יום גיוס החרדים הראשון הסתיים אתמול (שני) באכזבה. מתוך כ־500 מקבלי צו ראשון הגיעו רק כמה עשרות בודדים ללשכות הגיוס. יש האומרים שהגיעו 20 אנשים בלבד, בארבע לשכות ברחבי הארץ, בעוד שאחרים מציינים שהגיעו 30 או קצת יותר.

זמן ישראל פנה לדובר צה"ל בבקשה לברר את הנתונים וזו התשובה שהתקבלה: "מדובר בנתון שלא ניתן להוציא". צה"ל שומר בסוד את מספר המגויסים החרדים.

היום אמורים להתייצב עוד כ־500 איש, אך לנוכח המראות מאתמול וקריאות הרבנים שלא להגיע ללשכות הגיוס, ספק אם המספרים יהיו שונים.

דווקא יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ יולי אדלשטיין, מי שאמון בימים אלה על החקיקה האמורה להסדיר את גיוס החרדים, פרסם אתמול הודעה המרפה את ידי צה"ל

דווקא יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ יולי אדלשטיין, מי שאמון בימים אלה על החקיקה האמורה להסדיר את גיוס החרדים, פרסם אתמול הודעה המרפה את ידי צה"ל. במקום לחזק ולתמוך באכיפת חוק גיוס החובה (בהיעדר חקיקה ספציפית) הם קיבלו ממנו על הראש.

שלט בהפגנה של חרדים בכביש 4 נגד גיוס תלמידי הישיבות לצה"ל, 1 באוגוסט 2024 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם תא"ל שי טייב, שמופיע בוועדת חוץ וביטחון מדי כמה ימים ומעדכן במהלכים, יכול היה לפרש את הודעת אדלשטיין כנזיפה אישית: "שליחת צווי גיוס בצורה חפוזה, יהירה וחד־צדדית", כתב אדלשטיין, "לא רק שנחלה כישלון מהדהד, אלא הביאה לתוצאה הפוכה.

"בג"ץ ומשרד הביטחון פעלו בשיטת שגר ושכח, והרי לכם התוצאה. עכשיו כולם מבינים שיש רק דרך אחת להביא לתיקון היסטורי, כזה שיאחה את החברה ויכניס כוח לוחם הכרחי לצה"ל. רק חוק גיוס שנעשה בצורה שקולה, אחראית ויסודית יביא לגיוס חרדים. כל גימיק אחר דינו להצטרף ל־76 שנות כישלון".

אדלשטיין יודע שתהליך הסנקציות לא קורה ביום אחד ולפיכך הזריזות שבה הוא הודיע שהתהליך של צה"ל הוא "חפוז, יהיר" – תמוהה

בהודעת אדלשטיין טמונות כמה בעיות. ראשית, מדובר רק ביום הגיוס הראשון. אחריו יבואו ימי גיוס נוספים עד להשלמת זימונם של כ־3,000 מעומדים לגיוס. טייב, שדיבר בפני חברי הוועדה מספר רב של פעמים, הסביר שצה"ל יצא לדרך עם כוונה לגייס חרדים – אך לא מקובע לשיטה כזו או אחרת.

טייב הבהיר בפני הוועדה שצה"ל ישנה ויתאים את מתווה הגיוס לפי תוצאות ההליך. כך, למשל, הוא ציין שאם מספר הצעירים המופיעים לצווי הגיוס יהיה נמוך במיוחד, הם ישלחו הרבה יותר מ־3,000 צווים כדי להגיע למספרים גבוהים יותר של מתייצבים.

מפגינים מוחים ליד לשכת הגיוס תל השומר נגד גיוס תלמידי הישיבות לצה"ל, כשלפניהם שוטרים רכובים על סוסים, 5 באוגוסט 2024 (צילום: Oren ZIV / AFP)

שנית, לפי החוק הנוכחי, צעירים שלא יגיעו לצו ראשון ולצו שני (שיצא בצמוד אחריו) יסתכנו בדרדור מעמדם לסטטוס "נפקד" ואחריו "עריק". משם הדרך לקשיים בהשגת רישיון נהיגה, צו עיכוב יציאה מהארץ, קשיים בהשגת עבודה בשירות המדינה ועוד סנקציות – מהירה.

הדוחק הכלכלי יעשה את שלו על מי שמסרב להתייצב, ואין זה דבר של מה בכך. אך גם אדלשטיין מודע לכך שתהליך הסנקציות אינו קורה ביום אחד ולפיכך הזריזות שבה הוא הודיע שהתהליך של צה"ל הוא "חפוז, יהיר" – תמוהה.

אדלשטיין מתנהל כאילו צה"ל לא כפוף לחוק שירות הביטחון ולהחלטת בג"ץ, שמחייבים אותו לפעול לפי הדין ולגייס את כל בני ה־18

שלישית, וזו הבעיה הגדולה ביותר. אדלשטיין מתנהל כאילו צה"ל לא כפוף לחוק שירות הביטחון ולהחלטת בג"ץ, שמחייבים אותו לפעול לפי הדין ולגייס את כל בני ה־18 בישראל. מצד אחד אדלשטיין לא מניח בפני הח"כים בוועדת חוץ וביטחון ניסוח כלשהו לחוק חדש ומצד שני הוא תוקף את צה"ל באשמת יהירות.

במהלך הדיונים הקודמים בוועדה שאלו חברי הכנסת את טייב האם הגישה של שליחת הצווים למי שיצאו לעבודה ו/או לבעלי רישיון הנהיגה – ולפיכך ברור שאינם לומדים בישיבות – אינה טעות, שכן חובת הגיוס חלה על כולם, לא רק על מי שהלך לעבוד.

שוטרים מאבטחים את לשכת הגיוס בשל המחאה נגד גיוס חרדים, 5 באוגוסט 2024 (צילום: Oren ZIV / AFP)

בצה"ל התחייבו שהמנה הראשונה של הצווים היא רק התחלתית וכי יסיקו מסקנות אחרי יממת הגיוס הראשונה. החל מאתמול ירבו הקולות הקוראים לצה"ל לשלוח מספר רב יותר של צווי גיוס ולגוון את מי שנכללים במנת הנמענים הראשונה, כולל צעירים מהישיבות החרדיות הנמצאים בתוך הישיבות ולומדים.

כל עוד לא הוסדרה חקיקה הקובעת משהו אחר, צה"ל מחויב לגייס את כולם, כולל את לומדי התורה.

ח"כ ותא"ל במילואים שרון ניר מישראל ביתנו נתנה ביטוי אתמול לגישה הזו בציוץ ב־X (טוויטר לשעבר): "30 מתוך 500 חרדים התייצבו לצו ראשון בשעת מלחמה! חודשים אני קוראת מעל כל במה שכדי לגייס חרדים חייבים לזמן את מלוא הפוטנציאל השנתי, קרי 12 אלף חרדים. רק כך נוכל לשנות את המציאות".

לידי זמן ישראל הגיע מידע על מאמצים בקרב חסידויות בולטות לסכל צווים שהגיעו לבני אותן החסידויות. כל צו מועבר לעסקנים פוליטיים מוכרים ואלה מנסים להפעיל קשרים מאחורי הקלעים לביטולם או לדחייתם

ברקע שליחת צווי הגיוס, לידי זמן ישראל הגיע מידע על מאמצים בקרב חסידויות בולטות לסכל צווים שהגיעו לבני אותן החסידויות. כל צו שמגיע לצעיר מועבר לעסקנים פוליטיים מוכרים ואלה מנסים להפעיל קשרים מאחורי הקלעים לביטול או לדחיית הצווים. ככל שצה"ל ירחיב את מעגל הנמענים, כך ילכו ויסתבכו הדברים ותעשיית הקשרים לביטול הצווים תעמיק.

בינתיים חלפו כמעט חודשיים מאז הצביעה מליאת הכנסת על החלת דין הרציפות לחוק שירות הביטחון שעבר קריאה ראשונה בכנסת ה־24 ושאינו מתאים יותר לצרכים של צה"ל. מטרת החלת דין הרציפות הייתה לזרז את הליכי החקיקה, אך כל ישיבות ועדת חוץ וביטחון מוקדשות לדיונים בעלמא.

יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין, מאי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בהיעדר נוסח חוק עדכני, ישיבה אחת בשבוע שעבר הוקדשה לנושא הפטורים בחוק הקיים (שגם לדברי אדלשטיין לא רלוונטי), וישיבה נוספת ביום ראשון השבוע הוקדשה לדיבורים מעגליים על גיוס חרדים לארגוני הצלה, חירום ושיטור.

חברי כנסת חזרו על דברים שנאמרו על ידם מספר רב של פעמים. עד כמה ארגוני ההצלה חשובים (נכון), ואיזה יופי שחרדים משתלבים שם (גם נכון). הם אף הזכירו כי צה"ל נמצא בעדיפות ראשונה לקבלת המתגייסים החרדים ורק לאחר מכן יש לשבצם בארגוני ההצלה. גם דברים אלה נאמרו על ידי הח"כים בעבר מספר רב של פעמים. מה עם התקדמות ממשית בחקיקה? לאדלשטיין הפתרונים.

ישיבה נוספת של ועדת חוץ וביטחון השבוע תוקדש לתיקון מספר 28 של חוק שירות הביטחון להארכת שירות החובה של המשרתים לשלוש שנים. החוק הזה אמור להגיע לקריאה שנייה ושלישית בהקדם לבקשת צה"ל, כאשר עיקר הדיון בוועדה מוקדש לשאלת התגמול לחיילי החובה, אלה שיכפה עליהם שירות חובה ארוך יותר, בלי שהתחשבו בדעתם.