(צילום: נעמה כספי)
(צילום: נעמה כספי)

אוי, אין לי כבר כוח. באמת. עייפתי מכל החרא הזה. טלאי על טלאי על טלאי. עד הפעם הבאה. תחושת המחנק עולה עד גדותיה ואני בכל זאת יוצאת לבד לגיחות קטנות במדבר הסמוך. לצלם קצת ציפורים, לפחות לחפש אותן. לשבת להקשיב לציוץ שלהן.

לנסות לתרגל נשימות כמו שלמדתי. נשימות יעילות שאמורות להכניס רוגע לגוף. מצלמת פריחות מדבריות. הזנבנים חמקמקים. הם עסוקים בכלל בחיי קומונה ואני מעניינת אותם כקליפת השום. אבל נפלא להתבונן בהם, באינטראקציה בינהם ולשכוח לרגע מהכל. אבל באמת. לשכוח מהכל.

 (צילום: נעמה כספי)
(צילום: נעמה כספי)
(צילום: ליאת קמחי בראודה)
(צילום: ליאת קמחי בראודה)

נעמה כספי היא אמא, גרה בעוטף עזה, צלמת ומהגגת הגיגים, בעיקר על מה שמפריע. ובין לבין גם על הנאות, אבל מזעריות. כשהבינה שהמצלמה היא כלי טיפולי להרגעת הנפש הסוערת - החלה לשאת אותה כמו תיק גב שסוחבים בו את המסמכים החשובים, כמו תעודת הזהות שלה. היא נפש חופשיה, טוטאלית, שבודקת קצוות, וחייבת לצאת מהפריים כדי להיות שלמה עם התוצאה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 518 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
גיא זהר גיא זהר
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

יש כאוס, לאיש אין מושג אם לפתוח או לסגור את העסק

"החיילת בפיקוד העורף אמרה לי: אדוני, תפנה למנהל שלך, הוא יגיד לך מה לעשות. אבל אני המנהל!" ● מנהלי עסקים בדרום הארץ טוענים: הרשויות לא מנחות אותנו באופן ברור כיצד לנהוג בימים של ירי טילים ● מזהירים: מחיר הבלבול גבוה - ועשוי להתבטא גם בחיי אדם

עוד 1,195 מילים
חיפה. מוסד חינוכי של אחד ממוסדות הרב פרץ מאיר בנוה שאנן בחיפה

לאחרונה גילתה ענת הופמן, יו"ר נשות הכותל, כי במרתף הבניין המשותף בחיפה בו רכשה דירה נחפר מקווה ● המים יגיעו אליו מבריכה לאגירת מים שהוקמה על הגג, והכל ללא אישורי בנייה ● וזו רק ההתחלה בסיפור על הרב המקושר, המקווה והסוכה שהפכה לתוספת בנייה

עוד 2,588 מילים

פסילת ממשלה בתמיכת הערבים חושפת את האמת על הדמוקרטיה הישראלית

הסיבה לפסילת הרשימה המשותפת כתומכת בממשלת מיעוט, עמוקה בהרבה משיקולי ביטחון ● מחקרים מלמדים כי הציבור היהודי אינו בשל לקבל את הערבים כשווי זכויות, למרות מחויבות הצהרתית לדמוקרטיה ולשוויון ● בני גנץ עשה צעד היסטורי כשהסכים להיפגש עם ראשי המשותפת ולהצטלם איתם - אבל כאן זה נעצר ● עד הפעם הבאה, כשליהודים כבר לא תהיה ברירה ● פרשנות

עוד 1,457 מילים

מפוצלים התהום שפעורה ביננו

הקרע בין יהדות ישראל וארה״ב מתבטא בשיח על הכיבוש, על הכותל ועל פוליטיקה ● אבל ספר חדש משרטט הבדלים דרמטיים בין הקהילות, הרואות את היהדות ואת הציונות באופן שונה לחלוטין ● "לכל אחד מהצדדים יש בורות - בנוגע להיסטוריה של עצמו, של הצד השני ושל היחסים הטעונים" ● "ההתחלה של הפתרון נמצאת בכך שיהודים ילמדו על עצמם ואחד על השני"

עוד 2,738 מילים

עדות אישית 85% מתלמידי בית הספר היהודי של בני הם מוסלמים. וזה דבר מצוין

בבריטניה, בתי ספר יהודים מצליחים לשרוד בזכות ריבוי תלמידים מוסלמים ● קרן סקינזי, שבנה למד במוסד כזה, כותבת על היתרונות

עוד 824 מילים

לאהוב את ג'ני חיה 10 שנים עם ALS - מעל כל התחזיות

ג'ני קליינמן ברביצקי חיה עשר שנים עם מחלת ה-ALS, אחרי שהרופאים העריכו כי נותרו לה 18 חודשים לחיות ● היא עשתה זאת בעזרת נטורופתיה, סביבה תומכת והרבה אופטימיות, ואף הצטלמה לסרט תיעודי מעורר השראה ● רגע לפני הקרנה חגיגית של הסרט היא נפטרה

עוד 1,028 מילים

גנץ נפגש עם ריבלין: "אעשה הכל כדי למנוע עוד בחירות"

נתניהו: ממשלה שתלויה במפלגות הערביות היא סכנה קיומית ומיידית לביטחון ישראל ● איילת שקד: מינוי בנט לשר הביטחון הוא היסטרי. לצערי, אנחנו שועטים לבחירות ● ליברמן: כל בר דעת מבין שבין הליכוד לכחול לבן אין פערים אידיאולוגיים אלא חשבונות אישיים

עוד 36 עדכונים

המעגל נסגר ניצול השואה חזר למשפחה השוודית שהצילה אותו

הרברט (הרבּ) גילדין היה נער יהודי-גרמני צעיר שהוברח לשוודיה מיד לאחר ליל הבדולח ● בתום המלחמה הוא הצליח להתאחד עם הוריו ואחיו בארצות הברית, אבל לא הפסיק לחשוב על הזוג השוודי הנוצרי שנתן לו בית חם ● במסע קולנועי מרגש הוא איתר את צאצאיהם

עוד 1,031 מילים ו-2 תגובות

טיול לשבת מסעות הצלב

ללכת בעקבות נזירים-לוחמים ועולי רגל: סיור בין הריסות הצליינים בישראל ● שרידי ממלכת ירושלים בימי הביניים, הכוללת מבצרים, טירות ואתרי קרב, עדיין פרוסים ברחבי המדינה ופתוחים למבקרים

עוד 897 מילים

כשהדרום מופגז, לנכים נותר רק להסתכל לשמיים ולהתפלל

לפחות בעימותים מול עזה, מדינת ישראל עושה בסך הכול עבודה לא רעה בהגנה על העורף, ובסבב הנוכחי הצליחה להשאיר את מספר ההרוגים בצד הישראלי על אפס ● אלא שתחושת הביטחון היחסי והפתרונות שהמערכת מספקת מסתיימים כשמדובר באוכלוסייה אחת: חולים ואנשים עם צרכים מיוחדים

עוד 719 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה