מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצא, כי במהלך השנה האחרונה מדד מחירי המזון, הפירות והירקות עלה בשיעור של כ-5%. רשתות המזון, ספקים, יצרנים ומפיצים טוענים כי עדכון המחירים נמצא בהלימה לעלייה בתשומות הייצור, התייקרות חומרי גלם ובעת הזאת גם למשתנים אקסוגניים, המשליכים על עלויות שרשרת האספקה כפועל יוצא של המלחמה.

רשתות המזון הגיבו לשינויים והעלו את המחירים במספר פעימות. ייקור המחירים בוצע בהדרגתיות, בכוונה למתן את הסנטימנט השלילי מחד ולנצל את העובדה שבשעת מלחמה הקשב הציבורי מצומצם.

רשתות המזון הגיבו לשינויים והעלו את המחירים במספר פעימות. ייקור המחירים בוצע בהדרגתיות, בכוונה למתן את הסנטימנט השלילי מחד ולנצל את העובדה שבשעת מלחמה הקשב הציבורי מצומצם

במקביל, כל מי שמגיע לבצע קניות באופן פיזי באחד מסניפי רשתות הקמעונאות הגדולות, פוגש באזור הקופות את המתחם של הקופות בשירות עצמי או אפשרות לבצע קניות באמצעות עגלה חכמה.

הקונספט קיים במרבית הסניפים הגדולים של רשתות המזון. התמריץ של הלקוחות לבצע את התשלום במתחם השירות העצמי או בעגלות חכמות מבוסס על היעדר המתנה ממושכת בקופות והתחושה שיש להם יותר יכולת בקרה על תהליך הרכישה.

מערכת ההפעלה בשירות עצמי מייצרת רווחיות תפעולית לרשתות בשני אלמנטים מרכזיים:

• הראשון, שכר עובדים. קמעונאיות מזון, כפי שמשתקף בדוחות הכספיים, הינן חברות עתירות כוח אדם, לפיכך הן רגישות לשינויים בעלויות העסקה ושכר. בהינתן שסניפי רשתות פתוחים לאורך מרבית שעות היום במערך המצריך עבודה בשתי משמרות, קיטון במספר הקופות המספקות שירות של קופאי מפחית את מספר העובדים והוצאות השכר.
• שנית, המתחם של הקופות בשירות עצמי והשימוש בעגלות חכמות מייעל את מדד ההכנסה למטר, כלומר מתפנה מרחב גדול יותר למטר מניב שיגדיל את הצריכה בכל סניף לאור צמצום מספר הקופות המאוישות. הגם שמנגנון זה משרת את הרשתות ומגדיל את ההכנסות, הן לא משפות את הלקוחות בהנחה בסל הקנייה, בשונה ממודל שירות עצמי הקיים בתחנות הדלק ומקנה הנחה בתדלוק.

הגם שמנגנון הקופות בשירות עצמי משרת את הרשתות ומגדיל את ההכנסות, הן לא משפות את הלקוחות בהנחה בסל הקנייה, בשונה ממודל שירות עצמי הקיים בתחנות הדלק ומקנה הנחה בתדלוק

השילוב של העלאת המחירים לצד התייעלות תפעולית, מדגים מצב של קשיחות מחירים כלפי מטה. כלומר, למרות שהרשתות יכלו לספוג באופן חלקי את העלויות, הן בחרו באופן גורף לגלגל את ההתייקרות על צרכני הקצה ולא להוריד את המחירים.

בכלכלה, לתופעה של עליות מחירים בתגובה לשינוי בעלות השולית כלפי מעלה, בעוד שאין הורדת מחירים בתגובה לירידה בעלות השולית מאוד איטית מכנים "תמחור טילים ונוצות". אחד ההסברים לתמחור הנוצות וטילים קשור לפערי מידע והטיית התנהגות. צרכנים רגישים להתייקרות ולכן הם יבצעו השוואת מחירים באופן נמרץ יותר מהרגיל כדי למזער נזקים במצב של עליית מחירים. פעולה זו מצריכה משאב של זמן ומאמץ, מכאן שההשפעה שלה בריסון המתחרים מוגבלת.

יתר על כן, ההתייחסות של הלקוחות למחירים היא מוטה. ככל שהם לא מתייקרים ואף יורדים, הלקוחות מבצעים הרבה פחות השוואות ביחס למחירים ברשתות השונות. אלו ועוד מאפשרים מדיניות של העלאת המחירים ברשתות הקמעונאיות ללא מהלכי נגד של ציבור הצרכנים.

בנסיבות הקיימות, המשימה של הרשות לתחרות היא קריטית – לבסס מאזן הרתעה, באמצעות אכיפה אגרסיבית העושה שימוש בערוץ הפלילי, כאשר מתקיימת התנהגות קרטליסטית של הפרת חוק, במקום הפרקטיקה של הערוץ המנהלי של תשלום כופר או השתת עיצום כספי.

התייחסות לקוחות למחירים מוטה. ככל שאינם מתייקרים או יורדים, הלקוחות מפחיתים השוואות בין מחירי הרשתות. זה מאפשר מדיניות העלאת מחירים ברשתות הקמעונאיות ללא מהלכי נגד של הציבור

לצד זאת, יש לעודד פעילות של מחוללי תחרות שיתמודדו מול הרשתות הקיימות, הנמכת חסמי כניסה של גורמים בשרשרת הייצור והאספקה, פירוק מונופולים אנכיים ויצירת התנאים ליסוד תשתיות להשוואת מחירים אמינות שהציבור יוכל לצרוך מידע ולעשות בהם שימוש.

עופר בכר הוא מנהל פיתוח עסקי במסלול האקדמי המכללה למינהל.