JavaScript is required for our website accessibility to work properly. כמה זמן ישראל יכולה להחזיק מעמד בלי קרמבו? התעשייה בצפון נערכת להסלמה | זמן ישראל
אילוסטרציה: קו ייצור ה"מנבו" של פלדמן ברחובות,27 באוקטובר 2015 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90
התעשייה בצפון נערכת להסלמה

כמה זמן ישראל יכולה להחזיק מעמד בלי קרמבו?

בזמנו המשרד להגנת הסביבה התנגד לפתיחת קניון עזריאלי בעכו בגלל הקרבה המסוכנת למפעל המשתמש באמוניה לקירור ● למרות האזהרות הקניון נפתח, וכיום המפעל מושבת מאז החיסולים בביירות וטהרן ● שאר המפעלים בצפון מדללים חומרים מסוכנים אבל ממשיכים לעבוד ● תעשייה וחומרים מסוכנים לקראת הסלמה אפשרית: תמונת מצב

בשעות הראשונות של אוגוסט, זמן קצר אחרי צמד החיסולים המהדהד בביירות ובטהרן, התפרסמה בכמה אתרי חדשות ידיעה לפיה צה"ל הורה לעשרות מפעלים בצפון לחדול מפעילות. הסיבה: חשש מתגובה שתפגע במצבורי חומרים מסוכנים.

אבל הוראה כזו לא ניתנה. פיקוד העורף לא סגר מפעלים, אלא הורה להם לדלל את כמויות החומרים המסוכנים במכלים. ככל הידוע, רק מפעל אחד שאינו צמוד לגבול הצפון – מפעל הגלידות של יוניליוור בעכו, שמייצר את מותגי הגלידה של שטראוס – סגר את שעריו.

היה מי שטען שמדובר במבחן עמידות: כמה זמן ישראל מסוגלת לשרוד אחרי הדממת פס הייצור שמפיק חמישה מיליון קרמבואים בשנה?

ככל הידוע, רק מפעל אחד שאינו צמוד לגבול הצפון – מפעל הגלידות של יוניליוור בעכו, שמייצר את מותגי הגלידה של שטראוס – סגר את שעריו

בחיפוש אחר הסיבה לכך שדווקא המפעל הגדול הזה נאלץ לחדול מפעילות ולשלוח כמה מאות עובדים לחופשה, צריך לחזור יותר מעשור לאחור. במאה הקודמת המפעל – אז עדיין בבעלות שטראוס – ניצב בפאתי עכו בבדידות מזהרת.

עם הזמן השכונות החדשות ורבי הקומות הלכו והתקרבו, ובשלב מסוים עלתה תוכנית לפתוח ממש בצמוד אליו קניון גדול של קבוצת עזריאלי – עם 300 חנויות ו־12 אלף מ"ר שטחי מסחר – כשמטרים ספורים מפרידים בין קיר המפעל לקיר של מתחם הקניות.

כבאים פועלים באזור קניון עזריאלי בעכו בעקבות דליפת אמוניה ממפעל "יוניליוור" הסמוך, 27 ביוני 2019 (צילום: מאיר וקנין/פלאש90)
כבאים פועלים באזור קניון עזריאלי בעכו בעקבות דליפת אמוניה ממפעל "יוניליוור" הסמוך, 27 ביוני 2019 (צילום: מאיר וקנין/פלאש90)

מכיוון שבמפעל יש מכל גדול של אמוניה, החיונית לתהליכי הקירור של המוצרים, במשרד להגנת הסביבה התנגדו בתוקף לפתיחת הקניון. אנשי המשרד טענו שהמרחק בין שני המבנים אינו עומד בתקן הבטיחות המינימלי – מרחק של 100 מטרים בין חומרים מסוכנים לריכוז אוכלוסייה.

זה לא עזר. ועדת התכנון המקומית, בראשות ראש העירייה דאז שמעון לנקרי, התעלמה מאזהרות המשרד להגנת הסביבה ואישרה את פתיחת הקניון, שערך השקה חגיגית בקיץ 2011. "במקום להתמודד עם הבעיה", אמרה מנכ"לית המשרד דאז עו"ד אלונה שפר־קארו, "הרגו את השליח".

כדי לצמצם את הסיכון לאלפים שגודשים את הקניון מדי יום, אומרת בלומנפלד, המשרד שכר מומחה בינלאומי שנתן למפעל הנחיות בטיחות מיוחדות. "בין השאר הם נדרשו להקים בונקר חירום ממוגן עבור האמוניה"

"בדיונים בוועדה המחוזית אנחנו התנגדנו וגם משרד הבריאות התנגד", משחזרת ד"ר סיגל בלומנפלד, מנהלת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה, "אבל גם לנו וגם להם יש אצבע אחת והיינו במיעוט. הוחלט שהקניון ייפתח ולא הייתה לנו אפשרות להטיל וטו אף שראינו שזה לא עומד במדיניות ניהול הסיכונים שלנו".

כדי לצמצם את הסיכון לאלפים שגודשים את הקניון מדי יום, אומרת בלומנפלד, המשרד שכר מומחה בינלאומי שנתן למפעל הנחיות בטיחות מיוחדות. "בין השאר הם נדרשו להקים בונקר חירום ממוגן שאליו אפשר להעביר את האמוניה בעת הצורך, וזה מה שהם עשו עכשיו".

לילך פדלון, מנהלת המערך הלאומי לחומרים מסוכנים וחירום במשרד להגנת הסביבה (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
לילך פדלון, מנהלת המערך הלאומי לחומרים מסוכנים וחירום במשרד להגנת הסביבה (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

"הבעיה היא שכשכל האמוניה עוברת למכל המוגן הם לא יכולים להמשיך לעבוד", מסבירה לילך פדלון, מנהלת המערך הלאומי לחומרים מסוכנים וחירום במשרד להגנת הסביבה, "ברגע שהאמוניה לא זורמת בצנרת אז חדרי הקירור לא מקררים והתוצרת יורדת לטמיון".

סיפור הקרבה הבעייתית בין הקניון למפעל בעכו ממחיש את הדילמה העולה חדשות לבקרים על שולחנם של מוסדות התכנון: במדינה צפופה וקטנה, איך בונים עוד ועוד יחידות דיור ובאותו זמן מאפשרים לתעשייה – שחומרים מסוכנים הם חלק בלתי נפרד ממנה – להמשיך לפעול ולייצר?

כשאיומי הנקמה מצד חזבאללה ואיראן החלו למלא את האוויר, פיקוד העורף שיגר למפעלים רבים בצפון את מה שמכונה "צו חלב שקדים" – הוראה לדלל משמעותית את החומרים המסוכנים במכלים

"אין לנו מדינה כל כך גדולה", אומרת ד"ר בלומנפלד, "ואנחנו כן רוצים תעשייה, ותעשייה לפעמים מתבססת על חומרים מסוכנים. בשגרה מתייחסים לתרחישי סיכון סבירים ומאפשרים לתעשייה לפעול במרחקים מסוימים מהאוכלוסייה כמו שמקובל בכל העולם המערבי.

"המקרה של עכו הוא דוגמה לכך שלא תמיד ועדות התכנון לוקחות את הכול בחשבון", אומר גורם בתעשייה, "אם כי ברוב המקומות האחרים לא הגענו לקרבה כל כך צמודה".

ד"ר סיגל בלומנפלד, מנהלת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה
ד"ר סיגל בלומנפלד, מנהלת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

בימי שיגרה המשרד להגנת הסביבה הוא הרגולטור והאחראי על ניהול הסיכונים בכל הנוגע לחומרים מסוכנים בתעשייה. בשעת איום ביטחוני הסמכויות עוברות לידי פיקוד העורף. כשאיומי הנקמה מצד חזבאללה ואיראן החלו למלא את האוויר, פיקוד העורף שיגר למפעלים רבים בצפון את מה שמכונה "צו חלב שקדים" – הוראה לדלל משמעותית את החומרים המסוכנים במכלים.

בחלק מהמפעלים זה גרם להאטה בפעילות הייצור, וביוניליוור, כאמור, נאלצו לסגור. בכל הנוגע לקרבה בין חומרים מסוכנים לריכוזי אוכלוסייה, אמוניה הפכה בישראל למותג. מדובר בחומר שמתפשט במהירות עצומה וביקוע של מכל עם כמות גדולה של אמוניה – למשל בגלל פגיעת טיל – עלול לגרום לגל הדף הרסני.

ב"צלול" משרטטים קו ישיר בין המאבק שהצליח לסגירת מכל האמוניה למאבק שמתנהל בימים אלה נגד התוכנית של הממשלה לאפשר לקצא"א להשיט כמויות בלתי מוגבלות של נפט במפרץ אילת

זה היה החשש שריחף במשך שנים מעל מכל האמוניה הענק בחיפה, שהכיל 12 אלף טונות אמוניה והפך לסמל. המכל רוקן ב־2017 לאחר מאבק ציבורי ומשפטי ממושך. "בואו נדמיין לרגע את תרחיש האימים לפיו מכל האמוניה העצום במפרץ חיפה, שאותו כינה נסראללה 'פצצת האטום שלי', לא היה נסגר", אמר השבוע מור גלבוע, מנכ"ל עמותת "צלול", שלקחה חלק מרכזי במאבק לסגירת המכל.

"דמיינו את החרדה, הלחץ והאימה שהייתה מנת חלקם של הממשלה, הצבא, הציבור ובעיקר תושבי חיפה. מאז שנסגר המכל לנסראללה אין פצצת אטום במפרץ".

מיכל האמוניה שרוקן במפרץ חיפה. הרגולציה על חומרים מסוכנים עדיין לא תואמת את הדרישות המקובלות בעולם (צילום: Flash90)
מכל האמוניה שרוקן במפרץ חיפה (צילום: פלאש90)

ב"צלול" משרטטים קו ישיר בין המאבק שהצליח לסגירת מכל האמוניה למאבק שמתנהל בימים אלה נגד התוכנית של הממשלה לאפשר לקצא"א להשיט כמויות בלתי מוגבלות של נפט במפרץ אילת. גלבוע: "לצערנו ממשלת ישראל לא למדה דבר ומקדמת את התוכנית להגדלת שינוע הנפט שגם היא מהווה איום ביטחוני, כלכלי, בריאותי וסביבתי.

"אין לנו ספק שבבוא היום, אחרי שהתוכנית הזאת תרד סופית מסדר היום, גם במקרה הזה כולנו ננשום לרווחה ונוקיר תודה".

לאמוניה, אומרת בלומנפלד, יש ייצוג גם בגבול הצפון, "בגלל שיש הרבה קטיף של פירות, במתקני האריזה והקירור צריכים לשמור על התוצרת ולכן פרוסים בצפון לא מעט מכלי אמוניה שהיה צורך לדלל".

"הרשויות חוששות מהמפעלים הקטנים עם האמוניה כי במפעל קטן עם מחסן לוגיסטי של קירור הצוות לא בהכרח מתורגל מספיק במצבי חירום. לכן מתחילת המלחמה עשו המון תרגולים בכל מקום שיש בו אמוניה"

"הסיפור עם אמוניה", אומר גורם בתעשייה, "הוא שבמפעל כימי גדול כמו למשל המפעלים במפרץ חיפה יש הרבה יותר מיומנות, אמצעים וצוותי חירום מאשר במפעל מזון שיש לו רק אמוניה. הרשויות חוששות מהמפעלים הקטנים עם האמוניה כי במפעל קטן עם מחסן לוגיסטי של קירור הצוות לא בהכרח מתורגל מספיק במצבי חירום. לכן מתחילת המלחמה עשו המון תרגולים בכל מקום שיש בו אמוניה".

בתחילת הלחימה, אומרת פדלון, גם במחוז מרכז שטווח בכבדות היו מפעלים שנאלצו לרוקן את מלאי האמוניה ולסגור לחלוטין את הפעילות עד יעבור זעם. "יש מקרים שבהם נאלצים להפחית פעילות לרמה שחלק מהאנשים מוצאים את עצמם לתקופה מסוימת בבית, אבל זה המחיר שצריך לשלם כדי להגן על האוכלוסייה", היא אומרת.

מפרץ חיפה ומגדל הקירור של בז"ן, 31 ביולי 2022 (צילום: שיר תורם/פלאש90)
מפרץ חיפה ומגדל הקירור של בז"ן, 31 ביולי 2022 (צילום: שיר תורם/פלאש90)

"בכל הנוגע למצב בצפון", אומר גורם בתעשייה, "הבעיה היא שאמרו מתי לסגור, אבל אף אחד לא יודע מתי זה ייגמר. אין שום אופק או צפי. כמה זמן התעשייה יכולה להחזיק ככה?"

עם כל הכבוד לאמוניה, היא לא החומר המסוכן היחיד בתעשייה. "יש הרבה מפעלים שיש להם חומרים אחרים שמקבלים הנחיות ודרישות לרידוד ולמיגון", אומרת פדלון. "אני בתחום כבר יותר מ־20 שנה. באתי ממחוז דרום ואני זוכרת שב'עופרת יצוקה' ו'עמוד ענן' מפעלים לא היו ממוגנים בכלל, מפעלים בשער הנגב ובשדרות שממוקמים 150 מטר מאוכלוסייה היו בלי שום הגנה.

כמו בכל הסלמה מול חזבאללה, גם הפעם העיניים מופנות בדאגה אל מתחם התעשייה הכבדה במפרץ חיפה. דווקא בהקשר הזה נשמעו השבוע דברי הרגעה מכמה כיוונים

"היום המפעלים האלה ממוגנים, ולהבדיל ממקומות אחרים בעולם כבר בשלב התכנון כשהמפעל עוד לא נבנה הוא מקבל הנחיות איך להגן על עצמו מפני טילים".

כמו בכל הסלמה מול חזבאללה, גם הפעם העיניים מופנות בדאגה אל מתחם התעשייה הכבדה במפרץ חיפה. דווקא בהקשר הזה נשמעו השבוע דברי הרגעה מכמה כיוונים במקביל. אחרי תקופה של חיכוכים בינו לבין גורמי הממשלה, ראש העירייה יונה יהב הפתיע השבוע כשהפגין ביטחון וצפה שגם במקרה של הסלמה ופגיעה ישירה בבתי הזיקוק או במפעלים הכימיים הגדולים "לא יהיה לזה אפקט של פצצה כימית".

יונה יהב (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)
יונה יהב (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

"יש במפרץ דילול משמעותי מאוד של חומרים מסוכנים בכל המפעלים", מאשר גורם בתעשייה, "אף פעם אי אפשר להגיד באופן מוחלט מה יהיה אבל בניהול סיכונים סביר אפשר להגיד שאנחנו במצב טוב. גם אם תהיה פגיעה ישירה אז תהיה לכל היותר שרפה של מכל, זה לא אירוע של פיצוץ, יש שם חומרים מתלקחים אבל לא פציצים. הפעילות מאוד מדודה וסבירה ואין חשש לסיכון ממשי".

"במקרה, לפני 10 שנים עשיתי דוקטורט על ניהול סיכונים במפעלי חומרים מסוכנים", אומרת ד"ר בלומנפלד מהמשרד להגנת הסביבה, "דווקא כשמדובר בחומרים דליקים ההשפעה שלהם על האוכלוסייה כשטילים נופלים מוגבלת, כי בדרך כלל יש עילוי של החומר.

"התרחיש שהחומרים במפרץ יסכנו את כל האוכלוסייה בחיפה לא סביר בעיניי וזו גם העמדה של המשרד. בכל הנוגע לתעשייה במפרץ אין תרחיש אימים שאנשים צריכים להיבהל ממנו".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 1,312 מילים
כל הזמן // יום שישי, 15 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

סמ"ר נגב דגן, בן 20 מדקל, נפל בדרום לבנון מפגיעת פצמ"ר

בשל הכישלון באיתור איינהורן: התיק נגד יועצי נתניהו על הטרדת העד שלמה פילבר צפוי להיסגר ● בג"ץ הוציא צו שמקפיא את החלטות הממשלה בעניין מועצת הרשות השנייה ● טראמפ על איראן: "פתרנו הרבה בעיות שאנשים אחרים לא היו מצליחים לפתור" ● דיווחים: מתנחלים הציתו מסגד וכלי רכב בכפר פלסטיני בגדה

לכל העדכונים עוד 10 עדכונים

קץ האשליה של ההייטק חסר הגבולות

דמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.

"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.

ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 626 מילים

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים
אמיר בן-דוד
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

מאפגניסטן לירושלים - פרק שני במסע משפחתי

בדצמבר 1928 הגיע סבא שלי, ראובן בצלאל זצ"ל, יחד עם הוריו, לירושלים. היה זה בסופו של מסע תלאות שנמשך קרוב לחודשיים. המסע החל בעיר הראת שבאפגניסטן ועבר דרך ערי איראן, עיראק וסוריה. על המסע עצמו אפשר לקרוא בפוסט "מאפגניסטן לירושלים דרך איראן, סיפורו של מסע משפחתי". 

כל מסע נמדד גם ברגע שבו מגיעים ליעד.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,085 מילים

למקרה שפיספסת

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים

יהדות התורה וש"ס שוברות את הכלים אבל יודעות שאין להן באמת לאן ללכת

האולטימטום של הרב לנדו וקריסת חוק הפטור מגיוס סוללים את הדרך לבחירות בספטמבר ● הרחוב החרדי אולי זועם על נתניהו, ודרעי כבר מתכנן קמפיין סליחות וגן עדן, אבל הדיבורים על ברית היסטורית עם המרכז-שמאל הם עורבא פרח ● כשבנט, לפיד וליברמן דורשים שוויון בנטל, המפלגות החרדיות מבינות שגט מנתניהו עלול לעלות להן במנדטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,209 מילים ו-1 תגובות

הקרב על עתיד הכסף עובר לסנאט

לכאורה, חוק "הבהירות" הוא עוד אירוע משעמם שנועד להסדיר את שוק הקריפטו בארה"ב ● בפועל, מדובר בקרב אימתנים רווי אמוציות, אחד החשובים שהתנהלו על השליטה בכסף: מצד אחד הבנקים, שאינם מוכנים לוותר על כוחם; ומצד שני קהילת הקריפטו, הנתמכת על ידי משפחת טראמפ רוויית ניגודי העניינים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 801 מילים

התרגיל התמוה של משרד הביטחון לטובת פמי

מעקב זמן ישראל אגף השיקום במשרד הביטחון ממשיך לשלם לחברת פמי פרימיום עבור שירותי בקרת חשבונות בהיקף של מיליוני שקלים, ללא מכרז, תוך הישענות על מכרז של חיל הרפואה ● גישור כזה בין מכרזים מנוגד לכאורה למנהל תקין, וגם להוראות המפורשות של המכרז המדובר ● בעבר התחייב משרד הביטחון כמה פעמים לצאת למכרז חדש, אחרי שהמכרז הקודם נפסל ● משרד הביטחון: "נוהל פטור מגישור הופעל עד דצמבר 2025”

לכתבה המלאה עוד 1,170 מילים

מבקר מטעם בלפור

עו"ד מיכאל ראבילו, שייצג את הליכוד, את הממשלה ואת נתניהו בשורת הליכים רגישים, עשוי להתמנות למבקר המדינה ● אם ייבחר, הוא עלול להיכנס לתפקיד כשהוא כבול להסדר ניגוד עניינים רחב־היקף ● מי שאמור לבקר את מוקדי הכוח עלול להיות מנוע מלעסוק בחלק ניכר מהם ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 796 מילים ו-2 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.