בסקר שבוצע עבור הוול סטריט ג'ורנל בקרב 1,000 אנשים בטווח הגילאים של 18 עד 38, נמצא ש-38% מהנשאלים העדיפו לצפות בבינג' בנטפליקס על פני קיום יחסי מין. זה נתון מדהים מנקודת מבט של פסיכולוגיה אבולוציונית, תחום מחקר הבוחן את הבסיס ההתנהגותי והרגשי של בעלי חיים ובכללם בני אדם.
בסקר שבוצע עבור הוול סטריט ג'ורנל בקרב 1,000 אנשים בגילאי 18 עד 38, נמצא ש-38% מהנשאלים העדיפו לצפות בבינג' בנטפליקס על פני קיום יחסי מין. זה נתון מדהים מנקודת מבט של פסיכולוגיה אבולוציונית
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
נטפליקס הצליחו ליצור הטיית התנהגות בקרב הצופים. שידור באמצעות סטרימינג המבוסס על אלגוריתם שמנתח ולומד הרגלי צפייה, תוכן ממכר, תוך היעדר פרסומות ונגישות לתוכן מכל מכשירי הקצה. אלו ועוד מייצרים חוויות צפייה, שעובדות על אזורי התגמול במוח האנושי וגורמות לצופים תחושות של ריגוש וסיפוק בעוצמה המשתווה לדחפים ולצרכים פיזיולוגיים.
באנלוגיה לתחום ההשכלה הגבוהה, טווח הגילאים של קבוצת הנשאלים בסקר שבוצע עבור הוול סטריט ג'ורנל חופף לקבוצת הגיל באוכלוסייה שבוחרת ללמוד לתארים אקדמיים.
בהינתן מכנה משותף זה, היכולת ללמוד ממקרה המבחן של נטפליקס ושימוש באלמנטים ממערכת ההפעלה שלהם צריך להיות מקור השראה לאופן בו מונגש תוכן במוסדות להשכלה גבוהה כיום.
ההבנה של מציאות משתנה לא בהכרח מתואמת עם יישום מדיניות בפועל. מוסדות אקדמיים מבינים שהקורונה מחוללת שינוי מהותי בשדה בו הם פועלים ושהוראה פרונטלית מסורתית או למידה במדיום מקוון באופן בלעדי לא תספק את הסחורה בהווה הנוכחי ובעתיד.
מוסד אקדמי, שירצה להיות רלוונטי במציאות המשתנה חייב להפנים, שהוא מתמודד מול קטגוריית "הקשב והזמן" של הסטודנטים ולא רק אל מול מוסד אקדמי כזה או אחר.
מוסד אקדמי, שירצה להיות רלוונטי במציאות המשתנה חייב להפנים, שהוא מתמודד מול קטגוריית "הקשב והזמן" של הסטודנטים ולא רק אל מול מוסד אקדמי כזה או אחר
היכולת לשרוד ולשגשג בעידן הקורונה ואחריו, תשנה את האופן שבו סטודנטים יחוו ויצרכו לימודים אקדמיים. מוסדות להשכלה גבוהה יידרשו לעצב מודל לימוד מותאם, המחבר בין טכנולוגיה מתקדמת לחוויית למידה היוצרת אפקט של "דופמין", המשתחרר בגוף ומייצר תחושה של הנאה, עונג ויצר הרפתקנות. כאלה שיגרמו לסטודנטים לוותר על עיסוקים אחרים לטובת למידה ורכישת מיומנויות באופן המזכיר את המודל של נטפליקס.
יישום בפועל של למידה אפקטיבית מתמשכת המשלבת הנאה ועניין לכל משך זמן הלימוד לתואר אקדמי, מותנה בהימצאות סגל הוראה מקצועי של מומחי תחום ותוכן, שיש להם יכולת לתווך ידע עדכני במגוון ערוצים, לצד רמת שירות וזמינות של מערכים תומכי למידה.
נדרשת מתכונת לימודים היברדית המאפשרת לסטודנטים שיווי משקל בין עבודה ולימודים, חיי קמפוס עם מדשאות ומרחבי למידה דיגיטליים, שישלבו את שני הערכים: צריכה והשקעה בלימודי התואר האקדמי באופן מדיד.
מדובר באתגר מורכב, שיחייב את המוסדות להשכלה גבוהה להשקעה והקצאת משאבים ניכרים, על מנת לבנות מערכים ותשתיות טכנו-פדגוגיות. ועדיין זהו רק ממד אחד של המשוואה.
ממד נוסף קשור לאופיו של הממסד האקדמי. מוסדות אקדמיים בנויים אינהרנטית לא להשתנות. לפיכך, רק גוף אקדמי, שאינו שמרני בתרבות שלו, עם DNA של יוזמה, ומסורת של יצירת ערך לצד אימוץ וטיפוח של סוכני שינוי, יוכל להתמודד בהצלחה עם דילמת החדשנות הפוקדת את תחום ההשכלה הגבוהה.
מוסדות להשכלה גבוהה יידרשו לעצב מודל לימוד מותאם, המחבר בין טכנולוגיה מתקדמת לחוויית למידה היוצרת אפקט של "דופמין", המשתחרר בגוף ומייצר תחושה של הנאה, עונג ויצר הרפתקנות
הפיצוח של נטפליקס מדגים את השינויים בהרגלי הצריכה של תוכן ומידע ועיצוב מענה למציאות משתנה זו.
עופר בכר הוא מנהל פיתוח עסקי במסלול האקדמי המכללה למינהל.
שלל צילומי היח"צ של הזוג בנימין ושרה נתניהו מוושינגטון מציגים עובדה ברורה: בראשות ממשלת ישראל עומדים שניים. לא אחד. אחד נבחר ואחת נדחפת, כופה, משתלטת ושולטת בבעלה ראש הממשלה.
אי אפשר להכחיש את התמונות. הגברת שרה נתניהו יצאה ראשונה מהמטוס ללחוץ ידיים לצוות השגרירות, לפניו, עד שהעירו לה והיא פינתה לו את הכבוד. היא פרסמה ראשונה תצלומים מהמטוס ודיווחה שהיא ("אני רעיית ראש הממשלה" בניסוח שלה) משוחחת עם אימהות החטופות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תושבי שדרות תקועים בלי רכבת עד לניצחון המוחלט
התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.
למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם