בשעות הראשונות של אוגוסט, זמן קצר אחרי צמד החיסולים המהדהד בביירות ובטהרן, התפרסמה בכמה אתרי חדשות ידיעה לפיה צה"ל הורה לעשרות מפעלים בצפון לחדול מפעילות. הסיבה: חשש מתגובה שתפגע במצבורי חומרים מסוכנים.

אבל הוראה כזו לא ניתנה. פיקוד העורף לא סגר מפעלים, אלא הורה להם לדלל את כמויות החומרים המסוכנים במכלים. ככל הידוע, רק מפעל אחד שאינו צמוד לגבול הצפון – מפעל הגלידות של יוניליוור בעכו, שמייצר את מותגי הגלידה של שטראוס – סגר את שעריו.

היה מי שטען שמדובר במבחן עמידות: כמה זמן ישראל מסוגלת לשרוד אחרי הדממת פס הייצור שמפיק חמישה מיליון קרמבואים בשנה?

ככל הידוע, רק מפעל אחד שאינו צמוד לגבול הצפון – מפעל הגלידות של יוניליוור בעכו, שמייצר את מותגי הגלידה של שטראוס – סגר את שעריו

בחיפוש אחר הסיבה לכך שדווקא המפעל הגדול הזה נאלץ לחדול מפעילות ולשלוח כמה מאות עובדים לחופשה, צריך לחזור יותר מעשור לאחור. במאה הקודמת המפעל – אז עדיין בבעלות שטראוס – ניצב בפאתי עכו בבדידות מזהרת.

עם הזמן השכונות החדשות ורבי הקומות הלכו והתקרבו, ובשלב מסוים עלתה תוכנית לפתוח ממש בצמוד אליו קניון גדול של קבוצת עזריאלי – עם 300 חנויות ו־12 אלף מ"ר שטחי מסחר – כשמטרים ספורים מפרידים בין קיר המפעל לקיר של מתחם הקניות.

כבאים פועלים באזור קניון עזריאלי בעכו בעקבות דליפת אמוניה ממפעל "יוניליוור" הסמוך, 27 ביוני 2019 (צילום: מאיר וקנין/פלאש90)

מכיוון שבמפעל יש מכל גדול של אמוניה, החיונית לתהליכי הקירור של המוצרים, במשרד להגנת הסביבה התנגדו בתוקף לפתיחת הקניון. אנשי המשרד טענו שהמרחק בין שני המבנים אינו עומד בתקן הבטיחות המינימלי – מרחק של 100 מטרים בין חומרים מסוכנים לריכוז אוכלוסייה.

זה לא עזר. ועדת התכנון המקומית, בראשות ראש העירייה דאז שמעון לנקרי, התעלמה מאזהרות המשרד להגנת הסביבה ואישרה את פתיחת הקניון, שערך השקה חגיגית בקיץ 2011. "במקום להתמודד עם הבעיה", אמרה מנכ"לית המשרד דאז עו"ד אלונה שפר־קארו, "הרגו את השליח".

כדי לצמצם את הסיכון לאלפים שגודשים את הקניון מדי יום, אומרת בלומנפלד, המשרד שכר מומחה בינלאומי שנתן למפעל הנחיות בטיחות מיוחדות. "בין השאר הם נדרשו להקים בונקר חירום ממוגן עבור האמוניה"

"בדיונים בוועדה המחוזית אנחנו התנגדנו וגם משרד הבריאות התנגד", משחזרת ד"ר סיגל בלומנפלד, מנהלת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה, "אבל גם לנו וגם להם יש אצבע אחת והיינו במיעוט. הוחלט שהקניון ייפתח ולא הייתה לנו אפשרות להטיל וטו אף שראינו שזה לא עומד במדיניות ניהול הסיכונים שלנו".

כדי לצמצם את הסיכון לאלפים שגודשים את הקניון מדי יום, אומרת בלומנפלד, המשרד שכר מומחה בינלאומי שנתן למפעל הנחיות בטיחות מיוחדות. "בין השאר הם נדרשו להקים בונקר חירום ממוגן שאליו אפשר להעביר את האמוניה בעת הצורך, וזה מה שהם עשו עכשיו".

לילך פדלון, מנהלת המערך הלאומי לחומרים מסוכנים וחירום במשרד להגנת הסביבה (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

"הבעיה היא שכשכל האמוניה עוברת למכל המוגן הם לא יכולים להמשיך לעבוד", מסבירה לילך פדלון, מנהלת המערך הלאומי לחומרים מסוכנים וחירום במשרד להגנת הסביבה, "ברגע שהאמוניה לא זורמת בצנרת אז חדרי הקירור לא מקררים והתוצרת יורדת לטמיון".

סיפור הקרבה הבעייתית בין הקניון למפעל בעכו ממחיש את הדילמה העולה חדשות לבקרים על שולחנם של מוסדות התכנון: במדינה צפופה וקטנה, איך בונים עוד ועוד יחידות דיור ובאותו זמן מאפשרים לתעשייה – שחומרים מסוכנים הם חלק בלתי נפרד ממנה – להמשיך לפעול ולייצר?

כשאיומי הנקמה מצד חזבאללה ואיראן החלו למלא את האוויר, פיקוד העורף שיגר למפעלים רבים בצפון את מה שמכונה "צו חלב שקדים" – הוראה לדלל משמעותית את החומרים המסוכנים במכלים

"אין לנו מדינה כל כך גדולה", אומרת ד"ר בלומנפלד, "ואנחנו כן רוצים תעשייה, ותעשייה לפעמים מתבססת על חומרים מסוכנים. בשגרה מתייחסים לתרחישי סיכון סבירים ומאפשרים לתעשייה לפעול במרחקים מסוימים מהאוכלוסייה כמו שמקובל בכל העולם המערבי.

"המקרה של עכו הוא דוגמה לכך שלא תמיד ועדות התכנון לוקחות את הכול בחשבון", אומר גורם בתעשייה, "אם כי ברוב המקומות האחרים לא הגענו לקרבה כל כך צמודה".

ד"ר סיגל בלומנפלד, מנהלת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

בימי שיגרה המשרד להגנת הסביבה הוא הרגולטור והאחראי על ניהול הסיכונים בכל הנוגע לחומרים מסוכנים בתעשייה. בשעת איום ביטחוני הסמכויות עוברות לידי פיקוד העורף. כשאיומי הנקמה מצד חזבאללה ואיראן החלו למלא את האוויר, פיקוד העורף שיגר למפעלים רבים בצפון את מה שמכונה "צו חלב שקדים" – הוראה לדלל משמעותית את החומרים המסוכנים במכלים.

בחלק מהמפעלים זה גרם להאטה בפעילות הייצור, וביוניליוור, כאמור, נאלצו לסגור. בכל הנוגע לקרבה בין חומרים מסוכנים לריכוזי אוכלוסייה, אמוניה הפכה בישראל למותג. מדובר בחומר שמתפשט במהירות עצומה וביקוע של מכל עם כמות גדולה של אמוניה – למשל בגלל פגיעת טיל – עלול לגרום לגל הדף הרסני.

ב"צלול" משרטטים קו ישיר בין המאבק שהצליח לסגירת מכל האמוניה למאבק שמתנהל בימים אלה נגד התוכנית של הממשלה לאפשר לקצא"א להשיט כמויות בלתי מוגבלות של נפט במפרץ אילת

זה היה החשש שריחף במשך שנים מעל מכל האמוניה הענק בחיפה, שהכיל 12 אלף טונות אמוניה והפך לסמל. המכל רוקן ב־2017 לאחר מאבק ציבורי ומשפטי ממושך. "בואו נדמיין לרגע את תרחיש האימים לפיו מכל האמוניה העצום במפרץ חיפה, שאותו כינה נסראללה 'פצצת האטום שלי', לא היה נסגר", אמר השבוע מור גלבוע, מנכ"ל עמותת "צלול", שלקחה חלק מרכזי במאבק לסגירת המכל.

"דמיינו את החרדה, הלחץ והאימה שהייתה מנת חלקם של הממשלה, הצבא, הציבור ובעיקר תושבי חיפה. מאז שנסגר המכל לנסראללה אין פצצת אטום במפרץ".

מכל האמוניה שרוקן במפרץ חיפה (צילום: פלאש90)

ב"צלול" משרטטים קו ישיר בין המאבק שהצליח לסגירת מכל האמוניה למאבק שמתנהל בימים אלה נגד התוכנית של הממשלה לאפשר לקצא"א להשיט כמויות בלתי מוגבלות של נפט במפרץ אילת. גלבוע: "לצערנו ממשלת ישראל לא למדה דבר ומקדמת את התוכנית להגדלת שינוע הנפט שגם היא מהווה איום ביטחוני, כלכלי, בריאותי וסביבתי.

"אין לנו ספק שבבוא היום, אחרי שהתוכנית הזאת תרד סופית מסדר היום, גם במקרה הזה כולנו ננשום לרווחה ונוקיר תודה".

לאמוניה, אומרת בלומנפלד, יש ייצוג גם בגבול הצפון, "בגלל שיש הרבה קטיף של פירות, במתקני האריזה והקירור צריכים לשמור על התוצרת ולכן פרוסים בצפון לא מעט מכלי אמוניה שהיה צורך לדלל".

"הרשויות חוששות מהמפעלים הקטנים עם האמוניה כי במפעל קטן עם מחסן לוגיסטי של קירור הצוות לא בהכרח מתורגל מספיק במצבי חירום. לכן מתחילת המלחמה עשו המון תרגולים בכל מקום שיש בו אמוניה"

"הסיפור עם אמוניה", אומר גורם בתעשייה, "הוא שבמפעל כימי גדול כמו למשל המפעלים במפרץ חיפה יש הרבה יותר מיומנות, אמצעים וצוותי חירום מאשר במפעל מזון שיש לו רק אמוניה. הרשויות חוששות מהמפעלים הקטנים עם האמוניה כי במפעל קטן עם מחסן לוגיסטי של קירור הצוות לא בהכרח מתורגל מספיק במצבי חירום. לכן מתחילת המלחמה עשו המון תרגולים בכל מקום שיש בו אמוניה".

בתחילת הלחימה, אומרת פדלון, גם במחוז מרכז שטווח בכבדות היו מפעלים שנאלצו לרוקן את מלאי האמוניה ולסגור לחלוטין את הפעילות עד יעבור זעם. "יש מקרים שבהם נאלצים להפחית פעילות לרמה שחלק מהאנשים מוצאים את עצמם לתקופה מסוימת בבית, אבל זה המחיר שצריך לשלם כדי להגן על האוכלוסייה", היא אומרת.

מפרץ חיפה ומגדל הקירור של בז"ן, 31 ביולי 2022 (צילום: שיר תורם/פלאש90)

"בכל הנוגע למצב בצפון", אומר גורם בתעשייה, "הבעיה היא שאמרו מתי לסגור, אבל אף אחד לא יודע מתי זה ייגמר. אין שום אופק או צפי. כמה זמן התעשייה יכולה להחזיק ככה?"

עם כל הכבוד לאמוניה, היא לא החומר המסוכן היחיד בתעשייה. "יש הרבה מפעלים שיש להם חומרים אחרים שמקבלים הנחיות ודרישות לרידוד ולמיגון", אומרת פדלון. "אני בתחום כבר יותר מ־20 שנה. באתי ממחוז דרום ואני זוכרת שב'עופרת יצוקה' ו'עמוד ענן' מפעלים לא היו ממוגנים בכלל, מפעלים בשער הנגב ובשדרות שממוקמים 150 מטר מאוכלוסייה היו בלי שום הגנה.

כמו בכל הסלמה מול חזבאללה, גם הפעם העיניים מופנות בדאגה אל מתחם התעשייה הכבדה במפרץ חיפה. דווקא בהקשר הזה נשמעו השבוע דברי הרגעה מכמה כיוונים

"היום המפעלים האלה ממוגנים, ולהבדיל ממקומות אחרים בעולם כבר בשלב התכנון כשהמפעל עוד לא נבנה הוא מקבל הנחיות איך להגן על עצמו מפני טילים".

כמו בכל הסלמה מול חזבאללה, גם הפעם העיניים מופנות בדאגה אל מתחם התעשייה הכבדה במפרץ חיפה. דווקא בהקשר הזה נשמעו השבוע דברי הרגעה מכמה כיוונים במקביל. אחרי תקופה של חיכוכים בינו לבין גורמי הממשלה, ראש העירייה יונה יהב הפתיע השבוע כשהפגין ביטחון וצפה שגם במקרה של הסלמה ופגיעה ישירה בבתי הזיקוק או במפעלים הכימיים הגדולים "לא יהיה לזה אפקט של פצצה כימית".

יונה יהב (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

"יש במפרץ דילול משמעותי מאוד של חומרים מסוכנים בכל המפעלים", מאשר גורם בתעשייה, "אף פעם אי אפשר להגיד באופן מוחלט מה יהיה אבל בניהול סיכונים סביר אפשר להגיד שאנחנו במצב טוב. גם אם תהיה פגיעה ישירה אז תהיה לכל היותר שרפה של מכל, זה לא אירוע של פיצוץ, יש שם חומרים מתלקחים אבל לא פציצים. הפעילות מאוד מדודה וסבירה ואין חשש לסיכון ממשי".

"במקרה, לפני 10 שנים עשיתי דוקטורט על ניהול סיכונים במפעלי חומרים מסוכנים", אומרת ד"ר בלומנפלד מהמשרד להגנת הסביבה, "דווקא כשמדובר בחומרים דליקים ההשפעה שלהם על האוכלוסייה כשטילים נופלים מוגבלת, כי בדרך כלל יש עילוי של החומר.

"התרחיש שהחומרים במפרץ יסכנו את כל האוכלוסייה בחיפה לא סביר בעיניי וזו גם העמדה של המשרד. בכל הנוגע לתעשייה במפרץ אין תרחיש אימים שאנשים צריכים להיבהל ממנו".