מכלית נפט במסוף קצא"א באילת. 26 בדצמבר 2022 (צילום: דוברות החברה להגנת הטבע)
דוברות החברה להגנת הטבע

קצא"א ואיום הנפט על מפרץ אילת: כולם מחכים לנתניהו

ההחלטה לאפשר לקצא"א לשנע נפט בלי הגבלה במפרץ אילת הוסרה מסדר היום של ישיבת הממשלה בשנייה האחרונה ● על אף שבאדיבות החות'ים אין מכליות נפט בים סוף, יש גורמים הנחושים להעביר באמצע המלחמה החלטה שתאפשר לקצא"א לעשות עסקים עם חברה מהאמירויות ● קרב הבלימה הצליח, אבל זה לא מבטיח דבר לגבי ההמשך

רגע לפני תחילת ישיבת הממשלה ביום ראשון הוציאה מזכירות הממשלה את ההודעה הבאה: "עדכונכם כי הדיון בנושא ניהול סיכונים מזיהום בנפט של מי הים במפרץ אילת לא יתקיים היום בישיבת הממשלה" (ההדגשה במקור).

זו הייתה התחנה האחרונה ברכבת ההרים – או שמא רכבת שדים זה התיאור ההולם יותר – שהתחוללה בימים שקדמו לישיבת הממשלה סביב סוגיית קצא"א וכמויות הנפט שהיא מבקשת להעביר במפרץ אילת.

קשה להאמין שבזה מתעסקת הממשלה שאמורה לנהל מדינה השרויה כבר 10 חודשים במלחמה מרה, ובשבוע האחרון סופרת את הדקות למתקפה רב־זירתית.

"זה אירוע לא ברור מההתחלה", אומר גורם ממשלתי, "כל האינטרסים פה מסחריים. הם מנסים לדחוף את העסקה הזו בחסות המלחמה ומתעלמים מכל חוות הדעת המקצועיות והמדעיות"

היקף תעבורת הנפט במפרץ אילת היא סוגיה קריטית מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית וביטחונית, אבל אין כל צורך ודחיפות לדון בה או לקבל החלטה עכשיו משום שממילא כבר חודשים ארוכים – באדיבות החות'ים – לא נכנסות מכליות נפט למפרץ אילת וגם אין סימן שייכנסו בזמן הקרוב.

ובכל זאת יש גורמים – בראשם מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, השר דודי אמסלם ואנשי קצא"א – שדחוף להם מאוד להעביר בממשלה החלטה שתאפשר לקצא"א לממש בעתיד את החוזה שעליו חתמה עם חברה מאיחוד האמירויות.

במסגרת החוזה הזה אילת תהפוך לתחנת סחר נפט בין־יבשתית. מה וכמה ייצא מזה לציבור הישראלי? זה כבר חסוי, כמו כמעט כל דבר שקשור בקצא"א.

נקודת עגינה של מכליות קצא"א במפרץ אילת (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)
נקודת עגינה של מכליות קצא"א במפרץ אילת (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

"זה אירוע לא ברור מההתחלה", אומר גורם ממשלתי, "כל האינטרסים פה מסחריים. הם מנסים לדחוף את העסקה הזו בחסות המלחמה ומתעלמים מכל חוות הדעת המקצועיות והמדעיות ומכל ראשי הערים והרשויות בדרום שמתנגדים. אין לי מושג למה זה כל כך דחוף להם, ממש לא ברור. הכול עקום פה".

המחלוקת, למי שהחמיץ את הפרקים הקודמים, התלקחה בתקופת כהונתה של הממשלה הקודמת. היתר הרעלים של קצא"א, שניתן על ידי המשרד להגנת הסביבה, הגביל את החברה הממשלתית להכנסת מספר חד־סיפרתי של מכליות נפט לנמל אילת בשנה.

ההגבלה התחילה להטריד את קצא"א אחרי שחתמה על הסכם עם תאגיד מהאמירויות על העברת נפט דרך נמל אילת בכמות שחורגת בסדרי גודל מהמגבלה הקיימת

ההגבלה הזו התחילה להטריד את קצא"א אחרי שחתמה על הסכם עם תאגיד מהאמירויות על העברת נפט דרך נמל אילת בכמות שחורגת בסדרי גודל מהמגבלה הקיימת. השרה להגנת הסביבה לשעבר תמר זנדברג סירבה להגדיל את מכסת המכליות המותרת לקצא"א וקבעה מדיניות של "אפס תוספת סיכון".

זנדברג וגורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה ומחוצה לו חששו שתאונת דליפת נפט (ולנוכח אירועי החודשים האחרונים – גם פגיעה במכלית על ידי טיל או כטב"ם) תשמיד את שונית האלמוגים הצפונית בעולם, תהפוך את מפרץ אילת למרק שחור ותרסק את התיירות והכלכלה של העיר.

תמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
תמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בקצא"א זעמו אבל בממשלה הקודמת לא מצאו פרטנרים למאבק בזנדברג. הממשלה הזו היא סיפור אחר. השרה עידית סילמן אומנם אימצה את המדיניות של זנדברג וממשיכה אותה, אבל שחקנים אחרים בממשלה, כדברי גורם בתחום הסביבה, "הולכים לה על הראש", וההחלטה שנרקמת בשבועות האחרונים כמעט חסרת תקדים.

למעשה, הממשלה מתכוונת להורות לשרה לשנות את המדיניות שלה נגד רצונה ובניגוד לעמדת הדרג המקצועי במשרד, ואף להורות לפקיד מקצועי – הממונה על היתרי הרעלים – "לבחון" מחדש את החלטתו (ונראה מי הפקיד שיהיה מספיק אמיץ כדי להתעלם מרמז כזה).

בשבועות האחרונים הנושא נכנס לסדר היום של ישיבות הממשלה כבר שלוש פעמים ואז הוצא משם. "זה משחק מקדים אפילו יותר ארוך מהמלחמה בין ישראל לאיראן", העיר גורם בתחום הסביבה

"זה צעד תקדימי שפותח פתח לכל גורם מזהם שמשהו לא מוצא חן בעיניו ללכת לממשלה ולבקש החלטה שתכופף את המשרד להגנת הסביבה", אומר גורם בתחום הסביבה.

אלא שגם את המהלך המפוקפק הזה הממשלה הזו, כדרכה, מבצעת באופן גמלוני. בשבועות האחרונים הנושא נכנס לסדר היום של ישיבות הממשלה כבר שלוש פעמים ואז הוצא משם. "זה משחק מקדים אפילו יותר ארוך מהמלחמה בין ישראל לאיראן", העיר גורם בתחום הסביבה.

עידית סילמן בטקס החלפת השרות במשרד להגנת הסביבה, 2 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
עידית סילמן בטקס החלפת השרות במשרד להגנת הסביבה, 2 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השבוע המשחק הזה הגיע לשיא. ביום רביעי התקבלו במשרד להגנת הסביבה ובארגוני הסביבה אינדיקציות מודיעיניות שהנושא עומד להיכלל בסדר היום של ישיבת הממשלה הקרובה. בעקבות זאת התקיימה ביום חמישי ישיבת חירום בזום בה השתתפו השרה סילמן ובכירי משרדה, ארגוני סביבה וראשי הרשויות הבולטים בדרום.

במקביל לישיבה שוגרה פנייה משבע ראשי רשויות דרומיות (בראשם אשקלון, אשדוד, אילת ורמת הנגב) לשר הביטחון יואב גלנט בדרישה שיעצור את "החלטת הממשלה הדורסנית להגדלת כמויות שינוע הנפט של חברת קצא"א".

"זה נראה כמו אמבוש", אומר גורם בתנועה הסביבתית, "אז יעשו הפעם דיון ובישיבה הבאה יעבירו החלטה. הם צריכים לקיים דיון כדי שיוכלו להגיד בבג"ץ שהיה הליך קבלת החלטה מסודר"

ואז נשמעה צפירת הרגעה. מזכירות הממשלה פרסמה את סדר היום לישיבה הקרובה – קצא"א ומפרץ אילת לא היו שם.

אבל כידוע זה לא נגמר עד שזה נגמר, וכמה שעות מאוחר יותר הפיצה מזכירות הממשלה סדר יום מעודכן – הפעם עם קצא"א בפנים, תחת הכותרת: "דיון". לכאורה, בלי הצעת החלטה. רק מחליפים דעות, בשלב זה.

צינור הנפט של קצא"א במפרץ אילת, 2022 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
צינור הנפט של קצא"א במפרץ אילת, 2022 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

"זה נראה כמו אמבוש", אומר גורם בתנועה הסביבתית, "אז יעשו הפעם דיון ובישיבה הבאה יעבירו החלטה. הם צריכים לקיים דיון כדי שיוכלו להגיד בבג"ץ שהיה הליך קבלת החלטה מסודר".

סילמן רתחה. ביום שישי, זמן קצר לפני כניסת השבת, היא שיגרה מכתב חריף לראש הממשלה בנימין נתניהו בו כינתה את המהלך כ"מחטף" ואיימה שתיעדר במחאה מישיבת הממשלה. במהלך סוף השבוע היא התלבטה אם לממש את איומה.

ככה נראית קבלת ההחלטות בממשלת ישראל: רגע לפני דיון מכריע בסוגיה מורכבת ועתירת השלכות, נשלחים לשרים חומרים בלוח זמנים שגם לו מי מהם רצה להתעמק בהם כדי לגבש עמדה, לא היה לו שום סיכוי

"הבעיה היא שזה אומר שהדיון יהיה במעמד צד אחד", אומר גורם בתנועה הסביבתית, "מצד שני ממילא הוא מתנהל במעמד צד אחד, אז למה שהיא תיתן לזה לגיטימציה".

ביום ראשון בבוקר, שעתיים לפני השעה המיועדת לדיון, שוגרה לשרים חבילת נספחים בנושא קצא"א והנפט במפרץ אילת: 45 עמודים של ניירות עמדה וחוות דעת מקצועיות של הגורמים ומשרדי הממשלה הרלוונטיים.

חוף האלמוגים באילת (צילום: אנה קפלן/פלאש90)
חוף האלמוגים באילת (צילום: אנה קפלן/פלאש90)

ככה נראית קבלת ההחלטות בממשלת ישראל: רגע לפני דיון מכריע בסוגיה מורכבת ועתירת השלכות, נשלחים לשרים חומרים בלוח זמנים שגם לו מי מהם רצה להתעמק בהם כדי לגבש עמדה, לא היה לו שום סיכוי לעשות את זה.

זה לא היה הפיתול האחרון בעלילה. נתניהו כנראה לקח ברצינות את האיום של סילמן וביקש שתגיע לפגוש אותו לפני הישיבה בחדר נפרד. הם שוחחו מספר דקות. לפי התרשמות גורמים המעורבים בנעשה, לראש הממשלה היה מושג קלוש בלבד במה מדובר. ביבי, שוב, לא ידע.

עדיין לא ברור אם מדובר בדחייה למטרת מסמוס בסגנון המוכר של נתניהו, או שישיבה כזו באמת תתכנס בזמן הקרוב. "בוא נגיד שאנחנו לא נתקשר ונלחץ לכנס את הישיבה", אמר גורם בתחום הסביבה

סילמן ניצלה את ההזדמנות כדי להדגיש בפני נתניהו את העובדה שלהחלטה על תעבורת הנפט במפרץ אילת אין שום קשר למלחמה הנוכחית, שמדובר במהלך מסחרי שממילא אינו רלוונטי כרגע ושאפשר לקבל את ההחלטה בזמנים רגועים יותר ולאחר דיון מסודר.

והייתה עוד נקודה חשובה – כל הדרום הליכודי שהצנרת של קצא"א עוברת בשטחו, כולל ראש עיריית אשקלון תומר גלאם – מתנגד. למה לפתוח חזית עם הבייס?

ראש עיריית אשקלון תומר גלאם בוועדת החינוך של הכנסת, 3 בינואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ראש עיריית אשקלון תומר גלאם בוועדת החינוך של הכנסת, 3 בינואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נתניהו השתכנע והודיע שבטרם שהנושא יעלה לדיון בממשלה תתקיים ישיבה עם ראשי הרשויות בדרום וכל הגורמים המקצועיים. הנושא הוסר רשמית מסדר היום. כשהשר אמסלם שמע על כך, לפי דיווחים, הוא יצא מהישיבה בטריקת דלת.

עדיין לא ברור אם מדובר בדחייה למטרת מסמוס בסגנון המוכר של נתניהו, או שישיבה כזו באמת תתכנס בזמן הקרוב. "בוא נגיד שאנחנו לא נתקשר ונלחץ לכנס את הישיבה", אמר אתמול גורם בתחום הסביבה.

העמדה של משרד הבריאות הוגדרה כ"חלבית" אבל כוללת אזהרה מפורשת מפני השבתת מתקן ההתפלה שמספק את המים לתושבי אילת במקרה של דליפת נפט במפרץ

בתוך כל המהומה, נחשפו לראשונה עמדותיהם של כמה שחקנים חשובים שנכללו במסגרת הנספחים שהועברו לשרים. העמדה של משרד הבריאות, בחתימת ד"ר שרון אלרעי פרייס, אומנם הוגדרה על ידי גורמי סביבה כ"חלבית", אבל כוללת אזהרה מפורשת מפני השבתת מתקן ההתפלה שמספק את המים לתושבי אילת במקרה של דליפת נפט במפרץ, וקביעה שדליפה כזו תגרום לזיהום אוויר חמור שיתבטא, בין השאר, בעלייה בתחלואה נשימתית אקוטית.

מצד שני, בהתחשב בפרק הזמן שחומרים מקצועיים מהסוג הזה מועברים לשרי הממשלה, מה זה בכלל משנה מה כתוב בהם – ממילא השרים לא טורחים לקרוא בטרם הם מרימים את היד ומכריעים גורלות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 1,230 מילים ו-2 תגובות
סגירה