מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצא, כי במהלך השנה האחרונה מדד מחירי המזון, הפירות והירקות עלה בשיעור של כ-5%. רשתות המזון, ספקים, יצרנים ומפיצים טוענים כי עדכון המחירים נמצא בהלימה לעלייה בתשומות הייצור, התייקרות חומרי גלם ובעת הזאת גם למשתנים אקסוגניים, המשליכים על עלויות שרשרת האספקה כפועל יוצא של המלחמה.

רשתות המזון הגיבו לשינויים והעלו את המחירים במספר פעימות. ייקור המחירים בוצע בהדרגתיות, בכוונה למתן את הסנטימנט השלילי מחד ולנצל את העובדה שבשעת מלחמה הקשב הציבורי מצומצם.

עופר בכר הוא מנהל פיתוח עסקי במסלול האקדמי המכללה למינהל.

בסקר שבוצע עבור הוול סטריט ג'ורנל  בקרב 1,000 אנשים בטווח הגילאים של 18 עד 38, נמצא ש-38% מהנשאלים העדיפו לצפות בבינג' בנטפליקס על פני קיום יחסי מין. זה נתון מדהים מנקודת מבט של פסיכולוגיה אבולוציונית, תחום מחקר הבוחן את הבסיס ההתנהגותי והרגשי של בעלי חיים ובכללם בני אדם.

בסקר שבוצע עבור הוול סטריט ג'ורנל  בקרב 1,000 אנשים בגילאי 18 עד 38, נמצא ש-38% מהנשאלים העדיפו לצפות בבינג' בנטפליקס על פני קיום יחסי מין. זה נתון מדהים מנקודת מבט של פסיכולוגיה אבולוציונית

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

נטפליקס הצליחו ליצור הטיית התנהגות בקרב הצופים. שידור באמצעות סטרימינג המבוסס על אלגוריתם שמנתח ולומד הרגלי צפייה, תוכן ממכר, תוך היעדר פרסומות ונגישות לתוכן מכל מכשירי הקצה. אלו ועוד מייצרים חוויות צפייה, שעובדות על אזורי התגמול במוח האנושי וגורמות לצופים תחושות של ריגוש וסיפוק בעוצמה המשתווה לדחפים ולצרכים פיזיולוגיים.

באנלוגיה לתחום ההשכלה הגבוהה, טווח הגילאים של קבוצת הנשאלים בסקר שבוצע עבור הוול סטריט ג'ורנל חופף לקבוצת הגיל באוכלוסייה שבוחרת ללמוד לתארים אקדמיים.

בהינתן מכנה משותף זה, היכולת ללמוד ממקרה המבחן של נטפליקס ושימוש באלמנטים ממערכת ההפעלה שלהם צריך להיות מקור השראה לאופן בו מונגש תוכן במוסדות להשכלה גבוהה כיום.

ההבנה של מציאות משתנה לא בהכרח מתואמת עם יישום מדיניות בפועל. מוסדות אקדמיים מבינים שהקורונה מחוללת שינוי מהותי בשדה בו הם פועלים ושהוראה פרונטלית מסורתית או למידה במדיום מקוון באופן בלעדי לא תספק את הסחורה בהווה הנוכחי ובעתיד.

מוסד אקדמי, שירצה להיות רלוונטי במציאות המשתנה חייב להפנים, שהוא מתמודד מול קטגוריית "הקשב והזמן" של הסטודנטים ולא רק אל מול מוסד אקדמי כזה או אחר.

מוסד אקדמי, שירצה להיות רלוונטי במציאות המשתנה חייב להפנים, שהוא מתמודד מול קטגוריית "הקשב והזמן" של הסטודנטים ולא רק אל מול מוסד אקדמי כזה או אחר

היכולת לשרוד ולשגשג בעידן הקורונה ואחריו, תשנה את האופן שבו סטודנטים יחוו ויצרכו לימודים אקדמיים. מוסדות להשכלה גבוהה יידרשו לעצב מודל לימוד מותאם, המחבר בין טכנולוגיה מתקדמת לחוויית למידה היוצרת אפקט של "דופמין", המשתחרר בגוף ומייצר תחושה של הנאה, עונג ויצר הרפתקנות. כאלה שיגרמו לסטודנטים לוותר על עיסוקים אחרים לטובת למידה ורכישת מיומנויות באופן המזכיר את המודל של נטפליקס.

יישום בפועל של למידה אפקטיבית מתמשכת המשלבת הנאה ועניין לכל משך זמן הלימוד לתואר אקדמי, מותנה בהימצאות סגל הוראה מקצועי של מומחי תחום ותוכן, שיש להם יכולת לתווך ידע עדכני במגוון ערוצים, לצד רמת שירות וזמינות של מערכים תומכי למידה.

נדרשת מתכונת לימודים היברדית המאפשרת לסטודנטים שיווי משקל בין עבודה ולימודים, חיי קמפוס עם מדשאות ומרחבי למידה דיגיטליים, שישלבו את שני הערכים: צריכה והשקעה בלימודי התואר האקדמי באופן מדיד.

מדובר באתגר מורכב, שיחייב את המוסדות להשכלה גבוהה להשקעה והקצאת משאבים ניכרים, על מנת לבנות מערכים ותשתיות טכנו-פדגוגיות. ועדיין זהו רק ממד אחד של המשוואה.

ממד נוסף קשור לאופיו של הממסד האקדמי. מוסדות אקדמיים בנויים אינהרנטית לא להשתנות. לפיכך, רק גוף אקדמי, שאינו שמרני בתרבות שלו, עם DNA של יוזמה, ומסורת של  יצירת ערך לצד אימוץ וטיפוח של סוכני שינוי, יוכל להתמודד בהצלחה עם דילמת החדשנות הפוקדת את תחום ההשכלה הגבוהה.

מוסדות להשכלה גבוהה יידרשו לעצב מודל לימוד מותאם, המחבר בין טכנולוגיה מתקדמת לחוויית למידה היוצרת אפקט של "דופמין", המשתחרר בגוף ומייצר תחושה של הנאה, עונג ויצר הרפתקנות

הפיצוח של נטפליקס מדגים את השינויים בהרגלי הצריכה של תוכן ומידע ועיצוב מענה למציאות משתנה זו.

עופר בכר הוא מנהל פיתוח עסקי במסלול האקדמי המכללה למינהל.

"אנשים אנינים באמת מתקשים כיום לנשום כאן. רוצים לאטום אוזניים ולכסות עיניים. כי וולגריות וגסות רוח מקיפות אותנו בכל מקום", מקטרת ידידה. "זה מורגש בהתנהלות של אנשים בפוליטיקה ובשפת הדיבור. גם התקשורת שופעת גסות רוח".

"והטוקבקים ברשת, אוי הטוקבקים", מוסיפה החברה, "עם העילגות, הבורות, האלימות והעוינות המבעבעת. כבר אין לאן לברוח מכל הטינופת הזאת".

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

הציבור הישראלי ממתין ל"ניצחון מוחלט", אך בפועל, כל החזיתות שנפתחו במלחמה הנוכחית נותרו ללא הכרעה ברורה. צה"ל ניצב אל מול עוצמה משותקת, הנובעת ממגבלות מדיניות ואחרות. נראה כי סבב נוסף מול איראן הוא חסר תוחלת.

מלחמות העבר אינן יכולות עוד לשמש מודל לניצחונות מכריעים; אפילו ארצות הברית, המעצמה הגדולה בעולם, לא רשמה הכרעה צבאית מובהקת מאז מלחמת העולם השנייה.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.

בס"ד

הייתי בת 15 ונשלחתי מטעם בית הספר לכנס שניסה לדמות את אירועי הקונגרס הציוני אשר ייסד בנימין זאב הרצל. היה משהו מלהיב בלהט שבו היינו נטועים כולנו, צברים דור שלישי לניצולי שואה וצברים דור שני ושלישי להורים שעלו ממדינות המזרח.

עו"ד סא"ל (במיל'), לשעבר שופטת בעבירות טרור, שירתה בפרקליטות הצבאית ובמשרד החוץ, חברת פורום דבורה. מחזאית ותסריטאית, כותבת סיפורי ׳קשת אחים׳ (keshet-achim.com)