התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.
למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
אין צורך לחפש. הכול כבר נכתב, ובצורה בהירה וברורה. כמעט כמו בספר הוראות צריך רק לעשות העתק-הדבק.
המחדל הנורא של 7.10.2023 עוד ייחקר על ידי ועדת חקירה ממלכתית, אולם, כבר עתה מעלים מומחים ויועצים הצעות ותובנות איך וכיצד צריך לפעול בעתיד על מנת לשפר את תפקוד המערכת הצבאית. תילי תילים של מסקנות והפקת לקחים ייכתבו בנוגע להתנהלות של דרגים בכירים כדי למנוע את המחדל הבא.
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
הכתבה במוסף "כלכליסט" עם שי לוי, אביה של אגם שנספתה באסון נחל צפית, חזרה והעלתה על סדר היום כשלים ומחדלים המתרחשים במערכות ציבוריות. בפתחה של שנת הלימודים החדשה יש מקום לחזור ולבחון, כיצד מתעצב מחסום מחשבתי בהבנת המצב, אצל מי שמתוקף תפקידם ואחריותם אמורים לצפות למרחוק, לחשוב, לגלות ערנות, לשאול ולהטיל ספק.
הכתבה עם שי לוי, אביה של אגם שנספתה באסון נחל צפית, חזרה והעלתה על סדר היום כשלים במערכות ציבוריות, ואת השאלה כיצד מתעצב מחסום מחשבתי בהבנת המצב
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אין שום בעיית איזון בערוצים 11, 12 ו-13. (יש כמובן בעיית איזון חריפה בשידורי ערוץ 14, על כך מיד בהמשך).
מה שקורה בתכנים המשודרים בערוצי השידור בישראל – היחס והטיפול התקשורתי במסרים ובמעשים של הקואליציה הימנית וממשלת ישראל, אינו קשור ל"בעיית איזון". יש מספיק עיתונאים עם השקפה ימנית בתאגיד ובערוצים האחרים.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
אנחנו חייבים לדבר על משבר האקלים. לא למרות המלחמה, אלא בגללה. נכון, לדבר על משבר האקלים בשנת 2024 מרגיש מנותק, אולי אפילו פריווילגי. אנשים איבדו בשנה האיומה הזו את חייהם, את בני משפחתם, את ביתם ואת פרנסתם.
אבל אם לא נדבר על משבר האקלים עכשיו, נגלה שבחסותו עוד יותר מאיתנו יימצאו בסיכון לאבד את החיים, את בני משפחותינו, את בריאותנו, את ביתנו ואת פרנסתנו. וחמור לא פחות, נגלה שמשבר האקלים הפך לתירוץ עבור ממשלה משיחית להמשיך במה שהיא מעוללת לנו.
איתמר אבנרי חבר מועצת העיר תל אביב-יפו, פעיל אקלים וצדק חברתי וחבר הנהגת תנועת "עומדים ביחד"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הנה סירטון המתאר בקצרה את הונאת "משבר האקלים".
אין לכך שום קשר לסביבה. זהו רק עוד שלב במלחמת ה"אליטות" נגד האנושות.
https://rumble.com/v3sbdqj-climate-hoax-the-club-of-rome.html
למי שמתעניין, הנה סרט יותר ארוך ומפורט:
https://rumble.com/v5v0fv8-club-of-romes-u.n-population-control-agenda-called-global-warming-agenda-21.html
בימים האחרונים הרשת גועשת סביב דירוג הדמוקרטיה של מכון V-Dem (זנים של דמוקרטיה), שפרסם ב"גרף השבוע" שלו את ירידת הדירוג של ישראל:
דו"ח הדמוקרטיה של מכון V-Dem הפך כנראה למדד הנפוץ ביותר לאיכות הדמוקרטיה (או היעדרה של הדמוקרטיה, כמו במקרה של אוטוקרטיה). יש לו כמה חוזקות על פני מדדים אחרים, וכמו לכל מדד, חולשות.
פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
החברותא האקדמית, משפטית, תקשורתית וביטחונית משכשכת לה במי אפסיים. כבר לא צריך לנמק, להוכיח, לדבר לחוש הצדק וההיגיון של הקורא. עורמים כמה סיסמאות פבלוביות – אותם שמות קוד שמונפקים ע"י פירסומאים ששייכים לאותה הקליקה – והנה לכם מאמר.
יתכן שהזנת הנתונים למערכת AI יכולה כבר להניב מאמרים יותר מעניינים ואפילו מפתיעים ומרעננים. ואולי זאת בדיוק התכנית..?
אז יופי. החזקנו עוד שנה כדמוקרטיה אלקטוראלית. נו אז מה. עדיין קצת פחות מחצי העם בעד דמוקרטיה ליברלית אבל הכיוון ברור והדמוגרפיות מנצחות. אנחנו בדרך לתיאוקרטיה פשיסטית ומשיחית עד שנימחה מעל פני האדמה
"הגליל יחזור להיות המקום הכי שווה בעולם. אני מבטיחה"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
צופה צילומים הקסומים שלך, ריגשת בתקופה קשה מנשוא. תודה שלומית. האדם והטבע, שנינו זקוקים להתאוששות. יקח כמה שיקח אבל יקרה. שניהם יתגברו על הרוע והטוב ישוב לחיינו. בינתיים עלינו לשרוד את תקופת המעבר
"בכל פעם שאני מאבדת את התקווה, אני פונה לצ'לו, ליצירה"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה ציפי. אעיד שברוב המקומות בצה"ל בהם הייתי, אתיקה או 'ערכים' נתפסת כתחום בפני עצמו, ולא בתור משהו שאמור לחלוש על כל תחומי הפעילות הצבאית. מסמך רוח צהל אינו מוערך כלל ואינו מוכר ללוחמים רבים, אף לא קצינים. ערכי צה"ל מדוקלמים כרשימה שמתפרשת מתוך ההבנה האישית של הדובר, ולא כפי שאמרת מתוך המובן שהוגדר לו. חיל חינוך אינו נוכח בשטח, וכשכן תופס את תפקידו לא פעם כמש"ק הווי ובידור, בחינת ארגון מנגלים, או כמתאם הרצאות בין חיילים ורבנים.
לדעתי לא ניתן לערוך דיון כמו זה שאת מציעה מבלי לדון ברמה התרבותית הכללית של העם, ובהשכלה הדלה על פי רוב של בוגר מערכת החינוך. בגרות (אמיתית, לא תעודה) היא תנאי שאין בלתו ליצירת סטנדרטים הולמים לצה"ל.