"חטוף שלנו" מול "פדוי שבי פלסטיני"
שחרורו של החטוף קאיד פרחאן אל־קאדי משבי חמאס חשף לא מעט סתירות פנימיות בחברה הישראלית – ובעולם הערבי. מהרגע הראשון כתבים ופרשנים רבים דאגו להדגיש את "האפקט המדהים" בעולם הערבי: חיילי צה"ל מצילים חטוף מוסלמי מידי חוטפים מוסלמים.
לטענתם סוף־סוף כל האמת על ישראל נחשפת וכל הערבים הרואים את שחרורו של החטוף הבדואי תכף יבינו את טעותם ויוסיפו את דגל ישראל לתמונת הפרופיל שלהם ברשתות חברתיות.
רק שבפועל זה לא קרה. רק קומץ של מובילי דעת קהל הידועים בנטייתם הפרו־ישראלית ופרו־מערבית מסגרו כך את האירוע, בעוד שכלי תקשורת רבים – כמו גם מובילי דעת קהל בעולם הערבי – הציעו פרשנות שונה לגמרי: החל מהטענה השקרית שחמאס שחרר את אל־קאדי משום שהוא מוסלמי ועד להאשמות נגדו ונגד הקהילה הבדואית בדבר היותם סוכנים ציוניים לכאורה הפועלים נגד האינטרס של העם הפלסטיני.
העולם הערבי, שברובו המוחלט תומך בפלסטינים, נחרד מההרס ומהמוות בעזה. לרגעי ההצלה המרגשים של אל־קאדי אין אותו אפקט מעבר לגבול כמו בתוך ישראל
אחרים כתבו שהוא "שוחרר" בגלל שבחמאס הבינו שישראל לא תשקיע בשחרורו – והוא הפך ל"מעמסה". העולם הערבי, שברובו המוחלט תומך בפלסטינים (לא בהכרח בחמאס), נחרד מההרס ומהמוות בעזה ומאשים את ישראל משום שמ־1967 היא שולטת על מיליוני פלסטינים ומקימה התנחלויות בשטחם.
כמו כן, ההסתה הקשה נגד היהודים ונגד ישראל ממשיכה לעבוד 24/7. בכל אופן, לרגעי ההצלה המרגשים של אל־קאדי אין אותו אפקט מעבר לגבול כמו בתוך ישראל. לאחר שחרורו, כתב כאן חדשות הוביל עם הנימה האוריינטליסטית הקלאסית כאשר הוא שאל את אחיו של המשוחרר האם מצפה לו עכשיו חאפלה עם הרבה כבשים.
התשובה לשאלה המיותרת הזאת הייתה פשוטה ומצוינת: "יש בפנים עוד 108 חטופים, הכבשים והחאפלות פחות חשובים". וכמובן שאחרי כמה דקות משכרות של גאווה לאומית – "חיילים יהודים מצילים את חייו של ערבי־מוסלמי" – העם היושב בציון החל לחפור באמירותיו של אל־קאדי ורבים מדי הגיעו למסקנה שישראל לא הייתה צריכה לטרוח ולשחרר אותו, ואם הוא כבר שוחרר – אז אולי כדאי בכלל להחזירו לשבי חמאס.
הכול בגלל האמירה שלו המבטאת את המורכבות במעמדם של אזרחי ישראל הערבים – היותם ישראלים וזיקתם לעם הפלסטיני. כשאל־קאדי שב לביתו בפזורה הבדואית בנגב, הוא אמר שהוא תומך בשחרורם של הישראלים ושל הפלסטינים, כי לכולם יש משפחות וילדים.
קל מאוד להתגאות בחיילינו הגיבורים המצילים אזרח ישראלי שהמדינה הפקירה יחד עם כל הדרום כולו. הרבה יותר קשה להביט בעיניים למציאות העגומה, הרוויה בגזענות
מהאמירה הכללית הזאת נבנו בערוץ 14 תילי תילים של פרשנויות: האם הוא בעד שחרור מחבלים? האם הוא בכלל תומך בהם? האם הוא מזדהה בתור פלסטיני?
קל מאוד להתגאות בחיילינו הגיבורים המצילים אזרח ישראלי ערבי שהמדינה הפקירה יחד עם כל הדרום כולו. הרבה יותר קשה להביט בעיניים למציאות העגומה, הרוויה בגזענות, ראיה פטרנליסטית ומזלזלת של האחר – והתעלמות מהסכסוך המתמשך, שעדיין מגדיר את החיים של שני העמים, משני עברי הגבול.
בערוץ 14 לא פספסו הזדמנות לפגוע באזרח לא יהודי, רק בגלל חוסר הבנת הסלנג הבדואי. מה שפרחאן אומר בקטע הוא לא שהוא פלסטיני ולא ישראלי, אלא ש"לא משנה" מה מוצאו, הוא רוצה ששני הצדדים יהיו חופשיים.
בערוץ 14 טעו בהבנת המילה "וולא", שבשימוש שעשה בה פרחאן משמעותה "כך או כך" או "זה לא… pic.twitter.com/sEeUyRp7MN
— המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים בנגב (@rcuvnegev) August 28, 2024
החות'ים מונעים מילדי תימן להתחסן
לפני תשע שנים המורדים החות'ים השתלטו על אזורים רבים בתימן, כבשו את צנעה הבירה ותפסו את השלטון במדינה הנחשבת לענייה ביותר בעולם הערבי. מאז תימן רק המשיכה לשקוע בעוני, דלות ומלחמות.
לאחר מספר שנים של הפצצות סעודיות–אמירתיות, שהתקיימו במסגרת המלחמה נגד המשטר החות'י, הגיע המצור הימי – מעשה ידי החות'ים עצמם. המצור גרם למחסור במצרכים חיוניים, דלק ותרופות. עתה, למרות שאין מחסור בחיסונים, החות'ים מתנגדים בצורה נחרצת לחסן ילדים נגד פוליו – ופוגעים בקמפיין החיסונים למרות הסכנה הממשית שבהתפרצות המחלה.
המשטר החות'י מציף את הרשתות החברתיות ואת כלי התקשורת המסורתיים במידע כוזב הנוגע לחיסונים וקורא לתימנים לסמוך רק על העצות של מנהיגם
המשטר החות'י מציף את הרשתות החברתיות ואת כלי התקשורת המסורתיים במידע כוזב הנוגע לחיסונים וקורא לתימנים לסמוך רק על העצות של מנהיגם עבד אל־מלכ אל־חות'י.
יש אזורים בתימן בלי גישה לחיסונים הללו כיוון שהמשטר לא מאפשר לעובדים של הסוכנויות ההומניטריות גישה אליהם. לאחרונה החות'ים השתלטו על משרדי האו"ם בצנעה, ולפני מספר שבועות עצרו את עובדי הסוכנויות ההומניטריות בגלל חשד לריגול.
בתוך כך, בעזה דווקא מצפים בכיליון עיניים לתחילת קמפיין חיסוני הפוליו, לאחר שתינוקת בת 10 חודשים התגלתה כחולה במחלה הקשה. באו"ם קראו לישראל ולחמאס להכריז על הפסקת אש הומניטרית כדי לאפשר את מבצע החיסונים הנרחב. בינתיים ילדי תימן יצטרכו לחכות למבוגרים האחראים שיתערבו למענם.
האם מצרים ואתיופיה נמצאות על סיפה של מלחמה?
השבוע מצרים וסומליה חתמו על הסכם הגנה על רקע המתיחות הגוברת בין מצרים לאתיופיה. במסגרת ההסכם מצרים כבר שיגרה לסומליה משלוח נשק ראשון. לדברי המומחים המצרים, ההסכם משקף את המאמצים המצריים לחזק את מעמדה האזורי ולבנות בריתות מול האתגרים הגיאופוליטיים, במיוחד מול התרחבות ההשפעה האתיופית באזור.
המתיחות בין קהיר לאדיס אבבה גברה לאחר שאתיופיה חתמה על הסכם נפרד עם סומלילנד בינואר, המעניק לה גישה ל־20 קילומטרים של חוף סומלי
הסכסוך בין שתי המדינות ניצת בעקבות הדרישה האתיופית להרחבת השימוש במי הנילוס. מוקד המחלוקת הוא סכר הרנסאנס האתיופי הגדול (GERD) שאתיופיה בונה על הנילוס הכחול. בקהיר חוששים שהסכר יפגע באספקת המים החיונית שלה, בעוד שאתיופיה רואה בסכר פרויקט חיוני לפיתוח כלכלי.
רק השבוע אתיופיה הודיעה כי היא יותר מהכפילה את ייצור החשמל מהסכר השנוי במחלוקת לאחר שעוד שתי טורבינות נכנסו לפעולה. המתיחות בין קהיר לאדיס אבבה גברה לאחר שאתיופיה חתמה על הסכם נפרד עם סומלילנד בינואר, המעניק לה גישה ל־20 קילומטרים של חוף סומלי.
סומליה רואה בכך איום על ריבונותה ומגייסת התנגדות בינלאומית. מצרים, המתנגדת למהלך האתיופי, הביעה תמיכה בשלמות הטריטוריאלית של מוגדישו. נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי שיבח את ההסכם עם סומליה ואת השפעתו על "היציבות האזורית".
נשיא סומליה חסן שייח' מחמוד התמקד במרכיבי הלוחמה בטרור, על רקע הפיגוע הקטלני של ארגון טרור אל־שבאב במוגדישו. למרות המתיחות, במשך מספר שנים שני הצדדים נמנעו מסכסוך ישיר. עתה נראה שהמתיחות בין שתי הענקיות האפריקאיות ככל הנראה עומדת לגבור עוד יותר, כאשר כל אחת מהן מתחפרת בעמדתה והמחסור במים מכתיב את קצב ההתנגשות.
עתה נראה שהמתיחות בין שתי הענקיות האפריקאיות ככל הנראה עומדת לגבור עוד יותר, כאשר כל אחת מהן מתחפרת בעמדתה והמחסור במים מכתיב את קצב ההתנגשות
העלייה לרגל הגדולה ביותר בעולם
מתנדבים רבים עמדו בצידי הדרך המובילה לכרבלא – העיר הקדושה ביותר עבור המאמינים השיעים – והמתינו לעולי הרגל שצעדו תחת השמש הקופחת עם מים, מזון, ממתקים, מגבונים לחים וכל דבר אחר שעולה הרגל העייף זקוק לו.
יותר מ־20 מיליון בני אדם עשו במהלך הימים האחרונים את הדרך הארוכה מאיראן ומערי עיראק האחרות לנג'ף ומשם לכרבלא, שם נרצח בשנת 680 חוסיין, נכדו של הנביא מוחמד ובנו של החליף הרביעי – וחתנו של הנביא עלי.
העלייה לרגל לכרבלא מתקיימת לכבוד ה"ארבעין" – 40 ימים מיום עשוראא, אז נרצח חוסיין, האימאם השיעי השלישי על ידי אויביו הסונים. בימי שלטונו של סדאם חוסיין העלייה לרגל לכרבלא ונג'ף – ערים הקדושות לשיעים – הייתה אסורה. אולם ברגע שמשטרו נפל בשנת 2003, הטקס הקדום שוב קם לתחיה והשיעים נהרו לעיראק, שהפכה להרבה יותר ידידותית עבורם.
השנה העלייה לרגל עברה בסימן המלחמה בעזה. דגלים פלסטיניים התנופפו יחד עם דגלי האבל השחורים, וכ־1,000 פלסטינים מעזה השתתפו בטקסי ה"ארבעין". כך ציון של רצח פוליטי שהתרחש במאה השביעית הפך למפגן כוח פוליטי של הציר האיראני הקשור בין הטרגדיה של חוסיין לבין המלחמה בעזה.
השנה העלייה לרגל עברה בסימן המלחמה בעזה. דגלים פלסטיניים התנופפו יחד עם דגלי האבל השחורים, וכ־1,000 פלסטינים מעזה השתתפו בטקסי ה"ארבעין"
השבוע בתולדות מזה"ת: סדאם חוסיין משתלט על כווית
ב־28 באוגוסט 1990 עיראק הכריזה באופן רשמי על סיפוח כווית ועל הכלת הריבונות על שטחה, בהמשך להחלטה הנשיאותית של סדאם חוסיין מ־2 באוגוסט והפלישה של הצבא העיראקי לכווית, שהחלה באותו יום.
המנהיג העיראקי ניסה למחוק את כווית מעל מפת העולם בשביל לתקן את מה שהוא הגדיר בתור "עוול היסטורי". גם לפני שחוסיין עלה לשלטון, כל המנהיגים העיראקים נמנעו מלהתייחס לכווית כחבל ארץ עצמאי וקבעו כי מדובר במחוז ה־19 של עיראק.
על פי הצו שפורסם ב־28 באוגוסט הבירה הכוויתית, כווית, העיר והמדינה, קיבלו את השם כאדמיה – שם ערבי עתיק של האזור. הצו גם הרחיב את גבולות מחוז בצרה דרומה לתוך שטח כווית ויצר מחוז חדש הנושא את שמו של המנהיג העיראקי עצמו, סדאמיאת אל־מיטלע.
קואליציה בינלאומית בראשות ארה"ב הביסה את הצבא העיראקי ושחררה את כווית. חוסיין נותר לשלוט בעיראק, מדינה מושפלת וחלשה. משטרו יחדל להתקיים רק בעוד 12 שנים בעקבות הפלישה האמריקאית לעיראק.
קואליציה בינלאומית בראשות ארה"ב הביסה את הצבא העיראקי ושחררה את כווית. חוסיין נותר לשלוט בעיראק, מדינה מושפלת וחלשה. משטרו יחדל להתקיים רק בעוד 12 שנים בעקבות הפלישה האמריקאית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם