התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.

למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.

למול גודש הפרטים בתחקירי המחדל של ה-7 באוק' נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה מעבר לגדר הקיבוצים

החקירה, כפי שניתן ללמוד מניסיון העבר, תתמקד רובה ככולה ברובד הפורמלי הגלוי: בתהליכי קבלת ההחלטות, באופן ניהול האירוע, בזרימת המידע, בתקשורת ובתיאום שבין המטה לשטח. כל אלו אכן חשובים וחיוניים.

אולם לא ניתן להסתפק בניתוח דפוסי הפעולה בלבד. ההתנהלות ברובד הגלוי משקפת גם את מה שסמוי מהעין, את הדעות המקצועיות – התפיסות, ההנחות והאמונות שגיבשו לעצמם המפקדים ביחס לתפקידם, לאחריותם ולמשימותיהם.

הדעות המקצועיות באות לידי ביטוי בהחלטות ובבחירות הפיקודיות, בסדרי העדיפויות, בתרבות ובאקלים הארגוני, בנורמות של היחידה ובהתנהגות הפקודים.

חשיפתן תסייע להבין אם וכיצד הן השפיעו על התעצבותו של העיוורון הארגוני. חשיפה זו חיונית לזיהוי ולאבחון הפער בין המוצהר – הקוד האתי "רוח צה"ל", לבין הנעשה בשטח.

"רוח צה"ל" – המצפן והסרגל

כללי האתיקה הצה"לית משקפים את ההתנהגות המקצועית הראויה במסגרת המקצוע הצבאי. הקוד הצה"לי "רוח צה"ל" מבהיר מה תפקידם של הערכים וכללי היסוד:

"רוח צה"ל ישמש את צה"ל על חייליו מפקדיו, יחידותיו וחייליו בעיצוב דפוסי הפעולה שלהם. על פי רוח צה"ל ינהגו, יחנכו, יבקרו את עצמם ואת זולתם".

הקוד הינו אפוא המצפן, שלאורו נדרשים המפקדים לנווט את הפעילות בשגרה ובזמני חירום. הקוד מהווה גם את הסרגל להערכת ההתנהגות הפיקודית: מה מן הראוי היה שיתקיים בנסיבות השונות של הפעילות, ואילו התנהגויות אמורות היו לבוא לידי ביטוי בסיטואציה נתונה.

חשיפת הדעות והתפיסות הפיקודיות תסייע להבין אם וכיצד הן השפיעו על התעצבותו של העיוורון הארגוני. חשיפה זו חיונית לזיהוי ולאבחון הפערים בין המוצהר – רוח צה"ל, לבין הנעשה בשטח

התפיסה של "מהי ההתנהגות המקצועית הראויה", אינה נתונה אפוא לתפיסת המוסריות ו/או הפרשנות הסובייקטיבית של מפקד זה או אחר, אלא חייבת להיות מעוגנת תמיד בקוד האתי "רוח צה"ל". בהיבט המעשי, מפקדים צריכים לדבוק במצפן, להכיר ולהבין לעומק את ערכיו, ובה בעת לחזור ולבקר את עצמם האם פעלו נכון וראוי בהלימה  לרוח צה"ל.

התשובה לשאלה כיצד נכון היה ראוי לפעול בסיטואציה נתונה חייבת, אם כך, להיות מנומקת ומעוגנת בכללי האתיקה, בערכים ובנורמות המקצועיות, ולשקף ידע והבנה מעמיקה של סדרי קדימויותיהם.

מכאן שיש לתת את הדעת לאופן שבו מפקדים, וככלל זה הדרגים הבכירים, מבינים ומפרשים את ערכי צה"ל  כמו: "אחריות", "מקצועיות", "דבקות במשימה", ו"חיי אדם", ועד כמה ערכים אלו הוטמעו בתודעה הפיקודית. ובעיקר יש לבחון מקרוב את האופן שבו מפקדים יודעים לעשות בהם שימוש ראוי ולהביא אותם לידי ביטוי בשטח. בדיקה זו הינה חשובה וחיונית על מנת לחשוף פרדיגמות והנחות בנוגע לתפיסת התפקיד והאחריות, המסייגות את כללי האתיקה הצה"לית.

מחקרים בהתנהגות ארגונית מאששים שהעמדות, ההסכמות והתפיסות המתגבשות בתוך קבוצת עמיתים למקצוע ולתפקיד מתקבעות והופכות במרוצת הזמן לסוג של דעות מקצועיות, המגדירות את טיבן של "אמת" ו"מציאות" בארגון, הגם שהן לא נשענות על ממצאים אובייקטיביים.

השתרשותן של התפיסות וההסכמות בתודעה הארגונית כ"הנחות בסיסיות", שאין מערערים עליהן, עלולה לצמצם את המודעות ואת הרגישות של מפקדים לכללי האתיקה, לערכים ולנורמות שכונן הארגון.

השתרשותן של התפיסות וההסכמות בתודעה הארגונית כ"הנחות בסיסיות", שאין מערערים עליהן, עלולה לצמצם את המודעות ואת הרגישות של מפקדים לכללי האתיקה, לערכים ולנורמות שכונן הארגון

הקונטקסט הארגוני אינו קשיח. מטרות, תהליכים ודפוסי פעולה משקפים את הפרשנות וההבנה הסובייקטיבית של מנהיגי הארגון בנוגע לתפקידם ולמשימותיהם. חשיפתם תסייע להבין את הפערים בין המוצהר – הערכים וכללי היסוד של רוח צה"ל, לנעשה בשטח. המודעות לפער היא הצעד הראשון להובלת השינוי בנוגע לתפיסת התפקיד והאחריות ולדפוסי הפעולה.

 העיסוק בחינוך לאתיקה עכשיו

 השאלה כיצד מכשירים מפקדים לגלות רגישות ומודעות להיבטים האתיים, ומהי הדרך הראויה להטמיע את כללי האתיקה בפרקטיקה הפיקודית מטרידה מוסדות ומסגרות במערכות הצבאיות בעולם הדמוקרטי, האמונות על החינוך לאתיקה.

הציפייה שמפקדים יפנימו את כללי האתיקה ויגזרו את המסקנות המעשיות בהתאם לנסיבות ובאופן שיבטא את הנאמנות לערכי הצבא מטילה אחריות על ראשי המערכת הצבאית. עליהם לצייד את המפקדים בתחום ערכי הצבא לא פחות משהם מציידים אותם בידע ובמיומנויות של שיטות לחימה.

הטמעת הערכים בתודעה הפיקודית וביטויים בתהליכי החשיבה וקבלת ההחלטות אינה מטלה שניתן לסמן עליה V ולהמשיך הלאה, אלא תהליך חינוכי שאמור להתקיים לכל אורך הקריירה של הצבאית של המפקד.

העיסוק באתיקה מחייב הבניית תשתית אינטלקטואלית רחבה ושכלול מיומנויות חשיבה וקבלת ההחלטות בהלימה להתקדמותו במדרג ההיררכי. זוהי משימה מאתגרת במערכות צבאיות, המעלות על נס בעיקר את "העושים" ואת המצטיינים במימוש האתוס המבצעי.

לתקינותה המקצועית של המערכת הצה"לית יש חשיבות עליונה. תקינות זו מעוגנת בהטמעה אפקטיבית של כללי האתיקה בפרקטיקה הפיקודית. החריגות מנורמות אתיות ומקצועיות, שנחשפו ב-7 באוקטובר, מעלות שאלות מעשיות בנוגע לחינוך לאתיקה: האם מדובר בקושי של המפקדים לתרגם ערכים לשגרת הפעילות? האם הן משקפות ליקויים באופן ההבניה והניהול של תהליכי החינוך לאתיקה? ואילו צעדים נדרשים כדי לשפר את הטמעת הכללים בפרקטיקה הפיקודית? חקירת הסיבות לכשל תארך זמן.

הקונטקסט הארגוני אינו קשיח. מטרות, תהליכים ודפוסי פעולה הם תוצרי פרשנות והבנה סובייקטיבית של מנהיגי הארגון בנוגע לתפקידם ולמשימותיהם. חשיפתם תסייע להבין את הפערים בין המוצהר לנעשה בשטח

נדרש כבר היום להעמיד על סדר היום את העיסוק בחינוך לאתיקה. בדיקת פרדיגמות, מנגנונים, ותהליכים יסייעו לשפר את הטמעתם של כללי האתיקה בתודעה הפיקודית ובשגרת העשייה.

מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)