לפני מספר שנים השתעשעו כמה אילתים ביצירת דמות בדיונית – בובה בשם מני ממון, מתמודד לעיריית אילת שהטקסטים שלו הם פרודיה על איש ציבור שמתמסר לאינטרסים של המזהמים ובעלי ההון.

באחד הסרטונים שהועלו לרשתות ממון נפגש עם ראש הממשלה ושר החוץ ודחק בהם להרחיב את שינוע הנפט דרך מפרץ אילת. "לא ייתכן", אמר בהצהרה נרגשת, "שמדינת ישראל תיכנע לאינטרסים הרחבים וארוכי הטווח של הארגונים הירוקים במקום להיכנע, כראוי, לאינטרסים הצרים וקצרי הרואי של הירוק האמיתי: הדולר!"

השבוע שוב הוכיחה ממשלת ישראל שאצלה הפרודיה של אתמול היא המציאות של היום. הצעת המחליטים שהופצה מטעם משרד ראש הממשלה – ואמורה לעלות בקרוב לדיון ולהחלטת ממשלה – נראית כמו התגשמות חזונו של מני ממון.

לפי ההצעה, יוסרו כל המגבלות מעל שינוע הנפט בידי קצא"א במפרץ אילת. המגבלה של שני מיליון טון בשנה (מספר מצומצם של מכליות) התקפה כעת, תימחק. זה לא חלילה לטובת המשק הישראלי או המאמץ המלחמתי, אלא כדי לממש את ההסכם שקצא"א חתמה עם חברה מהאמירויות המבקשת לשנע נפט לאירופה דרך ישראל.

מיכלית נפט במסוף קצא"א באילת. 26 בדצמבר 2022 (צילום: דוברות החברה להגנת הטבע)

האנשים האחראים על הלהיטים "תאונת הנפט בנחל צין" (2011) ו"אסון הנפט בעין עברונה" (2014) ועוד שורה ארוכה של דליפות ותקלות בשנים האחרונות, יקבלו כרטיס פתוח להוביל ולפרוק תועפות נפט במרחק 900 מטר משונית האלמוגים הצפונית בעולם.

גם השבוע דווח על דליפת נפט מצינור של קצא"א בסמוך למכתש רמון. לטענת החברה מדובר בניסיון לגנוב נפט. ברגעים אלה מאמצי הטיפול בקרקע המזוהמת עדיין נמשכים.

הצעת המחליטים שוגרה כשאסף יזדי, המנכ"ל החדש של המשרד להגנת הסביבה, בקושי הספיק להתיישב בלשכתו. היה השבוע מי שתהה אם זה מקרי שהיא הופצה מייד אחרי טקס החילופים בין יזדי לקודמו, גיא סמט.

ההצעה הזו למעשה מביאה איתה לתחום הסביבה את כל עקרונות ההפיכה המשטרית, בראשם מחיקה מוחלטת של הדרג המקצועי ושל שומרי הסף. קל יותר לעשות את זה מול מנכ"ל שנמצא פחות מיום בתפקיד

ההצעה הזו למעשה מביאה איתה לתחום הסביבה את כל עקרונות ההפיכה המשטרית, בראשם מחיקה מוחלטת של הדרג המקצועי ושל שומרי הסף. קל יותר לעשות את זה מול מנכ"ל שנמצא פחות מיום בתפקיד. באדיבות הממשלה ידיו של מבקר המדינה מלאות עבודה לאחרונה, אבל לנוכח חומרת הדברים אולי כדאי שיתפנה ויצלול למים העמוקים של מפרץ אילת בטרם הם יתמלאו בנפט.

הצעת המחליטים, למשל, מבקשת להורות למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה להודיע לממונה על חוק החומרים המסוכנים ולמנהל היחידה הימית לבטל את ההגבלות שהם הטילו על קצא"א. כלומר – גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, שמונו על פי חוק, הטילו על קצא"א מגבלות והנחיות מסוימות – ושרי הממשלה דורשים מהם לשנות את ההנחיות.

אסף יזדי בכנסת, 11 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"זו אלימות", אומר גורם ממשלתי העוסק בנושא. "המשמעות בפועל היא שהם מדלגים מעל הראש של השרה ומורים לדרג המקצועי של המשרד מה לעשות. השר להגנת הסביבה ממנה ממונה על החומרים המסוכנים, אם הממשלה לא מרוצה היא יכולה להחליף אותו.

"אבל החוק לא מאפשר לממשלה להורות לשר או לממונה איזה החלטות לקבל. זה כמו שהשרים רצו לקבוע את גובה הריבית במקום נגיד בנק ישראל אבל נפנפו אותם. יש מצב שהממשלה תורה לרופא או למנהל בית חולים מה לעשות עם מטופל? במצב תקין היועצת המשפטית לממשלה הייתה עומדת על הרגליים האחוריות, אבל יש לה 800 חזיתות פתוחות עם הממשלה אז נראה שהיא תוותר פה".

"זה כמו שהשרים רצו לקבוע את גובה הריבית במקום נגיד בנק ישראל אבל נפנפו אותם. יש מצב שהממשלה תורה לרופא או למנהל בית חולים מה לעשות עם מטופל?"

נקודה קריטית אחרת שבה מבקשים לבצע מעקף לעמדת הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה היא סקר הסיכונים שערכה קצא"א ואמור לנתח את הסיכון למפרץ כתוצאה מתקלת נפט. "פעמיים נתנו התייחסות מקצועית לאותו סקר סיכונים שהוגש ופסלנו אותו בגלל שורה של בעיות", אומר פרד ארזואן, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה.

"למרות זאת משרד ראש הממשלה בחר להשתמש בנתונים של קצא"א שאנחנו דחינו פעמיים כאילו הם נתוני אמת. זו התערבות בוטה בעבודה של הדרג המקצועי".

מסוף קצא"א במפרץ אילת, ינואר 2022 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

על אף הדברים, יש משהו אופטימי בהצעת המחליטים הזו: היא למעשה עוסקת ביום שאחרי המלחמה. בתשעת החודשים האחרונים, באדיבות החות'ים, לא נכנסו מכליות נפט לנמל אילת. מסוכן ונפיץ מדי. אבל בקצא"א ובממשלה כבר מכינים את הקרקע ליום שאחרי. "יש כאלה שעסוקים במלחמה ויש כאלה שעסוקים בביזנס של היום שאחרי המלחמה", אומר גורם ממשלתי.

"ניתחנו את המשמעויות הכלכליות", אומר פרד ארזואן, "אם יהיה אירוע דליפה במכלית באחד מתוך עשרה מכלים, העלות למשק הישראלי תהיה 16 מיליארד שקל – וזאת הערכה שמרנית. זה גם לא ה'וורסט קייס סנריו'.

"באירוע גדול באמת תהיה פגיעה נרחבת במשק, במדינה, באילת וכמובן בשונית. אילת לא תוכל להשתקם מאירוע כזה במפרץ. צריך להזכיר שישראל עדיין לא מוכנה להתמודדות עם אירוע זיהום ים בקנה מידה גדול"

"באירוע גדול באמת תהיה פגיעה נרחבת במשק, במדינה, באילת וכמובן בשונית. אילת לא תוכל להשתקם מאירוע כזה במפרץ. צריך להזכיר שישראל עדיין לא מוכנה להתמודדות עם אירוע זיהום ים בקנה מידה גדול. עדיין לא השלמנו את החקיקה, את הגדלת התקצוב, הגדלת התקנון, הקמת תחנות למניעת זיהום ים, רכש של ציוד חדש.

"יש עוד הרבה פעולות שצריך לעשות כדי לטפל במצב הקיים. אז לא רק שלא נותנים לנו כלים לטפל בסיכונים הקיימים, עכשיו רוצים להגדיל את הסיכון באופן אקספוננציאלי. כשכל כך הרבה מונח על הכף ומהצד השני מונח שיקול כלכלי של עסק אחד, אני באמת לא מבין את המוטיבציה הגבוהה. זה לא מקרי שאותה מדיניות אומצה על ידי שלוש שרות מכל המגוון הפוליטי" (גילה גמליאל, תמר זנדברג ועידית סילמן, א"ל).

החוף הצפוני של אילת, 2024 (צילום: מירון שגב‎)

ואכן, יש באירוע הזה גם צד פוליטי מעניין אם כי לא בלתי מוכר: כשבנימין נתניהו ולהקתו מחליטים לדרוס, גם הנאמנים בתומכים מוצאים את עצמם מושלכים בצד הדרך.

תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון, יושב על הצד השני של הצנרת של קצא"א המגיעה ממפרץ אילת. הוא איש ליכוד מובהק שגם חובק ונתמך על ידי שרי הממשלה מאז פרוץ המלחמה. עכשיו הוא מנסה לגונן על עירו (ועל מתקני ההתפלה הסמוכים לה) מפני ההחלטה של הממשלה הביתית שלו.

עם פרוץ המלחמה המשרד להגנת הסביבה הסיר את כל המגבלות מעל פעילות קצא"א בנמל אילת. בפועל הכרטיס החופשי שניתן לקצא"א להביא נפט לא מומש בגלל החות'ים

בדיון החירום שנערך אתמול (רביעי) בכנסת אמר גלאם: "אשקלון לא תהיה החצר האחורית של מדינת ישראל". הוא הזכיר שלשנע כמויות בלתי מוגבלות של נפט על חופה של עיר שהייתה המטווחת ביותר בשבועות הראשונים למלחמה זו רולטה רוסית.

בקצא"א ובמשרד ראש הממשלה יודעים מה תמיד נשמע משכנע בישראל, ומנופפים בביטחון המדינה. בגלל המגבלות של המשרד להגנת הסביבה הם שבים ורומזים – אין מספיק נפט בישראל לשעת חירום. זה ספין מכוער.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

עם פרוץ המלחמה המשרד להגנת הסביבה הסיר את כל המגבלות מעל פעילות קצא"א בנמל אילת. בפועל הכרטיס החופשי שניתן לקצא"א להביא נפט לא מומש בגלל איומי החות'ים. מה שעומד כעת על הפרק זה היום שאחרי – היום שבו הכסף מדבר. שוב מתברר שפטריוטיות היא מפלטו האחרון של הספינר.

באשר לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן, נותר רק לנחש מה חושבת מי שפירקה את הממשלה הקודמת כדי לדלג לתפקידה בממשלה הנוכחית שעכשיו מתייחסת אליה כמו אל אוויר. סילמן מתנגדת בתוקף למהלך, אבל היא כלואה בין התנועה הסביבתית שאיבדה את האמון בה לבין ממשלה שלא סופרת אותה.

באשר לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן, נותר רק לנחש מה חושבת מי שפירקה את הממשלה הקודמת כדי לדלג לתפקידה בממשלה הנוכחית שעכשיו מתייחסת אליה כמו אל אוויר

ראש השדולה הסביבתית בכנסת ח"כ יוראי להב־הרצנו הטיח בה בדיון החירום: "אם הממשלה מפקיעה את סמכויות המשרד להגנת הסביבה, מה את עושה שם? בשביל מה את שרה? על איזו סביבה את מגנה ואיך? אם לא תצליחי למנוע את ההחלטה הזו – נכשלת, שימי את המפתחות ותתפטרי". סילמן, לא במקרה, לא הייתה שם כדי להגיב.